הצצה למושג הזמן האנתרופולוגי של חוצנים

חיים מזר

פורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר עב”מים  גיליון מס. 16 יולי 1997

מבין כלל גרמי השמיים לשלושה גופים יש משמעות באשר לתיחום והגדרת הזמן. גופים אלה הם כדור הארץ, הירח והשמש. מושגי הזמן הרלוונטיים הם היממה, החודש והשנה. יממה היא מחזור של יום ולילה הנובע מסיבוב כדור הארץ  סביב צירו, החודש הוא פרק הזמן הדרוש לירח להקיף את כדור הארץ ושנת כוכב  ( הכוונה היא לכוכב לכת ולא לסתם כוכב באשר הוא ) היא פרק הזמן הדרוש לכוכב לכת להשלים הקפה סביב השמש. הגדרות אלה אפשר להרחיב לכל מערכת שמש שהיא. הסיבה לכך נובעת מהגדרתה של מערכת השמש, כשמש אשר מספר כוכבי לכת נעים סביבה.

קיומו של החודש מותנה בקיומו או אי קיומו של ירח המקיף כוכב לכת. מכאן מתבקשת המסקנה שחוצנים החיים על כוכב לכת נתון, אם אין להם ירח, יכולים בהחלט להיות במצב שבו בשנת הכוכב שלהם אין חודשים מבחינת החישובים הקלנדריים אין זה נוח להתבסס רק על ימים. יש להשתמש גם ביחידות בסדרי גודל שבין ימים לשנה. יחידת ביניים נוספת בתרבות המערבית בעולמנו היא השבוע – יחידת זמן שבין יחידת הזמן היומית ליחידת הזמן החודשית. באם לחוצנים אין ירח המקיף את כוכב הלכת שלהם, הרי שהם יקבצו מספר ימים ליחידת זמן גדולה יותר כאשר מספר יחידות כאלה בונות שנה. בתיאור זה קיימת הנחת יסוד שהחוצנים הם בעלי חשיבה רציונלית. שאלה מתבקשת היא האם חייבים הם להיות רציונליים? התשובה היא כן. החשיבה הרציונלית היא אחת מצורות החשיבה והיא למעשה שמאפשרת פיתוח טכנולוגיות שונות.

מצב אפשרי אחר הוא כאשר לכוכב הלכת שלהם מספר ירחים ואזי יהיו להם מספר מחזורי זמן ירחיים. כל זמן הקפה של ירח שהוא סביב כוכב הלכת שלהם מוגדר כחודש בפני עצמו. אם  למשל לכוכב הלכת 3 ירחים, הירח הקרוב ביותר מקיף את כוכב הלכת אחת  ל – 19 ימים, הירח השני הבא אחריו מקיף את כוכב הלכת אחת ל – 25 ימים והירח השלישי המרוחק ביותר מקיף את כוכב הלכת אחת ל – 46 ימים, הרי שלכוכב לכת זה למניינם של החוצנים החיים על פניו 3 סוגי חודשים. חודש של הירח הראשון, חודש של הירח השני וחודש של הירח השלישי. מההיסטוריה האנושית אנו יודעים שלירח ולסיבובו סביב כדור הארץ יש משמעויות  החל ממשך הזמן בו כדור הארץ מואר על ידי השמש (אור יום)  ועל ידי הירח (אור לילה), תופעות של גאות ושפל וכלה במשמעויות דתיות ומיסטיות. סביר להניח שגם לחוצנים התייחסויות דומות לירח או לירחים שלהם. התייחסות לתכנים של החוצנים בהקשרים אלה איננה אפשרית כיום מאחר ואיננו מכירים את תרבותם. לעומת זאת אפשר להניח בסבירות גבוהה  שלאותם חוצנים המבקרים בעולמנו  יש היסטוריה המתארת ומטפלת בהיבטים אלה  וכי גם אצלם ההתייחסות  לתופעות אלה היא אבולוציונית, החל ממתן משמעויות דתיות לירחים אלה וכלה  בהבנת האסטרונומיה שלהם.

היממה בתרבות שלנו מחולקת  ל – 24 שעות כאשר בכל שעה 60 דקות ובכל דקה 60 שניות. יחידות זמן אלה מאפשרות לנו לחשב את מהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב צירו. מתוך היכרותנו את מערכת השמש שלנו, לכל כוכב לכת מהירות צירית משלו. מהירותו הצירית של כוכב הלכת קובעת את אורך היממה שלו.  יש להביא בחשבון את נטיית כוכב הלכת ביחס למישור תנועתו סביב השמש. לאלה השפעה על  השעון ועל הריתמוס הביולוגיים של כלל החיים על כדור הארץ. מהירות צירית אחרת הייתה משפיעה בצורה שונה על הריתמוס הביולוגי של החיים. מכאן אנו יכולים ללמוד שגם לחוצנים ולכלל החיים על כוכבי לכת אחרים, ריתמוס ביולוגי משלהם. אם הם באים מכוכב לכת אשר מהירותו הצירית שונה  מזו של כדור הארץ ואורך היממה שלו שונה גם כן, הרי ששהייה ממושכת שלהם בעולמנו תושפע גם כן. בזמן המעבר מהשעון שלהם לשעון שלהם. הם יצטרכו לעבור תקופת הסתגלות ויצטרכו להתמודד עם יעפת ( jetleg ). יחידות הזמן בהן אנו משתמשים אינן צריכות להיות זהות לאלה שלהם, אך בכל יחידת מידה  שבה הם משתמשים, יכול להיות הבדל בין אורך היממה על כדור הארץ לאורך היממה על כוכב הלכת עליו הם חיים. החוצנים יתנסו בבואם לכדור הארץ ביממה שווה ,ארוכה יותר, או קצרה יותר על פי קנה המידה בו הם משתמשים. יכול  גם להיות מצב בו לשני כוכבי לכת יממה באורך כמעט זהה. דוגמה לכך הם כדור הארץ  והמאדים. יממה של כדור הארץ היא 24 שעות וזאת של המאדים 24 שעות  ו – 37 דקות.

הסיבה העיקרית לשינויי אקלימיים עונתיים על כדור הארץ היא זווית הנטייה. ציר כדור הארץ נטוי בזווית של 23.5 מעלות למישור תנועתו סביב השמש ( מישור המילקה ) והתוצאה היא שבקיץ בחצי הכדור הצפוני קרני השמש פוגעות בקו הרוחב 23.5 מעלות בזווית של 90 מעלות.  בחצי הכדור הדרומי בקיץ קרני השמש פוגעות בקו הרוחב 23.5 מעלות דרום בזווית של 90 מעלות.  תופעות דומות קיימות גם על כוכבי לכת אחרים, תלוי כמובן בזווית הנטייה של ציריהם. ההגדרה האסטרונומית היא דומה, אך התוכן החברתי לא בהכרח יהיה  דומה. יש לכך אימפליקציות לגבי שעות עבודה, שעות פנאי, חקלאות, דת וכו’.  אם על שני כוכבי לכת יש אותה כמות משקעים בחורף, אבל סוגי פלורה (צמחיה ) שונים, יהיו לכך משמעויות מבחינת ההתייחסות לטבע ולמושג הבריאה במשמעות הדתית והתרבותית.  כל מחזור החיים יכול לקבל תכנים שונים, שלנו תושבי כדור הארץ יכולים להיות זרים. שנת הכוכב משמשת לנו כמדד לקביעת אורך החיים. סביר להניח שכך זה גם אצל חוצנים, אבל תוחלת החיים שלהם יכולה להיות שווה, קצרה או ארוכה משלנו. לכך יש השלכות  על כל המערך התרבותי שלהם. מושגים כמו ילדות וזקנה לא בהכרח יהיו דומים לאלה שלנו. אפשר יהיה ללמוד על כך .משעה שתיפתח אפשרות לתקשר איתם.

על פניו גישת היסוד המוצגת כאן היא אנתרופוצנטרית, הצגת הדברים מנקודת מבט של מי שחי כאן על כדור הארץ, אך יחד עם זאת נעשה כאן ניסיון לאפיין דפוסים מבניים אוניברסליים שיאפשרו לנו בעתיד להראות את השווה והשונה בינינו לבין חוצנים. התפישה המוצגת במאמר היא בבחינת הצצה לעולמות מרתקים.

וראו גם

המתמטיקה של גזעים חייזרים

תגובה אחת

  1. גיליאן מעירה על מאמר זה בפייסבוק “ל:דעתי לפחות, השלכת המושגים האנושיים על תרבויות הזרות לנו לחלוטין, בעייתית במקרה הטוב.”

    ועל כך להלן תגובתו של חיים מזר (שמסיבה טכנית לא יכול היה להגיב כאן ישירות)::
    “בסוציולוגיה קיים מושג הנקרא סוציולוגיה סטרוקטורלית הטוען שאפשר לבחון התנהגות חברתית על ידי זיהוי מבנים חברתיים. אם ניקח למשל סטייה חברתית. כל חברה מגדירה את גבולותיה על ידי הגדרת מי מבין חבריה חורג מהמקובל וכך מוציאה אותו משורותיה. דוגמה אחרת היא אליטה . שום חברה אינה יכולה להתקיים ללא אליטה. תוכן הסטייה החברתית או האליטה משתנה מחברה לחברה. למה הדבר דומה? לאלגוריתמים במחשבים למשל c = a+b מה יש בתוך a.או בתוך b אי אפשר לדעת, אלא אם יש בתוכה מספרים.. בגישה זו אני משתמש במאמרי על מושג הזמן אצל חייזרים. אם שמת לב בסייפא של המאמר אני אומר במפורש שאי אפשר לדעת על עולם התוכן של חייזרים לגבי מושג זה. מה שכן ניתן לזהות הוא המבנה של עצם העובדה שקיימת התייחסות ומוענקת משמעות לעצם קיומו של ירח זה או אחר. אם תשווי בין התפישה שלנו למשמעויות שאנו מעניקים לירח למה שחושבים על כך בני שבטים נידחים, המשמעויות שהם יעניקו לירח יהיו שונים מאלה שלנו, אך עצם הענקת משמעות לירח היא אותה. גם אם איננו מכירים חייזרים ולא קראנו את כתביהם, הרי שהתופעה של הענקת משמעות לירח היא אוניברסלית.”

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים + 15 =