ד״ר ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה ממליץ על

הספר “ארוחה בחורף” מאת הובר מינגרלי (הוצאת “עם עובד״, 2017)

הדבר הכי קשה ליהודי הוא לקרוא ספר שמספר על מלחמת העולם השנייה, ונוגע בשואה ובאנטישמיות בעיניהם של חיילים גרמניים, ובצורה אמפתית ומלאת חמלה כמעט. אבל הספר הזה הוא קודם כול ספר שקשה להניח אותו מהידיים, הן בגלל גודלו (סך הכול 127 עמודים), והן בגלל שהוא כתוב היטב, ובעיקר משום שהוא מאיר זווית אחרת שלא קראנו מספיק עליה בהקשר של מלחמת העולם השנייה. הספר מתאר את החיילים הגרמניים כאנושיים, וכמי שהיו קורבנות בעצמם של התופת של מלחמת העולם השנייה. והרי זה ידוע שהרבה יותר קל לשבת בחדרים סגורים, בדירות פאר או בבונקרים, ולתת פקודות נוראיות של השמדה, מאשר ממש לבצע אותן ולהסתכל ב”לבן של העיניים” של הקורבנות שלך. ובכך הספר עוסק. בנפש של החיילים הגרמניים.

הספר עוקב אחרי סיפורם של שלושה חיילי מילואים גרמנים במלחמת העולם השנייה, ביחידה מבודדת בפולין. ימיהם קשים מנשוא. מלבד החורף המקפיא והעומס של המלחמה, חייהם נראים כחולפים בין הוצאה להורג של משלוחי יהודים המגיעים למחנה, ובין חיפוש יהודים נמלטים בסביבתם. בבוקר חורפי קפוא בפולין הם יוצאים מן המחנה שלהם, כי הצליחו לשכנע את מפקדם שהם יוצאים לחפש יהודים  שברחו. למעשה זהו מפלטם היחיד ממלאכת ההריגה שנפשם קצה בה.

הדילמה העומדת בפניהם קשה מנשוא מבחינה מוסרית – אם ימצאו יהודים במרחבי השלג הקפואים שסביבם, ייאלצו להביאם למחנה, ושם יוצאו להורג. אם יחזרו בידיים ריקות, יהיה עליהם לשוב ולהשתתף בכיתת היורים, דבר שהם מנסים להימנע ממנו, ולכן הם רוצים לעשות הכול חוץ מזה (למשל, יש שם גם סיפור על חייל שסירב לעשות את זה, ובהמשך הופך להיות טבח של הפלוגה). במשך יום בחייהם של החיילים הקוראים מתוודעים לעולמם הפנימי, לחייהם שלא במלחמה, לחברות האינטימית הכפויה ביניהם, לכמיהתם לבית, ליחסים בין אב לבנו, לשיבה לחיי השגרה ולמחוזות האנושיות. נוסף על אלה, הספר מדגיש את האנטישמיות של הפולנים, שהייתה גדולה יותר מהאנטישמיות של הגרמנים.

הספר כתוב טוב ומדויק. בלשון נקייה ונטולת מליצות הוא מתאר את החורבן האטי שהמלחמה ממיטה גם על ממלאי הפקודות בעל כורחם – את הבחירה בגסות ובאטימות חושים, כדי לא לכרוע תחת נטל המצפון, ואת רגעי החמלה ושותפות הגורל בלב המאפליה (כתוב בכריכה שהוא נקרא כמו ספר מתח והסוף ידוע מראש, אך לדידי לא כך הדבר).

מינגרלי הוא סופר עטור פרסים — בין היתר זכה בפרס מדיסיס ב-2003 עבור ספרו “ארבעה חיילים”,  ו”ארוחה בחורף” היה מועמד לפרס “אינדיפנדנט” הבריטי לספר הזר ל-2012 — שכתב עד עתה רומנים, ספרי נוער ושירים. הוא קול נדיר ושונה בנוף הספרות הצרפתית העכשווית. זהו ספרו הראשון היוצא לאור בתרגום לעברית.

לכו לקרוא דחוף!!!

חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על

ימי הספר בחיפה

ביוזמתם של פעילים חברתיים בחיפה חזר שבוע הספר לעיר, בחגיגה של ספרות ומוזיקה. האירוע התקיים במשך יומיים 8-7 ביוני 2017, בגן שמואל בשדרות היינריך היינה במרכז הכרמל בחיפה.

זאת הייתה הפקה משותפת של נפתלי בלבן – פעיל סניף חיפה והצפון של אגודת הסופרים, ניר שובר – עיתונאי והמנהל של קיוסקפה היינה הצמוד לגן שמואל, ודליה נירנפלד – חברת אגודת הסופרים, שריכזה את הפעילות. האירוע התקיים בחסות עיריית חיפה, שהשקיעה 50 אלף שקל, וזכה לפרסום נרחב בעיתונות המקומית ובעיתון הארץ.

מסביב לבריכת נוי ציורית הוצבו דוכנים, ולידם סופרים ומשוררים נלהבים, תושבי חיפה והצפון, שהציגו את ספריהם בפני קהל רב שבא לחגיגה בין ארבע אחרי הצהריים לעשר בלילה. בשעות האור בלטו הילדים, שהתרוצצו בדשא, קיפצו על העצים והמתקנים, אך גם התעניינו בספרים: הקשיבו לסופרים בפינת ההקראה, וביקשו מההורים לקנות ספרים. הייתה הצלחה לספרי הילדים בפסטיבל: הספרים יפים, מאוירים, צבעוניים, ויש להם ביקוש. ההורים קוראים לילדים הקטנים, והגדולים יותר, שאך למדו לקרוא, נהנים מהמיומנות החדשה שלהם. תמונתו של דביר, תלמיד כיתה א’, נכדו של נפתלי בלבן, מדגימה את השילוב המלהיב של ילד-עץ-ספר.
גם בשנה הבאה – בשבוע הספר בחיפה.

חגית ממליצה גם על

״רגע אחד, ספרים״ בתל-אביב

שבוע אחרי חגיגת הספר בחיפה, ביום חמישי 15.6.2017, התקיימה חגיגת הספרים התל אביבית “רגע אחד, ספרים”.

עשרות אירועי ספרות ומוזיקה בחדרים השונים של בניין העירייה ומרכז ענב לתרבות, החל מהשעה שבע וחצי בערב – ולתוך הלילה.
נכחתי באירוע “מורה היה לי”, אשר בו דיברה מורן שוב – אמנית, אוצרת, כותבת, עורכת ומוציאה לאור, שמלמדת בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים, על אדם ברוך, אשר איתו עבדה בעריכת עיתונים וכתבי עת, וממנו למדה את עקרונות המקצוע.

בערב התקיימו אירועים של כתבי העת הספרותיים: הו!, מעין, הליקון, הבה להבא ומאזניים. נכחתי בשיחה בין פרופסור גבריאל מוקד לבין רני יגיל על כתב העת “עכשיו”, מאז הקמתו בסוף שנות החמישים ועד היום – כמעט 60 שנה של גילוי וקידום סופרים ומשוררים ישראליים במסגרת כתב עת אוונגרדי ואיכותי.
לאחר השיחה הקריאו משוררי “עכשיו” משיריהם.

אירוע “רגע אחד, ספרים” הראשון התקיים לפני שנה בעיצומו של שבוע הספר העברי.
נחזור לכיכר ולבניין העיריה גם בשנה הבאה.

4 תגובות

  1. לחגית תודה על הסקירה. בידיעונים החיפאיים לא נזכר שמה של צביה פורר שפעלה רבות עם בלבן שובר ונירנפלד. למען קיום אותו יריד. בפתיחה הוענקה תעודת הוקרה ליוסי גמזו שהוא כבר זמן מה תושב חיפה. היה לי מעניין לפגוש כמה כותבות חדשות לילדים מחיפה שלא הכרתי.

  2. בקרוב יפרסם “יקום תרבות ” ראיון מקיף עם פרופסור גבריאל מוקד שיעסוק בכתב העת האחר שלו “הג’רוזלם רביו” שעוסק בפרסום תרגומים לאנגלית של יצירות ספרות מובחרות מעברית וגם יפרסם כמה מיצירות אלו.

  3. כמה נעים לשמוע על היוזמות הברוכות של אגודת הסופרים בחיפה; ורואים שלא רק נפתלי בלבן פעיל אלא גם נכדו… וגם חגית (החייפאית?) שסקירותיה מקרבות צפון ודרום ומזרח ומערב…
    צדוק

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע + שמונה =