בחלל המקוון, אין טעם להיפרד פרידות חגיגיות. משמעות הזמן התעוותה, ומהי שנה וחצי בתפקיד עורך מדור השירה של יקום תרבות? יתכן ואת הרשומה הזאת אתם קוראים, אם מעל אתר חי או בגירסה אצורה, ממרחק של שש שנים וחצי, או עשרים, וגוף העריכה שלי משתרע בלי ניע על פני מניין עמודים ללא ראשית או אחרית – נקודה יותר מאשר קו, אף לא נקודה בזמן. אולי פסיק של סוף שורה שבורה, אבל ללא שורה. סביר יותר שהרשומה נקראת מיד אחרי כתיבתה, ובמה הדבר משנה?

איני יודע אם זרעתי כאן דבר-מה שיכה שורש, אבל בעוד רוחות השירה העברית נשבו מכל עברי, די לי בכך שקטפתי עלעלים צבעוניים מן העלעול. במהלך “כהונתי”, הוצאתי והשקתי את ספרי השני, הפואמה “שיירי אהבה” בהוצאת אבן חושן, שאני מאד שמח בה, אולם המשכתי גם לכתוב ולפרסם מעל במות גוטנברגיות סיפורונים, וכן פיזרתי הבטחות לגבי אסופה מתוכננת. ואמנם, זוהי תשובתי למקרה שמישהי תוהה לאן אני הולך: אני מפסיק כאן כדי להתמקד בספר הבא שלי ובאסופה הקטנה זלעפות.

נותר אם כן להודות ולברך. אני מודה לאלי אשד עורכו הראשי של האתר ולניסים כץ עורך הסיפורת, אנשי תרבות מסורים ושוקקים שאני מעריך מאד, על שבחרו בי לתפקיד בקיץ 2012. לערן הדס שסייע לי טכנית לא פעם. לכותבים – למשוררים, למתרגמים ולמסאים: בפוסט ההיכרות, תיארתי בשפה ציורית את כוונתי לקיים את המדור כבמה אנינה אך פלורליסטית. יתכן וקיננה בי אז המחשבה שמא יש בכך שעטנז של שני גורמים, תרכובת, אולי אפילו מטלה ליישב מתחים קלים. בדיעבד אני מוכרח להודות שגיוון המדור לא הציב שום אתגר. עשיתי טעויות, כמובן, אבל לא נאלצתי לעשות הנחות לאיש. רוב החומר שהתקבל במערכת לא פורסם, מטבע הדברים, אבל משוררות בנות כל הדורות, משוררים מרקעים כאלה ואחרים, משוררות בעלות סגנונות שונים ומשונים, משוררים מקבוצות ניציות זו לזו – הכל הראו לי שירה יפה, וחלק מיופיה טמון היה בעצם מגוונה.

בראשית פרסמתי שירים מאת לורן מילק, זמן לא רב לפני צאת ספרה השני והחשוב “פרפר פרלין”, שירים מודרניסטיים ואישיים, מלאי כאב ודמיון, גם חדווה וגם סודות אפלים, והם עודם מהקרובים ביותר ללבי.

משוררות חדשות ומעולות בירכו אותי בהזדמנות להציג את שירתן גם טרם צאת ספר הביכורים. קולה הצלול והמושחז של אלה נובק מבטא בשקיפות, ודווקא לכן מהפֵּך פמיניסטית, את החוויה השתוקה לרוב של מה שאנחנו קוראים לו, בכיעורנו, “עקרוּת בית”: “הַמַּיִם שֶׁזּוֹרְמִים בְּגוּפִי / הֵם כְּמוֹ הַמַּיִם הַמְּלֻכְלָכִים שֶׁל הַסְּפּוֹנְגָ’ה”. ארלט מינצר זורה אור מרהיב על פנים אחרות של החוויה הנשית ובכלל: על למשוך ועל להמשך, על הנעורים והזקונים. גיבורת שירהּ העצוב והאירוני “נולי” אוכלת בונזו ומוליכה עצמה ברצועה בתקווה שתאומץ.  נשאו חן גם הרומנטיקה החיננית של אוהד ובר, עמיחי חסון שלאלמנה בשירו “רַגְלַיִם עֲמוּסוֹת וְרִידֵי דְּיוֹ / כְּמוֹ מִכְחוֹל בְּכוֹס מַיִם.”, שנינותיה הקלילות והסוגסטיביות של דנה מרקוביץ’, החוויה הצבאית של ארנון איתיאל, שירי ילדים מתוקים של איריס אליה כהן, עד כה פרוזאיקונית, ודגימות מספרו הראשון בעברית של מרוואן מח’ול, משורר ערבי מבוסס ונחשב.

משוררות ותיקות וחשובות כיבדו אותי בשירים נהדרים שזה להם פרסום ראשון, או לקראת צאתו של ספר חדש. בהן גילית חומסקי, מהתורמות הקבועות לאתר. בהן רחל חלפי עם פואמה ארוכה וגועשת לעומת מאיה בז’רנו עם גרגרים קצרצרים. להחזיק חזק, זה נמשך, ואין די מילים בפי לשמוח על כל אחד מהם: פרץ-דרור בנאי, חמוטל בר-יוסף, אפרת מישורי, יותם ראובני, ריקי דסקל, דפנה שחורי, יוסף עוזר, דיתי רונן, רועי צ’יקי ארד, שחר-מריו מרדכי, רות נצר, שי אריה מזרחי ז”ל, סיגל בן יאיר, יהודה ויזן, לאה פילובסקי, אשר גל, שגיא אלנקוה, ענבל אשר כהנסקי, אביחי קמחי.

זכיתי לפרסם תרגומים נוגעים משירת העולם, כמו מבחר מפתיע וקלאסי משירת גרמניה, על-ידי ש. יונתן, וכמו היידיש של אנה מרגולין בתרגום אשר גל. המתרגם העיקרי היה פרץ-דרור בנאי. בעבר תרגם בנאי שירה משפת אמו, הערבית, אולם ביקום תרבות התפרסמו תרגומיו העקיפים לאדית סודירגראן השבדית, לג’לאל א-דין רוּמי הפרסי, ליאניס ריטסוס היווני ולכריסטינה איהין האסטונית. יש להודות ששוק הספרים העכשווי מעקם את אפו כלפי תרגומים עקיפים, ומעדיף בצדק מתרגמים כגון רמי סערי, שלמד יוונית ואסטונית. על מנת “לנסות את זה בבית” ולהפיק מרגליות צריך להיות וירטואוז כגון לאה גולדברג, שתירגמה את איבסן ופיראנדלו בלי דעת נורווגית ואיטלקית, או כגון אברהם שלונסקי, שתרגם את שייקספיר מרוסית וצרפתית כי לא שלט באנגלית. עם או בלי נגיעותי העריכתיות הקלות והזעומות, עלי לקבוע בלב שלם כי בנאי הוא וירטואוז מן השורה הזאת. אין בידי דרך להעריך את נאמנותו למקור, כפי שאיני יודע מה מידת נאמנותו של אוריאל אופק לשבדית של טובֶה יאנסון, אך במבחן התוצאה – שהוא החשוב בעיני – תרגומיו נוגעים, מרתקים וזורחים.

בתחום המסות הופיעו כמה וכמה טקסטים מעשירים: ענת חנה לזרע פירשה את שירתם של שחר-מריו מרדכי ושל ענת זכריה. ליאורה בינג היידיקר על שרה פרידלנד בן-ארזה. שלמה הרציג על אריה סיון. גיא פרל על ענת לוין. דינה מרקון על יעל טומשוב. דוד אדלר על שלמה לאופר. ערן הדס, בשר מבשרו של יקום תרבות, כתב על מקוריות ושיעתוק בעידן הוירטואלי, על שגיא אלנקוה, ותרגם מסה של צ’ארלס ברנסטין. שליט היקום בכבודו ובעצמו, אלי אשד פיזר סקירות על שירת מד”ב, על 2012, על טימבוקטו ועל הינשוף של צ’יקיצביה ליטבסקי תרמה מאמר על נרקיסיזם ויצירה. אני עצמי שירבטתי את רשמי מספריהם של יהונדב פרלמן, מיכאיל גרובמן ואפרת מישורי, וחתמתי במאמרי הארוך על ראובן דותן.

אחרונים וחביבים מאד – הקוראות והקוראים, אתם. תודה. כל לייק וכל תגובה שלכם עושים נעים לעורכי ולכותבי האתר. אני הולך אך המדור נשאר על תלו. אנא, המשיכו לקרוא ולשתף.

להית!

דניאל עוז

4 תגובות

  1. אני רוצה להביע את צערי על שדניאל עוזב אותנו. במשך תקופת שירותו ב”יקום תרבות ” דניאל שהיה ידוע עד כה בעיקר כמשורר וכמוזיקאי התגלה לא רק כעורך בעל וטעם מצויין אלא גם כמבקר בעל שיעור קומה.
    כפי שהראה לאחרונה מאמרו על המשורר הנידח ראובן דותן ,משורר שפעל בשולי הסצינה השירית התל אביבית ,ידיד של כולם ,לא מוכר באמת לאף אחד,עד ש”התגלה” למעשה בידי דניאל שהבין לראשונה את ערכו השירי האמיתי וחשף אותו בפני הציבור.
    זה תפקידם של עורכים ושל מבקרים ,.לעבור על יצירתם של מאות ואלפי יוצרים ולהבין מי ומה מהם הוא טוב באמת וראוי באמת, ולחשוף אותו. בפני הציבור הרחב.
    תודה לך דניאל שחשפת לפנינו את כל היוצרים והשירים הראויים האלו.

  2. דניאל יקר
    רכשת לך מקום של כבוד בין עורכי השירה. המדור בתקופתך זכה להערכה מקצועית והתנהל בטעם טוב ובהוגנות.
    הרבה הצלחה בתוכניות העתידיות שלך, בסופו של יום גולת הכותרת היא היצירה ולא העריכה.
    אביחי קמחי

  3. תודה דניאל!

    הרבה שירים יפים ורשימות חכמות הופיעו כאן. המאמר האחרון על ראובן דותן היה מצוין, אבל אולי הוא נזכר רק כדרכם של אחרונים. צ”ל שכבר חודשים רבים מנהג לי לפתוח ביקום כמעט מדי בוקר לראות אם הנצה שירה חדשה. אנצל את ההזדמנות להודות גם על שיירי האהבה היפים, הטובים והמועילים.

    בכלל בימַי הפוסטפרצופיים במרשתת, לולא יקום תרבות תרבות יוק.

  4. תודה, דניאל, – על מה שעשית ובוודאי עוד תעשה, למען השירה ולמען משוררים. וזאת (לפי אורי אבנרי), ללא מורא, ללא משוא פנים… בהצלחה בהמשך דרכך! ארלט

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 − חמש =