חגית ביקשה שאצטרף אל המאמר שלה ואכתוב על המלצות סוף השבוע. הרעיון למדור הועלה בפגישת מליאת העמותה לפני כמה שנים בידי ד״ר ניסים כץ, שגם הציע אותי כעורך. בדיעבד, אני שמח גם על הרעיון, וגם שקיבלתי על עצמי את האחריות למדור.
מפתיע עד כמה קשה לאנשים לכתוב המלצות על ספרים או אירועים שנכחו בהם. כשהתחלנו ציפיתי שאם כל אחד מחברי העמותה יכתוב פעם בחודשיים־שלושה, תהיה לנו המלצה כל שבוע. בפועל, רוב החברים אינם כותבים כלל, או מעדיפים לכתוב מאמרים או פוסטים מחוץ למדור. חגית, כמו רבים מחברי העמותה שהם צרכני תרבות וגם יצרני תרבות (גם חגית כך בספרים שלה, ובסלון הספרותי שלה בדיזנגוף סנטר), הולכת באופן קבוע לאירועי תרבות, ולשמחתי היא גם מדווחת עליהם. כמובן, הדרישה מהמלצה היא יותר מאשר רק הבעת דעה בנוסח טוב או לא טוב, אלא גם תיאור החוויה, והנמקה שמאפשרת לקורא להבין אם הוא מסכים עם הדברים – מה שחגית עושה באופן מצוין.
מטרת המדור הייתה, בין השאר, ליצור פינה קבועה באתר ‘יקום תרבות’, שאליה יתרגלו אנשים להיכנס כדי לבדוק את ההמלצה השבועית. אם הצלחנו ליצור קהל נאמן, שנכנס אפילו פעם בשבוע ומרפרף על המדור – דיינו.
מובן שכדי ליצור קהל נאמן שכזה יש צורך בפרסום קבוע כל שבוע. כידוע, ובמיוחד במרשתת, אם אכזבת את הקהל פעם אחת – כבר הפסדת חלק גדול ממנו.
העקביות חשובה במיוחד מכיוון ש’יקום’ הוא אתר אקלקטי ומגוון מאוד – גם במספר הפרסומים השבועי וגם בנושאי הפרסומים. למשל, ביום אחד יעלה מאמר על ספר פילוסופיה, וביום שלאחריו יהיה מאמר על קומיקס משנות השישים.
אני מופתע לטובה שהצלחנו לקיים את המדור במשך שלוש שנים, במידה רבה הודות לחגית, ומקווה שנוכל להמשיך בפעילות של ‘יקום תרבות’ בכלל ושל המדור בפרט לעוד שנים רבות.
עד כאן ד״ר אמנון סטופ על יוזמת המדור, ובהמשך, חגית בת־אליעזר.

מאז שנת 2015 ד״ר אמנון סטופ עורך ומפרסם מדי שבוע ובאופן קבוע המלצות של עורכי ‘יקום תרבות’ על ספרים, סרטים, הצגות תיאטרון, עבודות מחול, אירועי ספרות, מופעי מוזיקה ועוד. אני משתתפת במקבצי ההמלצות השבועיים – כותבת את ההתרשמויות שלי מאירועי תרבות בהם נוכחת. אני שמחה על הבמה הניתנת לי להצגת עמדותיי, וכחברה באגודת העיתונאים הישראלית, רואה את עצמי כעיתונאית תרבות. המחויבות להבעת דעות מנומקות ממריצה אותי להיות מרוכזת וממוקדת באירוע תרבות, לחדד את חושיי, לקלוט מידע ולעשות לו עיבוד ראשוני בזמן אמת. במהלך כתיבת ההמלצה, אני מרחיבה את בסיס הידע שלי על היצירה ועל יוצריה, מתעמקת בתחושותיי ומתרגמת אותן לביטוים מילוליים מתומצתים. במרוצת השנים נוצרו קשרים עם יחצ”נים, ואלו מזמינים אותי להצגות בכורה, להקרנות מוקדמות של סרטים בפני עיתונאים.

סרט הוא יצירת אומנות זמינה, שמאפשרת בחירת מועד הקרנה נוח. סרט טוב מעניק חוויה רב־חושית, פונה לשכל ולרגש. לסרט הרבה יותר צופים מאשר לכל יצירת אומנות אחרת. כל צופה הוא מבקר –  יכול לפרסם את דעתו בבלוגים אישיים וברשתות חברתיות.

פורום מבקרי הקולנוע בישראל מונה 36 מבקרי קולנוע, שמפרסמים את ביקורותיהם בקביעות בבמות מרכזיות. לאחרונה עלתה השאלה אם נשים וגברים רואים סרטים באופן שונה מהותית, והייתה התייחסויות תקשורתיות לסוגיית מקומן של נשים בביקורת הקולנוע בארץ ובעולם, ובפרט בשלוש כתבות בעיתון ‘הארץ’: מאת נירית אנדרמן, מאת אורי קליין, ומאת נטע אלכסנדר.

בר ג’וזפין כספי מ’פייקין תקשורת ויחסי ציבור’, שהזמינה אותי לשבוע הבמאיות והיוצרות בסינמטק תל אביב בתאריכים 1–8 בספטמבר, הציעה לי להשתתף בכתבת סיכום שנה בקולנוע הישראלי שכתבו מבקרות קולנוע, ועמדה להתפרסם ב־onlife, אתר תוכן ואקטואליה לנשים לקראת פסטיבל היוצרות.

שמחתי להשתתף בכתבת סיכום השנה, ולפרוש את התובנות בסוגיית מקומן של נשים בביקורת הקולנוע שאליהן הגעתי בעקבות קריאה מעמיקה במאמרים בנושא:

1. מעניין שגם במדגם הישראלי הקטן יחסית וגם במדגם האמריקאי גדול המימדים, חלקן של מבקרות קולנוע עומד על אותו יחס – 22%.

2. אפשר להעריך את החלוקה בין גברים לנשים בכל קבוצה מקצועית: עורכי דין, מהנדסים, רופאים. אך לשם מה?

3. לא נכון בעיניי ליצור קשר השוואתי בין מקצוע הבמאי לבין מקצוע המבקר. אומנם שניהם עוסקים בקולנוע, אך אופי העיסוק שונה לגמרי מבחינת השקעת אנרגיה. ולראיה, אחוז המבקרות יותר מכפול מזה של במאיות: 22% לעומת 10%.

4. אני מניחה שההתפלגות בין נשים וגברים בקרב צופי הקולנוע מתקרבת לאיזון – אין על כך נתונים במאמרים. כל צופה הוא למעשה מבקר, ואם יבחר להשקיע מאמץ מחשבתי וכתיבתי יוכל להביע את דעתו במגוון במות אינטרנטיות־חברתיות, אשר פתוחות לגברים ולנשים כאחד.

5. אני קוראת לנשים לפעול – לכתוב על מה שהן רואות, וליהנות מהעשייה. ואם יחול שינוי במצב – הסטטיסטיקה תשקף זאת.

אני מודה מקרב לב לאמנון סטופ על יוזמת מקבצי ההמלצות השבועיים באתר ‘יקום תרבות’. בזכות השתתפותי בהן אני רואה יותר סרטים ומפיקה מהם יותר תובנות והנאות. אני מודה לבר ג’וזפין כספי על כך שהכירה לי את פורום מבקרי הקולנוע בישראל, שאליו אנסה להתקבל.

2 תגובות

  1. עלו והצליחו
    בקורת תרבות נחשבת ומוערכת והיא מהווה מעשה יצירה תרבותית בפני עצמה כשהיא כתובה כהלכה
    חתימה טובה
    אבי

  2. ההגדרה מבקר קולנוע אינה מתאימה יותר לדעתי לימנו. יותר נכון ומדוייק יותר יהיה לכתוב “סוקר קולנוע”, ומעבר לכך צריכה להיות הפרדה בין סקירה שתכלול ביקורת לגנאי ולשבח לבין נניח מאמר עומק על סרט שזו קטגוריה נפרדת.
    מאידך, ראיה נשית בקולנוע בפרט לגבי דרמות וסרטים פסיכולוגיים , היא בדרך כלל טובה יותר מראיה גברית. כך גם ביחס לסרטים רומנטיים.
    אלו עובדתית, גם מצבי איזון ולא מצבי קיצון.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − 17 =