ניסים כץ, עורך מדור הפרוזה של “יקום תרבות” ממליץ על
סדרת הטלוויזיה “התסריטאי” מאת הבמאי שי קפון והיוצר סייד קשוע.
יוסף סוויד בסדרה “התסריטאי”. צילום: יח”צ
הסדרה משודרת בימי חמישי בשעה 21:00 בערוץ הראשון, והיא כנראה הסדרה הטובה ביותר שמוקרנת כיום בטלוויזיה הישראלית, ובטח לא שמעתם עליה. הסדרה שעלתה לשידורה ב-22 באוקטובר (בת 10 פרקים) היא סדרת מופת על החיים המורכבים של ערבי-פלשתיני בחברה הישראלית החווה משבר זהות חברתי, לאומי ותרבותי, ומשבר אישי פנימי. הסדרה נכתבה על יד סייד קשוע ולמעשה משתמשת בחלקים ביוגרפיים מחייו. יש בה טוויסטים מקורים, ניואנסים עדינים, והיא דנה בכנות כמעט קיצונית על משבר גיל ה-40 של ערבי המתמודד, מעבר לבעיות האישיות שלו, עם משבר זהות. הסדרה מציגה באופן דרמטי את עולמו הפנימי של הגיבור, באמצעות המשחק המצוין של יוסף סוויד, והיא משמשת כראי למערכת הקשרים הסבוכה של קשוע עם אשתו, ילדיו, החברה, והשכנים במדינה שלנו. את כל הפרקים ששודרו עד כה ניתן למצוא ביו טיוב. הנה קישור לפרק הראשון.
חגית בת אליעזר, שגרירת “יקום תרבות” בארועים ומופעים בכל רחבי הארץ ממליצה על:
“היי סקול” פסטיגל. פסטיגל, לפי ההגדרה בוויקיפדיה, הוא מחזמר ישראלי לילדים, שמוצג בחג החנוכה ומשולבת בו תחרות זמר.
בזכות מעין, בתי הקטנה, אני רואה את הפסטיגלים ברציפות בעשר השנים האחרונות.
כל הקודמים היו בסדר – מסגרת סבירה לבילוי משותף עם הילדים, אך השנה הפסטיגל היה ממש טוב: זהו תיאטרון נכון, מכבד את עצמו ואת צופיו. הרגשתי שזהו מעשה ידיו של במאי אחר ואמנם כך הדבר. השנה, לראשונה, במאי הפסטיגל הוא רני סער − במאי טלוויזיה, בוגר החוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וכיום מלמד בה. ברשימת סדרות הטלוויזיה שביים: “זגורי אימפריה”, “עספור”, “רמזור”, “קצרים” – הסדרות המוצלחות והאומנותיות ביותר. פסטיגל אינו טלוויזיה, אבל ככתוב באתר של המחזמר – מתוכננת סדרה המבוססת, כמו הפסטיגל עצמו, על הסרט המוזיקלי לנוער של חברת וולט דיסני High School Musical.
ובחזרה לפסטיגל – הליהוק מוצלח, המשחק טוב – מתוך מחויבות לתיאטרון, בלא קריצות מיותרות לקהל, התלבושות מפוארות, אך לא מוגזמות, עם נגיעות הומור. מוקי – הזמר המתארח – משולב באופן טבעי בעלילה. ועוד תיקון לעומת השנים הקודמות: זאת הפעם הראשונה שאין תחרות שירים במסגרת הפסטיגל – תחרות שאולי היתה במקומה בפסטיגלים הראשונים, אך איבדה כל טעם בשנים האחרונות.
הפסטיגל יעלה כ-150 פעם בארבע הערים המרכזיות במשך חודש וחצי – עד סוף דצמבר, כפי שמפורט בלוח המופעים.
בתקווה שעוד נותרו כרטיסים – כל הקודם זוכה בחוויה של תיאטרון ראוי, מכבד ומהנה.
המלצה נוספת: מפגשים אינטימיים עם ספרי עמוס עוז.
קתדרה היא מרכז לימודי חווייתי במוזיאון ארץ-ישראל ברמת אביב, אשר מציעה סדרות הרצאות לקהל הרחב במניפה נדיבה של נושאים.
השנה בחרתי בסדרה בת 5 מפגשים תחת הכותרת “ללמוד ספרות עם עמוס עוז“.
שם הסדרה – כללי, פושר, אבל הפירוט מבהיר שעמוס עוז יקרא מתוך ספריו “אותו הים” ו”סיפור על אהבה וחושך” – זה מעניין, מתחיל להתחמם. אבל אז, בשעה היעודה, הסופר מתיישב מול אולם מלא קהל ליד שולחן עם העותק של “אותו הים” – הספר הייחודי שממזג בין כל הסוגות, בין כל החוויות האנושיות – ומכריז שזהו ספרו היחיד שאותו הוא חוזר וקורא. כמעט משוכנע כי לא הוא כתב אותו, ומוקסם בכל פעם מחדש. עמוס עוז קורא מההתחלה – קטע אחר קטע, מפליג בדברי פרשנות, הבהרות, ובשבילי – כקוראת, ככותבת, כהוגה על נושאי ספרות שונים, ובפרט על יחסי הגומלין בין שירה לבין סיפורת − זה זה – חם, לוהט, מעל ומעבר לכל מציאת מטמון, מרתיח דמעות היקסמות חרישיות.
ומאז המפגש הראשון הזה בסדרה, כשמצפים לי עוד ארבעה מופעי קסם – אני לא מפסיקה להתפעל באוזני כל מי שנקרה בדרכי מסדרת הפלא – שעוד ניתן להצטרף אליה וכך אמנם עשה אסיף רחמים – ידידי החדש – משורר, דוקטורנט ומרצה באוניברסיטה העברית בחוג לספרות. אך טבעי שאמליץ על סדרת המפגשים הזאת עם עמוס עוז בפני קוראי “יקום תרבות”.
