מאת ניסים כץ

1. “הזמן הזה III: רשימות אלג’יריות 1958-1939” מאת אלבר קאמי בהוצאת “כרמל”: לשום אינטלקטואל או למי שקרא בצמא כל מילה שאלבר קאמי כתב אסור לפספס את הספר החשוב הזה. הספר סובב סביב האמירה המפורסמת (שבדרך כלל מצטטים אותה לא נכון) של קאמי, יומיים לאחר שהוענק לו פרס נובל, בתשובה לשאלת סטודנט מאלג’יר: “אני מאמין בצדק, אך הגנתי על אמי קודמת לצדק”. אמירה זו הייתה שנויה במחלוקת, משום שחשפה את קאמי האמיתי ולא האינטלקטואל, כאילו נקרעה המסכה מפניו. כדי להבהיר את עמדתו כינס קאמי את מרבית רשימותיו על אלג’יריה ועל המלחמה בספר רשימות אלג’יריות. למעשה הוא מבקר בספרו את בלעדיות השמאל על העמדה המוסרית ואת בלעדיות הימין על הפטריוטיזם. הספר רלוונטי מאוד לפוסט בחירות  2015.

2. “חנות הספרים של הסופרים” מאת מיכאל אוסורגין בהוצאת “זיקית”: זהו ספר שהוא כולו אהבה למילה הכתובה וחגיגה לאוהבי הספרים. השנה היא 1918 במוסקבה שבה המהפכה הקומוניסטית כבשה את השלטון וסחר הספרים נעלם בן לילה. בתוך הכאוס הזה חנות הספרים של הסופרים קמה על ידי אנשי רוח ואמנים אשר מצילים יצירות ספרתיות מהרס וכיליון. לא להחמיץ את הספר הנפלא הזה.

3. “היה זה הוא” מאת שטפן צוויג בהוצאת “זיקית”: שטפן צוויג הוא אחד מהסופרים המוערכים שאני תמיד חוזר אליהם. התרגשות רבה אחזה בי כשהוצאת “זיקית” תרגמה את הספר המיוחד והשונה כל כך שלו. אני לא אוהב מותחנים אבל זהו מותחן שנון מאוד, המכיל מצבים קומיים וארכיטקטורה של ספרות מופת. מומלץ מאוד.

4. “חדשות משום מקום או עידן של מנוחה – רומנסה אוטופית” מאת ויליאם מוריס בהוצאת “רסלינג”: זהו ספר פשוט מבריק. אני לא נוהג לקרוא אוטופיות, אבל ברגע שנודע לי שהוא נכתב ב-1890 ומדבר על אנגליה של 2012 התעניינתי ולאט לאט הבנתי איזה ספר גדול זה. ויליאם מוריס מתגלה כאינטלקטואל מבריק המשלב רעיונות מהפכניים ניאו-מרקסיסטיים עם קולות של מורשתו הפוליטית-אסתטית של ג’ון רסקין ועם טוויסטים מקוריים משלו. ללא ספק אחזור לספר הזה בקריאה נוספת וחוזרת.

5. “מלב אל לב” מאת ג’ובראן חליל ג’ובראן בהוצאת “אסטרולוג” ו”ידיעות ספרים”: אין צורך להכביר במילים על חשיבותו של ג’ובראן חליל ג’ובראן. את הספר הזה קוראים לאט לאט וחוזרים אליו כל פעם מחדש כדי להפנים את העומק של המסרים הנמצאים בו. זהו ספר שמכיל תרגומים חדשים ומחודשים למבחר יצירותיו של ג’ובראן ומכיל גם רישומים שלו. ספר חובה בכל ספרייה.

6. “עריק” מאת עילי ראונר בהוצאת “ידיעות ספרים”: ספרים שכתובים כמונולוגים משתייכים לז’אנר שמאוד אהוב עליי. ראונר כתב מונולוג מטריד אבל שנון וחריף על צעיר המתחבא משלטונות הצבא בבית אבות ירושלמי ומחליט לברוח לפריז אבל גם שם לא מוצא מנוחה. בדרך זו ראונר מבקר את התרבות ואת המדינה שהתעייפו, הזדקנו ונמצאים בהתפוררות מוסרית. הפתיחה של הספר נהדרת ויש בו המון קטעים של ספרות נפלאה.

7. “ראמאינה של ואלמיקי” מאת סוואמי ונקטסאננדה בהוצאת “בבל” – ספר שחובה שיהיה בכל בית. לצד “מהאבהרטה”, ראמאניה הוא האפוס האידיאלי הנוכח בתודעה ההודית לדורותיה. גיבור האפוס הזה, המלך ראמה, הוא מודל גברי דומיננטי בתרבות ההודית. כמוהו גם אשתו, המלכה סיטא – האישה המושלמת. לנוכחות הזוגיות הזו יש משמעויות רבות: ספרותיות, סוציולוגיות ופוליטיות.

2 תגובות

  1. אין פלא שספרי ‘זיקית’ מופיעים בראש הרשימה. זו הוצאה מצויינת ומגיע לה שאפו גדול. אף שאינה מוותרת על איכות [להיפך – כל ספר שהם מוציאים הוא פנינה מרהיבה!] היא הולכת ותופסת מקום משמעותי, יותר ויותר, בקרב קהל הקוראים. מסתבר שיש ציבור גדול שצמא לספרות שכזו. אולי גדול
    הרבה יוצר ממה שנוטים לחשוב…

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 1 =