הקדמה מאת אלי אשד
שיר זה של רודיארד קיפלינג, שתורגם במיוחד עבורנו בידי צור ארליך, מבוסס על פסוק מפרשת השבוע הנוכחית בספר בראשית, ועוסק בשניים מהממציאים והיוצרים הראשונים של האנושות. אך למרות הרקע התנ”כי שלו הוא תורגם לעברית רק פעם אחת עד כה, ודווקא עבור כתב עת של “הבונים החופשיים”, שליובל ולתובל קין יש תפקיד חשוב בטקסיהם.
ויִּקַּח-לוֹ לֶמֶךְ, שְׁתֵּי נָשִׁים: שֵׁם הָאַחַת עָדָה, וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה. וַתֵּלֶד עָדָה, אֶת-יָבָל: הוּא הָיָה–אֲבִי, יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. וְשֵׁם אָחִיו, יוּבָל: הוּא הָיָה–אֲבִי, כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב. וְצִלָּה גַם-הִוא, יָלְדָה אֶת-תּוּבַל קַיִן–לֹטֵשׁ, כָּל-חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל; וַאֲחוֹת תּוּבַל-קַיִן, נַעֲמָה.
בראשית ד, כ-כב
לפני המבול חי איש בשם למך ולו שתי נשים, עדה וצילה. מאשתו הראשונה ילד את יבל, שהיה אבי מדע הגיאומטריה, ואת יובל, שהיה אבי מדע המוזיקה. אשתו השנייה הולידה את תובל קין שהיה אבי לוטש כל חורש זהב, כסף, נחושת, ברזל ופלדה, והבת נעמה שהייתה אם אומנות הטווייה.
הילדים ידעו כי אלוהים ינקום את נקמת חטאי האנושות באש או במים, ולפיכך רשמו את המדעים שהמציאו בשני עמודי אבן שאפשר יהיה למוצאם אחר המבול, האחד היה עמוד שיש כדי שלא יישרף באש, והשני היה עמוד נחושת קלל שלא יטבע במים.
לנוח היה בן בשם שם, ולו בן בשם כוכי, ולו בן בשם הרמארינס שנודע אחר כך בשם הרמס. הוא מצא אחד מעמודים אלו וגילה את המדע הכתוב שם, הוא לימד את האנשים ובהתחלה את אנשי מגדל בבל שהמלך שלהם היה נמרוד. כשהעיר נינוה עמדה להיבנות שלח אליה נמרוד שישים בנאים וציווה אותם: להיות נאמנים אחד לשני ושיחיו ביחד באהבה נאמנה וישרתו באמונה את אדונם. ומהם נוצרה הבנייה החופשית.
אגדה מסונית מהמאה ה-17
השיר פורסם לראשונה במרץ 1908.
יובל ותובל קין \ רודיארד קיפלינג
תרגם: צור ארליך
יוּבָל שׁוֹרֵר עַל זַעַם הָאֵל,
עַל אָלָה בִּדְבַר קוֹץ וְדַרְדַּר –
אַךְ תּוּבָל לָטַשׁ קָצֶה שֶׁל מַקֵּל
וְחָרַשׁ אֶת הָאָרֶץ לַבָּר.
עַתִּיק – עַתִּיק כְּתַלְמֵי הַטִּיט,
צָעִיר כְּפַגָּה טֶרֶם קַיִץ –
מוֹרִיק כָּאָבִיב כָּל שָׁנָה הוּא הָרִיב
בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.
–
יוּבָל שׁוֹרֵר עַל קִסְמֵי אַהֲבָה
וְעַל יָם שֶׁשָּׂם לָהּ מַנְעוּל –
אַךְ תּוּבָל גִּלֵּף בְּגֶזַע תֵּבָה
וְחָצָה אֶת הַיָּם הַהוּא.
שְׁחוֹרָה – שְׁחוֹרָה כְּסוּפַת עֶבְרָה,
מְלוּחָה כְּמֵימֵי עָמְקַיִם –
מָרָה וְקָרָה הַשִּׂנְאָה הַשּׁוֹרָה
בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.
–
יוּבָל שׁוֹרֵר כִּי תָּבוֹא הָעֵת
וְחִיל מִלְחָמוֹת יַחֲלֹף –
אַךְ תּוּבָל כִּתֵּת לַהַב חֶרֶב מֵאֵת
וְהִנְחִיל שָׁלוֹם בְּחֵילוֹ.
טָרִי – טָרִי כְּמוֹ הַתֵּשַׁע-עֶשְׂרִים,
שָׂב מִלֶּמֶךְ אֲבִי כְּלֵי זַיִן –
רוֹעֵם וּמַצְמִית הוּא הַקְּרָב הַמַּתְמִיד
בֵּין יוּבָל לְתוּבַל קַיִן.
–
יוּבָל שׁוֹרֵר עַל צוּק עַזִּיז
שֶׁבְּכֶתֶר רֹאשׁוֹ לֹא נִגַּע –
אַךְ תּוּבָל נֶאֱחַז בִּבְלִיטָה וָזִיז
וּבָנָה אֶת עִירוֹ בַּפִּסְגָּה.
שַׂגִּיא – שַׂגִּיא כְּמָגֵן שְׁלָגִים,
שָׁפֵל כְּמַדְמֶנֶת בִּרְכַּיִם –
בַּאֲשֶׁר יִמָּצְאוּ שָׁם יִתְפַּצְּלוּ
יוּבָל וְתוּבָל קַיִן.
Jubal and Tubal Cain
|
מעניין שישראלים בשם יובל לא נקראים כך בחו”ל.
אגב 2 השמות התנ”כיים הנפוצים באמריקה הם SETH (שת) ו-JARED (ירד), שהם גם הכי לא נפוצים בעברית…
ב’אחי גיבורי התהילה’ מסופר סיפור מידרשי על תובל קין שהיה חרש ברזל ונעזר בגמדים… לא הצלחתי למצוא מאיזה מדרש האווארד פאסט צירף את הקטע. יתכן שהמציא אותו…