חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הסרט ״מלחמת העולם Z״
כבר חצי שנה אין סרטים חדשים מסיבות מובנות. הפקות הופסקו, בתי קולנוע נסגרו, אבל האנושות הספיקה להפיק עד עכשיו סרטים כה רבים, שיעניקו חווית צפייה לשנות-דור.
נטפליקס ממתיקה את הסגר. למשל עם “מלחמת העולם Z” משנת 2013, על מגיפה עולמית קטלנית – ממש אקטואלי. תמיד נעים לראות את בראד פיט בתפקיד הראשי. הוא נראה טוב, גם פצוע ומעולף, אבל תסרוקת הקארה שלו – לא בחירה מוצלחת לפנים שלו.
בסרט וירוס הופך אנשים לזומבים: משנה להם את העיניים, את השיניים, גורם להם להתנהג בפראות, להתנפל על אנשים לא נגועים, ולהדביקם בנשיכה.
המחלה התפרצה – איך לא – במזרח הרחוק, והתפשטה בכל העולם, ובסוף הסרט נמצא פתרון חלקי למחלה, וזאת בזכות הצלחת משימתו של סוכן האו”ם ג’רי ליין, המגולם ע”י בראד פיט.
הסרט נצפה בהנאה, במתח נעים. הוא מאוזן מבחינות רבות, ומעורר מחשבה.
1. הסרט רב-סוגתי: דרמה משפחתית, פעולה, פנטזיה.
2. הסרט מציע פתרון, אך זה חלקי, והסוף – פתוח.
3. בראד פיט הוא גם איש משפחה במידה, וגם מושיע העולם במידה.
4. למשימת חקר המחלה ונסיון מציאת תרופה נשלחים שניים: סוכן או”ם, קצין מבצעים פיקח, ואיש אקדמיה, אפידמיולוג דגול מהארוורד. הפרופסור, שאינו מיומן בשימוש באקדח, יוצא מהמשחק מיד בתחילתו בגלל פליטת כדור לתוך ראשו. זה מייתר את האקדמיה, מלעיג אותה, מבליט את יתרונן של תושייה ופקחות על פני חוכמה וידע. הדבר נעשה בצורה מגושמת ומוגזמת. מוטב היה לא להוציא את הפרופסור כלל למסע באמתלה כלשהי, מאשר לגרום לו למות מירייה של עצמו בצורה כל כך מבישה.
5. לישראל מקום מרכזי בסרט. המודיעין הישראלי מוערך על היותו “הראשון לדעת והראשון לפעול”. ואיך פעל? הקיף את ירושלים בחומה, המהדהדת את חומת העיר העתיקה ואת חומת ההפרדה המודרנית בשטחים. אך חומה היא אמצעי מן העבר, העתיד שייך לביוטכנולוגיה. ואכן החומה לא החזיקה מעמד: הזומבים טיפסו האחד על השני במעלה החומה, יצרו מגדל (בבל?) ותקפו את תושבי ירושלים.
6. יש הדדיות: הסוכן ג’רי ליין מציל חיילת ישראלית אקראית שננשכה. הוא כורת את ידה עד המרפק, כי לו, כסוכן מוכשר, יש סגולות של חובש קרבי לעת מצוא. החיילת אמיצה ועומדת בגבורה בכאב, כיאה לנציגה מהימנה של צבא הגנה לישראל. ואז, כשהסוכן מתעלף, החיילת גומלת לו ומצילה אותו.
7. הרעיון לפתרון חידת החיסון בא במקרה: ילד קרח, שלא עניין את הזומבים, שדהרו משני צדדיו, משל לא היה כלל קיים מבחינתם, נלכד במבטו החוקר של הסוכן, ועורר שרשרת של מחשבות פוריות.
8. אנחנו יודעים על עיוורים ששמיעתם מחודדת. כך לזומבים עם העיניים המעוותות שמיעה חדה, והרעש מגביר את זעמם. מסקנה – הדמיון שלנו מושתת על המציאות, ולא הולך כל כך רחוק.
9. משפחתו של הסוכן – בני הזוג ושתי בנות – מצילים ילד של מהגרים, נמצאים אתו פרק זמן, אך רק בסוף הסרט בחיבוק של איחוד משפחתי, שהתחיל כרביעיה, הם מצרפים אותו אל זרועותיהם ויוצרים דבוקה מחומשת.
10. השיטה להתגוננות נגד זרם זומבים מסתערים, היא לירות לעברם. הזומבים מרחוק נראים כמו אנשים רגילים, לא חמושים, ובסצנות הירי יכולה להתעורר בעיה מוסרית של טבח אזרחים. לכן, יש לצלם את הסצנות ברגישות ובנחישות, וכך אכן זה נעשה.
ראו גם
אלי אשד על אילו יתקפו זומבים את מדינת ישראל במציאות ולא רק בסרט
הסקירה מעולה. ברורה. ומציגה בחוכמה ובשקיפות נתון סמלי המובע דרך סרט מלפני שבע שנים, על מציאות דומה מעט לכאורה למה שמתרחש כיום.
החלוקה הממוספרת של חגית מאפשרת ומספקת אכן הסבר קולע, ובתוכו נשאלת כמובן השאלה-האם עלינו להיזהר יותר?
את זה ימים ואולי שנים יגידו.
תודה חגית. בזכותך אראה את הסרט. חג שמח
כדאי לציין שהסרט רחוק מאוד מהספר עליו הוא לכאורה מבוסס. בתור דוגמה אחת מני רבים מדינת ישראל בספר היא בין היחידות ששמתמודדות בהצלחה עם פלישת הזומבים . בסרט אנחנו ראים כיצד הפלישה מכניעה את ירושלים בקטע חזק ביותר.
צפיתי בסרט לאחר המלצתך.
תודה רבה לך ושנה טובה ומתוקה!