האם יכול להיות שבימי קדם הייתה טכנולוגיה גבוהה יותר ממה שאנו מייחסים להם כיום?
חיים מזר מעלה את האפשרות שכן.
נעדכן שבימים אלו תרם חיים מזר כמה מאמרים שפורסמו כנספחים לספרם של פרופסור חיים אשד והגר ינאי היקום שמעבר לאופק – שיחות עם פרופסור חיים אשד (ידיעות 2020), שבהם הוא עוסק באפשרות של חיים אינטליגנטיים בחלל.
המערכת
מכשור אופטי בעת העתיקה, פורסם לראשונה במגזין לשכת המהנדסים – מהנדסים, אדריכלים וטכנולוגיות פברואר 2001.
בספר האגדה שערכו ביאליק ורבניצקי, ובמיתולוגיה ההודית ישנם תיאורים של מכשירים אופטיים שיכולים לעורר לא מעט תהיות, שהרי על פי מה שידוע מההיסטוריה של המדעים והטכנולוגיה, בעבר הרחוק צורת התצפית המוכרת והבלבדית היתה תצפית העין.
על מנת שנבין במה דברים אמורים נביא את ההתייחסויות לעניין. בסיפור ההודי “העץ המלבלב” נאמר “הוד מעלתה, נערה אומללה וחסרת בית, אשר דומה מאוד לכלתו של אחיך הצעיר, יושבת בקרבת הבאר שמחוץ לעיר, הציצי בה מבעד למשקפת והיווכחי בכך בעצמך. המלכה צפתה בה דרך המשקפת ואכן נראתה הצעירה מוכרת מאוד” (שיווה ביער האורנים סיפורים מהמיתולוגיה ההודית הוצאת כתר 1999 עמ. 219).
בספר האגדה מסופר “ששפופרת היתה לו לרבן גמליאל שהיה מביט בה וצפה בה אלפיים אמה ביבשה וכנגד אלפיים בים. הרוצה לדעת כמה עומקו של גיא – מביא שפופרת, ומביט בה וידע מה עומקו של גיא. הרוצה לדעת כמה גובהו של דקל – מודד קומתו וצל קומתו ויודע כמה גובהו של דקל” (ספר האגדה לביאליק ורבניצקי הוצאת דביר 1987 עמ. ת”ר אגדה נ”א).
התייחסויות אלה הן מפורשות ומפורטות ויש בהן יותר מאשר רמז לאפשרות של ידע אופטי שהיה בעבר, אשר אבד במרוצת הדורות, ולאחר מכן התגלה מחדש. מהסיפור ההודי ניתן להבחין כי באמצעות המשקפת אפשר לראות מטרות נקודתיות וקטנות שמחוץ לעיר. בעת העתיקה מקומות היישוב נבנו במרחק לא גדול ממקורות המים, בכדי שהאספקה לישובים תהיה שוטפת ומהירה. לכן, מקורות הנביעה והבארות היו במרחקים קצרים מהם. מדובר במרחקים של קילומטרים ספורים. על כן במקרה הספציפי המסופר, אפשר לראות עד איזה מרחק המשקפת היתה אפקטיבית, לראות פרטים כמו תווי פנים בצורה ברורה ביותר.
אם בסיפור זה ניתן לאמוד את יכולתה של המשקפת המוזכרת, הרי שעל המשקפת של רבן גמליאל אפשר לדעת יותר פרטים. הנתון המספרי שנמסר הוא שטווח המשקפת המאפשר תצפית ברורה וחדה הוא קילומטר אחד (1 אמה = 0.56 מטר). הנתון השני הנמסר הוא שיטה לאמידת מידות מדויקת. מדידת הדקל נעשית בהשוואת יחסי הגדלים של צלעות משולש הנוצר בין גובה הדקל והצל שלו, לזה שנוצר בין גובה האדם לצל שלו. זהו למעשה החישוב הטריגונומטרי המוכר לכל אחד כיום.
מכיון שאפשר היה לבצע חישובים לגבי עצמים מרוחקים כאשר צופים בהם במשקפת, מתבקשת מסקנה שעל גבי עדשות המשקפת היה חרוט לוח שנתות המתרגם את יחסי הגובה והצל הנצפים לגודל האמיתי של העצם הנצפה. מהמידע המצומצם הנמסר ממקורות אלה עולה כי לתכנונן ולייצורן של משקפות אלה נדרשה הבנה בעקרונות האופטיקה, בטריגונומטריה, ובייצור עדשות. קשה לדעת מתי נרכש ידע זה. הדרך היחידה ללמוד על כך היא מבדיקת הזמן בו פעלו אישים שלהם נגיעה ישירה לנושא.
רבן גמליאל לא עסק במדעים, ובארץ לא היו מרכזים אקדמיים כדוגמת אלה שהיו ביוון ובהודו. לכן ברור כי המשקפת שבה השתמש הגיעה אליו ממקור חיצוני שמחוץ לארץ ישראל. ידוע שהוא חי בין סוף המאה הראשונה לספירה לראשית המאה השניה לספירה. לכן ברור שהידע לגבי המשקפת בה השתמש קדם לו בהערכה גסה במאות שנים.
הראשון במערב שעסק במחקר אופטי ראשוני ובפיתוח הראשוני של המתודה הטריגונומטרית היה פתולמיאוס שחי במאה השניה לספירה. הראשון שהתייחס בכלל למושגי הזווית מבחינה טריגונומטרית ונתן ביטוי מתמטי לאחת מהן, במקרה זה מושג הסינוס של זווית, היה המתמטיקאי ההודי אריאבטה שחי בין השנים 550 – 476 לספירה.
באשר לעדשות ידוע כי בהר אידה שבכרתים נמצאו עדשות שיוצרו במאה החמישית לפני הספירה.
ההערכה המקובלת לגבי הספרות ההודית היא כי זו התפתחה במהלך האלף הראשון לספירה. מכאן מתבקשת המסקנה שהידע אותו הזכרנו – ייצור עדשות, אופטיקה, טריגונומטריה, והשילוב שביניהן לייצורן של משקפות – היה קיים בין 1000 לשנת 500 לפני הספירה. מכיון שציוד זה נמצא לפחות בשני מקומות שונים ומרוחקים זה מזה, ברור שידע זה הועבר בין מרכזים תרבותיים שונים. המקורות הספרותיים בהם מוזכרות המשקפות נותנים להבין שרק מעט מאוד אנשים ידעו על קיומו של ידע זה.
קיימת אפשרות, ולו תיאורטית שהמשתמשים במשקפות, באותה מידה שכיוונו אותן לתצפית אופקית יכלו להשתמש בהן לתצפיות אסטרונומיות. אם זה אכן היה כך, הרי שמספר הכוכבים הנצפים צריך להיות גדול יותר מאשר תצפית בעין בלתי מזויינת. לפיכך ברישומים אסטרונומיים מהעת העתיקה צריכים להופיע גם כוכבים שהדרך היחידה להבחין בהם היא באמצעות ציוד זה. על כן, הרישום האסטרונומי העתיק ביותר שבו תמצא עדות לתצפית ממין זה יכול לתת אומדן משוער לגבי שימוש ראשוני במשקפות בעת העתיקה. מתוך היכרות הדינמיקה של התפתחות הידע המדעי ויישומו הטכנולוגי אפשר יהיה לעשות הערכה גסה לגבי תהליך התפתחות האופטיקה והשימוש שנעשה בה בעבר.
קיראו גם :
