פסטיבל שירה ‘באר השירה’ בעיר באר שבע מצטרף לפסטיבלים ותיקים בערי הארץ. ריאיון עם יבחר גנאור, אחד ממקימיו

אל פסטיבלי הספרות בתל אביב, בירושלים (כמובן), בחיפה וגם במקומות צפויים פחות כמו העיר אשדוד מצטרף פסטיבל שירה במקום לא צפוי – בבירת הנגב, באר שבע, שאינה מזוהה כיום עם ספרות, שירה ותרבות.

אומנם באר שבע הייתה בימי קדם מרכז תרבתי חשוב ביותר; נוצרו בה יצירות שהפכו לסיפורים ידועים בתנ”ך, כמו, מחזור סיפורי אברהם העברי, סיפורים על אליהו הנביא וכדומה, והפכו לתמות חשובות בספרות העולם. אך לאחר שנחרבה בימי ממלכת יהודה כמו נגזר על העיר המרכזית החשובה לשעבר להיות עיר צדדית ושולית ובמיוחד מבחינה תרבותית.

(וראו על כך במאמר ההיסטוריה הסודית של באר שבע)

האם חייב מצב זה להימשך? לא עוד.

חבורת פעילי תרבות נחושים החליטו להחזיר את באר שבע לימיה הגדולים כמרכז תרבותי עברי ואף עולמי. ואת זה הם עושים בהפקת פסטיבל ספרותי במטרה שיגדל כל שנה.

לפניכם ראיון על הפסטיבל עם אחד ממארגניו, יבחר גנאור.

יבחר גנאור נולד בירושלים (1957), משמש כמרצה וחוקר במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה ב’אוניברסיטת בן־גוריון בנגב’. מחקריו המדעיים עוסקים בגיאוכימיה של תהליכים גיאולוגיים ותהליכי סביבה. יבחר מתגורר בעומר עם אשתו ושני ילדיו. שיריו התפרסמו בכתבי עת רבים. ספר שיריו הראשון, ‘לפעמים די במילה’, יצא לאור בשנת 2017 בהוצאת ‘פרדס’. ספר שיריו השני ‘מי את?’ יתפרסם בהוצאת ‘עיתון 77’ בשנת 2019.

אלי: איך נוצר פסטיבל השירה של באר שבע?

יבחר גנאור. צילום: דני מיכליס

יבחר: בשנים האחרונות מתקיימות פעילויות רבות בתחום השירה בבאר שבע וסביבתה. רשימה חלקית כוללת את קבוצת ‘מעת לעט’ שנפגשת בפאב ‘קוקה’, ‘המועדון הספרותי’ שנפגש בספריה העירונית, קבוצת ‘משובשת’ שמעלה ערבים ב’עשן הזמן’, קבוצת ‘קפה שירה’ שנפגשת בספריה העירונית בדימונה, אירועי הקראת שירה שמתקיימים בקהילת ‘מגן אברהם’ בעומר, אירועים שמאורגנים בידי ‘בית הסופר’ של מכון הקשרים באוניברסיטת בן־גוריון בנגב, אירועים של סניף דרום של אגודת הסופרים, ועוד… עם זאת, בבאר שבע לא נערך מעולם פסטיבל שירה. שלושה אנשים פרטיים – יואב איתמר (גילוי נאות: יואב איתמר הוא משתתף ועורך לשעבר ב’יקום תרבות’ א”א), ורדן לה זוז, ויבחר גנאור – החליטו לקחת על עצמם את האתגר ולארגן את פסטיבל ‘באר שירה’ הראשון.

אלי: מהן מטרותיו של הפסטיבל? מה בדיוק אתם מנסים להשיג באמצעותו?

יבחר: מטרת הפסטיבל היא ליצור מפגשים בין משוררים ומשוררות מרקעים שונים, ובינם לבין הקהל. במפגשים הללו המשוררים יקראו שירים שלהם ויספרו על עצמם ועל היצירות. מעבר לכך אנחנו רוצים להראות לאנשים בישראל ובעולם שבאר שבע אינה סתם פרובינציה נידחת, כפי שלצערנו יש מי שרואים אותה במקומות כמו צפון תל אביב ורעננה. באר שבע היא מקום שיכול להתגאות ביצירה שלו וביוצרים שלו. זה מקום שמתפתח כל הזמן ויכול להיות מרכז משל עצמו לא פחות מתל אביב לא פחות מחיפה, לא פחות מירושלים. ואולי גם יותר.

אלי: איזה סוגי יצירה אתם רוצים לקדם?

יבחר: שירה בעברית. הן שירה מקורית והן שירה מתורגמת. אני מקווה שבאירועים עתידיים נוסיף גם סוגי יצירה אחרים בפרוזה, אבל קודם כל שירה. 

אלי: במה פסטבל באר שבע שונה, אם בכלל, מפסטיבל השירה בתל אביב?

יבחר: הדגשים של פסטיבל באר שירה שונים מאוד מאלה של פסטיבל תל אביב. האירועים של פסטיבל תל אביב הם ברובם אירועים סביב נושא או יוצר. אלה הם אירועים של התמקדות. האירועים של פסטיבל באר שירה הם ברובם אירועים של מפגש בין שונים. השתדלנו ליצור ברוב האירועים מפגשים של יוצרים שונים זה מזה: נשים וגברים, צעירים יותר וצעירים פחות, ילידי הארץ וילידי ארצות שונות בעולם, משוררים שפרסמו מספר ספרים ומשוררים שעדיין לא פרסמו ספר.

דגש נוסף חשוב בפסטיבל באר שירה הוא על המילה הכתובה. לקהל ברוב אירועי הפסטיבל יהיו המילים של השירים שיוקראו. דבר שיאפשר לו להתרכז במילות השירים. במרבית הפסטיבלים קשה מאוד לעקוב אחרי הטקסטים כי הם לא זמינים לקהל.

אלי: לפי איזה קריטריונים בחרתם את המשתתפים?

יבחר: הקריטריון הראשון הוא איכות השירים. השתדלנו לבחור משתתפים שאנחנו מעריכים את הכתיבה שלהם, אף אם הם לא ידועים לכלל ציבור קוראי השירה. הקריטריון השני היה גיוון. מבין מאות רבות (אם לא יותר) של כותבות וכותבים פעילים, בחרנו, לאחר בדיקה וסלקציה דקדקנית, כמה משוררות ומשוררים מבוססים יותר, כמה שפרסמו רק ספר אחד וכמה שעדיין לא פרסמו ספר. השתדלנו לאזן בין המגדרים ובין הרקעים השונים. בחרנו יוצרים מהדרום ויוצרים ממקומות אחרים בארץ. אבל כל זה ללא ויתור וללא התפשרות על האיכות. בכל הפסטיבל ישתתפו רק כעשרים כותבות וכותבים. נכון, יש הרבה מאוד יוצרים שלא הוזמנו – לצערנו אין מקום לכולם בפסטיבל אחד. אבל אלו שמופיעים הם מן המיטב של המיטב.

אלי: אתם פניתם אליהם או שהם פנו אליכם בבקשה להשתתף?

יבחר: כאמור, אנחנו פנינו אל היוצרים. לאחר בדיקה וסלקציה קפדנית ביותר. 

אלי: אתם מקבלים תמיכה ממישהו?

יבחר: הפסטיבל הוא אירוע התנדבותי. כל המשתתפים עושים זאת בהתנדבות, וכן גם המארגנים. כל המקומות בהם מתארחים אירועי הפסטיבל, מארחים אותם בהתנדבות. יצרנו קשר עם גופים רבים באזור באר שבע שמסייעים לנו. גופים אלה עוזרים לנו באופנים שונים. זו הזדמנות להודות מקרב לב לשותפים שלנו: בית הסופרים – מכון הֶקשרים לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, בית לאודר, בתלם משחקי חברה, המוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מנהלת העיר העתיקה והתיירות של עיריית באר שבע, מרכז הצעירים באר שבע, מינהל תרבות – כיוונים, מרכז מנדל למנהיגות בנגב, סיפור חוזר באר שבע, עמותת ארץ עיר, עשן הזמן, פארק קרסו למדע, קהילת מגן אברהם־עומר.

אלי: זה אמור להיות אירוע שנתי או חד פעמי?

יבחר: אנחנו מתכננים להפוך את הפסטיבל למסורת כחלק מהמאמצים להחזיר את באר שבע למה שהייתה פעם ולמה שהיא צריכה לחזור להיות למרכז תרבותי גדול.

אלי: מה מחיר הכניסה לאירועי הפסטיבל?

יבחר: הכניסה לכל אירועי הפסטיבל היא בחינם, ואני קורא לכל תושבי הנגב לבוא.

אלי: אם מישהו מהמרכז מחליט לבוא לשני ימי הפסטיבל, האם יש מה לעשות בעיר העתיקה בבאר שבע חוץ מאירועי הפסטיבל?

יבחר: בעיר העתיקה יש הרבה רחובות ובתים יפים, כמה מוזיאונים וגלריות, בתי קפה, ופאבים. אבל קודם כול ומעל הכול יש פסטיבל ייחודי שלא היה כמוהו, ואנו מקווים שיהיו עוד רבים כמוהו בבירת הנגב.

עד כאן הריאיון.

איפה אפשר לראות את תוכנית הפסטיבל?

התוכנית ורשימת המשתתפים מופיעה באתר האינטרנט של הפסטיבל

תוכנית הפסטיבל המתעדכנת

וגם בדף האירוע בפייסבוק:

איך אפשר לייצור קשר עם מארגני הפסטיבל?

בדואר אלקטרוני: beer.shira1@gmail.com

ראו עוד על יבחר גנאור :

יבחר גנאור בויקיפדיה באנגלית

אתר בפייסבוק עם שירים:

השיר וידו שלוחה, לחן פסנתר ושירה: עמית פוזננסקי, שירה: יעל שחר.

Image result for ‫באר שבע סמל‬‎

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש + 4 =