יואב איתמר, עורך מדור השירה של “יקום תרבות” ממליץ על:

מחזה, מר קולפרט

צפיתי השבוע בהפקה החדשה של המחזה מר קולפרט, הפקה עצמאית של קבוצת צעירים שמתקיימת ברחוב אברבנאל 57 בפלורנטין. המחזה עלה לפני שש שנים לערך במסגרת “העונה הגרמנית” בתמונע, וכיום בהתאם לשינויים שעברו התיאטרון והחברה, הוא מוצג בבית שנשכר לכך במיוחד, ובהשתתפות מסוימת של הקהל, שמקבל גם יין ופופקורן. רק 30 איש יכולים לצפות/להשתתף בכל פעם. המחזה מספר את סיפורו של זוג שמזמין חברים לארוחת ערב ובמהלכה מעמיד פנים (או לא) שרצח עמית מהעבודה – מר קולפרט – וככל שהמהתלה נמשכת חושף המחזה את ריקנותם של חיינו.
ההפקה, בבימויה של מאיה ניצן ועוד חבר, מקצועית לעילא ולעילא. המחזה עצמו, שנכתב בסוף המאה העשרים, התיישן מעט. ניכר שהמחזה בישר את תקופתנו, שבה ריאליה, מין, רצח ומוסר כבר הפכו אותנו לקהי חושים (ובמידה מסוימת ברכט אמר את זה קודם בעלייתה ונפילתה של העיר ​מהגוני), אבל הוא לא יכול היה לצפות את מהפכת התקשורת והפייסבוק, שבה אנחנו חוגגים את הריקנות הזו יחד. החוויה לכשעצמה מיוחדת. במחזה הוכנסו שינויים, ואם כבר הוכנסו, מי ייתן ובהתפתחות המחזה בעתיד יהיו היוצרים אמיצים וילכו עוד יותר רחוק. אין למשל היגיון ששליח הפיצה יצלם את החלל במצלמת וידאו, או שלא יהיה לו סלולארי טעון. אם המחזה מתרחש בעבר זה דבר אחד, ואם הוא מתרחש בהווה, אז עד הסוף.

חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות באירועים, ממליצה על:

פורפליי ורוני סומק בדרך למופע

מופע אלתור (אימפרוביזציה) של פורפליי

ביום א’ 28.8 התקיים המופע של קבוצת 4play בנמל הבית שלהם – “קפה תיאטרון” – האולם האינטימי של תיאטרון הקאמרי.
את המופע “חיממו” שני תלמידים של הסטודיו למשחק “ניסן נתיב”, אורי ורמי, בקטע של חוף הים החם, שכלל פזמון בליווי גיטרה, מריחת קרם הגנה, ולטישת עיניים אל הבחורות הנופשות בחוף. גם בקהל נשמעו תלמידי “ניסן נתיב”, אשר עודדו את המחממים ואת שחקני 4play  – בוגרי הסטודיו למשחק.

זהו המופע השני של 4 פליי שבו אני צופה. גם על המופע הקודם כתבתי המלצה כאן באתר.

על הבמה עלו הפסנתרן יאיר סרי, אליאנה תדהר, אוהד ובר, אורי פנירי ועומרי הכהן.
קטע הפתיחה היה ראיון לערוץ טלוויזיה שלא קיים – “מה לא לקנות” – ההצעה שנבחרה מבין כמה שנזרקו על ידי הקהל. המציע זכה בקלמר מבד ג’ינס עם כלי כתיבה לקראת פתיחת שנת הלימודים. מספר קלמרים כאלה חולקו במשך הערב לצופים מהירי המחשבה וחדי ההומור, שהצעותיהם הניעו את המופע.

עומרי הכהן היה המראיין ואוהד ובר, בתור המשיב, התפרע ברשימת המוצרים שאותם אין לקנות, שהתחילה בסלמונלה האקטואלית, והפליגה כיד הדמיון המאומנת של אוהד וידיו המפזזות של אורי פנירי, שליווה את אוטוסטראדת הנונסנס השנון של אוהד בשפת הסימנים ובכל המשרעת של תנועות הגוף האקרובטיות.

בחלק מהמופעים שחקני 4play  משתפים אמן-אורח, והפעם היה זה המשורר רוני סומק, שעלה על הבמה ובידיו ספרי השירה הרבים שלו.
 לפי בחירת הקהל קרא רוני את השיר “חולצה מספר 2” על קבוצת הכדורגל השכונתית “מכבי עבר הירקון”, שבה שיחק בילדותו, עם הדימויים של “גבינה שוויצרית”, “פרמזן על פסטה”, כש”מסביב היה רעב”. על פניהם של שחקני 4play ראיתי קשב עמוק, ובתום מילות השיר האחרונות “ילדה שחלפה על פָנַי לעבר המנצח”, התייצבו שני שחקני הכדורגל אוהד ובר ואורי פנירי בפני המאמן עומרי הכהן, אבל ברדוגו הקטן – אליאנה תדהר – ניסה להתחמק מהאימון בשל היותו ״פצוע״.

רוני סומק קרא לפי בחירתו את השיר “שיעור ראשון בקורס לשירה מדויקת” מתוך ספרו “אלג’יר” על שלושה, שלהם “יש שפם, העין הסינית, וצלקת מעל לגבה”, שליפת אקדח ויריות, אשר לקראת הסיום משנה נושא: “מחר, תלמידים יקרים, נלמד בקורס לשירי אהבה / איך להפוך את הלב / לעבריין נמלט.”

השחקנים עטו על הסיום הרומנטי והציגו זוג בשיחת נפש על סף פרידה, כשרוני סומק צופה על האלתור המפתיע הזה בחיוך משתומם.
מתוך הנושאים שהוצעו על ידי הקהל רוני בחר ב”תל אביב” וסיפר על הטיול התל אביבי שלו עם תיירת, שלה הציג בגאווה את נחל הירקון, אשר להולנדית, שהכירה נהרות בקנה מידה אירופאי, נראה כמו שלולית עלובה. אז התפרץ לבמה אוהד ובר בקפיצות צפרדע נמרצות, והשמיע, בשיחה עם בן דמותו של רוני סומק המבקר בשלולית הירקון, את הקולות “ורביט-ורביט”, שאולי אופייניים לצפרדע, אבל נשמעו כמו “רביט” – הארנב. אוהד ניצל את הזדמנות הפז להציג את עצמו כ”צפרדע-ארנב” היברידי, והגדיל לעשות, כשהפך מצפרדע לבחורה הולנדית.

בסוף המופע – שיר סיום. הקהל התבקש להציע אמונות תפלות, ובתור הנושא לשיר נבחרה האמונה שאישה הרה שדורכת על ציפורן, עלולה להפיל את העובר. לא זכור לי, שהמופע הקודם, אותו ראיתי בינואר השנה, הסתיים באלתור של שיר, וכשלמחרת המופע שאלתי על כך את ידידי המשורר אוהד ובר, ענה: “כבר תקופת-מה אנחנו נוהגים כך. שיר סיום מתעסק בנושא משעשע. זהו מעין אפילוג קליל שמטרתו פרידה ברוח טובה.”

האלתורים של הקבוצה שובבים וההומור שנון עם הבזקי איגיון (nonsense).
נהניתי במופע וחשבתי לעצמי, שממש באותו הזמן באולמות הסמוכים של היכל תיאטרון הקאמרי מוצגים מיטב המחזות – מצטייני מבחן הזמן – הכתובים בנוצת גדולי המחזאים, ששוננו בעמל חדשי החזרות, והם משוחקים מול קהל מרוחק חנוק עניבות וצעיפים, כשכאן, בבוטיקפה החמים והנעים מכל האולמות כולם, הקהל הערני הקולני שותף לבדיה התיאטרלית המתהווה בזמן אמת.
לשחקנים חשיבה מהירה, יכולות גופניות, לכידות קבוצתית, והם מצליחים להפתיע את עצמם ואת הקהל ממופע למופע, כשהשניים המתוכננים הבאים הם ב-19.9 וב- 26.11, שבו יתארחו כל שופטי “מאסטר שף”.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

ארבע עשרה + 12 =