ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של ‘יקום תרבות’, ממליץ על

הספר ‘אהבה לכל החיים’ בתרגום מיכל שליו הוצאת תשע נשמות 2018

האהבה הראשונה שלי הייתה בגיל 16.5. קראו לה ה. באותה שנה שנינו היינו בחוגים במתנ”ס ‘בית דני’ בשכונת התקווה. אני הייתי במקהלה של המתנ”ס (כן. כן. שרתי ורקדתי), והיא הייתה בחוג בלט. יום אחד יצאתי מהחוג שלי ואז ראיתי אותה ממתינה עם עוד בנות בפתח החדר של החוג שלה. שם, היא צחקקה צחוק שובבי עם חברה ומכל הבנות שהיו שם משום מה הבחנתי רק בה. עור לבן. שיער שחור ועיניים שחורות כמו של עורב. שפתיים מלאות. דקיקה אבל לא יותר מדי בבגדי בלט בצבע ורוד. ומאז היא גנבה לי את הלב.

במשך שבועות רבים הייתי מחכה מחוץ לחדר הבלט כדי לראות אותה מתחילה את השיעור והייתי מחכה שהיא תסיים כדי לראות אותה יוצאת. לא היה לי אומץ לגשת אליה. שבועות רבים ככה והיא בכלל לא ידעה או שמה לב שאני שם. ראיתי שהיא תמיד מדברת עם ילדה אחרת בכניסה וביציאה לחוג. גם לה קראו ה. בשם אחר (ומאז נדפקתי והיו לי תסביכים עם כל אקסית שהשם שלה היה מתחיל עם האות ה”א). פניתי אליה ביום אחד שה. שלי לא הגיעה לחוג וסיפרתי לה שאני דלוק על ה. ואם היא יכולה להגיד לה בשבוע שלאחר מכן. התכנון היה שהיא תדבר איתה עליי. תצביע עליי ואני אעמוד ואחכה לה ביציאה מהמתנ”ס שתבוא לדבר איתי. וכך היה.

היא הגיעה. בהתחלה לא ידענו מה להגיד אבל קמעה קמעה נפתחנו ודיברנו שעות. וככה התחיל סיפור האהבה הראשון שלי. היא הייתה יותר מבוגרת ממני בשנה. אחרי פחות משנה היא התגייסה ומאז כמעט ולא ראיתי אותה למעט פעם אחת שבאתי לבקר אותה במדים אצל סבתא שלה, ומאז לא ראיתי אותה עד עצם היום הזה. לימים צילמו את כיתת הבלט שלה ושמו את הצילום בכניסה למתנ”ס לאורך כל קיר הכניסה. התמונה שלה רוקדת הייתה צובטת את ליבי בכל פעם שהייתי עובר שם במשך שנים ארוכות.

Image result for ‫סרחיו ביסיו‬‎

סרחיו ביסיו

ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי נזכרתי בה השבוע כשקראתי את הספר הנפלא של סרחיו ביסיו ‘אהבה לכל החיים’ בהוצאת ‘תשע נשמות’ (מספרדית: מיכל שליו). ספר שב”בום” שלח אותי עשרים שנה אחורה לאהבה הראשונה שלי, ואני מאמין שכל מי שיקרא את הספר הזה יעבור את אותו תהליך, ויחווה את אותם הרגשות, כי לכל אחד מאיתנו יש אהבה ראשונה שהוא נזכר בה בכיסופים וערגה. ביסיו הגדול (כך אני קורא לו כי אין ספר שלו שהוא לא בול מטרה עבורי, והתאהבתי בכתיבתו מהפעם הראשונה שקראתי את ספרו הראשון שתורגם לעברית – ‘זעם’) מפליא בספר לשרטט לנו אהבת נעורים כואבת ויפה, אהבה מוחמצת, אהבה שכולנו מרגישים שחווינו והיינו שם איפשהו במרחב ובזמן האחרים. הינה כי כן, זהו ספר על חזרה במרחב ובזמן. וזה כואב. כל מילה. כל שורה. כי אתה יודע מה יהיה בסופה של האהבה הזו. זה לא סיפור רומנטי. זה סיפור טראגי. כי מי מאיתנו באמת, הרווקים והנשואים שביננו, נשאר עם אהבת נעוריו מהגיל הזה. נדיר שבנדירים.

Image result for Sergio Bizzio Un amor para toda la vida (novel) 2011

העטיפה המקורית של הספר

ביסיו בורא לנו בסיפור שלושה גיבורים במשולש אהבה נצחי. ברונו, ליסה, וללו, שנראים כמו אותם אנשים שמוכרים לנו גם מההיסטוריה של משולשי אהבה וגם מהשכונה שגדלנו בה. יש כאן שילוב של תמימות וחרמנות, ריגושים עזים ושעמום מוחץ, כנות מעוררת חמלה ושקרים נבזיים, כאלה שאנחנו מנסים להתפכח מהם לנצח. את הספר משלים סיפור חניכה ששמו ‘ציניות’. לכאורה, נראה הסיפור הנוסף לא קשור, אבל הוא בהחלט קשור קשר עז. תהום פעורה ביניהם אבל יש חבל מקשר של תודעה במרחב ובזמן – ההבדל בין אהבת הנעורים שלנו למין הראשון שלנו. ובשניהם מככבות נשים שהן מיוחדות, שונות, מגניבות, ולא צפויות. במקרה שלי התהום הזאת היתה גם נכונה ומכאיבה. לא. לא אספר כאן על המין הראשון שלי. אבל מי שיודע לקרוא בין השורות יכול להבין את מה שאני רומז לו. לכו לקרוא.

קראו על הסופר בוויקיפדיה

Image result for ‫סרחיו ביסיו‬‎

סרחיו ביסיו

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש עשרה − ten =