ד”ר לאה צבעוני
“באתי ראיתי חוויתי – זיכרונותיו של בן טובים”, משה גרנות, הוצאת מעיין ב”י, 2020, 212 עמ’
שם הרומן החדש של משה גרנות מזכיר את הודעתו של יוליוס קיסר לסנט לאחר ניצחונו על פארנקס מלך פונטוס בשנת 47 לפנה”ס: באתי ראיתי ניצחתי.
בנצי קסיס, גיבור הרומן, יכול לנכס לעצמו את האמרה הזאת. כשקוראים את הרפתקאותיו מתברר שמעגל מסעותיו החובק עולם של יוליוס קיסר קטן ממעגל מסעותיו של גיבורנו. ההרפתקאות של בנצי קסיס מתרחשות בחצי עולם – מוסקבה, אוסטרליה, ניו זילנד, סינגפור, תאילנד, יפן, מאלזיה, מקאו, הפיליפיניים, ספרד. בנצי מבקר במייסור, בנדלור, וקוצ’ין בדרום הודו, ובקירקאנגה שבצפונה, מקום כל כך גבוה בהרי ההימלאיה עד כי את ענני המונסונים רואים שם מלמעלה. הוא מבקר בעמק ספיטי ובאיי אנדמאן שבמפרץ בנגל, וגם בשתי המדינות הצפוניות סיקים ונפאל, ושם הוא שט על הנהר הקוצף קאלו קאנטאקי, ומטפס במעלה אנאפורה, מקום שבו קיפחו את חייהם מטיילים רבים בעטיין של מפולות שלגים.
כך הוא מתחרה גם עם הרפתקאותיו של אודיסאוס. כמו שאודיסאוס נוטש את איתאקה לעשרים שנה, כך גם בנצי קסיס נעדר מהארץ עשרים שנה, ובהן הוא מתנסה באירועים מסמרי שיער: במפגשים עם עולם הפשע ועם שליחי המאפיה, עם סאדהוים המעשנים סמים בתרועות המכוונות לאלים ומהלכים ערומים, ועם חסידי הארי קרישנה המטורללים. הוא פוגש בדרכו נמרים, קרקלים, דובים, ונחשים. צונח צניחה חופשית בתאילנד, בספרד, וגם בשדה תימן בארץ, קופץ באנג’י במתקנים הכי גבוהים בעולם שבניו-זילנד ובמקאו. הוא בונה בית בשיפולי ההימלאיה, ושם מנהל שיחות עם הינדי התאב להתבשם בתרבות המערב, וזה גם מעניק לו ידע בפילוסופיה הבודהיסטית. השיחות בין השניים נסובות על האמונה בגלגול נשמות, על יתרונות האלילות על פני המונותיאיזם, על המורשת של בודהה, ועל המורשת של גנדהי. הספרים שקרא בנעוריו בעידוד המורה שלו לספרות, והספרים שמצא בגסטהאוסים בהם התאכסן בשהותו בהודו, מדרבנים אותו לחוויות מסעירות.
הספר פותח במרד נעורים. בנצי מורד בכל דבר אפשרי, מורד באמיתות הממסד. הדרך שבה הוא חי עשרים שנה, והרפתקאותיו משאירות את הקורא פעור פה, עד כי מתגנבת המחשבה שהמחבר ראיין כמה מטיילים וריכז את כל הרפתקאותיהם במטייל אחד.
בנצי חווה גם פרשיות אהבים רבות – בהודו, באוסטרליה, בסינגפור, בתאילנד, בפיליפינים. עם שירי, מינה, סיגלית, רינה, ושני הישראליות, עם רוזמרי האוסטרלית, עם מארג’ורי הבריטית, ועם קארי הקוריאנית. אחת מאהובותיו דומה לקירקה שהפכה את שייטיו של אודיסאוס לחזירים, ואחת דומה לקליפסו שמתחננת לאהבתו ואינה זוכה בה. שלא כאודיסאוס בנצי נכנע לשירת הסירנה. הוא שומע את הזמרת דינה חקלאי בטלוויזיה, ומתאהב בה עד כדי רצון לפרוץ את המרקע. הוא מחפש ומוצא אותה בהופעה שבה היא שרה את שירי הרגאי האהובים עליו. עם רוזמרי הוא מסייר בסלאמס של קוצ’ין, הדומים לשאול שבה ביקר אורפאוס כדי להוציא משם את אוורידיקה.
אישיותו של בנצי היא רבת אנפין: מצד אחד הוא מורד גדול, מצד שני הוא נדיב מאוד, ומוכן להקריב הכל למען חבר. הוא מחליט לנהוג ברוגע ברגעים הכי מבהילים, אבל לא תמיד מצליח לעמוד בכך. הוא נמצא ביחסים קרובים עם אהובות רבות, אבל לעולם לא יבגוד בזאת שעימה הוא בקשר. הוא נאמן לה עד שהיחסים מתפוגגים, לרוב שלא באשמתו. עיקר פרנסתו בנדודיו הוא מסחר. בזכות חינו וקסמו האישי הוא מצליח בכך מאוד, אבל הוא אינו מתקשר לכסף, לרכוש, ואפילו לא לבני אדם אהובים, ואחרי כל נפילה הוא בונה את עצמו מחדש בלי להצטער על מה שאבד. יש לו חיבה גדולה לכלבים, שגילו לו נאמנות. בנצי הוא צעיר עשוי ללא חת, כמעט דמות אגדית. שום דבר לא מפחיד אותו – לא חיות טרף, ולא אנשי טרף, פושעים, שודדים, ורוצחים שכירים, שעימם הוא נפגש במעגלי חייו. הוא צונח וקופץ מגבהים, מתנסה בשיטות הלחימה האלימות ביותר, ומצליח להיוושע ממצבים חסרי סיכוי.
למקרא הרומן הזה איננו יכולים שלא להתלהב מהגיבור, שחווה את מהפכי החיים בכל עוצמתם, שחווה חוויות שבני אדם מן היישוב לעולם לא יחוו כמותן.
קראו עוד על משה גרנות:
בודד מול המערכת: שיחה עם משה גרנות
