המלצות אנשי יקום תרבות לסוף השבוע 23-24 אפריל 2021

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

שני מפגשי זום על "יוליסס" במועדון הקריאה של רן יגיל

רן יגיל הוא איש ספרות רב-פעלים: סופר, עורך, מבקר, מו"ל, מנחה אירועים, ועוד ועוד. מזה למעלה מ- 12 שנים הוא מקיים את "מועדון הקריאה של רן יגיל" בספרייה של מרכז תרבות מנדל ביפו. במרוצת השנים הוצגו ספרים רבים בהגשתו של רן יגיל, וכן התארחו סופרים וסופרות שהגישו את יצירותיהם בהנחייתו. ביניהם בלה שייר, חגי ליניק, יחזקאל רחמים, איתי דרור, אריק א' (על אצ"ג), עמוס אדלהייט (על עמליה כהנא כרמון), לאה איני, אסתי ג. חיים, ויקטור הרצברג (על אלפרד דבלין), חן יסודות (על דוד שחר), חנה טואג.
מאז ראשית ימי הקורונה הפעילות של מועדון הקריאה עברו לזום. שני המפגשים, המתקיימים בימים אלה, מוקדשים לג'יימס ג'ויס וספרו "יוליסס": הראשון, בו צפיתי היה ב- 18.4.2021, והשני יהיה ב- 25.4.2021. במפגשים אלה רן יגיל מארח את ויקטור הרצברג, עורך דין במקצועו, הבקי בספרות ובתרבות, הכותב באתר הרב-תחומי "מילים".

ויקטור הוא אוהד נלהב של הסופר ג'יימס ג'ויס ושל "יוליסס", ספרו המופתי. האתר "מילים" שופע מידע על הספר.

מהמשפט "כאשר קראתי, לצורך עבודת המאסטר שהגשתי בשנת 1975 באוניברסיטה העברית בירושלים, על הצנזורה שהוטלה על 'יוליסס' את פסק דינו של השופט John M.WOOLSEY …" אפשר ללמוד שמאז הצטלבות הדרכים המשפטית והספרותית, ויקטור מתמיד בהערצתו ליצירת הספרות האלמותית בכוונה-תחילה, כפי שנהיר מהתבטאות של ג'ויס ביחס לספרו:
"כללתי בספר כה הרבה תעלומות ומשחקי הרכבה, דבר שיעסיק את הפרופסורים כמה מאות שנים, כשהם מתווכחים למה התכוונתי, וזו הדרך היחידה להבטיח את הנצחיות שלי."

ג'ויס צדק לפחות בקשר למאה הראשונה, שמסתיימת בחודשים הקרובים, כי הרי הספר יצא לאור לקראת יום הולדתו ה- 40 של הסופר, ב-22.2.1922. הפרופסורים העוסקים בספר הוציאו לאור מדריכים עבי כרס לביאור הטקסט הסבוך. ישנו מדריך בעברית – ספרם של חזי ועפר שלח "מדריך ליוליסס" משנת 2012. המחברים, והמתרגמת של יוליסס לעברית, יעל רנן ז"ל, מציינים בדברי המבוא שנעזרו במדריך האנגלי המעולה Ulysses Annotated ("יוליסס המוער") מאת Don Gifford ו- Robert J. Seidmann.

המפגש ב-18.4 התמקד בחייו של הסופר ג'יימס ג'ויס, ונערכה היכרות ראשונית וכללית עם הספר. הערצתו של ויקטור הרצברג עברה את כל המסכים: הוא היה נלהב, משועשע, ממש התמוגג, כשדיבר על קורות חייו של הסופר, והשתקפותם ביצירה, על מקורות השם "סטיפן דדלוס", על המקבילות בין "יוליסס" הריאליסטי ל"אודיסאוס" המיתולוגי מאת הומרוס.

המפגש השני, ב-25 באפריל בשעה 19:00 בזום, יתמקד בשלושה פרקים משמעותיים מתוך היצירה:
פרק 4 – "קליפסו"; פרק 11 – "הסירנות"; פרק 18 – "פנלופה". מומלץ ביותר לחוות את האווירה הקסומה של אהבת הספרות במיטבה. הקישור לזום יישלח ביום ראשון 25.4.2021 למשתתפי המועדון הקבועים וכן למי שישלח בקשה לרן יגיל במייל: yagil.ran@gmail.com

בדפי יוליסס באתר "מילים" משובצות תמונות היסטוריות מעניינות, ובפרט הצילום של מרלין מונרו עם הספר ביד.

יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר "החברה האזרחית בית ספר לפוליטיקה" של מיכאל מירו

ארגוני החברה האזרחית, המכונים "המגזר השלישי", תופסים במאה ה-21 מקום מרכזי בזירה הציבורית, ומנסים לקדם סדר יום והצעות חוק בתיאום עם פוליטיקאים ובתמיכת אזרחים ואנשי עסקים. הם מצטיירים כמאפשרים לאזרח לנסות להשפיע על החקיקה מבלי להציג את מועמדותו בבחירות, וללא צורך בפופולריות בקרב חברי מרכז או בוחרי פריימריז. המפלגות התרחקו ממחויבות אידאולוגית, ורובן מסתפקות באמירות כלליות כמו "שוק חופשי", "מדינת רווחה", "מדיניות ליברלית", וכולי, לצורך משיכת בוחרים לקלפי. במציאות הפוליטית של ימינו רבים מחברי הכנסת מגיעים מרשימות שהורכבו זמן קצר לפני הבחירות (כחול לבן, כולנו, ועוד), ומפסיקים לכהן בה לאחר קדנציה אחת בלבד. לכן המוטיבציה שלהם להטביע חותם אינה גבוהה, בלשון המעטה.
ארגוני החברה האזרחית הופכים כלשונו של מירו ל"מרכול של רעיונות", ובהם נעשית עבודת הכנה וקידום הצעות חוק, תוך יצירת קשרים עם מפלגות. סוגיות אזרחיות כמו שיפור רמת החינוך, איכות סביבה, טיפול בעוני, ועוד, הופכים לנושאי עיסוק של גורמים פרטיים, אשר נכנסים למקומות אותם זנחה המדינה, ומפעילים כוח אדם ומשאבים כדי לקדם הצעות חוק עד להכרעת הכנסת. חשוב לזכור שתמיכת הממשלה הכרחית לשם קידום הצעות חוק בוועדת שרים לחקיקה, ולכן החיפוש הוא בראש ובראשונה אחרי פרטנרים קואליציוניים, אם כי ההצעה עשויה להתגלגל גם לחבר אופוזיציה שינסה לקדם אותה. פעמים רבות מדובר בהטבות מגזריות, ולכן העניין הרב של ארגוני החברה האזרחית בקידומן, כמו העלאת קצבאות הנכים.
עידן הרשתות החברתיות מאפשר לארגוני החברה האזרחית להציף סוגיות ולהגיע ישירות אל הקוראים, ללא צורך בפרסום בכלי התקשורת המסורתיים. כמו כן ניתן לעקוב אחרי פעילות המחוקקים, ולקרוא למצביעים הפוטנציאליים לחזק או להחליש אותם במפלגות בהן נערכות בחירות פנימיות. לפיכך הפכו הארגונים ל"בית ספר" לפוליטיקאים. המחבר מנסה לבדוק, באמצעות ראיונות אישיים, נתונים, ותצפיות, מהי עוצמת השפעתם – הן בקידום פוליטיקאים שהחלו את דרכם בארגון כזה, והן בהשפעה על סדר היום של המחוקקים, ניסוח הצעות חוק, וקידום סוגיות. במדינה שבה למגזר הצבאי יש השפעה רבה גם על זהות הפוליטיקאים, מהווים ארגוני החברה האזרחית מסגרת אלטרנטיבית לטיפוחם.