חגית בת-אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” באירועים, ממליצה על
הופעת ״קרקס מוסקבה״
הקרקס הגיע לישראל למספר חודשים. תחילה חנה בחוצות המפרץ צפונית לחיפה, ומתחילת אפריל הוא השתכן באוהל המסורתי בספורטק, בפארק הירקון בתל אביב.
לקרקס מוסקבה שם עולמי והרכב בינלאומי, רוב האקרובטים הם סינים. בהופעות קרקס בעבר הרחוק היו חיות: סוסים, פילים, אריות, קופים, שועלים, כלבים, חתולים, תוכים. היה מרהיב. יש מי שזוכר, אך התקופה הזאת לא תחזור עוד. בעבר הקרוב יותר היו תרגילים מסוכנים ועשנים של רוכבי אופנוע. גם זה נמוג בעשן.
אז מה נשאר? תרגילי אקרובטיקה ברמת קושי בינונית, להטוטנים לא מסתכנים, הקטע המרהיב של החלפת בגדים – מידית, פלאית, ממש בלתי נתפסת, של זוג שמתהלך בזירה. הבכורה עברה לליצנים, משתטים ומצחיקים בצורה סבירה, משתפים את הקהל במסירות של כדורים מתנפחים, והחידוש של הפעם – שיתוף מתנדבים בתרגילי אקרובטיקה קלים. הכול מתון ומאובטח – “פוליטיקלי קורקט” – והקהל מרוצה.
באתי עם שתי בנותיי והייתה לנו תעסוקה – הבת הגדולה התנדבה לעלות לזירה ועשתה פירמידה עם אקרובט סיני, הבת הקטנה צילמה, ואני כותבת.
חגית ממליצה גם על
ספראלבום “חצי סוגריים” מאת פדרו גראס
עמית אולמן (פדרו גראס – שם במה) הוא יוצר רב תחומי, הפועל במסגרת תיאטרון “האינקובטור” ובסצנת ה-spoken word, ובעברית “שירה דבורה”, מחידושי האקדמיה ללשון. עמית הוציא ספראלבום של שירה דבורה מולחנת, הראשון מסוגו בארץ.
המאורע נחגג בשני מופעי השקה: במוצ”ש 1.4 בירושלים, וביום רביעי 5.4 במועדון “בסקולה” בתל אביב, שבו נכחתי. עמית ביצע את שירי האלבום בלוויית שמונה נגנים, כשלחלק מהשירים הצטרפו אליו חבריו הטובים עומר מור (איציק פצצתי), האחראי להפקה המוזיקלית ולהקלטה של האלבום, ועומר הברון (ג’ימבו ג’יי), חבר בלהקת “ויקטור ג’קסון”, ושותפו של עמית אולמן למחזמר ראפ בלשי “העיר הזאת”, שעליו המלצתי כאן.
בקהל שמילא את המועדון היו בני נוער רבים, שעמדו קרוב לבמה, רקדו, ושרו קטעים שאותם ידעו בעל-פה. עמית אולמן ביצע את כל שירי האלבום, ונוסף עליהם הציג עם חבריו סצנה, שתוכננה להיכלל במחזמר ראפ חדש של האינקובטור “תיכון מגשימים”, אך ירדה בעריכה. איציק פצצתי ביצע את הלחנתו לשיר של דליה רביקוביץ “התרוששות” – כאן בסרטון ב-You Tube.
עמית אולמן הוא פרפורמר מלהיב, הדיקציה שלו מעולה, והמוזיקה, שאותה הלחין, השתלבה עם המילים, שאותן כתב. גם אחרי השמיעה והצפייה, שירי הספר “חצי סוגריים” טובים לקריאה, יש בהם עומק מחשבה ושפה שירית ייחודית. לדוגמה, מתוך השיר “תשובה״ – “אני לא מבין איך זה שכל הימים המיוחדים נראים בדיוק אותו דבר”, “בשנים האחרונות, האנושות, על פני הזיכרון מעדיפה את המזכרת, איזה סרט, להראות במקום לראות, או לצלם במקום להיות, או לשתף במקום לנצור.” השיר הזה וגם “כאן”, “מי ייקח את זה”, “כמה פעמים”, מתוך “חצי סוגריים”, משמחים את מבקרת השירה שבי, ואולי עוד אכתוב עליהם בהרחבה.
חגית ממליצה גם על
אירוע מדעי-אמנותי בתוך CERN Inside
ביום חמישי, 6 באפריל, בגלריה לאמנות במחסן 2 בנמל יפו, התקיים אירוע מדעי-אמנותי בינלאומי בחסות מכון ויצמן למדע, אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, סדרת הרצאות think&drink different, שגריר שוויץ בישראל, ומדעני CERN.
הערב כלל הרצאות קצרות של פיזיקאים מובילים מישראל ומשוויץ, מוזיקה משובחת, וכיבוד קל חופשי. עילם גרוס – פרופסור לפיזיקת חלקיקים במכון ויצמן, שהוביל את ניסוי ATLAS ב- CERN, שבו התגלה בוזון היגס בשנת 2012 – היה בין מארגני האירוע, וציין בסיפוק שהיה מוצלח וביקרו בו 600 אנשים.
האירוע נגמר, אך על קירות הגלריה עדיין מוצגות יצירותיו של הצלם אנדרי פול, אותן צילם במתקני CERN. הצילומים מעבירים את הרוח של האחווה הבינלאומית המאפיינת את המדענים מכל העולם, שחוקרים וחולמים יחד מתחת לאדמת אירופה. הרוח הזאת ראויה להערצה ולאימוץ ותערוכת הצילומים מזמינה מבקרים.
תודה לחגית על ההמלצות הלא-שגרתיות, כהרגלה… ותודה ליקום תרבות.
פסיפס מקסים, רב קולי ורב ייחודי של אירועים.
בחירה נבונה ובלי רגע דל או משעמם בהם. ככל הנראה.