אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ על
סדרת ראיונות ביוטיוב של אלכס צייטלין עם פרופסור ישראל פינקלשטיין
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הופעות תיאטרון חיפה ב״ווילה״
תיאטרון חיפה אכן יוצר שינוי. הוא יוצא מאולמותיו אל החצר המרווחת, הנקראת “הווילה”, ומגיש תרבות עשירה ובר מגוון תחת שמי חיפה הקיציים, עם קורטוב תצפית אל הים, בשפע אירועים: הצגות, מופעי מוזיקה, הצגות ילדים, שעת סיפור, הקרנת סרטים, ועוד. האוויר צלול והאווירה מפעימה: המדרון הטבעי של הדר הכרמל יוצר שיפוע מתון, כנהוג באולמות תיאטרון, הכיסאות מסודרים בשורות מרווחות, כצו השעה, מחרוזות הנורות משתלבות בצמרות העצים – הטבע ומעשי ידי אדם סוככים על הקהל ועל הבמה, ותוחמים את גבולות האולם שמחוץ לבניין התיאטרון.
ביום חמישי 20 לאוגוסט הופיע בווילה גבע אלון – זמר-יוצר וגיטריסט. הוא מנגן ושר כמעט 30 שנה מאז ילדותו בקיבוץ מעברות, וניסיונו הרב נשמע בכל תו: הוא מפיק מהגיטרה שלל צלילים וקצבים, קולו רך ועמוק, בעל מנעד רחב, עברית ואנגלית יוצאות מפיו בדיקציה מעולה. גבע אלון סיפר שהוא מופיע במתכונת חוצות מתחילת אוגוסט, ואת התקופה של 5 חודשי הקורונה ללא הופעות ניצל לכתיבת שירים חדשים בשתי השפות. ישבתי בשורה האחרונה וצפיתי בקהל הנהנה: הזוגות התחבקו, אחדים קמו אל הבר וחזרו עם בקבוק בירה. ההופעה נמשכה למעלה משעה וחצי, הקהל קיבל הדרן נדיב עם נגינת מפוחית הפה האמריקאית כל כך.
עומר בורין, צלם עצמאי המתמחה בצילום מוזיקאים ואמנים, תיעד את האירוע במצלמתו, ולמען ההמלצה הזאת חילץ מתוך סרט הוידאו את התמונה שלמטה.
ההופעה נערכה בנוכחותם של ניצה בן צבי, מנכ”לית התיאטרון, וכרמלה ושושני, דמויות מרכזיות בהנהלתו. נהניתי מהערב החיפאי המוזיקלי, ואני מודה להנהלת תיאטרון חיפה, שמוצאת דרכים יצירתיות להמשיך להעניק תרבות גם בתקופה הנוכחית המאתגרת.
מעורר השראה! נהניתי לקרוא.
ואף על פי כן נוע תנוע
לא הפלישה של פרעה שישק ולא הקורונה תמנע מאיתנו רגעים של תרבות.כל הכבוד לתיאטרון חיפה על הדרך היצירתית לפתוח לנו שערי תרבות. אתמול סיירתי בעיר התחתית,נהניתי להיווכח בחיוניות החיפאית והיכולות לא לוותר על החיים בשל הקורונה. תודה אלי תודה חגית
תאטרון מערבי החל בימי יוון, ושורד תהפוכות ושינויים רבים עד עצם היום הזה.
מעניין לראות, ע”פ התמונה המצולמת מאת בת-אליעזר, כי סידור המושבים מזכיר את הסידור אשר היה נהוג בימי יוון: ארנה פתוחה, מושבים בגבהים שונים באוויר הפתוח. לשמחתי הרבה, הנוף כלל נשים רבות, להבדיל מימי יוון לפנה”ס.
מי יודע, אולי הסידור אשר היה נהוג באתונה ובערי מדינה נוספות, היה בכדי לשמור על מרחק חברתי?