הופיע ב”מקור ראשון -מוסף שבת וספרים ” אוקטובר 2013 .
רשימה זאת הופיעה ב”מקור ראשון ” בתגובה על מאמרו המעמיק של עמיתי ירון אביטוב שסקר שני רומאנים חדשים פרי עטם של שני סופרים האחת האישה השני גבר ,שכל אחד מהם עסק בחיי דונה גרציה מנדס אישה יהודיה עשירה מהמאה ה-16.
ירון אביטוב הישווה בין שני הספרים,ומצא את ספרו של יצחק גורמזאנו -גורן כטוב ביותר מבחינת הכתיבה. עם זאת הוא העיר שזה כבר מייגע לקרוא עוד ספרים על גרציה מנדס דמות שעסקו בה מספיק ,וכי יש דמויות מעניינות לא פחות אחרות שמן הראוי שיוצר כל שהוא יעסוק בהן.
אני מתלהב פחות ממחקרו של גורמזאנו-גורן והתבקשתי בידי העורכים להגיב על ההצפה הזאת של השוק בידי ספרים על גרציה מנדס. והנה הרשימה.
הגבירה שלא נשכחה : על הטענות על “השכחת ” זכרה של גרציה מנדס.
מאת אלי אשד
בימים אלו ממש יצאו שני רומנים שונים מאת שני מחברים שונים על חייה של אשת העסקים היהודיה המפורסמת מהמאה ה-16 דונה גרציה מנדס נשיא ,דודתו של דון יוסף נשיא שקומם את טבריה בשירות השולטן התורכי. וככל הנראה האישה החשובה והמשפיע ה ביותר בתולדות העם היהודי בין ימי המלכה שלומציון ובין ימי גולדה מאיר ראש ממשלת ישראל.
אלו הם ספרה של נעמי קרן: לה סניורה : רומן במכתבים על חייה של דונה גרציאה נשיא/ אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע”ג 2013.
וספרו של יצחק גורמזאנו – גורן מלכת הפיננסים : דונה גרסיה באנורסה, היא אנטוורפן פלנדריה, ארצות השפלה : במלאת 500 שנה להולדתה / תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2013.
ספרו של גורמזאנו גורן הוא השני במה שאמור להיות “קוארטט” ( רביעיית ספרים ) על חיי גרציה מנדס נשיא והופיע בו כבר “”השקר הקדוש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010.הוא כתב על חיי גרציה גם מחזה ותסריט לסרט.
ושני אלו הם רק קצה הקרחון …
רק לפני כמה חודשים הופיע רומן נוסף על חיי גרציה מנדס מאת מחבר נוסף גיורא ברק “גרציה הנערה מליסבון” .הוצאת כתב ,2012.
יצירות על חייה מופיעים גם באנגלית ובשפות אחרות. ולאחרונה נחגגות בידי מרכז גרציה מנדס בטבריה 500 שנה להולדתה.הוציאו על חייה מדליות עושים עליה טקסים ממלכתיים ,מקומות נקראים על שמה.
ישנה עמותה הנקראת על שמה שדואגת לפרסום זכרה היא הקימה מוזיאון על שמה של גרציה מנדס בטבריה בשם “הבית של דונה גרציה ” שבו יש מרכז להעצמת מנהיגות נשים ,מרכז לטיפוח מורשת הלאדינו ולהאדרת חשיבותה של טבריה בתולדות ישראל אותה עמותה בנתה מלון על שמה של גרציה מנדס,מלון שבו מתקיים באופן קבוע מסע: אל חייה של דונה גרציה, בתוך תפאורה בסגנון ארמונה של הגבירה ולצלילי תקופת הרנסנס. חזיון אור קולי, ותיאטרון עם הצגות אודות הגבירה מנדס. העמותה נטעה בטבריה חורשה על שמה של הגברת גרציה מנדס .
ככל הנראה אין איזה שהוא גבר יהודי מהמאה ה-16 ממזרח ומרכז אירופה שהיה זוכה לתשומת לב כזאת שלה זכתה הגברת גרציה מנדס בעשרות השנים האחרונות.אולי רק המהר”ל מפראג והגולם שלו זכו לכך.
וזאת למרות שאחד הסופרים שצויינו למעלה יצחק גורן –גורמזאנו,פעיל ידוע של “הזהות המזרחית ” יצא בעת פרסום ספרו בהתקפה חריפה וארסית כנגד המדינה והציונות וה”אשכנזים” וכמקובל במתקפות האשים אותם במזימת הסתרה נתעבת של תרומתה העצומה של גרציה מנדס לתרבות היהודית ולישוב בארץ. תרומה שלטענתו הושכחה במזיד עד שנחשפה סוף סוף בידי מר גורמזאנו גורן לראשונה בימינו.
גורמזאנו –גורן שואל בפתח ספרו “השקר הקדוש ” ( הקיבוץ המאוחד ,2010) בראיון אחר עימו בנוגע לשאלה “מדוע הדונה נשכחה מלב “:בגיליון שהוקדש במיוחד לו וליצירתו של כתב העת הספרותי “אפיריון ” מספר 117 :
“אני חדור בשליחות להסיר מעליה את מעטה האלמוניות.כי עם כל היותה של דונה גרסיה מנדס נשיא אחת הדמויות המרתקות בהיסטוריה היהודית ,רבים מבינינו עדיין לא שמעו עליה מעולם ,כולל אנשי האקדמיה…חוויתי עמה את עלבונה על ההתעלמות הנמשכת ממנה.
הכיצד אם כן נדחקה אל הצל על ידי ההיסטוריה היהודית הרשמית והלא רשמית ?
הרי הצילה יהודים מידי האינקויזיציה הרצחנית לא פחות מהנרייטה סאלד; הגתה את ההכרך בהקמת מדינה ליהודים 400 שנה לפני הרצל; הקדימה את הברון ברכישת אדמות בארץ ישראל וטיפחה את חיי הרוח לא פחות מאחד העם. איך לא נעזרו בדמותה הציונים המודרניים ל’ביסוס’ המהלך הציוני? איך זה שלא קפצו על דמותה כמוצאי שלל רב ,כדי לבסס באמצעותה את המהלך הציוני? הרי הציונות גייסה גם את הארכיאולוגיה של ארץ ישראל לחזק את טיעוניה?
התשובה העולה על הדעת היא ,שגם הם לא ידעו על קיומה,כי כאישה וכספרדיה לא הייתה חלק מסדר היום של ההיסטוריונים. אולי היא שיבשה באישיותה הדינמית והאמיצה את הסטריאוטיפ שאומץ על ידי הוגי התקומה בארץ ישראל ,של היהודי הגלותי העלוב, הכנוע והשתדלן. ייתכן גם שהם (הציונים המודרנים) לא רצו לוותר על זכות הראשונים של הציונות .בבחינת “אלפיים שנה בכו יהודי הגולה לשנה הבאה בירושלים ” ואנחנו ,רק אנחנו ,הגשמנו,אנו “הראשונים “” ולהודות שהם לא היו הראשונים’ ושהיתה אשה אחת ספרדייה שהקדימה אותם…“
במקומות שונים גורמזאנו -גורן כתב על עלבון “ההתעלמות הנמשכת” מדונה גרציה מנדס על ידי ההיסטוריה היהודית הרשמית והלא רשמית. טענותיו על ההתעלמות וההדרה של גרציה מנדס זכו לתהודה רבה מופיעים במקומות רבים כעוד דוגמה להפליה ולהתעלמות מ”הספרדים ” בידי האשכנזים הציונים.
מה שמראה שכנראה התחקיר המעמיק של מר גורמזאנו גורן לא היה באמת מעמיק כפי שהוא טוען ,כי אחרת היה יודע על רשימה של יצירות שנכתבו על הגברת מנדס ובנה בידי סופרים שונים ובינהם ( הפלא ופלא ) גם “יהודים ממוצא מזרח אירופאי כמו “יוסף קלוזנר ( דוד אביו של עמוס עוז ) שכתב על בני משפחת מנדס בשתי שפות והמחזאי יעקב כהן שכתב על הגברת מנדס מחזה שנים רבות לפני שמר גורמזאנו גורן החל במחקר המקיף עליה,ובהם המשוררת האידית קדיה מולודובסקי שכתבה עליה מחזה שהוצג בתיאטרון “אהל” ב-1955. לאמיתו של דבר מאז סוף המאה ה-19 פורסם כמעט בכל עשור ספר שעוסק בדון יוסף נשיא ובדודתו גרציה מנדס. מעט מאוד אישים יהודיים אחרים מהמאה ה-16 זכו לכבוד הזה.
עצוב שסופר שהשקיע כל כך הרבה זמן ומאמץ לטענתו לחקר המאה-16 זמנה של גרציה מנדס ,השקיע כל כך מעט בחקר תהליך העיסוק בה במאה העשרים לפני שהשמיע את טענות הקונספירציה המסיתות שלו.
נכון שכל סופר במקומותינו שכותב היום על דמות היסטורית חייב תמיד להציג את עצמו כמי שמציל אותה מתהום הנשייה. אבל טענותיו של מר גורן-גורמזאנו שהייתה מזימת הסתרה “אשכנזית” כנגד בני משפחת נשיא ותרומתם הן מוזרות באופן מיוחד.נהפוך הוא סופרים יהודים ממוצא מזרח אירופאי הוקסמו בידי הדמויות האלו וכתבו עליהם לאורך השנים…אנשי האקדמיה עסקו לאורך השנים בגברת גרציה מנדס ובאחיינה דון יוסף נשיא ופירסמו עליהם מאמרים ומחקרים שונים שכל מי שיחפש אותם ימצאם ללא קשיים מיוחדים.האם מה שהוא ניסה באמת לעשות כאן היה להשכיח את קודמיו שעסקו לפניו בגברת מנדס ,משל הוא ורק הוא העלה אותה מתהום הנשיה ואף לא איש לפניו ולצידו ?
הנכון הוא שבכל סקירה על חייה של הגברת מנדס הדגש תמיד הושם על האחיין דון יוסף נשיא וניתן לראות בכך סקסיזם.אבל זה החל להשתנות עוד לפני שנים רבות.כיום הדגש הוא על הגברת מנדס ולא דווקא על אחיינה יוסף נשיא.
חבל שמר גורמזאנו-גורן היה חייב להכתים את מפעלו המבורך עם השמעת השמצות כאלו.
ראיון עם אירית אחדות האחראית על יחסי ציבור במוזיאון גרציה מנדס בטבריה.
אלי :הגברת אירית אחדות האם את חושבת שהייתה הדרה כנגד גרציה מנדס בתרבות העברית בידי “אשכנזים” וציונים ?
אחדות :תראה אני חושבת שלא נתנו לה לאורך הדורות את הכבוד המגיע לה. הרבנים כתבו פחות מידי על מה שעשתה,אולי בגלל שהייתה אישה. לא למדו עליה בבית הספר עד לאחרונה וזה כתוצאה מפעילותינו.
אלי לא מדוייק בכלל ,אני דווקא זוכר טוב מאוד שלמדתי עליה בספרי ההיסטוריה בבית הספר בשנות השבעים.
אחדות : לך תשאל תלמידים בבית הספר האם הם זוכרים מי זאת גרציה מנדס.רובם לא ידעו לענות לך.
אלי:האם את מסכימה עם טענותיו של יצחק גורמזאנו- גורן על מזימה של אשכנזים ציונים להשכחת שמה של גרציה מנדס מאחר שהייתה אישה “ספרדיה “?
אחדות :אני מכירה ומוקירה את יצחק גורמזאנו גורן ,אבל הטענות האלו שלו הן שטויות גמורות.אני רוצה להבהיר כאן אחת ולתמיד שהמוסד שלנו “מוזיאון גרציה מנדס”, מעולם לא הסכים ולא תמך בהן באיזו שהיא צורה.אנחנו ,כמו הדונה גרציה מנדס בזמנה תומכים באחדות העם היהודי ולא בחלוקתו לקבוצות קטנות ועוינות זו לזו.
וראו גם
אלי שלום
הגעתי באיחור ובמקרה למאמר שלך שבו אתה מזכיר מאמר משווה שפרסמתי בנושא שני ספרים העוסקים בדוניה גרסיה נשיא. ברצוני להבהיר שהמאמר שלי עוסק בהשוואה ספרותית בלבד בין ספרים ולא בכל מה שמסביב שאינו מעניינה של ביקורת ספרות. הטענות שהשמיע יצחק גורן בראיון זה או אחר אינן קשורות לכתיבה שלו. כתבתי במפורש במאמר שלי שיש קצת גודש פרוזאי בנושא דוניה גרסיה או דוניה גרציה, כרצונכם, והבהרתי שאולי כדאי לכתוב על האחיין שלה. מבין שני הספרים של גורן על דוניה גרסיה הראשון הוא טוב יותר, ומבין שני הספרים – השני של גורן וזה נעמי קרן – זה של גורן זוכה בנקודות, אם כי המחקר של נעמי קרן ראוי לכל שבח. בעיקרון, על דמויות היסטוריות מסדר גודל כזה צריכים לכתוב ספרדים ואשכנזים כאחד.כל הדיון הזה על אשכנזים וספרדים לא צריך להעם את דמותה החשובה של דוניה גרסיה נשיא שבהחלט ראויה לכל מה שנכתב עליה, אבל צירוף המקרים הזה שבו רואים אור כמה ספרים בעת ובעונה אחת לא בהכרח את הנושא אלא יוצר גודש מסוים. שנה טובה.