המשוררים הם מרפאים עתידיים של כל חברה נתונה: ראיון עם המשורר התורכי מסוט סנול

כתבה ותרגמה: שושנה ויג

משוררת, סופרת, מנהלת את הוצאת “פיוטית”, המתמחה בהוצאת ספרי שירה. מייסדת קבוצת “שיח כותבים” משוררי העיר נתניה.

בחול המועד פסח יתקיים לראשונה פסטיבל משוררים בינלאומי בעיר הקיט נתניה. במסגרת הפסטיבל “מניס ועד טוניס”, שיזמה פרופ’ אביבית לוי, משוררת וחוקרת, ישתתפו משוררים מאגן הים התיכון: ביאטריס בונהום מצרפת, איגור קונסטנצו מאיטליה, מסוט סנול מתורכיה, ואימאן חסאן מטוניס. לצד המשוררים האורחים מחוץ לארץ ישתתפו משוררים מכל הארץ, וגם חברי “שיח כותבים”, קבוצת המשוררים של העיר. הפסטיבל יתקיים בחול המועד פסח, בגלריה על הצוק, רחוב המעפילים 19 נתניה, בתאריכים 13.4.20-12.4.20, מן השעה 10:00 עד לשעה 19:30. הפסטיבל בחסות עיריית נתניה, עמותת היכל התרבות העירוני, עמותת אעלה בתמר, האגודה לטיפוח חברה ותרבות, משרד התרבות והספורט, ובחסות אגודת הסופרים העבריים.

לקראת הפסטיבל תרגמתי כמה שירים של המשורר מתורכיה וגם ראיינתי אותו בעקבות התרגומים.

כמה מילים על מסוט סנול

מסוט סנול, אחד הסופרים הידועים כיום בתורכיה, הוא בוגר הפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת אנקרה. סיים את התואר השני במנהל ציבורי ויחסי ציבור. כיהן כמושל מחוז, סגן מושל, וראש עיר, באזורים שונים בטורקיה. עבד כעורך במנהל הכללי לתקשורת ומידע, והפיק והציג תוכניות עבור TRT, ובכמה ערוצי טלוויזיה פרטיים. שימש כראש אגף יחסי ציבור של ראש הממשלה, ויועץ ראש הממשלה האחראי על מוסדות וארגונים בינלאומיים. הוא שימש בוועדת ההיגוי שייצגה את ממשלת טורקיה בארגון קונגרס הפריון העולמי התשיעי, שהתקיים באיסטנבול בארמון צ’יראן. סיפק שירותי יחסי ציבור ופרסום לארגונים ומוסדות בולטים רבים באיסטנבול בתפקידו כחבר יחסי ציבור ותקשורת ADV Incorporated. שמונת אוספי השירה שלו פורסמו, ורבים מתרגומיו לשירה ולספרות הופיעו בפרסומים ובאנתולוגיות ספרותיות בינלאומיות זרות רבות.

סנול הוא מתרגם, ומדריך עצמאי ליחסי ציבור, תקשורת, דיבור בציבור, והתנדבות. השתתף במספר פסטיבלי שירה וספרות לאומיים ובינלאומיים במדינה ומחוצה לה, ומשמש כמארגן עבור חלק מהם. חתן פרס הוקרה לפרסי הספרות של נג’י נעמן 2011. מר סנול חבר במרכז ה- PEN הטורקי, איגוד המתרגמים, סינדיקט הסופרים של טורקיה, FILM-SAN, התאחדות הסופרים הטורקים, איגוד העיתונאים הטורקי, איגוד המחברים למדעים ועבודות ספרותיות, ו- FIJET (הפדרציה העולמית של עיתונאים וכותבי נסיעות). הוא מכהן במועצה המנהלת של שלושת הימים (הים הבלטי, הים השחור, והים התיכון), מועצת הסופרים והמתרגמים שבסיסה ברודוס. הוא נציג התרבות של ספרד, הארגון הספרותי מבוסס ליסו פואטיקו דה בנידורם, וחבר ב- Movimiento Poetas del Mundo. הוענק לו הפרס הראשון בתחרות הפרס הבינלאומי לספרות גלטיאו באיטליה בספטמבר 2017, ופרס פיליפלי TULLIOLA-RENATO 2019 בסנאט האיטלקי בספטמבר 2017 רומא. כיום הוא מלמד במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בהצ’היר, ובמחלקה ללימודי תרגום ופרשנות של אוניברסיטת Yeditepe ידיפה.

הנה הראיון עימו, מלווה בכמה משיריו היפים בתרגום ראשון לעברית.

בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רַב…

הָעֵינַיִם שֶׁלִּי לֹא הִסְתַּנְוְרוּ זְמַן רַב

לֹא קָשַׁרְתִּי אַהֲבָה

שִׁחְרַרְתִּי אוֹתָהּ

לֹא לִטַּפְתִּי

הָהָר כֻּסָּה בָּעֲרָפֶל

הַחֵךְ שֶׁלִּי לֹא טָעַם

כָּל מִינֵי פִּנּוּקִים

שִׁחְרַרְתִּי אֶת

הַמּוּזָה שֶׁלִּי

הַשָּׁטִיחַ הַמְּעוֹפֵף

מֵעוֹלָם הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלִּי

לֹא הֵאַצְתִּי זֹאת

בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רָב

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה : ספר לי בבקשה, מדוע התחלת לכתוב שירה? קראתי שאתה דמות ציבורית חשובה והיית למשורר מוערך.

מסוט סנול: מראשית שנות לימודיי בבית הספר היסודי הייתי ילד רגיש, וקראתי יצירות מהספרות הטורקית והעולמית, וכתיבת שירה הפכה עבורי להרגל שבו ביטאתי את מחשבותיי ורגשותיי. אבי המנוח היה מורה ומוזיקאי מוכשר מאוד. לקחתי חלק במחזות תיאטרון וזה עזר לי להיפתח לאמנויות הבמה וגם לתחומי ספרות.

כשהייתי סטודנט באוניברסיטה באנקרה בפקולטה למדעי המדינה, עבדתי כעורך במנהל הכללי לעיתונות ומידע של ראש ממשלת טורקיה. כאן מצאו אינטלקטואלים ואנשי רוח טורקיים רבים את השראתם, ושאבו מניעיהם לכתוב ולעסוק ביצירות אינטלקטואליות וספרותיות. התמזל מזלי ללכת בעקבות המדינאים והסופרים החשובים כולל ראש הממשלה המנוח בולנט אכוויט, הסופר.

פַנְטַזְיָה עַל נְיָר רַךְ

רַק הִתְחַלְנוּ לַחֲקֹר

מִלִּים עֲלוּמוֹת

מַשֶּׁהוּ שׁוֹנֶה לַחֲלוּטִין

נִפְלַט הַחוּצָה, פְּחָדִים שֶׁלֹּא בִּטֵּאנוּ

זֶה הָיָה מַהֲלָךְ חַתְרָנִי נָכוֹן בְּיוֹתֵר

בְּהֵד מַסַּע נַפְשִׁי נֶהֱדָר

מֵטַאֲפוּרָה לָאוֹדִיסֵיאָה הַמֻּפְלָאָה הַהִיא.

מֵאֲחוֹרֵי הַמַּסֵּכָה שֶׁל הַסָּטִירָה הַמְּגֹחֶכֶת הַזּוֹ

הַאִם לֹא הָיְתָה זוֹ רְעִידַת אֲדָמָה

כִּתְגוּבָה לְסִיּוּטִים מְבַשְּׂרֵי רָעוֹת.

הָאֱנוֹשִׁיּוֹת בִּצְּעָה יָפֶה מַהֲלָךְ הָפוּךְ

הָרַחֲמִים אָבְדוּ לְלֹא תִּקְוָה וְטָבְעוּ בְּדָם

אֲבָל בְּכָל מִקְרֶה, לֹא נִשְׁכַּחַתְּ …

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה: בשירה שלך אתה מדבר על השאיפה לעולם טוב יותר. העולם הפנטסטי שלך עשיר בדימויים. האם הפולקלור המקומי הוא פיוטי ועשיר בדימויים ובמטפורות? למשל, כתבת על פיות על הגבעות, ועוד טקסטים שבהם ציורים מיתיים.

מסוט סנול: אני מאמין שכל המשוררים הם מרפאים עתידיים של כל חברה נתונה. הם ניזונים לא רק מהמורשת הפולקלוריסטית שלהם, אלא גם מהנפש החברתית, שממסגרת אותם בחשיבה ובתחושת האינדיבידואליזם שלהם. מכיוון שאני גם מתרגם של שירה מתרבויות שונות בעולם, אני יכול לראות ששום משורר אינו מבודד מהיסודות התרבותיים שלו. אפילו את הביטויים הפואטיים האינדיבידואליסטיים והייחודיים ביותר ניתן לזהות בקלות, ולקשר לסביבה תרבותית בה מתגורר המשורר. המשורר הוא תוצר של אותו תהליך חיברות.

בהקשר זה, הפולקלור הטורקי, שגם הוא מאוד מחובר ומושפע מתרבויות חיצוניות, זכה לפנטזיה ועולם מטאפורי עשיר מאוד. השירה העממית, כמו גם שירת החצר, אפשרו למשוררים הטורקיים לשלב את צורותיהם ותכני הביטויים הפואטיים, בין אם הם עדינים או בכמה צורות מסורתיות בולטות למדי.

הַנִּיחִי לְרִיסֵי הַקַּיִץ שֶׁיִּשְׁטְפוּ אֶת עֵינַיִךְ

כְּשֶׁשְּׂדוֹת חִטָּה מַזִּיעִים

עוֹלָם אַחֵר נִפְתָּח

גַּעְגּוּעַ לְצִיּוּר עַל בַּד צָהֹב

הַמִּלִּים שִׁיר מֵהַלֵּב

שֶׁבּוֹ מִתְקַיֶּמֶת סְעָרָה

בָּעוֹלָם הַפְּנִימִי שֶׁל הָאָדָם

הַנָּסוֹג לְלֹא מִגְנָנָה

פִּנְקְסָנוּת הָרְגָעִים

שֶׁחָלְפוּ

צְרָחוֹת

בְּבֵית הַקּוֹלְנוֹעַ בַּקַּיִץ

הַגַּחְלִילִיּוֹת

שׁוֹמְרוֹת

עַל הָאֲוִיר הַכָּחֹל וְהַבָּהִיר

בַּקָּשָׁה שֶׁמַּתְחִילָה בִּי וּמְחַסֶּלֶת אוֹתִי.

אָה, אֵלֵךְ

אָבִין, אֶמְצָא

תְּרוּפָה בִּשְׁבִילִי

אֶזְנַח אֶת הָאַהֲבָה שֶׁלָּךְ

שֶׁמַּהוּתָהּ הִיא לָלֶכֶת

 הַנִּיחִי לְרִיסֵי הַקַּיִץ שֶׁיִּשְׁטְפוּ אֶת עֵינַיִךְ

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה: אתה משתתף בכנסי שירה בינלאומיים, והשירה שלך התקבלה. האם קיימת אבחנה בין שירה מקומית טורקית לשירה ממדינות אחרות?

מסוט סנול: אני משתתף בפסטיבלי שירה בינלאומיים רבים. קיבלתי פרסים מארגונים בינלאומיים. לדוגמא, קיבלתי את הפרס הראשון בתחרות הפרס הבינלאומי לספרות גלטיאו באיטליה בספטמבר 2017, ופרס TULLIOLA-RENATO FILIPELLI 2019 בסנאט האיטלקי ברומא. למרבה המזל, השירה שלי זוכה לקבלת פנים יפה. אני חושב שהשירה שלי משקפת היבטים סנטימנטליים ופילוסופיים כפי שאדם חווה את החיים, כמו גם תשוקה מבחינת אהבה ומעלות אנושיות. בשירתי סוג של ערות, עולם פנטזיה, וממד וירטואלי, שאגרום  ואשמיע את רגשותיי וגישתי כלפי רגעים ואירועים בחיים.

אני מאמין שלכל תרבות יש את השפה המקומית והבינלאומית שלה, שפה אוניברסלית המשמשת בשירה שלהם. מכיוון ששירה היא כמעט הדרך הבולטת ביותר לתקשורת בספרות, אפילו השירים המקומיים המובהקים עשויים להישמע אוניברסליים מאוד. והם עשויים להשפיע. דומה שיצירות המוסיקה המקומיות נוגעות באוזניהם ובלבם של האנשים מכל העולם. בעיניי שירה היא מוזיקה. אם תוכלו לשמוע מוזיקה כאשר הקשבתם לשיר, הוא יכול לשרת את מטרתו.

נְקַוֶּה שֶׁחֲלוֹמוֹתֵינוּ יְשַׁנּוּ אֶת הָעוֹלָם

הָאֶצְבָּעוֹת הַקְּסוּמוֹת נִמְתָּחוֹת

לְכִוּוּן שְׁמֵימִי

אָמָּנֵי הָעוֹלָם הָאֱלֹהִי

בְּרֹאשׁ דּוּכַן הָאַקְרוֹפּוֹלִיס

רְגָשׁוֹת זוֹרְמִים בְּקֶרֶב מוּזִיקָאִים

אֲרִיג תַּרְבּוּת שְׁתִי וָעֵרֶב 

הַשֵּׂכֶל הַיָּשָׁר מְשַׂחֵק אֶת מַעֲשָׂיו

תּוֹשָׁבֵי הָאִי מוֹצְאִים הַשְׁרָאוֹת חַסְרוֹת דְּאָגָה

נִתַּן לְצַיֵּר סִפּוּרִים רַבִּים

מֵהָאַגָּדוֹת שֶׁל אֶתְמוֹל

אַבִּירֵי רוֹדוּס עֲלוּלִים לִשְׁלֹט שׁוּב

לִרְאוֹת אֶת הַחֲגִיגָה הַמְּשֻׁבַּחַת שֶׁל הַיּוֹם

אֲנַחְנוּ פָּשׁוּט אוֹהֲבִים לִהְיוֹת כָּאן

נֶעֱרָכִים בְּיִרְאַת כָּבוֹד

בְּמָקוֹם שֶׁנֵּבֶל, וּפְסַנְתֵּרִים מַרְשִׁימִים

וְקוֹלוֹת עֲדִינִים מִתְמַזְּגִים

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה: מיהו המשורר שהשפיע עליך ביותר ?

מסוט סנול: אני מעריץ מאוד את משורר האהבה העממי הטורקי מהמאה ה -17, Karacaoglan, המשתמש בטורקית מאוד רגילה אך עוצמתית בשורותיו. למשל:

אהובתי, אני אוהב את עיני אגוזי הלוז שלך

בואי, בואי לארצנו, עשי עמי טובה

כל כך הרבה נבדקים היו משוטטים בעט

בואי, בואי לארצנו, עשי לי טובה

קרקאוגלן אומר, תגיד לי מה נצמד לגורל זה, נכתב מנצח נצחים, לא משנה איזה טובה אתה תעשה, הגיל שלך עשוי לחלוף, עשה זאת מייד.

אלה שמות המשוררים הטורקים שהשפיעו עלי: Nazım Hikmet, Orhan Veli Kanık, Can Yücel, Cemal Süreya

צִפִּיָּה

הָאֶתְגָּר אֵינוֹ רַק אַתְּ וַאֲנִי

בַּסְּצֶנָה נָחוּשׁ חַסְרֵי אוֹנִים

זֶה בָּא וְנִמְשָׁךְ זְמַן קָצָר

בָּאֹפֶק אוֹר-עִנְבָּרִי מִתְעַמְעֵם

מַחְשָׁבוֹת מְרֻשָּׁעוֹת מְרַסְּנוֹת אֶת דִּמְיוֹנֵנוּ

הַיָּרֵחַ הַמָּלֵא מֵאִיר לְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ

הַטֶּבַע מֵפִיק אֶת צְלִילוֹ הַמּוּזָר מֵהַחַיִּים הַמְּבֻלְבָּלִים

הַיַּנְשׁוּפִים בְּסִפּוּרִים חֲלוֹמִיִּים מְדַבְּרִים בִּשְׂפָתָם

נְגִיעוֹת נִלְהָבוֹת מֻחְמָצוֹת מֵרָחוֹק

חֹסֶר תִּקְוָה אֵינוֹ בְּחִירָה לְהִתְעַלֵּם

לֹא נִתַּן לְבַטֵּל אֶת הַמַּסָּע הַזֶּה שֶׁל חֶשְׁבּוֹן נֶפֶשׁ

אַף נְסִבּוֹת שִׁגְרָתִיּוֹת בְּיוֹתֵר קוֹבְעוֹת

גּוֹרָלֵךְ טֶרֶם נֶחְתָּם

מְצַפּוֹת הַרְפַּתְקָאוֹת בְּהֶמְשֵׁךְ הַדֶּרֶךְ

תְּצַפִּי שֶׁיִּקְרֶה

שָׁלוֹם אוֹ מִלְחָמָה, לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת

נִרְאֶה שֶׁאַתְּ וַאֲנִי הַנּוֹשֵׂא הֲכִי דָּחוּף …

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה: אתה יכול לתת עצות לסופר העכשווי, מה אמור להיות המשורר בימינו.

מסוט סנול: אני חושב שמשורר הוא מישהו שיש לו דחף בלתי ניתן לעצירה לכתוב. זו דרישה ראשונה. אם אתה בדרך, השלב הבא הוא להכיר את יצירותיהם של משוררי עמך הלאומיים מתקופות עבר והווה, כמו גם משוררים מארצות אחרות, ומשוררים שונים המשתמשים בז’אנרים שונים, וחברים בתנועות שונות. מה שחשוב בסופו של דבר זה למצוא את הקול שלך…

אִשָּׁה מְטֹרֶפֶת

הָיִית מְשֻׁגַּעַת לְרֶגַע אָרֹךְ

בְּשִׁנֵּי הַפְּנִינָה שֶׁלָּךְ נָשַׁכְתְּ אוֹתִי

אִם כִּי הִתְלַקַּחְנוּ מִתּוֹךְ צִפִּיָּה מִתְמַשֶּׁכֶת

זוֹ הָיְתָה הִתְלַקְּחוּת מוּאֶרֶת בְּנֹעַם

לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי שֶׁיָּצָאת מִדַּעְתֵּךְ

דִּמְיוֹנֵךְ הִסְעִיר וְהֵסִיר מַעֲטָפוֹת רַבּוֹת

חֲבוּרוֹת בְּגוּפִי נִרְשְׁמוּ כְּפִצְעֵי אַהֲבָה

הֵם לֹא נִדְרְשׁוּ לְטִפּוּל מְיֻחָד

אָהַבְתִּי שֶׁאַתְּ נִמְשֶׁכֶת אֵלַי

אֲפִלּוּ כַּף רַגְלֵךְ דָּרְשָׁה הִתְיַחֲסוּת

הַחֵלֶק הַטּוֹב בְּיוֹתֵר בְּעֵת הַבְּרִיזָה בֵּינֵינוּ

אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת, זֹאת אַתְּ, לֹא הֻכְשַׁרְתִּי אֵלַיִךְ

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

שושנה: מה הפעילות הספרותית שלך היום.

מסוט סנול: אני אוהב לעזור למשוררים הטורקים לתרגם את שיריהם לאנגלית, כדי שהם ועבודותיהם יוכלו להיות פתוחים לזירה הבינלאומית. אני רואה את עצמי כשגריר תרבותי בכלל. כשאני מנסה לארגן פסטיבל בינלאומי בטורקיה, אני תמיד מכין ומפרסם אנתולוגיה של המשוררים הבינלאומיים והלאומיים. באירועים ספרותיים ותרבותיים אלה אני רואה בקלות ובשמחה, שלמשוררים יש את השפה והמשימה המשותפת שלהם, להפיץ את מילות הידידות, החמלה, והאהבה, עם ערכים אנושיים אוניברסליים אחרים.

אוֹר הַיָּרֵחַ

הַמִּסְכֵּן מָצָא אֲתָר מֻשְׁלָם לְבַלּוֹת בּוֹ

יָדוֹ פְּרוּשָׂה לִתְפֹּס אֶת קַרְנֵי אוֹר הַיָּרֵחַ

הוּא חָשַׁב שֶׁהַיָּרֵחַ קִבֵּל טִיפּ מִכּוֹכָבִים רְחוֹקִים

הוּא לֹא נִרְתַּע מִפִּתְרוֹן מְצוּקָתוֹ

יָרֵחַ הֵאִיר גָּבוֹהַּ מֵעַל הַגַּגּוֹת

סִפּוּר זֶה לֹא נָבַע מֵעוֹלָם דִּמְיוֹנִי

הָעֲנִיִּים לֹא נִבְחֲרוּ עַל יְדֵי מָנִיטוֹ אוֹ שׁוֹדְדִים

הַתְאָמוֹת אֶפִּילֶפְּטִיּוֹת עוֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד עִם הַפְלָגוֹת אֶפִּיּוֹת

עֵצוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ עַל יְדֵי חֲכָמִים לֹא בֻּטְּלוּ

רַק לְפֶתַע הִסְתַּיְּמָה שִׂיחָה אִלֶּמֶת

הוּא הֶאֱמִין שֶׁהָיוּ בְּיָדִי כּוֹחוֹת סְפוּרִים

חוֹבָה לָאֶפְשָׁרֻיּוֹת הַיְּדוּעוֹת לָאָדָם

הַמָּסֹרֶת בְּעַל פֶּה אוֹמֶרֶת שֶׁיֵּשׁ גִּישָׁה

לִתְחוּם אַחֵר, עָדִיף

חַכֵּה וְתִרְאֶה מָה קוֹרֶה

בְּרַק יָרֵחַ מְבַקֵּר בַּשָּׁמַיִם כְּשֶׁהַזְּמַנִּים בְּשֵׁלִים

הוּא מַמְשִׁיךְ בִּתְנוּעָה מֵיטִיבָה

יֵשׁ בְּזֶה תְּרוּפָה לָאֹשֶׁר

בְּכָל פַּעַם שֶׁגּוֹרָל מוֹחֵל מִתְחַנֵּן לְזֶה

הַיָּרֵחַ הַזָּקֵן שׁוֹלֵחַ אֶת זָהֳרוֹ

בְּסוֹד….

תרגום מאנגלית: שושנה ויג

מילות סיום של שושנה ויג:

מילים הן גשר בין שפות, הן מחברות אותנו למי שאנחנו, ולאנשים שאנו רוצים שיהיו איתנו. השפה האוניברסלית של השירה היא התקווה של האנושות לעולם טוב יותר. אתם מוזמנים לפסטיבל שירה ייחודי בנתניה, וזו רק טעימה קטנה למה שעוד מחכה למי שישתתף.

קראו גם

פרטים על מסוט סנול

דף הפייסבוק של מסוט סנול

שירים של מסוט סנול באנגלית