מהו השוטה שעל הגבעה? מחווה “לשוטה על הגבעה” מאת ג’ון לנון

היום לפני 40 שנה, ב-8 בדצמבר 1980, נרצח היוצר והזמר המפורסם ג’ון לנון איש להקת הביטלס, וזמר חשוב גם בקריירת הסולו שלו, בכדורי מתנקש.

לציון האירוע אנחנו מביאים רשימה של המשורר שגיא אלנקוה היוצא משירו של לנון “השוטה על הגבעה” ומנסה לפענח את הפזמון הסתום הזה.

המערכת

השוטה על הגבעה”

“The Fool On The Hill”

by

John Lennon

and

Paul McCartney

sung by the

The Beatles.

Day after day,
Alone on a hill,
The man with the foolish grin is keeping perfectly still
But nobody wants to know him,
They can see that he’s just a fool,
And he never gives an answer,

But the fool on the hill,
Sees the sun going down,
And the eyes in his head,
See the world spinning ’round.

Well on his way,
Head in a cloud,
The man with the empty mind is talking perfectly loud
But nobody seems to hear him,
For they think that he’s just a fool,
And no one will go quite near him,

But the fool on the hill,
Sees the sun going down,
And the eyes in his head,
See the world spinning ’round.

And nobody wants to know him,
For they think that he’s just a fool,
For he never gives an answer,

But the fool on the hill,
Sees the sun going down,
And the eyes in his head,
See the world spinning ’round.

Ooh, ooh,
Round and round and round.

And he never listens to them,
He knows that they’re the fools
They don’t like him,

The fool on the hill
Sees the sun going down,
And the eyes in his head,
See the world spinning ’round.

Ooh,
Round and round and round

מהו השוטה שעל הגבעה?

בשיקוף של הדבר המשוקף, של חוץ שגורר עמו פנים, כלומר אי נחת גם ממהמציאות עצמה, מין מציאות עלובה קצת, והשיקוף כל דבר קיים למשל: הפזמון של לנון ומקרטני “השוטה על הגבעה”.

ההברות המילים הצלילים, בעברית ובאנגלית, עם השוני המוחלט והזהות הגמורה, כי מלודיה גם מושכלת לא מחמיצים, וכנראה חלק ממנה קיים בכולנו. כלל לא תיארתי את המילים, הצלילים בפזמון שארוג בצורה מתוחכמת מספיק, וגם את הבנאליות המבנית תוכנית שבמבט שני מתגלית כלא בנאלית לחלוטין. כי המילים שמהדהדות לכאורה באופן מקרי שמאפשר בנליות כזו בתיאור של מציאות מיוחדת במינה, ובכל זאת נשארות בזיכרון …לתמיד.

גם אם הפזמון נראה לכאורה כלא יותר ממין “היפ הופ” שכזה בכל זאת יוצאות ממנו מילים של חוכמה עליונה. השוטה שבפיזמון הזה הוא מין ליצן שיכול להיות כולם במסר פילוסופי עמוק מני חקר.

אז מה המסר בפזמון: של מקום גבוה מאוד סומא ונוכח יחד? מה העניין שכה עדין ונחבא במקום חכם ורגיש? כנראה מסתתר כאן דבר מאוד אינטימי ומאוד כאוב, לא כזה שרואים גם לא זועק. מין מקום פגוע ילדותי שמוסתר בשיר יפה ונמצא עמוק בהוויה. ממש טיפש על גבעה ומין גדר רגילה בפנים מבע.

 אז מה העניין המקום האילם שמישהו, היוצר, מבקש בעצמו? ממה הוא מתבייש? חוץ ופנים הם כאן אחד לגמרי האמירה קיומית. מה הוא ראה נוכל ללמוד רק דרך עיניו. ואולי כולם ראו יחד אתו מה השתנה מה הלקח והבשורה המרומזים שתמיד יוותרו מרומזים במילים.

משהו ילדי שלומד להודות, כולם במין עדנה יפה. הנייד הזה שבו אני כותב את הרשימה הזאת, החדר הזה, ואני וכולנו זו המשכיות שכנראה כמעט נמנעה וכמעט לא התקיימה.

ולמה? בביוגרפיה כללית מלבד את הביוגרפיה האישית של היוצר אני לא מכיר אבל אני משער …. כנראה היה שבר בחייו אפילו גדול מזה שכולם מכירים ואליו הוא מתייחס במילות השיר.

הפול שולחן הפול מכוסה בשתי טבעות מביוס, שני גלגלי שיניים קרועים שלא יתפסו, ומהדהדים במקצבי המילים חווייה גדולה, וגם מאוד טראומטית, שבה הקצוות נפרמים פרטי וכלל אנושי.

והתוצאה מילות השיר על השוטה שאי אפשר לשכוח, השוטה שהוא היוצר אבל גם אני ואתה וכולנו.

קראו גם

חיים מזר מפרש את מילות “השוטה על הגבעה”

“תארו לכם” שיר מאת ג’ון לנון בתרגום עודד פלד