חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הסרט התיעודי ״דני קרוון״

כרזת הסרט על דני קרוון
כרזת הסרט על דני קרוון

זהו סרט ישראלי תיעודי על האדריכל, הפסל, והצייר דני קרוון, בבימויו של ברק הימן, ובצילומו של לוקש קונופה, שהיה גם במאי שותף. הסרט השתתף בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2020, וזכה בפרס על עריכתה של שירה הוכמן.
ארבע שנים עקב הסרט אחרי דני קרוון, בשלהי שנות השמונים לחייו. אומנם הוא ביקר אצל רופאים, והתלונן על ירידה בזיכרון, אבל דני קרוון, שהיה אמן עם מודעות פוליטית-חברתית כל חייו, מתבטא בסרט בצורה נחושה ורהוטה. מאז הקמת אנדרטת חטיבת הנגב ליד באר שבע בשנים 1963-1968, קרוון הוזמן לבצע עשרות עבודות במרחב הציבורי במדינות רבות בעולם. הוא בין האמנים פורצי הדרך בתחום של אומנות סביבתית, תלוית מקום. במהלך צילומי הסרט קרוון ביקר באתרי העבודות שלו בארץ: באנדרטת חטיבת הנגב, ב”כיכר לבנה” בפארק וולפסון בתל אביב, בכיכר התרבות בתל אביב ליד הבימה, וכן ב “נתיב השלום” בניצנה. הנושאים של השלום וזכויות האדם קרובים לליבו ובאים לידי ביטוי באומנותו. דני קרוון הקים את “נתיב זכויות האדם” בגרמניה, בעיר נירנברג הידועה לשמצה בשל חוקי נירנברג הגזעניים מ־15 בספטמבר 1935. בברלין קרוון הקים את אתר ההנצחה לשואת הצוענים. בשנת 1996 הוא זכה בתואר “אמן השלום” של אונסק”ו. יש להזכיר שדני קרוון עיצב את הקיר הדרומי של מליאת הכנסת, ודרש שחתימת שמו תהיה בו בעברית וגם בערבית.

דווקא בימים אלה, בהם הלכי רוח גזעניים מנשבים מהכיוון של מפלגות קיצוניות מסוימות, חשוב להכיר את דני קרוון, שלוחם למען זכויות האדם בארץ ובעולם, ואת יצירות האמנות שלו, שנוצרות למען הכלל, במרחב הציבורי, ומשתלבות עם הסביבה.

בסוף הסרט משולבים קטעי ארכיון המתעדים את דני קרוון הצעיר, במהלך ביצוע העבודות. זהו מבט נוסטלגי, הצובט בלב.

הסרט “דני קרוון” מוקרן בקולנוע “לב” בדיזנגוף סנטר, לרוב בנוכחות הבמאי ברק הימן. אני נכחתי בהקרנת הבכורה ביום חמישי 11 במרץ, עליה התראיין הבמאי בטלוויזיה.

הקרנה נוספת התקיימה ביום חמישי 25 במרץ. מומלץ לעקוב אחרי הפרסומים אודות ההקרנות הבאות ולהגיע לאחת מהן.

דני קרוון מביט על הכיכר הלבנה, מתוך הסרט התיעודי עליו
דני קרוון מביט על הכיכר הלבנה, מתוך הסרט
הפוסט הקודםיום אחד דרמטי בהרי האטלס
הפוסט הבאספני המלך שלמה – נתן אלתרמן
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

תגובה אחת

  1. לא רק דמותו הצעיר של קרוון צובטת בלב, אלא העובדה שהפרת זכויות אדם בקרבנו או שיח על שלום – לא מוזכרים כלל ברוח הציבורית כיום.
    יש לשאוף להזדהות ואמפתיה לא ממוסכת בקרב שכנים, בעיקר יהודים וערבים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

13 − שלוש =