נתן אתרמן ( 1910-1970) ויקיפדיה

50 שנה מלאו לפטירתו של נתן אלתרמן בחודש מרץ 1970.

ולרגל זה כמה מילים על אחד השירים הידועים ביותר  שלו :”נאום תשובה לקפטין איטלקי” שלמרות שמו הארוך ( אחד הארוכים ואולי הארוך ביותר בין כל שירי אלתרמן ) הוא שיר ההעפלה הידוע ביותר.שיר זה סיפק את לישוב את סיסמת ההעפלה “לחיי הספינות שבדרך”. והוא ידוע מאז גם  בגלל גירסתו המושרת בידי להקת הנח”ל עם לחן של יאיר רוזנבלום.

אלו הם דברי תשובה לנאום שבח שהשמיע רב חובל איטלקי כלשהו של ספינת מעפילים בשבח העם היהודי והמפעל הציוני.

אבל מי בדיוק היה רב החובל הזה ששמו אינו נמסר בשיר ( ויש להניח מחשש עינא ביישה של הצנזורה אותו רב חובל הרי ביצע מעשה פשע מבחינת שלטון המנדט הבריטי ) ,באילו הקשר נאמרו הדברים ומה הוא בדיוק אמר שכל כך הרשים את אלתרמן שכתב על כך את נאום התשובה הפואטי המרשים הזה?

זה לא ברור כלל מהשיר כפי שהוא בידינו.  

אנחנו יודעים מה היו הדברים שאליהם מתייחס אלתרמן.

הספינה “חנה סנש”

המדובר ברב החובל האיטלקי של ספינת המעפילים “חנה סנש”(על שמה של הצנחנית הארץ ישראלית  שהוצאה להורג בהונגריה ).ספינה זאת יצאה מאיטליה ב-14 בדצמבר 1945 והתקרבה בחשאי לחוף נהריה בליל 25 בדצמבר –ערב חג המולד הנוצרי.

לספינה היה אסור כמובן באיסור חמור להוריד את נוסעיה בארץ ישראל בגלל האיסור של הבריטים , אבל היה מי שדאג להאכיל ולשעשע  ובעיקר להשקות לשוכרה  את שומרי החוף הבריטים בנהריה באותו לילה לרגל החג כך שניתן יהיה לבצע את הורדת המעפילים ללא חשש על החוף.  

הספינה “חנה סנש ” ליד החוף. ויקיפדיה

אלא שאז התברר שהספינה עלתה על שרטון במרחק מה מהחוף והים סער. לרשות הצוות עמד רק זמן קצר של כמה שעות. הם עמדו בכך. צוות ההורדה מתח במהירות חבלים מהחוף לספינה ,ובאמצעותם הורדו כל 252 המעפילים.

לאחר סיום ההורדה הושארה עליה כרזת הבד גדולה “הספינה “חנה סנש “הורדה בעזרת אירגון ההגנה בארץ ישראל.ספינה זו בחוף נהריה –אחת המצבות לששה מליוני אחינו –אחיותינו.תהיה זו תעודת קלון לממשלה הבריטית “.המארגנים לא חששו כלל מן הסתם לעצבן בצורה זאת את הבריטים.  

הכרזה שהונפע על הספינה “חנה סנש” אתר הפלי”ם

(הכרזה מוצגת לראווה עד היום במוזיאון העפלה וחיל הים בחיפה) .

בעוד המעפילים מועברים למקומות מבטחים בקיבוצים שונים באיזור ובהם קיבוץ יגור,הוחש צוות הספינה בראשותו של הקברניט קפטין אנסלדו ( זהו אינו שמו המלא ואולי זהו בכלל שם בדוי שהרי האיש ביצע עבירה על החוק ומן הסתם העדיף ששמו האמיתי לא יהיה ידוע )למקום מסתור בקיבוץ יגור.

שם לפי גירסה אחת  נערכה לכבודו ולכבוד צוותו מסיבה קטנה שיש מי שטען ( הטוען הוא שמואל ינאי “סמק” מפקד הפלי”ם ומפקדן של כמה ספינות מעפילים )  שגם נתן אלתרמן המשורר השתתף בה.

לפי “ספר המעפילים” רב החובל של הספינה “חנה סנש ”  קפיטן אנסלדו  בטוב  ליבו ביין העיף מחמאות על הבחורים הארץ ישראלים שהיו איתו בספינה ואלה שהמתינו על החוף ואמר כך דברים שנשמרו בזכרונו של לפחות אחד מהמאזינים שטרח לרשום אותם :

“את עבודתנו עשינו אמנם עבור שכר ,אך בעד כסף בלבד לא תיעשה מלאכה כזאת.אכן נתחזקה הכרתנו עוד יותר לאחר שראינו את מי אנו מובילים :ממש ניצולים ממות. גם לכם הזכות להיות עם עצמאי לחוף הים התיכון ים גדול כזה שצריך להיות ים שקט…אקווה לשוב  אליכם עוד פעמים רבות ולא בספינה רעועה ,אלא באוניות מלאות מעפילים “

(ספר המעפילים  בעריכת משה בסוק ירושלים תש”ז  1947 ע’ 417 )

עטיפת “ספר המעפילים ” בעריכת משה בסוק

השיר הוא  לכאורה התשובה לדברים אלו שאלתרמן אולי האזין להם בעת שהושמעו.

כאמור היו טענות שאלתרמן היה במסיבה שנערכה לכבוד הקפטן  ושמע את דבריו.אולם העניין אינו ברור כלל .ההיסטוריון מרדכי נאור שחקר את העניין שמע  יותר מעשרה  גרסאות שונות מכל מי שהיה מעורב אנשי מפעל ההעפלה והקיבוצניקים  אם אלתרמן היה או לא היה  באירוע לכבוד אותו רב חובל ואם בכלל פגש אותו. הוא קיבל תשובות שונות מאנשים שונים כולל חלק מהאנשים שרואיינו שהשתתפו במבצע ההעפלה וזעמו כששמעו שהייתה מסיבה עם הקפטין האיטלקי שהם לא השתתפו בה.

המשורר חיים גורי שהיה נוכח במקום לא זכר  שהייתה איזו שהיא מסיבה עם הקפטין ושאלתרמן היה שם. לדעתו אלתרמן  המציא את כל העניין.

מרדכי נאור סיפר ” שעות וימים בזבזתי על חיפוש מישהו שהיה במסיבה הזו. היכן הייתה? מי השתתף בה? לפחות על שלושה מקומות יש טוענים שבהם התקיימה, עברון, בית אורן ויגור. חיים גורי אמר לי שהיה גם מקום רביעי. בראש של אלתרמן…”

בכל אופן מישהו פירסם דברים שיוחסו לקפטין האיטלקי ב”ספר המעפילים”שאולי לא נאמרו במסיבה. וייתכן שאלתרמן שמע עליהם מאנשים שהיו במקום או  ראה גירסה שלהם עוד לפני שהספר יצא לדפוס ב-1946 .הדברים של רב החובל האיטלקי הרשימו אותו מספיק כדי שיכתוב בעיקבותיהם שיר תגובה.

השיר נועד לפרסום במדורו הקבוע של אלתרמן ,שירים על ענייני היום “הטור השביעי” בגליון “דבר ה-28 בדצמבר 1945 או ברביעי בינואר 1946 .אך השיר נפסל בידי הצנזורה הבריטית שזעמה על שאלתרמן מהלל  מה שהיה מבחינת משטר המנדט מעשה פשע :ההעפלה ולעג לשלטון,  ועבריין ,רב החובל האיטלקי.

אך לבסוף ניתן אישור לפרסם את השיר והצנזור היהודי אף טרח להביאו לאלתרמן במיוחד בבית קפה “כסית ” שבו נהג לשבת עם כמה דרישות לתיקונים. ולא ברור לי למה. השיר הרי לעג לבריטים.והדבר מראה שהצנזורה שלהם הייתה אכן “רכה” מאוד.

אלתרמן קיבל למעשה פריבילגיה של שבועיים לשפץ את השיר. הוא לא פורסם לבסוף בטור השביעי בגליון יום שישי אלא במסגרת גליון מיוחד של יום שלישי  ודף מיוחד שהקדיש “דבר ” לנושא העלייה והקליטה  וכותרתו “העלייה לארץ –זכות ולא חסד” שפורסם ב15 בינואר 1946 והפך למפורסם.

הפרסום המקורי של השיר בגליון “דבר” מיוחד 15 בינואר 1946 ,לאחר שעבר כמה תיקונים בידי הצנזורה

לימים השיר יצא שוב בגירסה מתוקנת השיר פורסם שנית בלקט של ארבעה מטורים נבחרים של “הטור השביעי”, שהופיע ב”דבר השבוע” ב-26 במרץ 1948, לכבוד צאתו לאור של ספרו של אלתרמן “הטור השביעי – שירי העת והעתון”בלקט זה שונה שמו של השיר, והוא נקרא “נאום תשובה לרב-חובלים איטלקי אחר ליל הורדה”.

והנה הגירסה המלאה ביותר :

ענָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נֶעֶשְׂתָה, חֵי שָׁמַיִם!
נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.
עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

אַלְמוֹנִית, קַפִּיטָן, הִיא הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת,
וּבַלּוֹיְדִים אֵינָהּ מְפֻרְסֶמֶת.
אַךְ אִם אֵין הִיא כַּיּוֹם רְשׁוּמָה בַּמַּפּוֹת,
בַּהִיסְטוֹרְיָה אוּלַי הִיא נִרְשֶׁמֶת.

עַל הַצִּי הַלָּזֶה, הָאָפֹר, הַקָּטָן,
יְסֻפַּר עוֹד בְּשִׁיר וְרוֹמַנִים.
יִתָּכֵן כִּי בְּךָ, קַפִּיטָן, קַפִּיטָן
יְקַנְּאוּ עוֹד הַרְבֵּה קַפִּיטָנִים.

אֶת עֲמַל בַּחוּרֵינוּ סוֹד-לֵיל יַעֲטֹף,
אַךְ עָלָיו נְבָרֵךְ כְּעַל לֶחֶם.
הֵן רָאִיתָ כֵּיצַד מִסְּפִינוֹת אֶל הַחוֹף
הֵם נוֹשְׂאִים אֶת עַמָּם עֲלֵי שֶׁכֶם.

לְחַיֵּי זֶה הַלַּיְלָה הַקַּר וְאֵיתָן!
לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ.

וּלְחַיֵּי בַּחוּרִים שֶׁקִּבְּלוּ הַפִּקּוּד
וּבָאֹפֶל כִּוְּנוּ אֶת הַשַּׁיִט,
לַמּוֹעֵד הַנָּכוֹן, לַמָּקוֹם הַיָּעוּד,
בְּלִי מַצְפֵּן וּמַפָּה, בְּלֵיל צַיִד.

גַּם בָּהֶם יְסֻפַּר עוֹד סִפּוּר מְסֻיָּם,
כִּי רוֹאִים גַּלֵּי-יָם וְרָקִיעַ
אֵיךְ עוֹמְדִים הֵם בִּקרב-טְרָפַלְגָּר שֶׁל הָעָם
עַל סְפִינָה בּוֹדְדָה – שֶׁתַּבְקִיעַ!

עֲנָנִים עַל רָאשֵׁינוּ, הָרוּחַ אֵיתָן.
הַמְּלָאכָה נַעֲשֵׂית, חֵי שָׁמַיִם!
נָרִים כּוֹס, קַפִּיטָן, שֶׁל בְּרָכָה, קַפִּיטָן.
עוֹד נָשׁוּב נִפָּגֵשׁ עַל הַמַּיִם.

יוֹם יָבוֹא – וְאַתָּה בְּזָוִית שֶׁל פֻּנְדָּק
תֵּשֵׁב, סָב, עַל בַּקְבּוּק שֶׁל קִיאַנְטִי.
וּתְחַיֵּךְ וְתִירַק חֲתִיכָה שֶׁל טַבָּק
וְתֹאמַר – כֵּן, חֶבְרַיָּה, זָקַנְתִּי.

כֵּן, רָאִיתִי רַבּוֹת בָּעוֹלָם הֶעָגֹל,
אַךְ אֶזְכֹּר עוֹד, חֵי סַנְטָה מָרִיָּה,
אֵיךְ נִרְטַבְתִּי בַּחֹשֶׁךְ כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל,
אוֹתוֹ לַיְלָה עַל חוֹף נַהֲרִיָּה.

וּנְסַפֵּר לְךָ אָז כִּי פְּתוּחִים הַשְּׁעָרִים.
כְּבָר מִזְּמַן נִפְתְּחוּ, חֵי שָׁמַיִם!
וּפָתְחָה אוֹתָם זוֹ חֲבוּרַת הַנְּעָרִים
שֶׁעָמְדָה אוֹתוֹ לַיְלָה בַּמַּיִם.

אָז תִּצְחַק: לֹא עָזְרוּ אֳנִיּוֹת-הַמַּשְׁחִית,
לֹא הִשְׁפִּיעַ הָרַדָּאר אֲפִלּוּ!
וּתְסַיֵּם אֶת פְּסוּקְךָ בִּקְלָלָה אִיטַלְקִית…
וְחוּצוֹת הַנָּמָל יַאֲפִילוּ.

כָּךְ יִהְיֶה! וְלָכֵן, אֶל מוּל רוּחַ אֵיתָן –
לְחַיֵּי הַסִּכּוּן וְהַפֶּרֶךְ!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת הַקְּטַנּוֹת, קַפִּיטָן!
לְחַיֵּי הַסְּפִינוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ!

השיר הולחן לא פחות מארבע פעמים

האחד מאת נחום נרדי בביצוע שרה יערי,

שני מאת מחבר לא ידוע בביצוע רבקה יבין .

לחן שלישי היה מאת נחום היימן.האזינו לו כאן.
בשנת 1972 הלחין יאיר רוזנבלום את השיר, והוא בוצע על ידי חברי להקת הנח”ל – גידי גוב, אפרים שמיר וראובן גבירץ, בתוכניתה של הלהקה “הפלנ”חניק”.וזהו הלחן הידוע ביותר.

לא ניתן אלא לתמוה :האם נודע אי פעם לאותו “קפטין אנסלדו” איטלקי ,שדברים אמר בחטף ומן הסתם שכח אותם בדקה לאחר שנאמרו שימשו כמקור השראה לשיר ידוע בעברית שבו הוא מקבל עליהם תשובה ? האם השיר תורגם אי פעם לאיטלקית ואולי היגיע לידי קפטין אנסלדו שיכול היה כעת לקרוא בו את הנבואה על עתידו בעוד עשרות שנים?

בכל אופן ידוע לי ששיר זה תורגם לאנגלית ולספרדית.

השיר תורגם לאנגלית בידי Marie Syrkin

To  The  Captain  Of  The  Hanna Szenes

In the,

Pioneer Woman no 117 june 1946 p. 117

Also in the book

Blessed is the Match 1947

ואפשר לקרוא אותו כאן.

To  The  Captain  Of  The  Hanna Szenes

והנה תרגום של השיר לספרדית

מתוך:

Ariel Schiller, Caminante en su tiempo: La poesía de Natán Alterman, Granada: Universidad de Granada, 1991

צפו בפזמון המפורסם של להקת הנח”ל עם לחנו של יאיר רוזנבלום :

צפו בחוקר מרדכי נאור שמספר על תולדות השיר :

עופר גביש מספר על הפרשה

השיר באתר “זמרשת “

תרגום לאנגלית של השיר של  Marie Syrkin

קראו על עוד שירים של נתן אלתרמן ב”יקום תרבות “:

“מגש הכסף” הבלדה הקלאסית של נתן אלתרמן

המאבק על השיר “מסביב למדורה”

“דבר מבקיעי הדרך “:שיר על “דרך בורמה “

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 + 11 =