חגית בת־אליעזר, שגרירת ‘יקום תרבות’ לאירועים, ממליצה על

הסרט ‘סיפור אחר

זהו סרטו החדש של אבי נשר.

המוזיקאי נתן גושן משחק בו כמעט את עצמו: מנגן ושר את השירים שכתב במיוחד לסרט, ומבחינה אישית התקרב לדת כמו הדמות שאותה הוא מגלם. נתן גושן משחק לראשונה בסרט קולנוע, אבל שאר השחקנים הראשיים ידועים מאוד בכלל, ומסרטיו הקודמים של אבי נשר בפרט. באחת מביקורות הצופים קראתי כי “נמאס לראות כל הזמן את אותם השחקנים”, ואני מסכימה עם ההתבטאות הזאת.

הסיפור הראשי בעלילה הוא על ההכנות לחתונה של השניים, שמצעירים הוללים הפכו לחרדים. הורי הבחורה החילוניים הגרושים והסבא הפסיכולוג מנסים למנוע את החתונה. הסיפור הזה נשמע סביר, אבל קו העלילה השני, שבו אישה נשואה ואם לילד משתתפת בטקסים של עבודת אלילים ביערות ירושלים – אינו אמין. מהדיבורים הטקסים הסודיים, בהשתתפות נשים בלבד, מצטיירים כאלימים מאוד. אך כשאחד הטקסים מצולם ומוצג בפני הצופים, הוא ריק מתוכן אלים או מיני. הסכין המונפת חותכת חבל בלא כל פגיעה בגוף, ומה פתאום הילד בן השש מורשה להשתתף בטקס של נשים בלבד?

הסבא הזקן שמובא לבית החולים וחוזר משם כלעומת שבא לא מעורר דאגה. בהופעותיו של החתן החרדי בפני קהל חילוני לא נוצר כל מתח. ילד גן חובה המדקלם נתוני טריוויה מימי יוון העתיקה לא מקרין חוכמה. ההזדמנויות האלה לא מנוצלות.

דווקא הסוף הפתוח, שלא ברור בו אם החתונה תתקיים או לא, מיטיב עם הסרט. האמרה על כך שיש דברים חשובים מאמת, לדוגמה אהבה, מעניינת. התשובה “אני רוצה לעשות תה” לשאלה הרת גורל “מה את רוצה לעשות עכשיו?” – היא בזכות הנורמליות.

וברקע הדברים – האם אפשר לראות את כל 112 הדקות של הסרט בלי להקדיש דקת דומיה אחת על מותו של ארי נשר בן השבע עשרה?

תגובה אחת

  1. ראיתי את הסרט ומסכימה עם דברייך. היה בו משהו מוגזם וצעקני וסכמטי. רקחו כמה נושאים יחד כדי למשוך את הקהל. מצער שהמתכון לא הצליח. אהבתי את משחקו של הפסיכולוג שהיה אמין וגם משחקה של הבת שחזרה בתשובה.
    תודה, חגית, לך וליקום תרבות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

13 − 1 =