חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

מופע מחול מצולם: “יאג” הסרט

תמונת יאג הסרט
תמונת יאג הסרט. מזכה (קרדיט) הצילום:אסקף

במוצאי השבת 21.11.2020, בשעה 21:00 זמן ירושלים (ישראל) , 20:00 זמן פריז, ו- 19:00 זמן לונדון, התקיים מופע אמנות חגיגי בו-זמני-אירופי ראשון מסוגו – הקרנת הבכורה של “יאג” הסרט – העיבוד המיוחד של מופע מחול של 6 רקדני להקת בת-שבע למסך.

בשעה היעודה הסרט הגיע למסכי המחשב של בני המזל – מעל 6500 צופים ברחבי אירופה, שנרשמו לאירוע בזמן, ואני ביניהם. הסרט היה מפעים: עבודת המחול ויתרה על הבמה הגדולה ושיטוט העין החופשית של הצופים אחר הרקדנים המפוזרים עליה, לטובת הפריים הקולנועי הממקד, הכופה על הצופה מפגש ישיר קרוב מאוד עם הרקדנים. החלל החשוף והתאורה האחידה שימשו מצע לתנועה המדויקת, הצמודה, ולדיבור הצפוף הכפייתי “פעם המשפחה שלי אהבה מאוד מאוד לרקוד”, עליו חזרו הדמויות לאורך כל המחול/הסרט.

אך לא יכולתי להמליץ על הסרט לגולשי האתר בחודשיים מאז, כי ההקרנה הוכרזה כחד פעמית. והנה, ביום שני 18 לינואר הגיעה למייל שלי הבשורה:

להקת בת – שבע גאה להציג
הזדמנות נוספת לצפות ביצירה
 
“יאג” – הסרט, מאת אוהד נהרין

29- 31 בינואר, אונליין, לצפייה במהלך סוף השבוע
לינק לרכישת כרטיסים: http://bit.ly/2XN5G4H
מחיר כרטיס: 50 ₪ 

עכשיו אני יכולה להמליץ מכל הלב ולהרחיב על הסרט, אשר צולם במהלך חודש אוקטובר 2020 בסטודיו הלהקה במרכז סוזן דלל בתל-אביב בידי רועי שאלתיאל, ונערך במשותף עם אוהד נהרין, שביים אותו.

ציטוט מפי אוהד נהרין על תהליך העבודה: “זאת עבודה בביצוע של 6 מרקדני להקת בת-שבע, עונת 2020/2021: יעל בן-עזר, שון האו, יוני (יונתן) סימון, חני סירקיס, איגור פטשנצ’וק, לונדיווה קוזה. אני מבקר רעיון מעבודה קודמת – ‘יאג’ (1996) – ויוצר אותה מחדש. שמרתי על השם יאג מההידרשות לזכור מאיפה באנו, ומהעובדה שזאת עבודה שמתכתבת עם זיכרונות רחוקים. הסרט עוסק באהבת הריקוד, געגועים, התמרת רגשות לתנועה נקיה, רקדנים יוצקים תוכן שלא כתבתי, עידון והגזמה, משפחה, מגע, מרקם, זרימה, לצחוק על עצמך, מוות, זמן, גוף, תשוקה, דמיון, עוגיות מזל, עירום, חמוץ חמוץ, אדום, גרוב, שליטה, תענוג, ויתור. ‘יאג’ הוא סיפורה של משפחה: אבא, אמא, וסבא מתים, ושלושה אחים חיים. הם נקלעים לעין סערה המהולה בגעגוע, ומתפלשים בשברים של עוגיות מזל מרוסקות על הבמה. פעם אחר פעם כל דמות מביאה את הנרטיב שלה, לא רק בתנועה אלא גם במילים, ומספרת לכאורה את אותו סיפור, רק מנקודת המבט שלה – על המשפחה.”

תוך כדי הצפייה בסרט, מהרגע שהבנתי שאבא, אמא, וסבא מתים, היה ברור לי שהם מתו במלחמת העולם השנייה, בשואה, אף שזאת לא נאמר במפורש.

ביום שאחרי הקרנת הבכורה המקורית של “יאג”–הסרט, ביום ראשון 22 בנובמבר 2020, נערכה שיחה עם אוהד נהרין, בהנחיית הילה כהן-שניידרמן, האוצרת הראשית של מובי: מוזיאוני בת ים. במשך כל השיחה, שנמשכה לפחות שעה, לא הוזכרה השואה כסיבת המוות של המבוגרים במשפחה, והדבר סקרן ומתח אותי מאוד. למחרת השיחה מצאתי את הטלפון של האוצרת, התקשרתי אליה, והצגתי לה את תחושתי החזקה של מעורבות השואה. הילה כהן-שניידרמן אמרה, שהדבר לא היה בשיחה, כי לא עלה במחשבה, וכשהקשיתי עליה “ממה הם מתו?”, היא ענתה בפשטות ובבהירות “מהחיים”.

אז למה למה למה השואה במחשבתי?

יואב ויכסלפיש ממליץ על

הספר  1001 LOGOS DE CLUBS DE FOOT

כריכת הספר בצרפתית 1001 logos des clubs de foot
כריכת הספר בצרפתית 1001 logos des clubs de foot

הלוגו (בעברית מקובל לומר “סמליל”) אשר מופיע על חולצות קבוצות ספורט הינו חלק בלתי נפרד מהזהות שלהן, וכן מושא לתשוקה עבור האוהדים, אשר מעריכים במיוחד את מי ש”נלחם עבור הסמל”, בעיקר אם מדובר בשחקן שגדל במחלקת הנוער. הלוגו עשוי להשתנות עם השנים, ומבט לעברו יגלה לקוראים פרטים על ההיסטוריה של הקבוצה, וכן של האזור הגאוגרפי בו היא פועלת. כך למשל מבטא הסמל של הפועל תל אביב את הבסיס ההסתדרותי שלה ובו בולטים הצבע האדום, שם הקבוצה, והפטיש והמגל.
המחבר לוקח את הקורא למסע בין לא פחות מ-1001 סמלים של קבוצות כדורגל מרחבי העולם, ביניהן כמה שנעלמו מהנוף כמו הכח וינה, שהנאצים החרימו את מתקניה ב-1938, קבוצות מזרח גרמניות, ועוד. הקבוצות הבכירות בליגות המובילות באירופה (אנגליה,גרמניה, צרפת, ספרד, ואיטליה) זוכות לעמוד שלם של הסברים ואיורים בעניין התפתחות הסמל, והקבוצות האחרות למספר שורות בפונט מוקטן.
סמלים של קבוצות אנגליות יכללו פעמים רבות בעל חיים מקומי (ליברפול-ציפור הליבר, לסטר- זאב, ברייטון-שחף), וכן ספינות המרפררות לעבר האימפריאלי. לעומת זאת, בבלגיה ובספרד מקבל כתר המלוכה מקום של כבוד בין הסמלים. הכוכב בעל חמשת הקודקודים מופיע על חולצות קבוצות מזרח אירופאיות, וצלב סיינט ג’ורג’ זוכה לנוכחות גם באירופה ומחוצה לה בזכות תרומת האנגלים להקמת הקבוצה. במקרים רבים הסמל נוצר על ידי וריאציה גרפית פשוטה על שם הקבוצה, וכן שנת הייסוד וצבעים המבטאים את הזהות המקומית (סרבלים צהובים-שחורים של עובדי הרכבת הפכו לצבעי החולצות של קבוצת פניארול מאורוגוואי). כמו כן, קיימים סמלים שעוצבו על ידי תאגידים מסחריים (רדבול האוסטרית, וחברות שהן בעלים של קבוצות בארה”ב).
הסיפורים מאחורי הסמלים כוללים לא מעט אזכורים היסטוריים ואנקדוטות, כמו העטלפים אשר נטלו חלק בכיבוש ולנסיה ב-1238 ומופיעים על סמל הקבוצה, יער שרווד, בו מתרחשות אגדות רובין הוד ומופיע בסמל של נוטינגהאם פורסט, ועוד. הקריאה בספר (בצרפתית) מגלה עובדות היסטוריות רבות, ותארים בהם זכו הקבוצות, חלקן לפני עשרות שנים, ומרחיבה את הידע של כל חובב ספורט.
הוצאת SOLAR עם 290 עמודים.

הפוסט הקודםהאם היה מכשור אופטי בעת העתיקה?
הפוסט הבאהגבעה להעפלה The Hill We Climb מאת אמנדה גורמן בתרגום חגית בת-אליעזר
חגית בת אליעזר
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
Avatar
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
Avatar
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × 4 =