חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
סדרת הרצאות ״המוח עכשיו״ בקתדרה בזום
הקתדרה היא מרכז לימודי חווייתי במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (מוז"א), אשר מציעה סדרות של הרצאות במגוון נושאים. זכורות לי היטב שיחותיו של עמוס עוז ז"ל, סופר ופרופסור לספרות, בשנת הלימודים 2016-2017, תחת השם "כל ההתחלות", על יצירות סיפורת מהמופת העולמי, בדגש על פסקת הפתיחה שלה, עליה כתבתי כאן.
השנה, ברוח הזמן, ההרצאות מקוונות. ראו את מה שקתדרה מציעה כאן.
ניתן להירשם לקורסים גם במהלכם, וליהנות מהם במלואם, משום שההרצאות מוקלטות, וזמינות לרשומים אליהן גם לאחר מועד ההרצאה. למשתתפים בזמן אמיתי האפשרות להפנות שאלות אל המרצה בסוף ההרצאה, בצ׳אט. אני נרשמתי לסדרת ההרצאות "המוח עכשיו" של ד"ר בלתזר רועי תירוש – רופא, חוקר מוח, יועץ רפואי לחברות ביוטכנולוגיה. ההרצאה הראשונה "על מוח וקנאביס" התקיימה ביום שלישי 10.11.2020. רובה ככולה הייתה מבוא למבנה המוח ותפקודיו. ד"ר תירוש היטיב להגיש את הנושא המורכב בעזרת המצגת, כושר רטורי, תנועות ידיים, והרבה התלהבות. בהרצאה של שעה הוא הספיק לדבר על תולדות חקר המוח, היסטוריית השימוש בקנאביס, וכניסת המונח "מריחואנה". הוא הסביר בצורה בהירה ונגישה על מוליכים עצביים, שיווי משקל דינאמי במוח, ומנגנון ההתמכרות. שפתו של ד"ר תירוש ציורית, חווייתית, עם ניסוחים מדויקים וקליטים. בנושא ההתמכרויות, כשדיבר על כך שהמוח שלנו לא השתנה במשך 70 אלפי השנה האחרונות, הוא ניסח זאת כך "לנו תודעה של חסר בעולם של שפע".
זאת אמרה נפלאה!
יואב ויכסלפיש ממליץ על
הספר ״הסיפורים הגדולים של הקבוצות הקטנות״ מאת ברק רום
בתחילת שנות ה-90 חדרה לישראל הטלוויזיה בכבלים, והביאה עמה שטף של שידורי כדורגל ישירים ממיטב הליגות בעולם. השפע יצר דור חדש של אוהדים צעירים, אשר דפוסי האהדה שלהם עוצבו ע"י הצפייה בטלוויזיה, ובהמשך גם רכישת אביזרי אהדה (מרצ'נדייז), ונסיעות לחו"ל כדי לצפות מקרוב באליליהם. הכדורגל המקומי נדחק לקרן זווית בעיני רבים. קבוצות שכונתיות ופריפריאליות ירדו לליגות הנמוכות בזו אחר זו, וחלקן נעלמו ופורקו. פרט לקרית שמונה ב-2012 – כל תארי האליפות גרמו לחגיגות בשלוש הערים הגדולות בשנים 1984-2015. הפועל באר שבע הפרה את הסדר ב-2016, אבל מדובר בעיר שהתפתחה עם השנים ונהנתה מתמיכה כספית של אשת העסקים אלונה ברקת.
ברק רום לוקח אותנו למסע לכדורגל של פעם, זה שהיה מיתולוגי בזכות הרדיו ודקות ספורות של תקצירים בטלוויזיה במוצאי שבת, או באדיבות כתבות ארוכות ביומון "חדשות הספורט", שהוקם בתחילת שנות ה-50 ונסגר כעבור שלושה עשורים, ובו נוסחו כללי הסיקור של הכדורגל המקומי. המסע מזכיר נשכחות וחוזר לגיבורים מקומיים, שחלקם מינפו את הכדורגל והסתדרו בחיים גם לאחר הפרישה, וחלקם נותרו תלויים בחסדי הביטוח הלאומי. נקודת ההתחלה היא מחנה יהודה, שכונת עוני בפתח-תקווה, ששלחה קבוצה לליגה הבכירה באמצע שנות ה-60, והמסע מסתיים בטירת הכרמל, שקבוצתה מעולם לא שיחקה בליגה הבכירה, אבל הייתה גאוות העיירה. תחנות הביניים הן רחובות, באר יעקב, יפו, בית שמש, נצרת עילית, טבריה, ועוד. הסיפורים מייצגים עידן שבו השחקנים התחככו באוהדים, ולא נסעו במכוניות מפוארות או כיכבו במדורי הרכילות באתרי הספורט. מי שגדל על כדורגל ישראלי במאה ה-20 ישמח להיזכר באותם ימים, ובאנקדוטות רבות בשפתו הציורית של רום ("עמוס אעידן הוא גרד מילר של ליגה א'", "משחק הגומלין בקריית אונו הביא 2500 איש, מחציתם צפו בו מבריכת השחייה הצמודה, חמושים במצופי זרוע ומשקפות צלילה", "שחקני מכבי עכו ביקשו טרמפים לאימון", "כל עוזר אפסנאי בקריית גת קיבל כתבת עומק"). שחקני ומאמני עבר תורמים לספר ניתוחים מנקודת מבטם לאירועים חריגים, ביניהם האליפות היחידה של הפועל כפ"ס ב-1982, או העונה היחידה והעלובה של בית"ר נתניה בליגה הלאומית ב-1986/7.
הוצאת יחיאל, 208 עמודים.
תשומת הלב הגלובלית אל המוח, תופסת תאוצה ומתפתחת מדי יום. צפיתי בהרצאה, ואני מסכימה שד"ר תירוש הנגיש את המידע בצורה רהוטה ובהירה.
מצפה בכיליון עיניים להרצאות הבאות.