ד״ר אמנון סטופ עורך המדור ממליץ על
סדרת נטפליקס על אלי כהן The Spy
אלי אשד הפנה את תשומת ליבי לסדרה והציע לי לצפות בה. צפיתי בשני הפרקים הראשונים ובתחילת הפרק השלישי.
אמנם לא ראיתי את כל הסדרה, ורצוי לא להמליץ על חלק מסדרה כמו על חלק מספר, ובכל זאת מה שראיתי עושה רושם של סטנדרט גבוה והצגת הסיפור בצורה מענינת.
אסור להתיחס לסדרה כדוקומנטרית אלא יותר מה שקוראים היום ״בהשראת סיפור אמיתי״. ביצירה אמנותית מציגים לנו אינספור פרטים שאף אחד לא יכול לדעת כדי למלא את הסיפור, למשל מפגשים של אלי כהן עם אנשים בארגנטינה, או מה המפעיל שלו חושב ועושה בזמן שאלי מתאמן ובזמן שהוא בסוריה. זהו הכרח אמנותי כדי ליצור סיפור, בניגוד ליצירה דוקומנטרית שמציגה רק עובדות ידועות וממוסמכות, והסיפור, לדעתי – מענין מאוד. הסדרה בודאי היתה מענינת מספיק כדי שישבתי וראיתי את פרק ההקדמה הארוך ועוד פרק רגיל וקצת.
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הסרט ג’ון ויוקו: רק שמיים מעל
הסרט מתעד את עבודתם המשותפת של ג’ון לנון ויוקו אונו על האלבום המשובח Imagine, שהסתיימה בשנת 1971 בארצות הברית. ההקלטות נעשו בשנת 1969 באחוזה כפרית באנגליה ותועדו. צילומי ההקלטות, בהשתתפות מוזיקאים דגולים כאריק קלפטון וג’ורג’ הריסון, נחשפים לראשונה כעבור כמעט חמישים שנה. הסרט מציג את תרומתה העצומה של יוקו אונו: היא השרתה רוח טובה על ג’ון לנון, יצרה אווירה נעימה ומפויסת באולפן ההקלטות, וכן השתתפה באופן פעיל ומשמעותי בכתיבת מילות השירים.
ג’ון לנון כריזמטי ומוכשר בצורה בלתי רגילה. אחרי כל הפרסום וההערצה של ימי החיפושיות העליזים, בתהליך היצירה הוא עודו צנוע: מתלבט, מתייעץ. ג’ון לנון יודע להגיש שיר: הוא חי את המילים. הביצוע שלו ל- Jealous Guy כפי שצולם במלואו, עוצר נשימה ומשליך דקת דומייה של התפעלות לאחר סיומו.
הסרט כולל ראיונות עכשוויים עם המוזיקאים והמפיקים שתרמו ליצירת האלבום, וכן עם ג’וליאן לנון הבוגר, בנו של הזמר, שהתרוצץ כילד במדשאות האחוזה מסביב לאולפן ההקלטות.
הסרט מתעד את ג’ון ויוקו בארה”ב בתחילת שנות ה-70. כמה טוב שהסרט עוצר שם, בפסגת קריירת הסולו של ג’ון לנון, משאיר אותו חי, ומעניק לצופים את תחושת הנצח.
הסרט “ג’ון ויוקו: רק שמיים מעל” הוקרן בפסטיבל דוקאביב בחודש מאי 2019 על מסך ענק מול הים, כאשר רק שמיים מעליו, ומאז ניתן לצפות בו בסינמטקים ברחבי הארץ.
חגית ממליצה גם על
המופע ״פלייבק״
זהו מופע קברט מאת אוהד נהרין, שבו הוא מנגן בגיטרה, שר, מדקלם, מתנועע, רוקד. אוהד נהרין כתב את הטקסטים ואת הלחנים, ומרעיף על הקהל ברכות בהשראת פטר הנדקה – סופר ומחזאי אוסטרי, הזוכה הטרי בפרס נובל לספרות. הקשר בין אוהד נהרין לפטר הנדקה נוצר לפני שנים: עבודת המחול “וירוס של אוהד נהרין” משנת 2001, ובהעלאה מחודשת בשנת 2014, היא מעין עיבוד של “העלבת הקהל” – המחזה הניסיוני של הנדקה משנת 1966, אותו כתב בגיל 24 בלבד.
הטקסטים המקוריים של אוהד נהרין מסקרנים, מתגרים, בוטים לעיתים, ואף דקלומים על גבול ה – nonsense. הלחנים קצביים, קולו עמוק ונעים, נתמך ע”י אפקטים.
אוהד נהרין מרגיש נוח על הבמה. הוא מישיר מבט אל הקהל, פונה אליו, ואף מרקיד אותו. מסתבר שנהרין הרקדן, שנחשב לאחד מיוצרי המחול המוערכים בעולם, היה מוזיקאי מנעוריו: הוא שירת בלהקת פיקוד צפון כנגן גיטרה וזמר.
על הבמה לצידו של נהרין נמצאות רקדניות להקת בת-שבע לשעבר אייר אלעזרא ויערה מוזס, אשר רוקדות ושרות אתו. הפלייבקים המושמעים בנוסף לשירה והנגינה נוצרו בשיתוף עם עברי לידר, אהד פישוף, גיא גרבר, ויונתן אופנהיים.
המופע עלה ברצף בארבעת הימים 31-28 לאוקטובר. יש לקוות שאוהד נהרין, אייר אלעזרא, ויערה מוזס יחזרו אל מאחורי המיקרופונים.
