לפניכם השיר הידוע ביותר של רודיארד קיפלינג. אם כי לא כל כך בגלל איכויותיו הפואטיות ( לקיפלינג יש שירים רבים פואטיים בהרבה ) כמו בגלל שנראה כמדריך מעולה מסוגו ליצירת תכונות טובות באדם.
הוא פורסם לראשונה במסגרת ספר ילדים של קיפלינג ב-1910. באוטוביוגרפיה שלו סיפר קיפלינג שהשיר הושפע מאישות של חייל שהיכיר Leander Starr Jameson ) 1853-1917) שהתפרסם דווקא כמנהיג כישלון צבאי בניסיון להפיל את ממשלת טרנסוואל הבורית בדרום אפריקה ולהקים במקומה ממשל פרו בריטי.
כישלון המתקפה הזאת הביא לפריצת מלחמה עקובה מדם בין הבריטים והבורים שהסתיימה לבסוף בניצחון אנגליה.
אמנם הוא היה מצביא כושל על פי כל קנה מידה אבל מלבד הדבר הקטן הזה ג'מסון הנ"ל היה נערץ על ידידיו ובהם קיפלינג כאדם בעל תכונות טובות באמת הראוי לחיקוי.
'לימים דמותו תופיע על בול של מדינת רודזיה שאנשיה ראו בו כאחד ממיסדי מדינה זאת אולי גם בגלל השיר שנכתב על פי דמותו.
השיר "אם " הוא אחד השירים המתורגמים ביותר של קיפלינג ( וכנראה המתורגם ביותר ) למגוון עצום של שפות.ב-1995 הוא נבחר בידי קוראי העיתון הבריטי "אינדינפנדנט " כ"שיר האהוב ביותר בשפה האנגלית".
שיר זה תורגם פעמים רבות גם לעברית.הרבה יותר מכל שיר אחר של קיפלינג.בין מתרגמיו המרובים אפשר למצוא את זאב ז'בוטינסקי, את חנניה רייכמן ,את יהושע כוכב , את פרופסור עדנה אולמן -מרגלית , ואת יאיר לפיד.וישנם רבים אחרים.
והנה הוא בתרגומו החדש של צור ארליך שמופיע בקובץ התרגומים שלו של שירי קיפלינג "רודיארד קיפלינג -מבחר שירים " בהוצאת דחק 2019 .אנו מביאים אותו ביחד עם המקור האנגלי.
אלי אשד
אִם
רודיארד קיפלינג
נוסח עברי: צור ארליך
אִם כְּשֶׁכֻּלָּם מִסְּבִיבְךָ מְאַבְּדִים אֶת רֹאשָׁם,
וּמְבַקְּשִׁים אֶת רֹאשְׁךָ וְתוֹלִים בּוֹ אָשָׁם,
עוֹד עַל כְּתֵפֶיךָ זָקוּף רֹאשׁ אֵיתָן וּפָקוּחַ:
גַּם מִתְחַבֵּט וּמַסְכִּית, גַּם סָמוּךְ וּבָטוּחַ;
אִם הַמְתָּנָה אֲרֻכָּה הִיא לְךָ מַתָּנָה,
אִם תִמָּנַע מִשִּׂנְאָה גַּם מוּל גַּל שֶׁל שִׂטְנָה,
אִם שַׁחְצָנוּת וּלְשׁוֹן-שֶׁקֶר אֵינָן בֵּין כֵּלֶיךָ
גַּם כְּשֶׁדַּרְכָּם שֶׁל דּוֹבְרֵי דִּבָּתְךָ שׁוּב צָלֵחָה;
–
אִם בְּרֹאשְׁךָ חֲלוֹמוֹת – אַךְ אַתָּה בָּם שַׁלִּיט,
אִם בְּרֹאשְׁךָ מַחְשָׁבוֹת – הַכְּפוּפוֹת לְתַכְלִית,
אִם בְּאוֹתוֹ זוּג יָדַיִם בּוֹטֵחַ תִּתְפֹּס אֶת
צֶמֶד הַפִּיד וְהַפְּדוּת – הֲפָכִים בְּתַחְפֹּשֶׂת;
אִם רוּחֲךָ עוֹד נוֹשֶׁבֶת רָמָה לְמִשְׁמַע
נֶתַח אֱמֶת שֶׁאָמַרְתָּ בְּפִיו שֶׁל רַמַּאי,
אִם נֹכַח שֶׁבֶר אֵינְךָ נַעֲשֶׂה כְּגוּשׁ אֶבֶן
אֶלָּא נִבְנֶה בַּשֵּׁנִית מֵרֵאשִׁית קַו הַשֶּׁבֶר;
–
אִם בְּעֵת צֹרֶךְ תִּצְבֹּר וְתַצִּיב לְלֹא רֶתַע
אֶת זְכִיּוֹתֶיךָ כֻּלָּן עַל גַּלְגַּל הָרוֹלֶטָה,
וּכְשֶׁתַּפְסִיד, בְּלִי תְּלוּנָה לְעוֹלָם וּבְלִי חִילשׁוּב תִּכָּנֵס לַמִּשְׂחָק וּמֵאֶפֶס תַּתְחִיל;
אִם גַּם אַחְרֵי שֶׁלִּבְּךָ וּבְשָׂרְךָ נְטָשׁוּךָ
עוֹד רְתוּמִים הֵם לַיַּעַד שֶׁלְּךָ הַקָּשׁוּחַ
וּמַמְשִׁיכִים בְּאֵין אוֹן גַּם אַחְרֵי שֶׁמַּחְשִׁיךְ
רַק כִּי נוֹתָר הָרָצוֹן הַמְּצַוֶּה "לְהַמְשִׁיךְ!",
–
אִם עִם הָעָם בָּרְחוֹב שִׂיחָתְךָ תִּיצַק גֹּבַהּ
אַךְ שִׂיחָתְךָ עִם הַמֶּלֶךְ תִּפְזֹל הָרְחוֹבָה,
אִם יוֹתִירוּךָ שְׁוֵה נֶפֶשׁ מַכּוֹת מִיָּדִיד וּמִזֵּד,
אִם כָּל אָדָם הוּא שָׁוֶה בְּעֵינֶיךָ, לֹא יֶתֶר מִזֶּה,
אִם אֶצְלְךָ מְכִילָה הַדַּקָּה הַדּוֹחֶקֶת
סָמֶ"ךְ שְׁנִיּוֹת עֲמוּסוֹת מַעֲשֶׂה עַד אֵין חֵקֶר –
אֶרֶץ רַבָּה וּמְלוֹאָהּ לָךְ, הָרִים, עִיר וָנִיר,
זֹאת וּלְמַעְלָה מִמֶּנָּה: אָדָם אַתָּה, בְּנִי!
–
If
If you can keep your head when all
about you
Are losing theirs and blaming it on you;
If you can trust yourself when all men doubt you,
But make allowance for their doubting too:
If you can wait and not be tired by waiting,
Or being lied about, don’t deal in lies,
Or being hated, don’t give way to hating,
And yet don’t look too good, nor talk too wise;
If you can dream—and not make dreams your master;
If you can think—and not make thoughts your aim,
If you can meet with Triumph and Disaster
And treat those two imposters just the same:
If you can bear to hear the truth you’ve spoken
Twisted by knaves to make a trap for fools,
Or watch the things you gave your life to, broken,
And stoop and build ’em up with worn-out tools;
If you can make one heap of all your winnings
And risk it on one turn of pitch-and-toss,
And lose, and start again at your beginnings
And never breathe a word about your loss:
If you can force your heart and nerve and sinew
To serve your turn long after they are gone,
And so hold on when there is nothing in you
Except the Will which says to them: “Hold on!”
If you can talk with crowds and keep your virtue,
Or walk with Kings—nor lose the common touch,
If neither foes nor loving friends can hurt you,
If all men count with you, but none too much:
If you can fill the unforgiving minute
With sixty seconds’ worth of distance run,
Yours is the Earth and everything that’s in it,
And—which is more—you’ll be a Man, my son!
האזינו להקראה של "אם בידי בשחקן מייקל קיין
קראו עוד של קיפלינג בתרגום צור ארליך ביקום תרבות:
לתרגם את רודיארד קיפלינג -שיחה עם צור ארליך
עטיפת קובץ שירי קיפלינג בתרגום צור ארליך.