מאת חיים מזר
שמש אחרת, ירח אחר, מין אחר – מילים אחרות
פורסם ב”אנדרומדה”, ביטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים, גיליון מס’ 7, 2009
חלק מהקורפוס המילונאי של כל שפה מתאר עצמים ותופעות טבע שונות. בעזרתן של המילים, ממקמים את עצמם דוברי השפה בסביבה שבה הם חיים מבחינה פיזית וקוגנטיבית. אם הם יעברו לסביבה אחרת הם יצטרכו להמציא מילים חדשות לתופעות ולעצמים שבהם ייתקלו. אם ניקח למשל קבוצת אנשים החיים בסביבה מדברית ומסיבה כלשהי יאלצו להעתיק את מגוריהם לצפון הרחוק, מילים כמו “גמל” או “דיונות חול” לא תהיינה רלוונטיות יותר עבורם. לעומת זאת, הם יכירו צורות חיים חדשות כמו דובי הקוטב ויתוודעו לתופעות חדשות כגון קרח. כשם שתושבי מדבריות יכולים להבחין בין סוגי דיונות שונים, כך הגרים באזורים קרים או באזורים ארקטיים יכולים להבחין בין סוגי קרח שונים. אלה הן דוגמאות קצה, אך יש בהן כדי להראות את הקשר שבין סביבות אקולוגיות שונות לבין אוצר מילים מתבקש. כלל זה תופס גם לגבי חיים תבוניים בעולמות אחרים.
אם, למשל, לכוכב לכת כלשהו יש יותר מירח אחד – והכוונה לירחים גדולים כמו הירח שלנו – סביר להניח שמרחקיהם מכוכב לכת זה יהיו שונים, ולכל אחד מהם תהיה השפעה שונה על הגאות והשפל. כל זאת, בהנחה שעל כוכב הלכת מצויים גופי מים גדולים. עוצמתם של גאות ושפל אלה תלויה בגודל הירחים, במרחקיהם ממנו ובעוצמתן של הרוחות על פניו. ברור שתושבי אותו כוכב לכת יבחינו בסוגים שונים של גאות ושפל. יכול להיות שלירחים אלה תהיה חשיבות דתית שונה, וכל אחד מהם יקבל צביון דתי שונה ואולי גם מילים ספציפיות המתארות משמעויות שונות המיוחסות לירח זה או אחר.
מרכיב בסיסי שלו השפעה על האקלים הוא נטייתו של כוכב הלכת ביחס למישור תנועתו סביב השמש שלו. לכוכב לכת נטוי יש עונות שנה ולכוכב לכת לא נטוי אין עונות שנה. קו הזניט נקבע על ידי זווית הנטייה של כוכב הלכת. על כדור הארץ הזניט הוא בקווי רוחב 23.5 מעלות צפון ודרום והם מוכרים בשמות חוג הסרטן וחוג הגדי בהתאמה. בקיץ, בתאריך 21.6, השמש פוגעת בקו הרוחב הצפוני בזווית של 90 מעלות, ואז בחצי הכדור הצפוני היום הוא הארוך ביותר ולהפך – בחצי הכדור הדרומי (בחצי כדור זה שורר באותה תקופה חורף). ככל שכוכב הלכת נטוי יותר, חוג הסרטן וחוג הגדי ינועו יותר לכיוון הקטבים. בכוכב לכת שזווית הנטייה בו היא קטנה מאוד, אין עונות שנה בכלל. האקלים לכל אורך השנה הוא זהה על כל נקודה גיאוגרפית. מי שחיים בכוכב לכת כזה – מושגים הקשורים לעונות השנה זרים להם לחלוטין, מה שלא קיים על כוכבי לכת נטוי. מבחינה אקלימית, יכול להיות מצב שבו כוכב הלכת מרוחק מהשמש שתיים עד שלוש יחידות אסטרונומיות או יותר. בחורף שוררת בו למשל טמפרטורה של 60 מעלות מתחת לאפס ובקיץ 30 מעלות מתחת לאפס. לנו בשני המקרים קר. מבחינתם של תושבי אותו כוכב לכת – בקיץ חם. גם אם הם משתמשים במונחים מקבילים לשלנו, המשמעויות תהיינה שונות.
שנה על פי הגדרה היא הזמן שבו כוכב לכת מקיף את השמש שלו. ככל שכוכב הלכת מרוחק יותר מהשמש, כך השנה שלו ארוכה יותר. בכוכב לכת נטוי עונות השנה תהיינה גם כן ארוכות יותר. סביר להניח שתושבי אותו כוכב לכת יחלקו כל עונה חלוקות משנה, יתנו להם שמות שונים ולכל חלק יהיו משמעויות חקלאיות ותרבותיות שונות.
אפשרות אחרת היא של חיים תבוניים תת-מימיים. זהו עולם שונה לחלוטין מעולם יבשתי. קרוב לוודאי שעומקים שונים יקבלו שמות ייחודיים וכך גם קרקעית גוף המים. במקום נמוך יותר לחץ המים גדול יותר ומחייב דפוסי התנהגות אחרים, מאחר שנדרש מאמץ פיזי רב. מטבע הדברים, מקום כזה הוא אפלולי יותר ובמקומות עמוקים מאוד חשוך לגמרי. אור השמש מגיע רק לשכבות העליונות של המים, תלוי במרחקו של כוכב הלכת מהשמש שלו. ככל שמעמיקים, שדה הראייה הולך ומצטמצם . כל עולם המושגים הקשור לשמש זו, זר לחלוטין לתושבי כדור הארץ.
עם גילויים של כוכבי לכת חדשים מחוץ למערכת השמש שלנו, התברר למרבה ההפתעה התברר שלכוכבים כפולים יש כוכבי לכת הנעים ביניהם. מבחינת היממה מתרחשת בהם תופעה לא מוכרת – יממה שאין בה חושך, אלא גוונים שונים של אור יום לכל אורך הזמן שבו כוכב הלכת נע סביב צירו. בוודאי שיש לכך משמעות לגבי השעון הביולוגי ותהיינה גם מילים שונות לתיאור היממה, כמו שקיעת שמש, זריחה, חצות, אשמורת הבוקר וכו’. הראשון שעמד על פוטנציאל מילונאי זה, אם כי בצורה חלקית, היה סופר המדע הבדיוני אייזיק אסימוב בסיפורו “שקיעה”. במהלכה של שנה על כוכב לכת זה ישנו יום אחד בשנה שבו מחצית היממה היא חשוכה ואז תושביו של אותו כוכב מתנסים בחוויות שונות ולא קלות. רק באותו לילה אפשר לראות כוכבים. בשאר ימות השנה אפשר לראות חלק מכוכבי הלילה רק במעבר בין שקיעתה של שמש אחת וזריחתה של השמש השנייה. סביר להניח שעוצמת ההארה אינה שווה בשני חלקי היממה בשל מרחקי השמשות מכוכב הלכת ועוצמת ההארה שלהם. נפתח כאן פתח רחב למרחב מילונאי ולמצבים שאנו על כדור הארץ לא יכולים לדמיין. לנו יש רק שמש אחת.
אחד הנושאים הטעונים ביותר על כדור הארץ הוא מין ואהבה. איך אפשר שלא? אנחנו על כדור הארץ מחולקים לשני מינים – גברים ונשים. אולם קיימות אפשרויות אחרות. אורסולה לה גווין בספרה “מעבר לעלטה”, ספר שהוא גם בעל אפיונים מגדריים, מתארת מצב שונה לחלוטין. היא מתארת חברה שבה כל אחד יכול להיות פעם גבר ופעם אישה ולפרטים בחברה זו אין שליטה על היפוכים מיניים אלה. מצב אחר הוא של אנדרוגינוסים. תופעה המוכרת על כדור הארץ אצל בעלי חיים ירודים ימיים – הידרות. יש להם אברי מין זכריים ונקביים. יכול להיות מקום שבו במהלך האבולוציה התפתחו חיים תבוניים דמויי אדם כאנדרוגינוסים. מה המילים, אם בכלל אשר חברות אלה פיתחו לגבי זהות מינית, חיזור, אהבה, בגידה, פורנוגרפיה, הורות? מהו אוצר המילים המתאר התבגרות, סוציאליזציה – ומי הם סוכני הסוציאליזציה בחברות אלה? אלו מצבים שלנו קשה לדמיין. האם יש רומנטיקה בכלל, מה הם מושגי היופי שלהם – יופי גברי, יופי נשי ,אם בכלל, חושניות וכך הלאה?
המילון של החייזרים, הסוציו-לינגוויסטיקה, והביולינגוויסטיקה שלהם, פותחים בפנינו עולם תוכן מרתק וכדאי לתת עליו את הדעת לקראת מפגשים עתידיים אלה.
“לחתום על קרח” בחייזרית – העסקה יציבה ושרירה!
פורסם ב”אנדרומדה”, ביטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים, גיליון מס’ 14, ינואר 2012
קנה המידה הבסיסי לעושרה של שפה הוא הנפח המילונאי שלה. ככל שבשפה נתונה יש מספר גדול יותר של מילים, כך היא עשירה יותר. בידי המשתמש בשפה מצויים אמצעים מילוליים רבים יותר לתאר תופעות שונות, התנהגויות ודקויות. קנה מידה נוסף וברמה גבוהה יותר הוא שימוש בדימויים ובמטפורות. קיומם של אלה מעיד על רמת הפשטה גבוהה יותר של השפה ועל יכולת גדולה יותר לעמוד על דיוקם של דברים ועל יכולת גדולה יותר לעשות שימוש בדקויות לשוניות. להלן כמה דוגמאות להמחשה:
א. המטפורה ספינת המדבר. אין מדובר בספינות, ובכל זאת נוצר ביטוי זה, שבא לתאר גמל ואת הפונקציות שהוא ממלא, רכיבה והובלת מטענים באזורים צחיחים. יש כאן השאלה מעולם המושגים הימי כדי לתאר את הגמל מבחינת החשיבות שלו עבור המשתמשים בו.
ב. הביטוי יבש כמו צנון. הכוונה היא תיאורית. תיאור אדם המגזים ברצינות כוונותיו ובהתייחסותו לסביבתו האנושית. אי אפשר לראותו מחייך, אי אפשר להתבדח איתו ואי אפשר לנהל איתו שיחה קלילה ולא מחייבת. כאן נעשית השאלה מעולם הצומח. משווים אותו לצמח מאכל שמטבעו הוא יבשושי.
ג. הביטוי אווירה עכורה מתאר מפגש טעון וקשה בין קבוצת אנשים כלשהי. במטפורה זו גוזרים מהמילה “אוויר” מילה אחרת והיא “אווירה” לתיאור מצב רוח ומשאילים את המילה “עכור” המתארת מים לא ראויים לשתייה – מים עכורים.
לדימויים ולמטפורות יש שני תפקידים. תפקיד אחד הוא חברתי – מדובר בכלי תקשורת רב עוצמה הבא לתאר צורך זה או אחר. התפקיד השני הוא ספרותי. סופרים לא פעם ממציאים מטפורות ודימויים כדי לתאר נופים, מצבים חברתיים ואפיונים אישיותיים של דמויות ומקומות שונים. המטפורות והדימויים הם חלק מכלי עבודתם. במקרים רבים הדימויים והמטפורות מושפעים מהסביבה שבה חיים המשתמשים בהם. הם יכולים לבוא מעולם החי, מעולם הצומח ומהסביבה הפיזית. .
עוד כמה דוגמאות:
1. להיות כמו ציפור – דימוי.
2. ציפור דרור – מטפורה המתארת גבר או אישה שאינם רוצים להרגיש שום מחוייבות, ולו מינימלית.
3. חזק כמו אריה – דימוי.
4. אטי כמו צב – דימוי.
6. מרוב עצים לא רואים את היער – מטפורה.
7. לחתום על קרח – מטפורה.
7 כאבן שאין לה הופכין – מטפורה.
אם נצא מתוך הנחה שכללים אלה הם אוניברסליים בכל שפה על כדור הארץ, סביר להניח שכך היה גם בשפות של חוצנים. גם לשפות אבולוציה משלהן ולכן במקום שבו ישנם חיים תבוניים, עם התפתחותה של האבולוציה התבונית תמיד תהיה גם התפתחות לשונית. התפתחות זו יכולה להיות אטית ובאותה מידה היא יכולה להיות מהירה – כל תרבות חוצנית עם האפיונים הלשוניים שלה. אילו בעלי חיים ואיזו צמחיה יש שם, בהנחה שישנם כאלה, איננו יכולים לדעת כיום. מה שכן אפשר לעשות הוא אקסטרפולציות (חיוץ) מהשפות הארציות. למשל יש באיזשהו כוכב נושא חיים, לרבות חיים תבוניים, בעל חיים שהוא חזק יותר מכל בעל חיים אחר באותו עולם. במקרה כזה, הדגשת עוצמתם הפיזית של החוצנים תעשה ביחס אליו. לעומת זאת אם אין בעולם זה גופי מים גדולים – אוקיינוסים, אלא גופי מים קטנים ונקבל כהנחה שאין בהם דגים, דימוי “שותק כמו דג” לא יהיה רלוונטי. לעומת זאת יכולה להתפתח מקבילה למטפורה “פיו מלא מים”. אפשרות אחרות הקשורה למים היא “לחתום על קרח”. אם קיימים בעולם זה שינויים עונתיים שבעקבותיהם המים קופאים והופכים לקרח בעונת החורף, אם יש בעולם זה צמחיה ואין בו יערות, לא יכולה להתפתח מקבילה למטפורה “מרוב עצים לא רואים את היער”. אם יש בעולם זה בעלי כנף, יכול להתפתח דימוי מקביל ל “להיות כמו ציפור דרור” ולמטפורה “ציפור דרור”.
קבוצת מילים הקיימת בכל שפה היא מכלול המילים האונמטופאיות, מילים אשר צלילן הוא חיקוי של קולות שונים בטבע, כמו צרצר ובקבוק. סביר להניח שגם מילים כאלה תמצאנה את מקומן בשפות של חוצנים.
המחקר הלשוני של תרבות חיצונית כלשהי לכשייווצר איתה קשר, יוכל לשמש כלי רב עוצמה בחקר תרבותה, האבולוציה הלשונית שלה והכרת הסביבה הפיזית והביולוגית שלה.
פוטנציאל אסוציאציות גדול יותר ומטען חוויתי ואינטלקטואלי עשיר יותר
פורסם ב”אנדרומדה”, ביטאון העמותה הישראלית לחקר עב”מים וחיים חוץ ארציים, גיליון מס’ 2, ינואר 2008
על פי הגדרה מילונאית, אסוציאציה היא “סמיכות רעיונית וקשר בין מושגים הקרובים זה לזה באופן שמושג אחד מעלה בזיכרון את המושג האחר” (אבן שושן). האסוציאציה קשורה קשר הדוק ביותר לעולם התוכן שבו היא פועלת. לפיכך היא תלוית תרבות. יחד עם זאת, יש לה גם היבטים פסיכולוגיים חשובים ביותר. לימוד אסוציאציות של אדם זה או אחר יכול להאיר פנים שונים באישיותו.
לנסות ולומר שקיימת כיום אפשרות להכיר אסוציאציות של חוצנים יהיה מגוחך ביותר מאחר שאין אנו מכירים את השפות שלהם, אבל אין זה אומר שאי אפשר לדעת למה לצפות מנקודת המבט של התהליך הביולינגוויסטי. החושים אשר באמצעותם האדם קולט מידע ביחס לסביבתו הם הראייה, השמיעה, הריח, המישוש והטעם. כל פריט מידע הנקלט מסביבתו באמצעות חושים אלה מתורגם למילים המוצאות את מקומן גם בעולם התוכן האסוציאטיבי. מכיון שהראייה והשמיעה הן החושים הדומיננטיים שבעזרתם מגיבים לסביבה ועיקר הנפח המילולי של השפה קשור אליהם, מרבית האסוציאציות המתייחסות לסביבה שבה האדם פועל קשורות גם כן לחושים אלה.
יכולת הראייה של האדם היא מאדום לסגול. אין הוא יכול לראות באינפרה אדום ואין הוא יכול לראות באור אולטרה סגול. יכולת ראייה בתחומים אלה משמעותה – יכולת לראות צבעים נוספים ולהבחין בדברים שהעין הרגילה אינה יכולה להבחין. האוזן האנושית מסוגלת לשמוע קולות בטווחים של 2.000-20 תנודות לשנייה. אם נתעלם מהסף הנמוך ביותר, נשארת פתוחה האפשרות של שמיעת קולות גבוהים מעבר ליכולת הקליטה האנושית. ביכולות אלה המשמעות המתבקשת היא יכולת ראייה ושמיעה גבוהות ומתחת לאלה של האדם – קרי, נפח מילולי גדול יותר. אותם חוצנים יפתחו וימציאו מילים שתתארנה את אותם דברים שהאדם אינו מסוגל לראות או לשמוע. מטבע הדברים לחוצנים אלה עשויה להיות שפה עשירה יותר מזו של האדם. המילון שלהם יהיה גדול יותר וטווח יכולת הגדרת הדקויות הלשוניות שלהם יהיה גדול יותר. הם יוכלו לחשוב ולתאר אסוציאציות שמבחינת היכולת הקוגנטיבית האנושית הם חסרי משמעות.
מכאן מתבקשת המסקנה בתחום הביולינגוויסטי – ככל שיכולת קליטת המידע החזותי והקולי של חוצנים אלה גדולה יותר מזו של היכולת האנושית, כך פוטנציאל האסוציאציות שלהם יהיה גדול יותר והמטען החוויתי והאינטלקטואלי יהיה עשיר יותר מזה של האדם. כלל זה יהיה תקף גם לגבי חושים אחרים שאינם קיימים אצל האדם, כמו לחוש שדות מגנטיים של הסביבה שבה הם פועלים.
ראו גם :
שפה חייזרית בסדרה “פוטוראמה”
