חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

פסטיבל מארט

מארט (MART) היא קרן לא-ממשלתית ללא כוונת רווח התומכת בתרבות רוסית עכשווית מחוץ לרוסיה. הקרן מארגנת סיבובי הופעות של נציגים בולטים של התיאטרון, הקולנוע, המוזיקה, והמחול הרוסיים, ובשיתוף פעולה עם מוסדות תרבות מובילים מכל העולם מזמינה ומפיקה יצירות חדשות.

באביב 2020 הקרן ארגנה לראשונה “פסטיבל מארט” בתל אביב. במשך שבועיים, בין 21 בפברואר ו-7 במרץ, עוד לפני מגפת הקורונה, הוצגו אירועים והופעות בתחומי אמנות שונים – בלט, אופרה, מחול מודרני, תיאטרון, מוזיקה – מעל הבמות המובילות של תל אביב.
גם השנה מתקיים פסטיבל מארט בתל אביב, בתחום המחול, בשיתוף עם סוזן דלל. הפקת המחול “ארבע תנועות”, שנוצרה בהזמנת קרן מארט במיוחד עבור הפסטיבל, היא תוצאה של תוכנית בת שנה לחילופי כוריאוגרפים מרוסיה ומישראל. שותפים להפקה “המסלול להכשרת רקדנים של מרכז ביכורי העתים”, התיאטרון ע”ש סטניסלבסקי, ועוד מספר תיאטראות מובילים במוסקבה.
ההפקה “ארבע תנועות” מורכבת מארבע עבודות מחול.שתיים מהן בביצוע רקדנים ישראלים, לפי הכוריאוגרפיה של אמנים מרוסיה, שבאו לישראל, שתיים אחרות הפוך – בביצוע של רקדנים רוסים לפי הכוריאוגרפיה של אמנים ישראלים.
רוסיה סגורה עכשיו בשל התפרצות הקורונה. הרקדנים הרוסים לא יכולים לבוא לישראל. מועד הצגת “4 תנועות” לא ידוע כרגע. בינתיים, ב- 20 ביוני הוצגה על במת סוזן דלל “חזרה פתוחה” של שתי עבודות מחול בביצוע של רקדנים ישראלים: החלק “שיר ערש”, יצירתו של הכוראוגרף לדימיר ורנבה, ו – “הו, אלוהים” לפי הכוריאוגרפיה של איגור שרויקו.

עבודות המחול מרשימות, וניכר משהו רענן וחדש בתנועת הרקדנים הישראלים. בתחילת “שיר ערש” חמש הרקדניות שרות את השיר “נומי נומי”, ותנועתן במרחב כבודדות וכקבוצה גלית-חולמנית, הרמונית, גולשת ומתמשכת. “הו, אלוהים” מבוצעת ע”י גברים. היא כוחנית, זוויתית, עם תאורה אלכסונית חדה, מרצדת, שחותכת את התנועה.

צילום מתוך עבודת המחול ״שיר ערש״. מזכה - יח״צ מירה בינרט
צילום מתוך עבודת המחול ״שיר ערש״. מזכה – יח״צ מירה בינרט


לאחר המופע התקיים פאנל של שאלות ותשובות בהשתתפותם של ולדימיר ורנבה, הכוריאוגרף הרוסי יוצר “שיר ערש”, שהצליח להגיע לארץ, הכוריאוגרפים הישראלים נדב צלנר ולוטם רגב, שיצרו עבודות עם הרקדנים ברוסיה, ונעמי פרלוב, המנהלת האמנותית של מרכז סוזן דלל, בהנחיית אניה זיצר. ולדימיר ורנבה דיבר על העבודה עם הרקדניות הישראליות ועל “שיר ערש” כמגשר בין תרבויות. נעמי פרלוב, שמכירה כבר שנים את המחול הרוסי, ושני הכוריאוגרפים, שיצרו השנה ברוסיה, ציינו את תשוקת המחול של הרקדנים הרוסיים, את המחויבות הלוהטת שלהם לאמנותם. כמה יפה: האמנות מגשרת בין תרבויות, מאחדת בני אדם, המחויבים לה.
אני מקווה, שהאמנים הרוסים יגיעו במהרה לישראל והמופע יוצג במלואו.

תגובה אחת

  1. תודה על רשימה ידידותית-אנושית ואֹמנותית!
    אכן, אמנות מגשרת בין תרבויות ומדגישה: כן ליצירתיות לא לעוינות!

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

6 + 11 =