כול קול

אני בורח מהכול,

כי אני לא מבין מה אומר כול קול.

מנסה להבין את האנשים,

אבל את עצמם הם מסתירים.

רוצה לראות בית לבן,

וזה לאף אחד לא מובן.

רוצה לעוף על כנפי הדמיון,

אבל האנשים עוצרים את החיזיון.

מסתכל לחיים בלבן של העיניים,

אבל מאז לא יבשו המים.

מרגיש כל הזמן את הצביטה,

ואז זה לא אתה.

מנסה לשחות נגד הזרם,

אבל כולם עושים חרם.

תמיד חושב מחוץ לקופסה,

משום מה בלב אני מרגיש מעמסה.

הלחם אותו לחם, והמים אותם מים,

אבל אף אחד לא מבין את זה, בינתיים.

מדי פעם מנסה לתפוס איזה חיוך,

אבל בנשמה אני חתוך.

להתעלם

אני חושב איך להתעלם,

מהמציאות שנושכת בהעלם.

לשחות בתוך המים הרדודים,

בשביל להרגיש תמיד בעננים.

ללגום ממשקה החיים,

ולהרגיש שאנחנו זורמים.

ללמוד ללכת נגד הזרם,

ואז עושים אלינו חרם.

לחשוב מחוץ לקופסה,

והוא את זה לא עשה.

לראות את הטוב שברע,

שזה ישתקף כמו מראה.

לנוח על מי מנוחות,

וכנראה שזה מרגיש לא טוב, לפחות.

לנשום חזק ולהכניס את האוויר לריאות,

ולא לשים לב למראות.

להפנים את דברי התוכחה,

ולא לצחוק חה חה חה…

לגעת כל הזמן בהזדמנויות,

ולא להגיד שזה לא יכול להיות.

רמי קראייב בן 32 מאזור המרכז. עוסק בכתיבת שירים ופואמות.
בין השאר מעביר הרצאות במגוון נושאי החיים כמו: משמעות החיים ויציאה ממשברים.

5 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × חמש =