Image result for ‫שירי כוכב קורס‬‎

שירי כוכב קורס \ רונן בלומברג (עורך: יובל גלעד, הוצאת עתון 77, 61 עמודים, יולי 2016)

מאת שלמה בן בסה

רונן בלומברג פרסם עד כה את ספרי השירה “שירים שבורים” (גוונים, 2009) ו”המשוגע בעליית הגג” (ספרי עתון 77, 2013) ואת קובץ הסיפורים “הדחויים” (גוונים, 2011). “שירי כוכב קורס” הוא ספר של אדם המנסה להבין את רדידות המאה ה-21, שבה כל אחד יכול להיות שייך למועדון חברתי וירטואלי, אבל נותר מבודד מול מסכו. בשפה ישירה ווידויית, כותב רונן בלומברג שירה נוסטלגית לקלטות וידאו, מצלמות פילם וצליל ההתחברות של המודם, אי-שם  ואי-אז בשנות השמונים של המאה העשרים. אבל הגעגוע הוא בעיקר לתמימות ולאנושיות באשר הן, גם בשירים העוסקים בילדות הפרטית, ובישראל התמימה לכאורה שלפני רצח רבין.

זהו ספרו הרביעי של רונן בלומברג. זהו גם המשך סיפורו הווידויי של משורר פגוע נפש המתאר במילים פשוטות ומעורטלות את רשמיו בעולם משתנה ובלתי מובן.

בדומה למשורר אחר בשם נועם שדות, גם רונן חושף את חייו המורכבים מתוך ההגדרה הרחבה של מחלת נפש באופן מזוכך, חף מפילטרים מרככים, ללא צורך להסתתר מאחורי חומות של אגו מתגונן וגינוני פאסון למיניהם. השירה הבסיסית והראשונית הזאת נוגעת ומחלחלת אל הרבדים החשופים שבנו ומעוררת הזדהות מידית.

החלק הראשון של הספר מבכה את מותה של המאה העשרים האנלוגית, המסמלת בעיני המשורר את התמימות, הפשטות והמשפחתיות המחבקת שנעלמו איתה. “בהתחלה נסגרו / חנויות הווידאו והווידאומטים / אחר כך חנויות המוזיקה… אז נעלמו אפילו / החנויות להשכרת די.וי.די / במקביל פשטו רגל / אולמות הקולנוע הגדולים / נעלמו בזה אחר זה “. בעולם הזה, המשתנה במהירות, המשורר “זקוק תמיד לקביים” ומרגיש בתוכו “כזקן מפוחד ובודד / כמאובן עתיק מעידן אחר”. הוא מעיד על עצמו כחי “בנקודת פסק זמן” … ביקום מקביל וקטן ולו זמן מקביל וקטן משלו”.

בהמשך הספר, מצליח השיר “יום הזיכרון ליצחק רבין 1997” להאיר את הסיטואציה הכל כך מוכרת לכל בדרך מיוחדת, דרך עיניהם של משתקמים המגיעים לטקס יחד עם מדריכיהם: “סביב כבר הלך והתפזר הקהל / נשארו רק כמה תמהונים / והרבה נרות כבויים מהרוח / ואז באו אנשי הנקיון / והעיפו את כל הנרות / ואמרו לכולם להתחפף… בדרך חזרה אורי ויואב המדריכים / לקחו אותנו לאיזה גינה קטנה / והקריאו לנו שיר של עמיחי / ‘גם האגרוף היה פעם כף יד ואצבעות’ / ודיברו על הצורך בסובלנות”.

שנות השמונים של המאה שעברה היא גם תקופת התרפקות על גילויים אחרונים של סובלנות יהודית כלפי הערבים, כפי שהיא השתקפה בסדרת הטלוויזיה “המסעדה הגדולה”, שנחרתה לטוב גם בזיכרוני. ” ערבים כבני אדם / סתם בני אדם / לא אבנים / לא שאהידים… סתם בני אדם / שצוחקים ובוכים / ששונאים ואוהבים… המסעדה הגדולה בשבת / אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה”.

כאמור, רונן לא חושש לקרוא לילד בשמו, ומתאר את חייו כפגוע נפש ללא כחל וסרק. הוא מבקש מאמו ” אימא תני לי להישאר רק עוד קצת… לפני שתזרקי אותי למים העמוקים… תני לי להיות חופשי, להיות מי שאני / בלי שיקראו לי משוגע”, ובשיר אחר מודע להיותו, בצדק או שלא בצדק, “אדם תלותי פחדן בטלן וחלש/ אדם שהוא רק מעמסה”. לבסוף הוא מכריז בצער ובתחינה “אימא ואבא – אתם כל מה שנשאר לי בעולם”.

המשוגע בעליית הגג | רונן בלומברג

כמיהתו לאחוז באהבה לאישה ולהרגיש ככל האדם, אינה מצליחה להתממש: “היא קורנת כמו השמש / ואתה חיוור כמו הלבנה / אתה מנסה להיות כמוה / ואינך יכול אינך יכול… אתה רוצה לגדל כנפיים/ ללמוד לעוף עד אליה / אבל אינך יכול “. מעת לעת הוא זוכה לפורקן גופני מהיר, שמלווה בחששות ובאי שקט: “כשחלל הסלון קר וריק ויתום / עם הקפה והסיגריות הראשונות / והחלומות הנספגים בשכחה / אז ורק אז זו העת / ללחישות אמת מהירות / נפחדות מבוהלות / בין שתי נפשות כלואות ומעונות / מתמתחות ומתיישרות מעט / בטרם ישובו להתפתל בכאב / בדיור המוגן”.

מתוך הספר התברר לי שרונן למד בגימנסיה. דרך חיפוש קצר בגוגל קיבלתי צידוק להנחתי שמדובר בגימנסיה הראלית בראשון-לציון, שבה גם אני למדתי שנים-מספר קודם לכן, ושנמצאת במרחק רחוב אחד ממקום מגוריי. זאת ההזדמנות להזכיר שאני שותף מלא להתרפקותו על זיכרונותיו מבית הספר והתקוממותו על הריסת המבנים הישנים והכל כך מוכרים: “הו נעורים הו גימנסיה / עכשיו הורסים אותך ובונים מחדש / זיכרונות ישנים מתפוררים… כמה הייתי רוצה רק עוד פעם לרגע קט / לפסוע בשביליך / לומר שלום וסליחה למורים שקיללנו / הברזייה הישנה השעורים וההפסקות / שעות האפס ושעורי הבית / הו גימנסיה שלי הו נעורים אבודים שלי”.

ראו עוד:

יוצר על סף השיגעון: הדחויים על פי רונן בלומברג

הבלוג של רונן בלומברג

שירי רונן בלומברג באתר של נילי דגן

“לנצח” – שיר מולחן מאת רונן בלומברג

רונן בלומברג בלקסיקון הסופרים

“שירים שבורים” מאת רונן בלומברג

המשוגע בעליית הגג: ספר מאת רונן בלומברג

חשופים – מנחם בן על שירתו של רונן בלומברג

Image result for ‫רונן בלומברג‬‎

רונן בלומברג

3 תגובות

  1. יישר כוח לשלמה בן-בסה על הרשימה הזאת. יופי. השיר על דמות הערבים מעניין ביותר. ברכות חמות למשורר על ספרו החדש וספריו הקודמים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

1 × 5 =