מאת אלי אשד

כל בני האדם זקוקים מדי פעם לעזרת הרופא כדי שיקל על חיינו, שלא לדבר על להציל. רובנו זקוקים גם לספרות שתעשיר את חיינו.

עובדה ידועה היא כי לא מעט סופרים הם גם רופאים. אך מה אנו יודעים באשר לזהותם? מי יודע אילו סופרים חשובים בספרות העברית והכללית טרחו לעסוק ברפואה בצורה פרטנית ביצירותיהם? וכיצד בדיוק השפיעה הרפואה על יצירתם?

הרהורים על ספרות ורפואה. כרך א

כעת אנו יכולים לדעת את כל זאת, הודות לסדרת הספרים המקיפה של הרופאה -הסופרת לימור שריר-שרייבמן שהקדישה שנים לחקר ולתיעוד מערכות היחסים המסובכות בין הספרות והרפואה בספר  הרהורים על ספרות ורפואה: דילמות ביחסי רופא-חולה (הוצאת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, 2016).

מתברר שהיו לא מעט סופרים שעסקו ברפואה בחייהם, ביניהם פרנסואה רבלה הסופר הצרפתי, מחבר סיפורים סטיריים על הענקים גרגנטואה ופנטרוגאל במאה ה-15, סופר הנחשב לאחד מאבות הספרות הצרפתית המודרנית. עוד ברשימה: ארתור קונן דוייל, יוצרו של שרלוק הולמס ומאבות ספרות הבלשים, ארתור שניצלר, המחזאי האוסטרי-יהודי, יאנוש קורצ’אק, סופר הילדים היהודי-פולני המפורסם. ובספרות העברית שאול טשרניחובסקי ואחרים.

mabat170x227

סדרת הספרים החדשה של ד”ר לימור שריר עוסקת בכל אלו. אין זה מפתיע שד”ר שריר היא רופאה במקצועה שבשנים האחרונות היא בעיקר סופרת. ד”ר שריר, כדור אנרגיה נמרץ בעולם הספרות שלנו, פרסמה כמה רומנים העוסקים, בין השאר, גם ברופאים, והיא מפרסמת בשנים האחרונות גם ספרים עיוניים, שלכאורה אין להם קשר לתחום עבודתה ברפואה (ספרה הקודם, “מרטין בובר – מבט מקרוב“, עסק בחוקר היהדות מרטין בובר – ראו את המבוא שלו כאן).

ד”ר שריר מקיימת מזה שנים (בהתנדבות) קורס על רפואה וספרות בקרב תלמידי הרפואה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת הקורס היא מזמינה סופרים וחוקרים שונים, כדי שיספרו ויסבירו על העיסוק שלהם ברפואה ו/או בפסיכיאטריה ועל הקשר בינו לבין יצירותיהם.

Image result for ‫לימור שריר‬‎

זאת, עקב ההנחה שלה, כי הרופא השלם צריך להכיר ספרות ולדעת ספרות כדי להבין טוב יותר את האנשים שבהם הוא מטפל.

הסדרה הנוכחית שפרסמה, ובה ארבעה ספרים, היא למעשה קובץ של הרצאות שהושמעו בקורס בידי מרצים שונים, וכן מבחר מאמרים שד”ר שריר כתבה בנושא זה לאורך השנים, הוסף על מאמרים עליה ועל יצירות שונות שלה, שבהן הרפואה והפסיכיאטריה תופסות מקום מרכזי.

זהו הרבה יותר מקובץ, זוהי מעין אנציקלופדיה שבה מאמרים שונים ומגוונים על הדרך שבה מוצגת הרפואה בספרות היפה ביצירתם של סופרים שונים בישראל ובעולם. למשל, אלבר קאמי בספרו “הדבר”, או א. ב. יהושע שעסק רבות ברפואה ובניתוחים בהכנה לספרו “המסע להודו”, שבו הגיבור הוא רופא מנתח שמעביר את הידע שלו לקוראים.

Image result for ‫לימור שריר‬‎

ד”ר לימור שריר עם הסופר עמוס עוז במהלך הקורס

הסדרה עוסקת גם בעולם הרפואה והמחלות ביצירות של סופרים ידועים אחרים, כמו עמוס עוז, חיים באר דן בניה סרי ואלי עמיר, וגם ביצירות של סופרים ידועים פחות כמו יוסי שריד, פוליטיקאי שעסק גם בספרות.

Image result for ‫לימור שריר‬‎

לימור שריר עם יוסי שריד במהלך הקורס

נוסף על אלה, יש בכרך הראשון דיונים מפורטים לגבי היבטים אתיים בקשר רופא -חולה.

פרק שלם עוסק בנושא השיגעון והטיפול בשיגעון בספרות. הדיון הוא גם עובדתי – מקורות השיגעון והטיפול בו – וגם עוסק בדרך שבה מוצג השיגעון בספרות, ביצירות של הסופרים שהוזכרו למעלה.

הכרך השני עוסק גם בנושא הרופא היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה והשואה, בזמן השבר המוסרי הגדול ביותר בהיסטוריה.

הכרך השלישי כולל מאמר מעניין מאוד של פרופסור אבי עורי על נושא הנכות בספרות היפה.

שער שלם עוסק בנושא התמודדות הרופא עם המוות בספרות ובחוק.

Image result for ‫לימור שריר  ספר‬‎

לימור שריר במהלך הקורס עם המשורר חיים גורי

הכרך הרביעי מכיל הרצאות של סופרים שונים על יצירתם, וכן מאמר שעניין אותי במיוחד על הרופא הסופר יאנוש קורצ’אק (גילוי נאות: מאמר שלי מצוטט בו) ויש גם נספחים על חוקים חשובים שונים, הקשורים לרפואה.

Image result for ‫לימור שריר  ספר‬‎

כאמור, חשוב לזכור שלימור שריר עצמה אינה “רק” רופאה. היא גם סופרת בולטת בספרות העברית, שעסקה רבות, מטבע הדברים, ברפואה ביצירתה. בסדרה אפשר לקרוא גם מאמרים של כותבים אחרים על יצירותיה, כמו חוקרת הספרות פרופסור נורית גוברין ופרקים מיצירה זאת.

יש בסדרה כמה חוסרים בולטים, אבל מכיוון שלימור שריר מתכוונת להמשיך אותה, יש לקוות שהם ימולאו בקבצים הבאים.

למשל, אין מאמר על המגיפות בספרות האימה ובספרות המותחנים והמדע הבדיוני, למרות שיש יצירות חשובות בז’אנרים אלו על הנושאים הללו, שמן הראוי היה להתייחס אליהן.

כמו כן, אין התייחסות לסופרים שאינם דווקא מלב לבו של הממסד הספרותי והזרם המרכזי הספרותי, אבל תרמו תרומה חשובה להצגת הרפואה בספרות לקהל הרחב. למשל, סופר המדע הבדיוני ה.ג. וולס, שלמד ביולוגיה. או למשל מחבר סיפורי שרלוק הולמס, ארתור קונאן דויל, שהיה רופא במקצועו (ואמנם מוזכר בטקסט) וכותב המותחנים הרומנטיים וההיסטוריים פרנק סלוטר, סופר שהיה כל חייו רופא בעיירה קטנה וספריו גדושי רומנטיקה וארוטיקה הנועזת לזמנה, שגיבוריהם תמיד היו רופאים ולימדו רבות את קוראיהם על רפואה. ספרים אלה עמדו במשך שנים רבות בראש רשימת רבי המכר של הספרים בארה”ב וגם בישראל.

אולם דווקא בגלל חשיבותה העצומה של הסדרה  וייחודה, מצאתי שיש מספר יוצרים עבריים העוסקים בתחומי הרפואה והפסיכיאטריה בספרות, שלא קיבלו התייחסות כמגיע להם, ומן הראוי שהדבר יתוקן בכרכים הבאים.

למשל: חיים חיימוף, מנהל מחלקה בבית החולים “השרון”, שפרסם עשרות ספרים, רומנים, מחזות ושירים, מהם רומנים היסטוריים כמו “אני הורדוס המלך”, מהם רומנים עתידניים כמו “הקדחת השחורה ומות החילוני האחרון (“זמורה-ביתן”, 2004).

אין גם התייחסות לפרופסור שלמה לניאדו, רופא  לב בכיר שפרסם כמה רומנים, כגון “אישה זרה” (1999), “בחזרה לסאמארה” (2001) והרומן העתידני לכאורה “אדום” (2003), על זוג חסוך ילדים שמשבט את האישה.

לא מוזכרת  קרן לנדסמן, רופאה המחברת סיפורי מדע בדיוני הקשורים לרפואה, ושפרסמה קובץ סיפורים  מדעיים בדיוניים בשם “שמים שבורים”.

בתחום הפסיכיאטריה ראוי היה להזכיר את חמוטל שבתאי (בתו של הסופר והמחזאי יעקב שבתאי, אחיינית של המשורר אהרון שבתאי ודודנית של הסופרת ננו שבתאי), מומחית לפסיכיאטריה, שחיברה את הרומן הענקי המקיף “2020”, על מגיפה גדולה שתוקפת את העולם כתוצאה ממבצע טרור מזעזע.

לא מוזכרים פסיכיאטרים העוסקים בפואטיקה, כמו טלי וישנה, משוררת וכותבת רומנים, שאף ערכה במשך תקופה כתב עת ברשת בשם “אוקפי”.

לא מוזכר המשורר הפסיכיאטר דרור אלימלך, לא מוזכרת הפסיכולוגית היונגיאנית והסופרת והמשוררת רות נצר. אין התייחסות לפסיכולוגית הקלינית, המשוררת ארלט מינצר.

מן הראוי יהיה גם להזכיר גם יוצרים שסובלים מבעיות פסיכולוגיות ומתמודדים עמם גם ביצירתם כמו נועם שדות ורונן בלומברג.

כאמור, החוסרים האלו הם בלתי-נמנעים וניתנים לתיקון בכרכים הבאים, שאותם מתכננת שריר להוציא לאור.

לסיכום, מדובר בסדרה אנציקלופדית פוקחת עיניים העוסקת בתחום חשוב מאין כמוהו שמשום מה כמעט לא עסקו בו בחקר הספרות (או בחקר תולדות הרפואה). אחרי שקראתי את הספרים שוב לא אראה באותה הדרך את הרפואה, וגם לא את הספרות.

Image result for limor sharir

ראו גם:

ההקדמה של לימור שריר לסדרה

פרטים על הסדרה

את הספרים אפשר לרכוש כספרים אלקטרוניים כאן

רפואה וספרות – תרבויות נפרדות ? מאמר מאת לימור שריר

ראו עוד על לימור שריר:

לימור שריר בלקסיקון הסופרים

האישה מול האלוהים – התיאולוגיה של לימור שריר

Image result for medicine symbolסמל הרפואה

3 תגובות

  1. נהניתי מהסקירה. אכן הקישור בין הספרות והרפואה הוא טבעי וחשוב. הופתעתי על איזכור שמי. תודה רבה, אלי!

  2. ב-18.5.17 חולק ספרה של ד”ר לימור שריר: “הרהורים על ספרות ורפואה- דילמות ביחסי רופא חולה” ל-70 מקבלי התואר בטקס הענקת התארים ברפואה באוניברסיטת בן גוריון. הטקס נערך במעמד: פרופ’ רבקה כרמי, נשיאת האוניברסיטה פרופ’ צבי הכהן, רקטור האוניברסיטה פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות פרופ’ קלריס ריזנברג, סגנית דיקן ומנהלת בית הספר לרפואה ע”ש ג’ויס וארווינג גולדמן .
    ד”ר לימור שריר זכתה לקבלת פנים מכובדת כאשר הדיקן של הפקולטה לרפואה , הפרופ’ עמוס כץ, הסביר לסטודנטים שהם מקבלים מלבד התואר גם את ספרה של שריר והקריא להם את תמציתו מגב הספר. הוא הדגיש שהספר על ארבעת כרכיו ועשרת שעריו , מהווה מחקר אנציקלופדי של ידע ומחקר המציג את הזיקה בין רפואה לספרות מנקודת מבטה הייחודית של המחברת. הספר מדגיש את הרב ממדיות בדמותו של הרופא שהגיע לדרגה גבוהה ביותר בתקופתו של הרמב”ם ואת חשיבותה של האנושיות ביחסי רופא-חולה. ד”ר לימור שריר נתבקשה לעמוד וזכתה למחיאות כפיים .מצוות הפקולטה, הבוגרים ובני משפחותיהם שגדשו את הקמפוס.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × 2 =