אחת ל – 179 שנה מסתדרים כוכבי הלכת החיצוניים במבנה המאפשר לחקור אותם באמצעות חללית אחת. החללית טסה לעברו של כוכב לכת תוך ניצול כוח המשיכה של כוכב הלכת הקודם להגדלת מהירותה. בתצורה זו כוכבי הלכת נעים במעין מסלולים מקבילים, כאשר אורנוס נפטון ופלוטו נעים לפני שבתאי וצדק. “טיסת מבנה” זו של כוכבי הלכת מאפשרת שימוש בחללית חסכונית ומשך הטיסה הוא קצר יחסית – 12 שנה. לאחר מכן שני כוכבי הלכת היחידים שממשיכים ב”טיסת מבנה” זו הם צדק ופלוטו. תנועה מקבילה זו נמשכת עד 1989.

ב – 1969 הועלתה הצעה לשגר שתי חלליות אחת לצדק, שבתאי ופלוטו, והשניה לצדק, אורנוס ונפטון.

החלליות שתוכננו לצורך זה קיבלו את השם TOPS, ראשי תיבות של: Thermoelectric Outer Planet Spacecraft. משקל כל חללית 700 ק”ג והיא מצוידת במנוע בן 110 ניוטון דחף לתיקוני מסלול הטיסה. מכשירי החללית מופעלים על ידי מנוע גרעיני קטן המבוסס על פלוטוניום 238, דוגמת אלה שהושארו על ידי טייסי אפולו על הירח.

המרחקים העצומים אותם צריכה לעבור חללית ממין זה מחייבים התקנת מכשירי קשר רגישים ביותר. תחילה סברו שיש להתקין על כל חללית אנטנה בקוטר 25 מטר כדי שתעביר שידורים בעוצמה מספקת על מנת שייקלטו בבהירות על כדור הארץ. מאוחר יותר הועלתה הצעה להתקין עליה אנטנה בקוטר 4 מטר ותחנת קליטה חזקה ביותר על כדור הארץ. בין קבלת האינפורמציה ושידור הוראות חדשות לחללית עובר זמן רב ביותר, ובזמן זה יכולות לקרות תקלות אשר יהיה מאוחר מדי לתקנן. כדי להתגבר על בעיות אלה פותח מחשב מיוחד בשם STAR ראשי תיבות של Self Testing And Repairing Computer. מחשב זה מסוגל לבצע ניתוח של התקלה ולקבוע את סוג התיקון הדרוש, ולבצע תיקון מיידי של התקלה. המחשב מפקח על מערכת עיבוד הנתונים שבחללית, על מערכת הניווט, מערכות הפיקוח, ועל הפעלת חלקי חילוף. ל – STAR עשר יחידות עצמאיות. השיגור תוכנן להתבצע באמצעות משגר טיטן D3, ומבער (burner) מסוג צנטאור 2.

צוות התכנון

בפרויקט השתתפו 108 מדענים מארה”ב, קנדה, דנמרק, גרמניה המערבית (זו היתה התקופה של המלחמה הקרה כאשר גרמניה היתה מחולקת לשתי מדינות, גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית), צרפת, שבדיה ובריטניה. המדענים חולקו ל – 13 קבוצות עבודה. כל ראש קבוצה היה אחראי לתיאום עם ראשי הקבוצות האחרות. המדענים קבעו את התצורה והמבנה של החללית, נתיב הטיסה האופטימלי, והמכשירים החיוניים ביותר לטיסה. הבחירה היתה קשה ביותר מאחר וטיסה כזו יכולה להיערך אחת ל – 179 שנים. בשל כך היה חיוני למצוא את מכשירי המחקר האופטימליים ביותר בהתחשב במשקלה של החללית.

צוותי העבודה

1. צוות מתאר – הכנת חומר ויזואלי על כוכבי וירחיהם, המבנה שלהם וסביבתם בהתאם לתצפיות שנערכו והתיאוריות שהועלו לגביהם.

2. צוות לתקשורת רדיו כדי לקבוע את המכשירים המתאימים לתקשורת.

3. צוות לחקר גלי הפלסמה.

4. צוות לחקירת הפלסמה הבינכוכבית.

מטרות 3 ו – 4 נועדו לחקור את ההבדלים בזמן התקשורת והתלות של הבדלים אלה בפעילות הפלסמה, וכן כדי למדוד את הפלסמה בחלל הבין כוכבי.

5. צוות לתצלומים פולרימטריים – קביעת אופי ההארה וקיטוב האור של כוכבי הלכת וירחיהם, ושל חומרים בינכוכביים אחרים במספר אורכי גל.

6. צוות לחלקיקים אנרגטיים – חקר האנרגיה, ההרכב, הזרם, והמקור של חלקיקים אנרגטיים בחלל הבין כוכבי, ושל אלה שנלכדו במגנטוספירות של כוכבי הלכת.

7. צוות מחקר לאור אולטרה סגול – חקר האטמוספירה של כוכבי הלכת וירחיהם באמצעות הקרינה האולטרה-סגולה מהם, וחקר ליקויי חמה במידת האפשר על ידי שימוש בספקטרומטר אולטרה סגול.

8. צוות לרדיו – אסטרונומיה – חקר גלי הרדיו הנפלטים מכוכבי הלכת, תוך ניצול טכניקה פסיבית של מכשירים בחללית.

9. צוות מחקר לאינפרה אדום – חקר פניהם של כוכבי הלכת, סביבתם, והחום המוקרן מפניהם בעזרת מכשירי החישה באינפרה אדום.

10. צוות מחקר לשדות מגנטיים – מדידת השדות המגנטיים במרחב הבין כוכבי, ואלה המקיפים את כוכבי הלכת וירחיהם.

11. צוות לחקירת מטאורידים – מדידת הגודל, המסלול, הפרמטרים, החלוקה, וההרכב של האבק הקוסמי ושל החלקיקים הנעים במרחב של מערכת השמש.

12.. צוות לחקירת חלקיקי המימן האטומי – מדידת החלוקה והדינמיות של חלקיקי המימן האטומי הנפלטים מכוכבי הלכת.

13. צוות לחקירת קרני X הנפלטים מכוכבי הלכת – מדידה וקביעה של קרינת הרנטגן הנפלטת מכוכבי הלכת ומירחיהם.

ביטול התוכנית

בשל קיצוצים בתקציביה של נאסא (NASA) התוכנית לא יצאה לפועל.

תגובה אחת

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

תשע עשרה − שמונה =