“שריקה” הוא קובץ שיריה ה-13 של חמוטל בר יוסף, משוררת, סופרת, מתרגמת, חוקרת ומורה. על שירתה זכתה בפרס הנשיא, פרס קרן ירושלים, פרס האישה היוצרת, פרס ברנר, פרס עמיחי, פרס אקו”ם למפעל חיים ופרסים נוספים, לאחרונה הופיע ספר תרגומיה מיידיש לשירי מלכה חפץ-טוזמאן

תמר קפואנו

ילידת 1969, מתגוררת ביפו. הייתה מנהלת הפקה בשנים הראשונות של הקמת הערוץ השני, מדריכה בחינוך הבלתי פורמאלי ובעשר שנים האחרונות טיפלה בפסיכותרפיה וכתבה מאמרים בפילוסופיה, רוחניות ופסיכותרפיה.

מתמלאת בהשראה מכנות, מאסטטיקה, מגרוב צלילים או תמונות המתפקע פתאום בפינות הצפויות של החיים. נחה בעיון בתיאורית הכאוס, סרטי טבע, ביולוגיה, פיזיקה ואסטרונומיה. חולמת בהקיץ ושמה לב לפרטים הקטנים שמחוץ למסגרת.

המְרצָה  /   אופיר קורן

אנא, בוא נִראה אותךָ

מְשַרשֵר שמיניוֹת-על בו-זמניוֹת

מפרוזדורי כוכבים עד קרקעית הים הגדול.

קְרא את שמִי מכּמה לא נבחרים במיוחד

שתבְלע לארוחת הבוקר.

ברוב חסדךָ, האוחֵז בְמוצָא כל קרן,

שַחרר קצת,

הופַע בְתִפארה ללא מְלווים,

חשׂוֹף קְצה-צפורן לכל הפחות,

רחוּם המבדיל בין עולֵב לְעולֵב,

הן עלתה שוועתי מלפניך לטבוע בִּדיו

הדִין האדום. איה קולך?

היש לך בכלל קול?

אולי גבוה מדי, סתם צווחני,

הבט, מִנחתי כולי נשואה אליך,

לא תדגדג לך להוציא שופר גדול

או לשגר איזה מלאך זוטר

והוא כבר יחכה לי בַּסיבוב?

הרי לא תרד בעצמך גלוי-פָנים

לראות את הלָּבָן בעינַי,

עינֵי טיפש קטן על גיבורים.

שמע נא עבדך הנכסף אל נוגָה הלועַ,

סובֵב אותו על אצבע קטנה-גדולה,

הרֵם אותו על טִיל, הִנה עכשיו

הכדור ברקיע-כבודך.

משפטן, יליד 1971, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

כותב שירה, פרגמנטים ושירים בפרוזה.

האמנויות היפות מעסיקות אותו מגיל ילדות, אבל המוזיקה והשפה

הן אהבותיו הגדולות.

***

וְדָמִי רָקוּם  דָּמֵךְ / חגית מנדרובסקי

וְדָמִי רָקוּם  דָּמֵךְ

כְּגוֹבְּלֶן שֶׁנֶּהֱנֵית לָצֵאת

לְהִכָּנֵס בְּחוֹרָיו הָעֲדִינִים.

תָּפַרְתְּ אֶת לִבִּי לְרַחְמֵךְ,

אַף שֶׁנִּכְרַת, וְגַם לְאַחַר לֶכְתֵּךְ

הוֹסַפְתִּי לְדַדּוֹת. שַׂעֲרוֹתַי סוֹמְרוֹת,

מְרִיחָה אֵימָה מְהַלֶּכֶת בֵּין קִירוֹת.

דְּרוּכָה, קַשּׁוּבָה לַכֹּל-

נָעָה בֵּין צְלָלִים. חִוֶּרֶת קוֹל.

חגית מנדרובסקי-  מטפלת מוסמכת בקשיי למידה ותפקוד מטעם מרכז אלבאום, רפלקסולוגית ומעסה הוליסטית. בוגרת מגמת תסריטאות בבית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע”ש סם שפיגל, שיריה התפרסמו בכתבי העת ‘אפיריון’, ‘אוקפי’, ו’מאזנים’, סיפור קצר שכתבה בשם ‘מסע אל הנצח’ זכה בתחרות נשים כותבות שנערכה על ידי ‘ליידי גלובס’ ונכנס לאסופת סיפורי נשים בהוצאת סטימצקי. חגית נשואה ואם לשניים.

4 תגובות

  1. קראתי את שריקה, ספר מאד מפתיע, חמוטל שלא הכרתם מגיעה למחוזות שירה בלתי צפויים.

  2. ירון נהרי, מחקתי מתגובתך כל מה שלא קשור לספרות וכן אנהג גם להבא.
    אתה שוב מתווכח עם עצמך, מניח הנחות, ומתפלא שהעולם לא עומד בציפיותיך.
    כל משורר באנתולוגיה מופיע בדרך שמצא לנכון. כל טוב, יואב.

  3. אוהבת את רקמת הגובלן בשירה העדין של חגית מנדרובסקי המצליחה להפיק הנאה ויצירה מעצם הכאב
    “כגובלן שנהנית לצאת ולהיכנס בחוריו העדינים”

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 − 7 =