האם מהנדסי קול תכננו ובנו את הפירמידות

חיים מזר

אחד המחקרים יוצאי הדופן נעשה בשנה שעברה (2013) (1) באוניברסיטת טוקיו, הרמת חפצים לאוויר  באמצעות גלי קול. מדובר בחפצים זעירים ובכל זאת מדובר  במחקר שיכולות להיות לו השפעות מרחיקות לכת מבחינה הנדסית וטכנולוגית. מערך של חרוזים קטנים הורם לחלל האוויר ואלה ריחפו במעין טיסת מבנה מעגלית מושלמת. חפצים אחרים שהורמו לאוויר כללו בורג עשוי מברזל שהסתובב סביב עצמו, חתיכות פלסטיק, ראשים של גפרורים. וטיפות של מים. כל אלה הורמו לאוויר באמצעות גלי קול בתדרים גבוהים מאוד (  ultrasound) היכולים לנוע יחד עם החפץ הנמצא ביניהם. הרמת חפצים לאוויר אינה דבר חדש. תופעה זו מוכרת מזה עשרות שנים, אלא שהפעם החוקרים הצליחו להניע חפצים למעלה, למטה ולצדדים כשהם באוויר.  למימושו של ניסוי זה השתמשו במספר רמקולים.  סידורם זה מול זה יצר מה שהוגדר כ"נקודת מוקד בתדר קול גבוה מאוד"(point ultrasonic focal  ). גלי הקול יכולים לנוע יחד עם החפץ  הנמצא ביניהם על ידי התאמת הצלילים המופקים מכל רמקול.

יכול להיות שניסוי זה  מאפשר מתן הסבר  לעדויות שונות מהעת העתיקה בדבר הנעת חפצים באמצעות הקול. נשמע מוזר ואפילו גובל במדע בדיוני. אבל שווה בדיקה. לבניית הפירמידות במצרים נעשה שימוש בגושי אבנים מסותתות ששקלו מאות טונות כל אחת. בבעל בק אשר בלבנון נמצאים  גושי אבנים ששוקלים למעלה מ – 1000 טון כל אחד. כדי להבין את סדר הגודל של יכולת טכנולוגית זו נחזור לשנות ה- 60 של המאה ה –  20, לימים בהם נבנה סכר אסואן. מטרתו של סכר זה היתה לאגור את מי הנילוס לצרכים חקלאיים.  במקום זה היו פסלי ענק ממצרים העתיקה. על מנת לשמר פסלי ענק אלה היה צורך להעתיק אותם למקום אחר. הפתרון שנמצא הוא  ניסורם והעברתם באמצעות מנופים בעלי מעמס של עשרות טונות והרכבתם מחדש. עדויות לכך מצויים בסרטים תיעודיים. (על כך אני יכול לומר מעדות אישית. עד שנות ה- 70 לא היתה טלוויזיה בארץ.  בבתי קולנוע לפני הקרנת הסרטים  הרגילים, הוקרנו יומני כרמל או יומני גבע ובחלק מהם תואר איך העבירו פסלי ענק אלה). נלך עכשיו עוד יותר אחורה בזמן. פסלים אלה נבנו כיחידה אחת. הם לא נבנו חלקים חלקים. גם בימינו אין מנופים בעלי מעמס של מאות טונות ויותר. שאלה מתבקשת היא באיזו טכנולוגיה נעשה שימוש למפעל הנדסי מסדר גודל זה?. ישנן עדויות היסטוריות יוצאות דופן היכולות לרמוז על שימוש בטכנולוגיה אחרת.  בעדויות אלה מסופר שנעשה שימוש בקולות לצורך זה ולצרכים אחרים. להבהרת  הנושא נציג מספר  עדויות מאותם ימים רחוקים הגם שמספרן הוא קטן.

היסטוריון ערבי בן המאה ה – 10 Al – Masudi Abul Asan Ali  אשר סייר  בכל העולם שהכיר ולאחר שהשתקע במצרים, העלה על הכתב את כל ההיסטוריה שלמד במהלך מסעותיו. מפעל מונומנטלי בהיקף של 30 ספרים. באשר לפירמידות הוא מספר מה שהוא מאוד מוזר לגבי אופן הבנייה שלהם.  לדבריו נעשה שימוש ב "פפירוס קסמים" אשר הושם מתחת לאבנים שצריך היה לעביר ממקום למקום. לאחר מכן הצמידו להם, לכל אחד מהם, מוטות מתכת  שגרמו להם לרחף באוויר  (levitate to  ). כל אבן הועברה לאורך דרך סלולה  שסומנה משני צידיה על ידי מוטות מתכתיים. האבן עשתה דרך של 50 מטר והורדה לקרקע. על פעולה זו חזרו מספר פעמים עד שהאבן הגיעה ליעדה (2).

בבעל בק שבלבנון   בארמון של יופיטר מצויים 3 לוחות אבן במשקל  1000 טון כל אחד הצמודים אחד לשני בדייקנות מופתית. אי אפשר להעביר  שום מחט בקו התפר שביניהם. סמוך  לארמון זה מצויה  אבן גדולה המוכרת בשם האבן של האישה בהריון. משקלה 1200 טון. בקנה מידה קטן יותר בטיהוהנקו אשר  בפרו  בגובה של 4.3 ק"מ מצוי מבנה  המוכר בשם שער השמים. האבן שוקלת "רק" 10 טון( 2). הפירמידות אשר במצרים מצויות באזור מישורי. אבן זו נמצאת בגובה רב  מאוד, אשר מטבע הדברים, האוויר  בו דליל יותר. עובדה זו יכולה להקשות על קבוצת עובדים  גדולה ככל שתהייה, להוביל את האבן. גם משך הובלת האבן הוא ארוך במיוחד, שהרי אותם עובדים לא יכולים בכוח שריריהם להניע אבן זו ללא שום הפסקה. הם חייבים לנוח עד להתאוששותם ולהמשיך הלאה.

במיתולוגיה האירית    מסופר על שיחה בין שני אישיים שהיתה להם נגיעה ישירה למלך אירלנד קורמארק מלך עליון  באירלנד. אחד מהם ששמו פין ושמו של השני פיאקה. באחת ההזדמנויות פיאקה ניגש לפין ואמר לו :"ברגע שתקלוט אוזנך את הצליל הראשון של מנגינת השי…  עליך להוציא את ידית החרב מנרתיקה ולהצמידה אל מצחך. גופך יתמלא אז זעם קרב ואתה תהפוך לבלתי מנוצח". פין נטל את החרב ויצא אל סוללת טארה להמתין לשד ויש מספרים כי השתמש בחרב שאינה מחטיאה לעולם שהעניק לו דודו אחי אימו ובקסדה   המקורננת  שהיתה בשק העגור. קסדה זו נקראה גם "קסדת השקט" והיתה אמורה להגן עליו מפני השפעתה של המנגינה (3).

במיתולוגיה הסינית מסופר על קרב בין הקיסר הצהוב  לבין צ'י יו. "ברגע ששני הצבאות התעמתו זה עם זה, היכה הקיסר בתוף תשע פעמים ולפתע נרעדו ההרים וגם העמקים   נרעשו. אפילו העמקים נרעשו. אפילו צבע השמים השתנה. הגדודים השמימיים  מיהרו להסתער קדימה בעוד שצבאו של צ'י יו השתתק מעוצמת הרעש" (4).

מספר הדוגמאות המוצגות הוא כאמור מצומצם מאוד, אבל הם באים ממקומות שונים בעולם. העדויות הן עמומות, אבל הן יכולות להעיד על איזה שהוא ידע מעבר רחוק יותר. מי פיתח ידע זה?  לצורך מה נעשה בו  שימוש? ומי היו המפתחים? היום נעשה שימוש בקול במספר תחומים. התחום הבולט ביותר הוא התחום הרפואי, שימוש בגלי קול גבוהים לאבחון ולטיפול ( ultrasound). תחומים אחרים בהם נעשה הם בצבא ובמשטרה.  כאשר רוצים לפזר הפגנות משתמשים   ברמקולים  אשר בהפעלתם יוצרים רעשים רבי עוצמה. כך גם סמוך למיצרי טירן לניטרולם של פירטיים ימיים הפועלים באזור. זה אמנם אינו נשק חם,  אך הוא יכול לשתק אנשים המצויים סמוך למוקדי הרעש. על עוצמתו של רעש כזה אפשר ללמוד מרמקולים המצויים באולמי שמחות.  כאשר נשב או נעמוד סמוך לרמקולים הפועלים במלוא העוצמה לא נרגיש  בנוח.  חשיפה ממושכת לרעשים אלה עלולה לגרום לכאבי אוזניים ולעיתים הנזקים יהיו בלתי הפיכים.

המקרים שהובאו מהמיתולוגיה האירית ומהמיתולוגיה הסינית יכולים להעיד על עוצמתו של ועל האפקטיביות  של נשק מבוסס רעש. במקרה הסיני השאלה המתבקשת היא מה עם המתופפים עצמם? הרי גם הם חשופים לרעש והם גם כן עלולים להיפגע? האם היתה להם איזו שהיא הגנה? יתכן.  אפשרות לכך מוצגת בדוגמה המובאת מהמיתולוגיה האירית. נעשה שימוש ב"קסדת שקט". מה היה באותה קסדה שמנטרל רעשים? מאילו חומרים היא היתה עשויה ומה נמצא בתוכה שהגן על החובש אותה? האם יוצרי הרעש מפוזרים על פני השטח בצורה מסוימת המגבירה את האפקטיביות שלו? ומה עושים כאשר אחד מיוצרי הרעש נפגע ? האם נמצא מאגר של יוצרי רעש המחליף את הנפגעים כדי לשמור על הרצף ועל האפקטיביות של נשק ממין זה?

אפשרות נוספת שיש לחשוב עליה היא שימוש בתדרים של גלי הקול. דוגמה מימינו. כאשר חיילים חולפים על פני גשר  אסור להם לצעוד במקצב קבוע. הם מתבקשים ללכת באופן חופשי. צעדה במקצבים קבועים תיצור רעדות בגשר ועלולה להיות בעייתית.  נלך שוב אחורה בזמן להיסטוריה לתקופה בה נעשה אולי שימוש בתדרי קול. דוגמה אפשרית מהמקורות שלנו, חומות יריחו. אם חומות העיר הופלו ללא לחימה איך זה נעשה? בני ישראל והכוהנים קיבלו הנחייה להקיף את יריחו 7 פעמים ובמהלכן של הקפות אלה הכוהנים תקעו בשופרות ובסיכומו של דבר  על פי המסופר החומות קרסו. תקיעה רציפה בשופרות לאורך זמן בלתי אפשרית, גם אם לכוהנים היו ריאות חזקות. אפשרות שיש  לתת עליה את הדעת היא שהתקיעה  נעשתה בתבנית ( pattern ) מסוימת שיצרו גל קול שאורכו  שווה לרוחבה של החומה, מה שהביא בסיכומו של דבר לקריסתה. מה שנאמר כאן הוא בגדר השערה בלבד. יכול להיות שניתן לבדוק זאת בתנאים מעבדתיים.. דוגמה אחרת היא החלילן מהמליין שעל פי המסופר ניגן מנגינות מסוימות פעם אחת עבור העכברים שהלכו אחריו ופעם עבור ילדי הכפר. האם התדרים של הנגינה הם שהביאו להליכה אחריו?

נחזור עתה לפירמידות ולבעל בק. במקרים אלה נדרשת אנרגיה חזקה יותר מאשר השמעת רעשים. התיאור הטכני של  ההיסטוריון  הערבי   לגבי אופן בניית הפירמידות  הוא מאוד מינימליסטי ונראה חלקי. בניסיון להבין בכל זאת איך זה, נעשה  שימוש בהשערה, אם ננסח זאת בעדינות רבה, ספקולטיבית. לשם כך נעזר באופטיקה. אם ניקח עדשה מרכזת אור  אפשר לשרוף באמצעותה עצמים שונים. גודל העצמים הנשרפים ומשך שריפתם תלוי בגודל העדשה ובמרחק המוקד שלה ממנה.  אם ניתן באותו אופן לייצר עדשה  הממקדת גלי קול האם יהיה זה מספיק להזיז חפצים? האם מיקוד גלי הקול מספיק? אולי צריך עוד משהו? נניח בצמוד לעדשת הקול נמצא מתקן השואב אוויר דוחס ודוחף את גלי הקול קדימה לכיוון המטרה. דחיסת האוויר יוצרת ביחידת נפח נתונה צפיפות אוויר גדולה מהרגיל, מה שמגדיל את הולכת הקול וזה שמאפשר הזזת חפצים גם גדולים ומסיביים.

הרעיון המוצג כאן הוא מאוד סכמטי. כדאי לאגד מספר חוקרים לקבוצת עבודה שתלקט את כל המקורות המיתולוגיים בהן נעשה שימוש לצרכים שונים בקול ולבנייה, תוך פיתוח  הקונצפט  המוצג כאן.

מקורות

1. Kyle Vanhernet – : "Whoa :Watch scientist's use sound waves to make things levitate" 1. 2.2014

http://www.wired.com/design/2014/01/whoa-watch-scientists-control- levitating-beads-with-sound-waves/

2. Stephen Wagner – "The ancient secrets of levitation"

http;//paranormal.about.com/od/antigravity/a/the-ancient-secrets-of-levitation.htm

3. לבנה ויהודה ליטני – המיתולוגיה האירית עמ. 176 הוצאת מפה  303 עמודים.

4. מיתולוגיה סינית שושלת מלכים ודרקונים עמ. 81 הוצאת עופרים  159 עמודים.

5 דיוויד. מקאולי    פירמידה /    ; מאנגלית – רחל מלצר ירושלים :   אדם,   1980

וראו גם

חיים מזר על "מה נמצא מתחת לפירמידות "?

4 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 − 8 =