אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ על

סדרת ראיונות ביוטיוב של אלכס צייטלין עם פרופסור ישראל פינקלשטיין

 
האזנתי לשיחה המרתקת של אלכס צייטלין עם הארכיאולוג פרופסור ישראל פינקלשטיין על מסע פרעה שישק מתי שהוא במאה העשירית לפני הספירה.  זהו הפרק ה-12 בסדרת השיחות המרתקת שלהם על תולדות ישראל הקדומה כפי שהן נראות על פי הארכיאולוגיה החדשה ביותר.
פינקלשטיין משער שפרעה שישק, שעל פי התנ”ך פלש לארץ ישראל לאחר ימי שלמה בימי המלכים רחבעם וירבעם, הוא האחראי להקמתן של ממלכות ישראל של ירבעם בן נבט וממלכת ישראל של רחבעם בן שלמה.
כמו גם של ממלכת אדום, שבה חל באותו הזמן פיתוח טכנולוגי ביכולות הפקת הנחושת, אולי בזכות שישק והטכנאים המצריים שלו.
אז במי בעצם נלחם שישק בארץ ישראל? פינקלשטיין מעריך שהייתה זאת הממלכה של בית שאול. זאת שמסופר לנו שהובסה בידי הפלישתים בקרב גדול ליד בית שאן, שבמקרה או שלא הייתה מרכז השליטה המצרי בארץ ישראל. הפלישתים כנראה היו בעלי בריתו של פרעה שישק והוא זה שעמד מאחוריהם, וכנראה גם נלחם לצידם.
תודה לאלכס צייטלין ולישראל פינקלשטיין על הראיון המרתק.
הוא גרם לי לקרוא בעיניים חדשות את סיפורו הקלאסי של יצחק שנהר “זמרת הארץ”, המתאר את פלישת שישק ליהודה, סיפור שהוא אחד המופתיים בסוגת הסיפורת התנכית בעברית, והיחיד שעוסק בפלישת שישק.
 
האזינו לראיון.
את הסיפור “זמרת הארץ” של יצחק שנהר קראו כאן.
 

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על

הופעות תיאטרון חיפה ב״ווילה״

תיאטרון חיפה אכן יוצר שינוי. הוא יוצא מאולמותיו אל החצר המרווחת, הנקראת “הווילה”, ומגיש תרבות עשירה ובר מגוון תחת שמי חיפה הקיציים, עם קורטוב תצפית אל הים, בשפע אירועים: הצגות, מופעי מוזיקה, הצגות ילדים, שעת סיפור, הקרנת סרטים, ועוד. האוויר צלול והאווירה מפעימה: המדרון הטבעי של הדר הכרמל יוצר שיפוע מתון, כנהוג באולמות תיאטרון, הכיסאות מסודרים בשורות מרווחות, כצו השעה, מחרוזות הנורות משתלבות בצמרות העצים – הטבע ומעשי ידי אדם סוככים על הקהל ועל הבמה, ותוחמים את גבולות האולם שמחוץ לבניין התיאטרון.

ביום חמישי 20 לאוגוסט הופיע בווילה גבע אלון – זמר-יוצר וגיטריסט. הוא מנגן ושר כמעט 30 שנה מאז ילדותו בקיבוץ מעברות, וניסיונו הרב נשמע בכל תו: הוא מפיק מהגיטרה שלל צלילים וקצבים, קולו רך ועמוק, בעל מנעד רחב, עברית ואנגלית יוצאות מפיו בדיקציה מעולה. גבע אלון סיפר שהוא מופיע במתכונת חוצות מתחילת אוגוסט, ואת התקופה של 5 חודשי הקורונה ללא הופעות ניצל לכתיבת שירים חדשים בשתי השפות. ישבתי בשורה האחרונה וצפיתי בקהל הנהנה: הזוגות התחבקו, אחדים קמו אל הבר וחזרו עם בקבוק בירה. ההופעה נמשכה למעלה משעה וחצי, הקהל קיבל הדרן נדיב עם נגינת מפוחית הפה האמריקאית כל כך.

עומר בורין, צלם עצמאי המתמחה בצילום מוזיקאים ואמנים, תיעד את האירוע במצלמתו, ולמען ההמלצה הזאת חילץ מתוך סרט הוידאו את התמונה שלמטה.

גבע אלון בהופעה ב״ווילה״ תיאטרון חיפה צילם-עומר בורין
גבע אלון בהופעה ב״ווילה״ תיאטרון חיפה צילם: עומר בורין

ההופעה נערכה בנוכחותם של ניצה בן צבי, מנכ”לית התיאטרון, וכרמלה ושושני, דמויות מרכזיות בהנהלתו. נהניתי מהערב החיפאי המוזיקלי, ואני מודה להנהלת תיאטרון חיפה, שמוצאת דרכים יצירתיות להמשיך להעניק תרבות גם בתקופה הנוכחית המאתגרת.

הופעת גבע אלון ב״ווילה״ צילום-חגית בת-אליעזר
הופעת גבע אלון ב״ווילה״ צילום: חגית בת-אליעזר
הפוסט הקודםשלג במדבר
הפוסט הבאהמיטב של שירת ההשכלה: ראיון עם יהושבע סמט-שיינברג
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

3 תגובות

  1. ואף על פי כן נוע תנוע
    לא הפלישה של פרעה שישק ולא הקורונה תמנע מאיתנו רגעים של תרבות.כל הכבוד לתיאטרון חיפה על הדרך היצירתית לפתוח לנו שערי תרבות. אתמול סיירתי בעיר התחתית,נהניתי להיווכח בחיוניות החיפאית והיכולות לא לוותר על החיים בשל הקורונה. תודה אלי תודה חגית

  2. תאטרון מערבי החל בימי יוון, ושורד תהפוכות ושינויים רבים עד עצם היום הזה.
    מעניין לראות, ע”פ התמונה המצולמת מאת בת-אליעזר, כי סידור המושבים מזכיר את הסידור אשר היה נהוג בימי יוון: ארנה פתוחה, מושבים בגבהים שונים באוויר הפתוח. לשמחתי הרבה, הנוף כלל נשים רבות, להבדיל מימי יוון לפנה”ס.
    מי יודע, אולי הסידור אשר היה נהוג באתונה ובערי מדינה נוספות, היה בכדי לשמור על מרחק חברתי?

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 5 =