חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על

המחזה “סוף משחק” מאת סמואל בקט

אנסמבל עיתים מציג בתיאטרון הקאמרי את סוף משחק – מחזה האבסורד מאת סמואל בקט בתרגומה של יעל רנן, ובבימויה של רנה ירושלמי. נעם בן אז״ר מגלם את הדמות הראשית של האם העיוור בכיסא הגלגלים, והיה תלותי ואימתני כאחד. יחיעם ברקו – נכה בדרכו ואומלל – הצליח לסחוט קמצוץ צחוק מהקהל, שכלל חבורת תלמידי מגמת התיאטרון של סמינר הקיבוצים. נל ונאד – הוריו הזקנים מטבע הדברים של האם – גולמו בידי שחקנים צעירים מאוד, יוני גרין ורוני נתנאל, והדבר היה יפה ואבסורדי, במיוחד כשיצאו מפחי הזבל של ההווה המביש, חסר הרגליים שלהם, ורקדו – תמירים ועדינים – את עברם. גילויי האינטימיות בין זוג ההורים מתריסים נגד הפרה גסה של מצוות כיבוד אב ואם. כפי שקראתי במרשתת, רוני נתנאל סיימה את לימודי המשחק בסמינר הקיבוצים בשנת 2015. הנציגים של מעין תלמידי התיאטרון של הסמינר באו לפרגן.

המחזה בביצועו של אנסמבל עיתים מדגים את ניצחונו של הרצון לחיות בכל מצב, אפילו בפח הזבל האנושי, ומתכתב עם הציטוט מכתביו של סמואל בקט בוויקיפדיה, שיש בו סתירה מילולית ולכן אבסורד מוכח: “אני לא יכול להמשיך. אני אמשיך” (I can’t go on. I’ll go on).
ארבע הדמויות יישארו לעד במחנק המרתף של תיאטרון הקאמרי, אבל הקהל זוכה לצאת לאוויר הלילה התל אביבי הרענן בתום חום היום.

חגית ממליצה גם על

הסרט “ספיידרמן: השיבה הביתה”

גיבורי העל כובשים ברצף את המסך הגדול: שומרי הגלקסיה של מארוול (MARVEL), וונדר וומן של DC, ועכשיו ספיידרמן – דמות הדגל של מארוול. “איש העכביש” נוצר בידי מארוול-קומיקס בשנת 1962, ותמיד היה שייך לחברה הזאת כדמות מצוירת, אבל הזכויות הקולנועיות נמכרו בשלב מסוים לחברת SONY, ולאחרונה מארוול קיבלה חזרה לפחות חלק מהזכויות על ספיידרמן, דבר שאפשר את הפקת הסרט הנוכחי. איך אני יודעת את הפרטים ההיסטוריים האלה? מהשיחות עם אלי אשד – בלש העל של גיבורי העל בקומיקס ובקולנוע – ומהרשימה המפורטת שלו כאן באתר.

ברוח הדברים האלה אלי אשד מפרש את שם הסרט “השיבה הביתה” ובאנגלית המקור “Homecoming”, כחזרתו של ספיידרמן (פיטר פרקר) לחברת מארוול – ביתו. יש כאן עוד חזרה למקורות. פיטר פרקר מוכר לנו מהסרטים הקודמים כצלם, העובד בעיתון ניו-יורקי, בשנות העשרים לחייו. בסרט הנוכחי הוא צעיר הרבה יותר, תלמיד תיכון בן חמש עשרה. מסתבר, שכך הוא היה בראשית דרכו הקומיקסית בשנות השישים, ובפרט כשנלחם באיש הנשר המצויר. לקראת סוף הסרט אויבו של ספיידרמן – איש הנשר המרושע והמגושם  – מתגלה כאביה של בת-זוגו של פיטר פרקר לנשף הסיום של בית הספר. המאבק הבין-דורי מקבל צביון של עימות בין אבות ובנים עם האמירה האופטימית שדור הצאצאים – עתיד האנושות – הוא מוסרי יותר, צודק יותר, וגם מנצח.

תגובה אחת

  1. לא תמיד מבינים את בקט וצריך לקרוא בעיקר את הספרות שלו בשביל להבין אותו באמת.
    בקט לא יצר מציאות אבסורדית ביצירה שלו
    הוא קרא לנצח את מציאות האבסורד באמצעות הצגתה בתאטרון וכתיבתה בספרות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − 11 =