קובי שמואל מומחה לאמנות הקים לאחרונה עם צוות מומחים אתר אינטרנט ענק שמטרתו לתאר ולעסוק באיתור יצירות אמנות גנובות.
המאמר שלפניכם מתאר את התופעה של גניבת יצירות אמנות וכיצד האתר שהקים קובי שמואל
https://artsproof.com/ מתמודד עם הבעיה.
הקדמה
תמונה גנובה מאת צייר בלתי ידוע באדיבות אתר ARTSPROOF
לרוב, הציבור הרחב שומע על פשעי אמנות וגנבות אמנות רק כאשר נגנבים ציורים של אמנים מפורסמים אשר שווים מיליוני דולרים. במקרים אלו ישנה סקירה תקשורתית רחבה, ברמה בינלאומית. מה שרוב הציבור לא יודע הוא, שגנבות אמנות מתרחשות לעיתים קרובות הרבה יותר, ויש שיגידו שגנבות אמנות עתיקות כמעט כמו האמנות עצמה.
ב- 50 השנים האחרונות מחלקת המשפטים של ארצות הברית מדרגת את פשעי האמנות במקום השלישי בין הפשעים הכי רווחיים לארגוני הפשע. מעל פשעי אמנות נמצאים רק סמים וסחר בנשק. ישנן מאות אלפי יצירות אשר נגנבות כל שנה, ואלו רק המקרים אשר מדווחים למשטרה. מכיוון שהרבה מקרים אינם מדווחים למשטרה, קשה להעריך את היקפה האמיתי של תופעה פלילית זו.[1]
על פי הערכות האינטרפול ישנן יצירות אומנות גנובות אבודות בשווי של כ – 10 מיליארד דולר ברחבי העולם. מתוכן כ – 75% עתיקות.
כאשר יצירת אמנות נגנבת, הערך הריאלי שלה בשוק השחור הוא רק כ- 10% משוויה המלא.[2] עובדה זו מחזקת את הגנבים לנסות ולמכור את היצירות הגנובות בשוק האומנות הלגיטימי, כדי לקבל יותר עבור היצירה הגנובה. חלק לא מבוטל מהגניבות משמש ארגוני פשע כערבות לעסקאות שונות, ולעיתים אף ככופר.
בשלושת המקומות הראשונים ברשימת סוגי יצירות האמנות המבוקשות ביותר על ידי הפושעים נמצאים, לפי הסדר: פסלים, ציורים, וקרמיקות. כמו כן, יצירות אמנות מהמאה ה-18 עד המאה ה-20 הן הכי מבוקשות על ידי גנבים. [3]
העובדה שגם היום יצירות אמנות ממשיכות להיגנב ולהיסחר, הן בשוק האפור והן בשוק הלגיטימי, נגרמת במידה רבה עקב אופייה של תעשיית האמנות, ואופיים של הפתרונות המוצעים בתחום זה, של מניעת סחר בלתי חוקי ביצירות אמנות.
תעשיית האמנות, גם במאה ה -21, לעיתים מאופיינת בעסקאות שמתרחשות מתחת לשולחן, עסקאות בעל-פה, הלבנת כספים, ועוד. אופי זה של התעשיה, בשילוב מגבלות של סוכנויות לאכיפת חוק בהתמודדות עם הבעיה, יוצרות קרקע פוריה לגנבות ופשעי אמנות.
בנוסף, תעשיית האמנות עצמה איננה עובדת מספיק עם הרשויות, ועם פתרונות פרטיים לתופעה בעייתית זו. למעשה רובן המוחלט של יצירות האמנות שנסחרות אינן נבדקות כלל וכלל.
במאמר זה נסקור מהן הבעיות המרכזיות בשוק של היום, שמונעות מכלים למניעת סחר ביצירות אמנות גנובות להיות נחלת הכלל, ובשימושם של כל עסק ואדם פרטי אשר עוסקים באמנות.
בנוסף, נסקור מהן תפיסות העולם שיש לאמץ על מנת להתמודד עם הבעיה באופן נרחב ומקיף, ולבסוף נדגים, הלכה למעשה, כיצד פתרון חדש בתחום – Artsproof, מאפשר את היישום של תפיסות עולם אלו.
המציאות של היום – בעיות בתפיסת העולם במניעת סחר ביצירות גנובות
הנחת היסוד שלנו היא, שעל מנת לאפשר למלחמה בפשעי האמנות להעלות הילוך ולהצליח לתת מענה ראוי, על כל עולם האמנות לאמץ פתרונות המאפשרים המנעות מסחר ביצירות בלתי חוקיות, בדגש על יצירות גנובות.
כיום, לצערנו, רוב הגלריות, בתי המכירות, הסוחרים, והקונים, אינם נעזרים בכלים נוספים טרם קניה, מכירה, ותיווך יצירות אמנות. לרוב הם מתבססים על אמינותו של הלקוח המגיע לבית העסק, ועל "עיניהם החדות" כדי לנסות ולהציף חשד מול האנשים איתם הם באים במגע.
המציאות מוכיחה כי אין זה מספיק. כדי לאפשר שינוי תפיסתי, עמוק, נרחב, ואמיתי, שיגרום לשוק להבין את הצורך הבסיסי בבדיקת יצירות טרם קנייתן, יש לשנות מספר תפיסות עולם מוטעות מן השורש, שמונעות מהשוק לאמץ פתרונות שיעזרו לכולנו להגן על נכסי התרבות של העולם.
בעיה ראשונה – הדגש הוא על המוכרים והסוחרים, לא על הקונים. כדי לאפשר לפתרונות השונים להיות נחלת הכלל, הקונים צריכים לדרוש זאת. ברגע שקונה יחשוש לקנות יצירות שלא נבדקו, למוכרים ולסוחרים לא תהיה ברירה אלא להשתמש בפתרונות. בדיוק כפי שנעשה בתעשיות רבות אחרות: תעשיית המזון עם מוצרים טבעוניים וצמחוניים, תעשיית הפרוות, תעשיית התרופות והניסויים על בעלי חיים, ועוד. רק כאשר לקוני היצירות נושא זה יהיה חשוב, יהיה אפשרי אימוץ מקיף של פתרונות.
בעיה שניה – התפיסה שלא צריך לבדוק יצירות "זולות". לרוב משתמשים בכלים ובמאגרי מידע רק עבור יצירות של אמנים מפורסמים, ויצירות יקרות מאוד שנאמדות במיליונים. תפיסה זו היא מוטעית בבסיסה מאחר ורובן המוחלט של היצירות הגנובות אינן שוות מיליונים, אלא הרבה פחות. אם מראש אנחנו לא בודקים יצירות אלה, אנו מאפשרים לגנבים ולפושעים דרך סלולה וקלה למסחר ביצירות אלה.
בעיה שלישית – חוסר שקיפות, משולב עם חוסר ריכוזיות של מאגרי המידע השונים.
מצד אחד, ישנם הרבה כלים ממשלתיים אשר פתוחים לציבור. מאגרים אלו אינם מקיפים ומסורבלים באופן החיפוש בהם. מצד שני, כל המאגרים הפרטיים, מקיפים ככל שיהיו, הם מאוד סגורים ומלאי עמימות.
בעיה רביעית – חוסר שימוש בטכנולוגיה על מנת למנף פתרונות שונים. העידן בו אנו חיים הוא עידן נפלא. טכנולוגיות מדיציפלינות שונות מיושמות על בסיס יומיומי בכל תעשיה אפשרית, כדי לאפשר חיסכון בזמן ומשאבים, כדי לאפשר ייעול תהליכים, חסכון בכוח אדם, ועוד מגוון רחב מאוד של יתרונות.
בהקשר שלנו, פתרונות למניעת פשעי אמנות – אנחנו מפגרים ב- 30 שנה. אף אחד מאיתנו לא יעלה על דעתו לרכב על סוס ברחבי העיר על מנת להגיע ממקום למקום, או לשמור קשר עם הלקוחות שלנו באמצעות מכתבים בדואר. אם כך, איך אנחנו חושבים שהציבור הרחב ישתמש בפתרונות השונים, אם הם פתרונות השייכים למאה הקודמת?
בעיה חמישית – נגישות כלכלית. כדי שמוצר יהפוך להיות מוצר צריכה בסיסי, המחיר שלו צריך להיות בסיסי, אחרת הוא ישמש רק קהל מאוד מצומצם. החברות הפרטיות שמאפשרות גישה למאגרים ופתרונות שונים, גובות הרבה כסף, ובעצם מגבילות את קהל היעד לקהל יעד מאוד מצומצם. בעיה זו משתלבת ומושפעת מבעיות נוספות, לדוגמא, חוסר שימוש בטכנולוגיה מייקר את העלויות של החברות השונות, וגורם להן להציע את השירותים ביוקר. מאחר והקהל שלהם מראש מצומצם, הם צריכים לגבות ביוקר כדי להתקיים ולהרוויח. מעגל מחירים זה הוא מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו, כי לא ניתן להוזיל את העלויות בין רגע.
בעיה שישית – זמן. אנחנו חיים בעולם שהזמן בו הוא המשאב היקר ביותר, לאף אחד אין זמן מיותר, עסקאות מתרחשות תוך דקות ולעיתים שניות. הפתרונות צריכים לעמוד בקצב החיים המודרני. אם קבלת תשובות של בדיקה בודדת דורשת מספר ימים, למה שמישהו ישתמש בזה? במיוחד ליצירות אשר נמצאות ברף מחירים נמוך.
בעיה שביעית – דיווחים בקהילה. קהילת האמנות אינה משתפת פעולה בנושא זה, מרבית המקרים אינם מדווחים למשטרה, וגם הרבה מהמקרים שכן מדווחים למשטרה, בסופו של דבר אינם מגיעים לכלים ולמאגרים השונים המוצעים לציבור. חוסר סנכרון בין הזרועות השונות בקהילת האמנות מגביל את יכולת הגדלת המאגרים בצורה ריכוזית, מקיפה, וטובה. מצב זה עשוי ליצור מצבים שבהם גם אם כבר נבדקת יצירה, היא עשויה לא להופיע במאגר ואז כל המאמץ היה לשווא. בעיה זו יוצרת בעיית אי אמון מול הקונים והמוכרים.
החזרת יצירות אמנות – למה המספרים נשארים נמוכים?
סוגיה נוספת וחשובה בעניין טיפול בגנבות אמנות היא החזרה של יצירות לבעליהן הלגיטימיים.
במרבית הפעמים, לאחר שיצירת אומנות נגנבה מבעליה, הוא מודיע לביטוח אשר מפצה אותו בהתאם לפוליסה שלו. לאחר הפיצוי, חברת הביטוח הופכת בעצם לבעלים החוקיים של אותה יצירה. כאשר מתקבלת פיסת מידע לגבי יצירה גנובה, מתבצע תהליך חקירה, בין אם זה גורם פרטי או גורם ממשלתי, ובמידה והמידע מוביל ליצירה האבודה, היצירה מוחזרת לבעליה המקוריים, חברת הביטוח לרוב, אשר מוציאה את היצירה למכירה פומבית ובכך היצירה חוזרת לשוק הלגיטימי.
נושא זה כיום מטופל על ידי מספר מצומצם של אנשים, בלשים פרטיים, חלקם יוצאי יחידות משטרה ממדינות שונות ששירתו ביחידות נגד פשעי אמנות, וכיום ממנפים את הידע והניסיון שצברו בעולם הפרטי. בנוסף, נושא זה מטופל על ידי יחידות ממשלתיות. היחידה המיוחדת של ה – FBI, The art crime team החזירה מיום הקמתה מעל 165 מיליון דולר של יצירות אמנות.[4] מספר זה הוא טיפה בים, אחוזים בודדים בלבד.
האתגר הבסיסי בהקשר זה הוא שאנשים בעלי מידע על היצירות מפחדים לדווח, למסור מידע, ולהיחשף. מאחר וגניבת אמנות היא עבירה פלילית, הגנבים, גם אם רוצים להחזיר, או אנשים אחרים שיודעים איפה נמצא ציור מסויים, מפחדים להיחקר במשטרה ואף לעמוד לדין.
סיבה חשובה נוספת היא שגם אם מישהו החליט שהוא רוצה למסור מידע, אין לו למי. כפי שציינו, יש מספר בלשים פרטיים ידועים בעולם שפועלים בתחום זה, אבל אין שום ערוץ פתוח אנונימי ליצירת קשר אליהם, ולכן הרבה מידע פשוט לא מגיע, ולא יכולה להתחיל חקירה אפילו. בנוסף, יצירת קשר לגורמי אכיפת חוק היא מפחידה הרבה יותר.
סיבה אחרונה ומהותית מאוד היא התמריץ הכספי. בסופו של יום, הפרסים המוצעים על מציאת יצירות אינם מספיקים. כיצד פרס של 10,000 דולר על יצירה ששווה מיליון דולר יכול להיות מספיק? הרי אמרנו ששווי היצירה הוא 100 אלף דולר בשוק השחור? לכן מחסור בתמריצים איכותיים ואמיתיים למציאת יצירות גם כן מקשה על החזרתן.
עד כה בחנו רק את הבעיות, המטרה אינה לייאש אתכם כמובן, אלא להציף באופן שקוף ופתוח את הבעיות הרבות והתפיסות השגויות שאנו נוקטים כיום להתמודדות עם פשעי האמנות. לפני שנוכל לדבר על כלים פרקטיים ופתרונות הלכה למעשה, יש להבין קודם כל עקרונות בסיסיים ותפיסות עולם כלליות אשר יובילו ליכולת אמיתית להתמודדות עם הבעיה. לאחר שנרחיב על תפיסות עולם אלו נדגים כיצד עקרונות אלו מיושמים, הלכה למעשה, במוצר של חברת Artsproof.
אחד הדברים החשובים ביותר הוא לייצר מצב שבו כל יצירה שנסחרת ברחבי הגלובוס, נבדקת. תפיסת עולם זו אינה נפוצה כיום, ולא רבים מבינים את הערך האמיתי שהיא טומנת בחובה. כאשר כל יצירה תיבדק, היכולת לסחור ולהרוויח כתוצאה מסחר ביצירות גנובות יירד לאפס. אין מדובר רק על יצירות של מיליוני דולרים, שבהן קשה מאוד לסחור גם כיום, מדובר על כל יצירה, לא משנה ערכה. הדרך להגיע למצב הזה הוא לייצר לחץ על הסוחרים, הגלריות, ובתי המכירות, דרך הקונים עצמם. ברגע שקונים יתחילו לדרוש שיתבצעו בדיקות, לעסקים לא תהיה ברירה אלא לבדוק, זו תהיה תעודת הביטוח אל מול הקונה. מדובר על קביעת תו תקן שגם אם חוקית ניתן לסחור בלעדיו, תרבותית לא יהיה אפשר לסחור בלעדיו.
תהליך זה אינו תהליך פשוט, הוא מצריך שיתוף פעולה של מגוון גורמים וכמובן תהליך חינוכי שעל הקונים לעבור, אך זהו תהליך חיוני מאין כמוהו.
עיקרון נוסף ומכריע הוא לאמץ טכנולוגיות מתקדמות ומתודות המושאלות מעולם העסקים ומעולם ההייטק. כדי להוריד כל מחסום בדרך לשימוש בכלים יש להנגיש את המאגרים ואת המידע בצורה יעילה ופשוטה ככל שניתן. הטכנולוגיה והמתודות הקשורות לחוויה ושימוש משתמשים בכלים שונים מאפשרים זאת באופן שלא מיושם היום בכלל. בנוסף, כיום נדרשות 24-72 שעות כדי לבדוק אם יצירה מסויימת גנובה, בדיקה אוטומטית תדרוש מספר שניות. כמו כן, השימוש בכלים טכנולוגיים מאפשר הוזלה משמעותית של התהליכים השונים, לכן המחיר צריך להיות מחיר בסיסי, שלא מהווה חסם לשימוש בכלים.
עיקרון אחרון שיש ליישם, כערך עליון, הוא עיקרון השקיפות, שיחד איתו באה תפיסת העולם הקהילתית. כדי להילחם בתופעה עלינו לאפשר שקיפות מלאה של ערוצי התקשורת, של מאגרי המידע, של התמחור, של כל שלב בתהליך. שקיפות זו צריכה ללכת יד ביד עם יצירת קהילה מאוחדת ומסונכרנת. קהילה זו צריכה להיות מורכבת מכל מי שיש לו ממשק בתהליכים השונים – הגלריות, המוזיאונים, בתי המכירות, משטרות, חברות ביטוח, אספנים פרטיים, סוחרי אומנות, וחשוב מכל – הקונים. על ידי יצירת קהילה המשתפת פעולה מתוך תחושה שיש כאן מטרה חשובה, וגם תוך כדי יצירת תמריצים בתוך הקהילה, תתאפשר תפוצה רחבה של הכלים והשירותים, ותתאפשר הגדלת מאגרי המידע באופן ובהיקף שעד היום לא ניתן היה להגיע אליו. לצורך העניין, אם נגנב ציור בארצות הברית ביום ראשון, מה מונע ממנו להימכר בגלריה בטוקיו ביום חמישי? עבודה בשקיפות תוך יצירת קהילה חזקה תאפשר דיווחים בזמן אמת וסינרגיה חיונית בין חברי הקהילה למניעת מקרים כאלו ואחרים.
רק על-ידי אימוץ כלל העקרונות האלו – שינוי בהגדרת קהל היעד, מינוף הטכנולוגיה, שקיפות, וקהילתיות – נוכל להגיע למצב שבו שימוש בכלים למניעת סחר באמנות גנובה יהפוך להיות משהו מובן מאליו. כאשר נגיע למצב שבו הכלים הללו הם כלים בסיסיים שכל גלריה, בית מכירות, קונה, או סוחר, משתמש בהם, היכולת להיאבק בפשעי האמנות תעלה באופן משמעותי, ותיטיב עם כלל עולם האמנות. יישום עקרונות אלו הוא תהליך ארוך וסבוך, שיש לתכננו באופן מוקפד תוך הבנה מוחלטת של התחומים השונים – תחום האמנות, תחום הפשע, ותחום הטכנולוגיה. Artsproof יצרה פלטפורמה אשר מיישמת את העקרונות שדנו בהם.
Artsproof האתר לגילוי יצירות אמנות גנובות
"לאחר שירות ביחידות שונות, לרבות בצבא ביחידות נגד טרור, וברשויות חוק , הסקרנות והפילוסופיה של פשעי אמנות משכה אותי להתמחות בתחום זה – ללא פרסום, מתחת לרדאר, ובדיסקרטיות. גיליתי את האקזוטיקה בפשעים אלה.
לאחר 15 שנות סחר ביצירות אמנות, הסתובבות בלתי פוסקת בבתי מכירות וגלריות, ומתוך היכרות עמוקה עם סוגי האספנים, עם הטעויות הרבות הנעשות במקצוע זה, ועם היוהרה והאגו של חלק מהעוסקים בדבר, החלטתי לחקור את הבעיה – מהו פשע אמנות? ואיך יוצרים מנגנון לא מסובך ונותן את הפתרון הקצר ביותר, לפתרון בעיות הגניבה וזיוף אמנות.
לאחר מספר תיקים שהצלחנו לפתור בתחום זה, התגבשה דעתי, והרעיון למציאת פתרון התחיל לרקום עור וגידים. רציתי לפתור במהירות את הבעיה באמצעות הבאת ידע ונתונים בסיסיים לכלל הציבור. אני מאמין באופן מוחלט שהפתרון נמצא בפשטות ומבלי רעשים מסביב. האמנות קרובה לליבי ואהבתי אליה מונעת ומושתת על תשוקה עמוקה לנושא, ונחישות שיש בי למצוא את הפיתרון לבעיות האלו שפוגעות עמוקות לא רק באספנים ולא רק במוסדות, אלא בכל אוהבי האמנות באשר הם.
מערכת Artsproof
Artsproof היא מערכת מבוססת מרשתת, אשר מתמקדת במניעת פשעי אמנות כנגד ציורים ופסלים. בבסיס המערכת מאגר מידע מקיף של ציורים ופסלים גנובים. מאגר זה הוא המאגר המקיף ביותר בעולם. ניתן לחפש במאגר המידע ולקבל תוצאות בתוך שניות בודדות, ובמחירים תחרותיים ביותר. כל מה שעל הלקוח לעשות הוא להקליד את שם האמן שברצונו לבדוק, ובתוך שניה תיפתח לו רשימה עם תמונות ופרטים שונים, של כלל היצירות הגנובות של אותו אמן. פונקציית חיפוש זו היא הבסיס למערכת, ובעלות של 105 יורו בלבד לשנה. הפשטות והמחיר מורידים את החסמים השונים והופכים את המערכת רלוונטית לכל דורש.
בנוסף, יש במאגר המידע אלפי יצירות שלא משוייך להן שם האמן היוצר. במקום לשמור יצירות אלו, Artsproof החליטה לפתוח את המאגר הזה, חינם לחלוטין לציבור. הרעיון הוא שכל אדם אשר מעיין ביצירות אלו, ומזהה את האמן שיצר יצירה מסויימת, יוכל להוסיף הצעה לשם האמן, והמומחים של Artsproof יבדקו ויאשרו. על ידי כך כל הקהילה לוקחת חלק פעיל במלחמה זו, וגם נהנית מהפירות של העבודה המשותפת.
מערכת נוספת, ללא תשלום, מאפשרת לכל אדם לדווח תוך דקה על יצירה שנגנבה לו. כל שעליו לעשות הוא למלא טופס ולשלוח. צוות המומחים של Artsproof עובר על הדיווח, ומעלה את היצירה למאגר. מינוף הקהילה לטובת דיווחים והגדלת מאגר המידע חשובים מאוד. גם אם לא הוגש דיווח למשטרה, ניתן לקבל דיווח אצלנו, וכך להודיע לכל חברי הקהילה. באמצעות שיטה מהירה ופשוטה זו יצירה שנגנבה בארצות הברית לא תוכל להיסחר ביפן או בכל מקום אחר. המהירות והמיידיות יגבילו את הסוחרים ביצירות גנובות.
פעמים רבות יש סדרה של פשעי אמנות באותו מרחב גאוגרפי, כמו שהיה בתחילת 2019 בלונדון, כאשר נגנבו יצירות מ-10 גלריות ברחבי לונדון בעוקץ כרטיסי אשראי. לכן, מערכת חשובה נוספת היא מערכת ההתרעות. הרעיון הוא לייצר התרעות בזמן אמת, מבוססות מיקום, על פשעי אמנות. כאשר מתקבל דיווח או מידע מאחד מגורמי הקהילה, כלל הקהילה תיחשף אליו. כך חברי קהילה שנמצאים בקרבת מקום לאירוע קודם יידעו שנגנבה יצירה באזורם, ויגבירו אמצעי בטיחות, ולמעשה יגבילו את יכולת הגנבים לבצע פשעים נוספים באזור.
Artsproof מבינה היטב שככל שהיא מתקרבת למטרתה, יהיו יותר ויותר יצירות שירצו להחזיר, דבר מבורך זה עשוי להיתקל בקשיים כפי שפירטנו. לכן Artsproof שמה לעצמה כמטרה לייצר מנגנון מסודר להחזרת יצירות אמנות אשר אבדו לבעליהם החוקיים. הבסיס היא היכולת לאפשר לכל אדם לדווח באופן אנונימי על יצירה אבודה. התפיסה הבסיסית שלנו היא שלא מעניין מי הוא הגנב ולאיזה עסקאות נשק וסמים היא שימשה ערבות. כל מה שמעניין זה להחזיר אותה לשוק הלגיטימי לידי חובבי וסוחרי האמנות האמיתיים. מכאן החשיבות של הדיווח האנונימי. לאחר שדווח המידע תעשה בדיקה על ידי צוות המומחים. Artsproof ממנפת את חברי הקהילה כדי לאתר את הבעלים החוקיים של היצירה, ולאפשר למדווח מקום בטוח להחזיר אליו את היצירה.
זיופים ויצירות בזוזות
עד כה התייחסנו בעיקר לנושא של גניבות אמנות. למרות שזהו המוקד של המאמר, לא ניתן לכתוב על פשעי אמנות ללא התייחסות לשתי סוגיות נוספות וחשובות בעולם של פשעי האמנות. נושא הזיופים ונושא יצירות אמנות שנבזזו בתקופת מלחמת העולם השנייה, ויצירות שעדיין נבזזות ברחבי העולם בעידן זה.
סוגיית הזיופים מעסיקה בשנים האחרונות את עולם האמנות ללא הרף, יש אף שיטענו שכ-50 אחוז מהיצירות כיום הן מזוייפות.[5] למרות ריבוי הפתרונות הטכנולוגיים למניעה ואיתור יצירות מזוייפות, עדיין מדובר על מגפה של ממש, ארגונים ממשלתיים ומוסדות פרטיים נתקלים בבעיה זו על בסיס יום-יומי.
Artsproof, באמצעים העומדים לרשותה, עובדת בימים אלה על פיתרון גלובלי שמבוסס על עיקרון הקהילתיות. Artsproof מקווה לרתום את כלל העוסקים במלאכה – מאשרים, מוסדות, קטלוגים, ספרים, וועדות, ונמצאת על סף הפצה של כלי חדשני, שיתן מענה נוסף, באחוזים גבוהים של דיוק. הכלי ישקף את ערכיה של Artsproof – פשוט, מהיר, ונגיש. בשניות בודדות ניתן יהיה לבדוק יצירות מכל מקום בעולם.
נושא היצירות שנבזזו הוא נושא בעל חשיבות ערכית ותרבותית גדולה ביותר. כיום בעיה זו בעיקר מתנהלת ואיננה מנוהלת כראוי. אמנם ישנם מספר מאגרי מידע הנוגעים לדבר אך הם סובלים בדיוק מאותן בעיות וחסרונות כפי שציינו בנושא גניבות האמנות – סרבול וחוסר יעילות. מה שקורה בפועל הוא שאחת לכמה שבועות נסחר ציור בשוק, ומשפחה אשר נחשפת למכירה, תובעת את המוכר, והעניין עובר לבית משפט ולסחבת של שנים רבות. אם נקח את מלחמת העולם השנייה כדוגמא, במהלך המלחמה נבזזו באופן שיטתי יצירות על ידי הנאצים, הסובייטים, והיפנים. מדובר על עשרות אלפי יצירות אמנות, ואף יותר.[6] Artsproof פועלת לקראת השקה של מוצר נוסף אשר ייתן מענה מקיף גם בנושא זה.
מסקנות וסיכום
במאמר זה תארנו את בעיית פשעי האמנות, לרבות גניבות, זיופים, ובזיזה. מצד אחד נושאים אלה הם מורכבים ובעייתים, אך מצד שני, על ידי אימוץ מספר עקרונות ותפיסות עולם, נוכל להגיע למצב שבו מרבית היצירות שנסחרות בשוק נבדקות. העקרונות כוללים: תפיסה קהילתית, חינוך הקונים, חדשנות טכנולוגית, ופשטות הכלים והמוצרים המוצעים. על ידי כך, נוכל להוביל ולהיות צעד אחד קדימה במאבק מול פשעי האומנות.
עיינו גם
צפו בסירטונים על אתר ARTSPROOF
ביבליוגרפיה
- https://drive.google.com/open?id=1ddtTWJGPtBirFiGuCE9dqsRMDbBlQHER קובץ שבו יש את כל המקורות
- וגם כל רשימת הערות השוליים
[1] https://leb.fbi.gov/articles/featured-articles/protecting-cultural-heritage-from-art-theft-international-challenge-local-opportunity
[2] https://www.havocscope.com/art-theft/
[3] https://www.widewalls.ch/interpol-art-theft/
[4] https://www.fbi.gov/investigate/violent-crime/art-theft
[5] https://news.artnet.com/market/over-50-percent-of-art-is-fake-130821