אירועי שירה ואירועים בכלל בזום לקראת פסטיבל השירה בשבועות

סוף חודש מאי. מגפת הקורונה העולמית של שנת 2020, שהתחילה בסין בחודש דצמבר 2019 ועל כן קיבלה את השם covid-19, מתקרבת לסיומה בישראל. צמצום המגע החברתי, שננקט לבלימת התפשטות המגפה, שיתק פעילויות שונות במשק, ולחלקן הופעלו חלופות וירטואליות, שאומנם היו קיימות קודם, אך בזמן המגפה גבר משמעותית השימוש בהן. אירועי שירה כגון ערבי קריאה וסדנאות כתיבה, בהם היוצרים שמחו להיפגש ולהתקהל, הוחלפו ע"י video conference, ובעברית, ובעצם בחצי-עברית נאמר: "ועידת וידאו" – איזה שם חמוד, מצלצל כזה. התוכנה הנפוצה ביותר לניהול ועידות וידאו היא zoom מבית היוצר של החברה האמריקאית באותו השם.

התרבות חוזרת לפעילות בקרוב, ב- 14 ליוני 2020, ובכלל זה המפגשים של סופרים ומשוררים. לקראת סוף תקופת הזוהר של זום, שתמך ביוצרים בימי הריחוק החברתי, ושימש מכונת הנשמה לפעילויות המשותפות שלהם, ורגע לפני פסטיבל השירה בזום לרגל חג השבועות בניהולה של אגודת הסופרים, אני רוצה לסקר את התופעה. פניתי לחבריי מאגודת הסופרים, שצברו ניסיון רב בהנחיית אירועי זום, בבקשה לכתוב לי את תובנותיהם בנושא. קיבלתי מחבריי היקרים קשת רחבה של רעיונות, מסקנות, לקחים, ואני מודה להם מקרב לב על כל המידע, שמסרו לי, כל אחד בדרכו, עם החותם האישי שלו.

נפתלי בלבן-אוברהנד – המנהיג של המשוררים והסופרים של חיפה והצפון, שניחן ביכולות של ארגון וניהול, ובעל ידע עצום בטכנולוגיה ובתקשורת, כתב סקירה היסטורית מאירת עיניים:

"תוכנת הזום הינה מהפכה גדולה. הכל החל בשנות השישים, כאשר הופיעו בעולם הלוויינים הראשונים של הטלוויזיה, וזה אפשר לקהל הרחב לצפות בשידורים חיים כמו במסע האדם אל הירח ב-1969. דובר כבר אז על למידה מרחוק. עד מהרה חברות בינלאומיות החלו לערוך ניסיונות ב-Video Conference, במטרה לקיים שיחות עסקיות בינלאומיות, אך זה היה יקר מאוד ובאיכות ירודה. עם התפתחות רשת האינטרנט, והטלפונים החכמים, התקשורת השתפרה. אך גולת הכותרת המהפכנית הינה הזום – תוכנה נהדרת אשר התגברה על כל תחלואיהן של השיטות הישנות, והציגה פתרון להצגתם של מאות תמונות וקולות בו זמנית באיכות נפלאה, וכל זה תוך שימוש בציוד פשוט וזול כמו המחשב הביתי, לפטופ, וסמארטפון.
מגפת הקורונה העולמית של 2020 כמעט ושיתקה את העולם. נפסקה התעבורה הבינלאומית, נסגרו גבולות, ופוטרו מיליוני עובדים, אבל זום חוגגת: היא מלכת העולם! אנחנו, היוצרים של חיפה והצפון, חברי קבוצת "השראה צפונית", שקיימנו מפגשי יוצרים חודשיים מזה 10 שנים בקביעות וברציפות, נהנים בתקופה האחרונה משיפור תנאים. התדירות הוכפלה פי 4: מפגשי הזום הם שבועיים, נעלמו קשיי הגעה, חנייה, על מסך הזום כולם רואים את כולם, ישנו סדר קבוע של דיבור והקשבה, ולכל משתתף יש הרגשה שהוא בעצם חלק מקהל גדול, וכתוצאה מכך חשים קרבה איש לרעהו. יתרה מזאת – בזום אנחנו מארחים לא רק את חברינו מאותה העיר, אלא אף מערים רחוקות, וממדינות ויבשות מרוחקות.
נפתלי מסיים את דבריו בנימה ביקורתית: למידה מקוונת מרוחקת תישאר בתמונה גם בחלוף זעם המגפה, אך אנחנו, היוצרים, נשמח לחזור לקרבה חברתית של מפגש אישי, חיוך, חיבוק, שהיו חסרים לנו בתקופת הזום.

אביחי קמחי – משורר ירושלמי, שבין יתר אירועי זום, הנחה ערבים מוצלחים מאוד המוקדשים למשוררים יהודה עמיחי וחיים גורי, כתב בצורה סדורה, שיטתית ובהירה, והתייחס בהרחבה לצד הטכני של השימוש בתוכנת זום:

אירוע זום לרוב מחייב שני בעלי תפקידים: מנחה תוכן, ומנהל טכני. היתרון הבולט של הזום, שניתן להשתתף באירוע מכל מקום – דין המרכז כדין הפריפריה. החיסרון של הכלי הוא העדר המגע הקרוב בין המשתתפים, אך בהיבט הזה המנהל הטכני יכול לעזור, בכך שיוודא שהדובר מופיע על המסך בצורה גדולה וברורה, דבר שיקרב אותו לקהל הצופים. משך הזמן הרצוי, בדומה לאירוע באולם, הוא בין שעה ורבע עד שעה וחצי. יש לקחת בחשבון עד 10 דקות התארגנות, ולכן יש לפתוח את הזום לפני השעה היעודה. המנהל הטכני של האירוע נותן מענה לקשיים שמתעוררים בזמן ההתארגנות, וכן במהלך האירוע. הוא גם מוודא שכל המיקרופונים של המשתתפים נמצאים במצב השתק, מלבד אלה של המנחה והדובר.

ד"ר רחלי אברהם-איתן – משוררת מוערכת, ופעילה בולטת בתחום השירה: היא עורכת מזה כ- 10 שנים את כתב העת "שבילים", מפעילה את בית הסופר של מודיעין, ומנחה סדנאות כתיבה. בתקופה האחרונה רחלי שידרה אירועי זום רבים מביתה, ללא מנהל טכני, כשהיא מתמודדת בעצמה עם כל האתגרים הטכניים, וכתבה על כך בצורה רגשית -חווייתית:

מצאתי את הזום כפתרון נוח מהרבה מאוד בחינות. אני רואה את כל החברים, שומעת אותם, וחשה כאילו הם מתארחים בביתי. נחסך ממני זמן הנסיעה לאירועים מחוץ לעיר, וגם הזמן של עריכת קניות למפגשים ולסדנאות הכתיבה בביתי, וכן פינוי שאריות הכיבוד וניקיון הבית לאחר האירוח.
בזום הזמן מוגבל יותר. אי אפשר למשוך את האירוע מעבר לזמן הקצוב. המנחה נאלץ להיות קשוח יותר, ולקטוע מי שנוטל לעצמו זמן רב מהמתוכנן. כמו כן האילוץ להשתיק מיקרופונים של חברים בזמן שאחד המשתתפים קורא או מדבר בתורו, זה לא נעים. כמנחה אני מרגישה מארחת, אך אני נאלצת להיות "לא נעימה" למאריך בדיבורים, ולחבוש את כובע הקשיחות.

חסרון נוסף: באירוע באולם אני נוהגת להציג את כל השירים הנקראים במצגת, בזמן שמשורר קורא את שירו. בזום כשיש מעל 20 משתתפים זה בלתי אפשרי, ובפרט במרתון שירה.
לעתים יש בעיות טכניות בלתי צפויות ואני לבדי בביתי, ללא עזרה, צריכה "להמציא את הגלגל", וללמוד להתמודד עם בעיות טכניות בלתי צפויות.

עצמון יניב – עורך דין ומשורר – שפרסם לאחרונה את ספר שיריו "סריקת מערכות" בעריכתה של אביב חזק, ובהוצאת "צבעונים" בניצוחה של לאה צבעוני. הוא משמש ממלא מקום וסגן יו"ר אגודת הסופרים, ומנחה אירועים ספרותיים בחסד עליון. עצמון יניב כתב בהרחבה, מנקודות מבט שונות, ובמיוחד מצא חן בעיניי הדגש שהוא שם על ה"מינגלינג". האקדמיה ללשון העברית דנה במילה והחליטה שלא לקבוע לה חלופה רשמית. לרשות הדוברים עומדות האפשרויות: הִתְחַבְרְבוּת, הִתְחַבְרְרוּת, התוודעות, התרועעות, וכן תרגום מילולי של האנגלית התערבבות.
אלה דבריו של עצמון יניב:

בתקופת הריחוק החברתי של מגפת הקורונה הפכו אירועים באמצעות אפליקציית זום לדרך השימושית ביותר להנגיש אירועי תרבות מסוגים שונים לקהל הרחב. הצופים והמאזינים מתחברים אל האירוע באמצעות המחשב או הטלפון הנייד שלהם, ורואים את עצמם על המסך, כמו גם את אלה שמופיעים, מציגים, מנגנים, או נושאים דברים.
יש לאירוע מנהל השולט בהכנסת הקהל ל"אולם" הווירטואלי, כמו גם בהפעלת או בהשתקת המיקרופונים של הנוכחים, והוא יכול גם לשתף את מסכו, או לאפשר לשתף מסך של משתתף אחר, לצורך העלאת מצגת או מידע אחר, בו יכולים לצפות על המסך כל המשתתפים באירוע. באירועים בהנחייתי אני מקדיש כעשר דקות ראשונות ל"מינגלינג" ווירטואלי: כל המיקרופונים פתוחים, והצופים, שרבים מהם מכירים זה את זה, משוחחים ביניהם, ומתעדכנים זה בנסיבות חייו של זה. כך מושגת מידה של אנושיות, אשר מפוגגת במקצת את הבדידות ואת תחושת הזרות.

המפגש הווירטואלי מאפשר לצופה לשבת בכורסה הפרטית שלו בבית ולצפות ולהקשיב לתכנים. אין הוא צריך לקום, לצאת מהבית, לנהוג, לחפש חניה, לשלם עליה, ולחזור הביתה לפעמים עייף ותוך הסיכון שבתנועה בדרכים. רחוקים כקרובים נהנים מאותו המופע. הרחוקים הופכים לרלבנטיים, והפריפריה, שלא לדבר על משתתפים המצטרפים מכל העולם, אינם מופלים לרעה. גם מבחינת גיוס המופיעים והמרצים הרבה יותר קל. גם הם אינם צריכים לטרוח ממרחקים, מה שמאפשר מגוון גדול הרבה יותר של מרצים או דוברים, המשתתפים באירוע מביתם שבחיפה, צפת, אריאל, באר שבע, אילת, וכיו"ב. מרצים אלה לא היו מגיעים בדרך כלל. כמו שקל להיכנס קל לצאת, הדלת ביציאה לא חורקת, ואיש לא מפנה את הראש לראות מי יוצא באמצע. לכן אירוע לא מוצלח שבו אנשים מצביעים ברגליים יכול להסתיים במפח נפש, מה שמחייב שהאירוע יהיה על רמה.
ההקלטה והתיעוד קלים מאוד ונוחים, ואפשר מיד לאחר עריכה קלה להעלות ליוטיוב. הרבה יותר קל מלצלם אירוע חי שמחייב צלם מקצועי ותשלום לצלם.

הפורמט כולל לוח צד ובו צ'אט כללי ופרטי, והוא מאפשר לשאול שאלות תוך כדי, להעיר הערות, או לבקש בקשות, והמנחה יכול לבחור להתייחס להערות אלה ולהציג שאלות למשתתפים בשים לב לתגובות הקהל. מבחינה זו זהו כלי חשוב מאוד, המאפשר לקהל להגיב בזמן אמת מבלי להפריע למהלך האירוע. לכל אירוע חייב להיות נתב שידור המטפל בכל הנושאים הטכניים, פותח וסוגר מיקרופונים, מכניס את הקהל, מעלה את המצגת, מעביר את השידור, ועוד, וכל זה כדי לאפשר זרימה חלקה של האירוע ברצף וללא תקלות.

בשל היתרונות שציינתי והקלות להקהיל קהל תחושתי היא כי גם עם חיסול הנגיף, מיגורו או השתלטות עליו, אירועי הזום ימשיכו להתקיים אם כי בהיקף קטן יותר.

ניקולא יוזגוף אורבך, משורר, מלומד בעל שני תארי דוקטור בדמוגרפיה ובתורת הספרות, כתב גילוי דעת מנומק וכמעט אקדמי בנושא אירועי זום, שעלה לרשת באתר News1:

התרשמתי מרוחו החופשית-מהפכנית-מרדנית של ניקולא, ואני גאה להביא כאן ציטוט מדבריו האמיצים-חתרניים:

החלטתם של כתבי עת, עורכים, חבורות משוררים, ויחידים, להשתמש בפלטפורמת זום לצורך קיום אירועים ספרותיים, ואירועי שירה בפרט, היא החלטה מהפכנית, שחורגת מגבולות ההסתנכרנות עם הטכנולוגיות הקיימות ומהמאמצים להתאמה לרוח העת החדשה. המדובר הוא במהפכה אמיתית, שמאפשרת לכל משורר ומשוררת, בלא כל קשר למעמדם ולקשרים החברתיים, הכלכליים, והפוליטיים, שלהם, להשתמש במחשב האישי או בטלפון החכם, ולהפעיל את מערכת הזום כצופים ו/או כמנהלים של אירועי ספרות. התנאי לקיום אירוע שירה בזום לא נגזר מכוח פוליטי, תקשורתי, קאנוני, או ארגוני, אלא תלוי בהחלטה על רכישת מנוי ניהולי לשימוש במערכת זום, וביחסי הציבור ובמאמצים שיושקעו מצד הרוכש/ת בקידום האירוע ברשתות החברתיות, ובפלטפורמות מקוונות נוספות. בדרך זו, אלו שבעבר הודרו ונדחו מטעמים שונים על ידי האליטות הספרותיות הישנות, יוכלו עתה, בלא שהתכוונו לכך, לקיים ולהשתתף באירועים ספרותיים מקוונים, שיהיו שווים בני שווים לאירועי שירה בזום, שמאורגנים על ידי אגודת הסופרים העבריים, על ידי משוררים קאנוניים, ו/או על ידי מערכות כתבי עת מוערכים.

בחלוף אימת הקורונה, יהיו שינסו ויבקשו להשיב את הסדר הספרותי על כנו, ואפשר אף שהללו יצליחו להרוויח שנים נוספות בעמדות הכוח שצברו וירשו, אך כבר כעת ברור לכל כי הקורונה הספרותית, בשונה מהקורונה הכלכלית והבריאותית, כאן כדי להישאר ומפניה אין חיסון.

במסגרת הכנת הסקירה הכרתי את ריבה רוקט – משוררת, העוסקת בהוראת פילוסופיה, היסטוריה, עברית, ספרות, ואזרחות. היא משתתפת במפגשי קבוצת הכותבים בספריה העירונית בבאר שבע. שיריה התפרסמו לאחרונה באסופה "מסביב לבאר אברהם". חשוב לא פחות מזה, ריבה היא אמא גאה של סימונה, שרונה, ויאיר.
ריבה רוקט כתבה לי על ניסיונה באירועי זום:

בתקופת הקורונה העברתי אירועים שונים בזום: הרצאות, סדנאות, דיונים, שנמשכו בין שעה ורבע עד שעתיים וחצי. בהרצאות ממושכות האנשים זקוקים להפסקה, ולכן קמים, חוזרים, סוגרים מצלמות, ופותחים אותן. אבל בסדנה זה לא קורה: אנשים קשובים ומרותקים. בקבוצות של 10 עד 13 משתתפים הצלחתי לשמור על קשר, ולתת לכל משתתף יחס ובמה. הקלטתי את כל האירועים, ושלחתי הקלטות לאלה שביקשו. ניתן להגדיר מראש שתתבצע הקלטה, והכל נשמר באופן אוטומטי. זה נוח מאוד. בסדנאות ובדיונים הקהל שלי השתתף ברצון, היה ערני ומעורב. ניהלנו שיחות עומק לצד שיח קל יותר.

ומה אני יכולה להוסיף לכל הדברים המקיפים והמעמיקים שנאמרו כאן, ע"י הפעילים הבולטים בתחום השירה? אני מעריצה את המארגנים והיוזמים על שמירתם על הגחלת – המשכיות אירועי השירה בזום, כשנגזר הריחוק החברתי. וכן מעריכה את המשתתפים בזום, על העניין אותו גילו בנושאי האירועים, על ההקשבה, על המשמעת העצמית. החזרה למפגשים ולהתקהלות כבר במרחק של שבועיים בלבד. אשמח לנדוד בדרכים אל האירועים ומהם, לתור את הערים בהן ביקרתי לרגל ערבי שירה: תל אביב, באר שבע, דימונה, עומר, ירושלים, מודיעין, בנימינה, ואחרות. אשמח להיפגש עם באי האירועים, ליצור קשרים בלתי צפויים, לקרוא שירים מהבמות.

אך בינתיים, בסוף השבוע הארוך של ארבעה ימי חג השבועות יתקיים פסטיבל השירה הווירטואלי הגדול מטעם אגודת הסופרים, בהשתתפות מיטב המשוררים, מלא תכנים, במגוון רב של נושאים.

זאת התוכנייה:

הקישורים לאירועים באתר אגודת הסופרים. וראו גם קול קורא למשוררים לשלוח שירים באתר.

תרמו להצלחת הפסטיבל ע"י הצטרפותכם והשתתפותכם, וכך תהנו ממנו.