ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה ממליץ על:
ההצגה “ביבר הזכוכית” מאת טנסי ווילאמס בתאטרון בית ליסין. במאי: גלעד קמחי.
בראש ובראשונה מחמאות צרופות לקאסט השחקנים המוכשר, העושה מלאכת תאטרון בצורה המדויקת והדרמטית ביותר. הדבר לא קל כשמדובר בקלאסיקה כה מדוברת. נטע גרטי בתפקיד מדויק ומעולה, משחקת את לורה, אחותו הצולעת של טום, המספר את סיפורה של משפחתו בזמן השפל הכלכלי באמריקה של שנות ה-30. טום משוחק לעילא על ידי נדב נייטס, ונדמה שאין מתאים ממנו לתפקיד. בתפקיד חייה, לדעתי, משחקת יונה אליאן את אמו של טום, אמנדה, שננטשה על ידי בעלה. כולם בבית וינגפילד חיים באשליות ובחזיונות. אמנדה נאבקת לפרנסת ביתה, ונאחזת בעברה המפואר, ובמחזרים הצעירים שפעם היו לה. טום ולורה מנסים לרצות את אמם השתלטנית כדי להפוך את חייה לנעימים ככל האפשר, אך ללא הצלחה. טום בורח בערבים ל”קולנוע”, וחוזר שיכור, ולורה בורחת לעולם של חיות זכוכית מיניאטוריות ושל תקליטים ישנים, כדי להתחמק מהמציאות העגומה ומהנכות שלה. ידידה שלי אמרה לי לא מזמן שיש פה משל נפלא לטכנולוגיה בת זמננו בדמות הסלולארי והמחשב, ולבידור המיינסטרימי בטלוויזיה. אני נוטה לקבל משל מודרני זה למרות שזו אינטרפרטציה אנכרוניסטית. החלום והאסקפיזם גדלים לכדי מפלצת תודעתית עד אשר מגיע לארוחת ערב ג’יל אוקונור, בחור שעובד עם טום, ושלורה הייתה מאוהבת בו בתיכון, בגילומו של גל אמיתי הנדיר. המפגש איתו מעמת את המשפחה עם המציאות המרה דרך החלום שלו, ושברו במציאות. זהו כתב התקפה ענק כנגד החלום האמריקאי המזויף. אל תפספסו.
חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות באירועים ומופעים בכל רחבי הארץ, ממליצה על:
העונה החדשה של poetry slam.
בחודש פברואר התחילה עונת אירועי פואטרי סלאם של 2016 במסגרת הקבועה, אשר לאחר הופעות רבות, תכתיר בדצמבר, בגמר הגדול, את המנצח שייצג את ישראל בתחרות עולמית. ביום שני, 7.2, בבית מזי”א בירושלים, בחסות תאטרון האינקובטור, ומחוץ למסלול התחרותי, תחת הכותרת “שירה להשכיר”, התקיים ערב פואטרי סלאם אחר: שישה אמני המילה המדוברת, שרגילים לבצע קטעים פרי עטם, בחרו, כמחווה אמנותית, קטעי ספוקן וורד של חבריהם המשוררים, והעניקו להם ביצוע אישי.
אחדים מכותבי השירים נכחו באולם, צפו בביצוע של “קאבר” ליצירתם, ולאחר סיום השיר נוצרו מפגשים מחובקים מכמירי לב בין המחבר למבצע. הייתה אווירה אחרת, שאחד מאמני הסלאם הבולטים הגדיר כ”קצת כבדה”.
לעומת זאת, ערב “פואטרי סלאם” רגיל, קליל יותר, אפילו פורימי יתקיים ב-20 במרץ בתל אביב.
חגית ממליצה גם לא ללכת לסרט:
ממליצה לא לראות את הסרט “מכונת הכסף” בקולנוע. יש רעיון, שלושה שחקנים מפורסמים לפי גודל התפקיד: כריסטיאן בייל, ריאן גוסלינג, בראד פיט, וגם סלינה גומז בקטע הומוריסטי קטן. אבל לשבת בקולנוע למעלה משעתיים ללא הפסקה, כשמהלך ההיסטוריה של שנת 2008 בארצות הברית ידוע, ואת החידוש של הסרט – ארבעה יחידי סגולה, כלכלנים מבריקים, חזו באופן בלתי תלוי את מפולת המשכנתאות, ומבעוד מועד עשו עסקות שגרמו להם להתעשר בזמן המשבר – אפשר להדגים ברבע שעה, זה טיפשי. ממש כמו האמונה של ראשי הבנקים הגדולים בארצות הברית בחוסנה של הנדל״נות האמריקאית, כשהנתונים הראו סימנים מדאיגים. אפשר להוריד את הסרט למחשב הביתי, לזפזפ ולראות בעין אחת. אני סבלתי, אל תחזרו על הטעות.