פסטיבל מלאת שנתיים לאתר “בכיוון הרוח”
גג בניין אלהמברה, שדרות ירושלים , יפו
22.8.2013
אתר הספרות “בכיוון הרוח” הוא מפעל רוחני רב-מימדי של גיבור תרבות אחד – ראובן שבת. יום ביומו ראובן מפרסם באתר הרשת שירים של מגוון רחב של משוררים ובכך נותן להם חשיפה נכספת. עכשיו מלאו שנתיים לקיומו של האתר. איך לציין זאת? איך לחגוג? הרי כל יום של “בכיוון הרוח” הוא חגיגת שירה והגות שמתפשטת ברחבי הרשת ומגיעה אל המנוים והחברים. האם לעשות מפגש-ממש בין המשוררים שמאכלסים בצורה נוחה ונכונה את המרחב הוירטואלי?
פסטיבל “בכיוון הרוח” מתקיים על גג הבניין אלהמברה המחודש בשדרות ירושלים ביפו, מקום משכנו של המרכז לסיינטולוגיה, שציין שנה מאז פתיחתו.
ראובן שבת מדבר בהתלהבות ואמונה על חזון האתר שלו: להגיש את השירה ללבבותיהם ולמוחם של אנשים רבים ככל שניתן, מקטן עד גדול, מפשוט העם עד לאינטלקטואל, וזאת בזכות האמת והיופי שבה. ועוד בשורה בפיו של ראובן שבת: הרעיון לעניין גופים מסחריים במתן חסות ומימון לאירועי ספרות. ואומנם הפסטיבל מתקיים בחסות יקב “מונד” ממושב משמרות – כשבקבוקי היין מתוצרתו ניצבים על שולחנות הכיבוד לצד כריכי בריאות ומגוון ירקות. וגם חברת HP ישראל נתנה את חסותה לפסטיבל בצורת תמיכה בהפקת ספר הפסטיבל שיתעד את האירוע ויכלול את השירים שנקראו בו.
דובר המרכז לסיינטולוגיה, ספי פישלר, סקר את ההיסטוריה של בניין אלהמברה, החל משנת 1937 עד לסיום שיפוצו באוגוסט 2012 ופתיחת המרכז לסיינטולוגיה.
כחלק מדברי הברכה שלו, ספי פישלר הקריא ציטוט של ל. רון הבארד, מייסד הסיינטולוגיה, על אמנים:
“מאחר שהאמן עוסק בממשויות עתידיות, הוא תמיד מחפש אחר שיפורים או שינויים במציאות הקיימת. דבר זה הופך את האמן, באופן casino online בלתי נמנע וללא יוצא מן הכלל, למורד נגד הסטטוס קוו. על-ידי יצירת ממשויות חדשות לעתיד, האמן מבצע מהפכה שקטה מדי יום ביומו.”
אחרי שני הדוברים המברכים האלה עברנו לחלקו המרכזי של האירוע, קריאת השירים ע”י כ-20 המשוררים מתוך 100 המשתתפים באתר, וזאת בהנחייתן של השתיים: המשוררת והסופרת טל איפרגן שנבחרה לאחרונה לתפקיד יושבת ראש של סניף חיפה והצפון של אגודת הסופרים, והשחקנית רונה נבון. למה שתי מנחות? הרי יתכן חוסר תיאום ביניהן. ואומנם כך קורה. המנחה ניגשת אל המקרופון, מזמינה את המשורר הבא וקוראת את דברי ההצגה שלו מתוך הדפים שבידיה אך לא תמיד ישנו הדף הנכון – האם הוא נמצא אצל רעותה?
סדר הקריאה של המשוררים לא פורסם מראש והדבר גורם להרגשה לא נוחה של אי-ודאות בקרב הקוראים: מתי תורי? אחרי מי?
ירח מלא של אמצע אלול במרחק של חצי חודש משנת תשע”ד עלה לאיטו עם התקדמות האירוע – יפה לעיניים אך אינו מאיר דיו. גם לא הועילו הפנסים העגולים הצהובים – אחיו הקטנים. היה חשוך. המשוררים התקשו לקרוא את שיריהם בגופן ספר רגיל – שאינו אותיות קידוש לבנה. בני המזל הפעילו את אפליקצית הפנס במכשיר האיפון – ומה עם אלה שאין להם?
בין קריאות השירים הופיעו 3 מוסיקאים : יוני גבריאל ואבי כהן על הגיטרה, ואסנת יששכרוב על הקלידים. למה צריכים מוסיקאים באירועי שירה? האם מישהו חשב אי-פעם להזמין משורר למופע רוק? המוסיקאים השמיעו, בין שאר הקטעים, את ההלחנה שלהם ל-2 שירים של ראובן שבת מספרו האחרון “נופי אדם”, ושירו של יאיר בן חור מספר שיריו “תחילת הזריעה”. במה הלחנים החובבניים והלא קליטים האלה תורמים להבנת השיר הכתוב?
קראו שירים: גל קוסטוריצה, יואב איתמר, דבי סער, לאה הרפז, ארז מירנץ , אנה בניאל, נופר דוכבני ,שושנה ויג, אביחי קמחי, אלי אביר,בלפור חקק, דנה שוכמכר, חגית בת-אליעזר, קרן דור, מיכל פירני ועוד. האירוע היה ארוך. בתחילתו נכחו כ-50 אנשי ספרות פזורים בדלילות על הגג הנרחב, אך עם הזמן התמעטו האורחים.
ראובן שבת היקר, האתר שלך נהדר! שיהיה לך העניין והמרץ להמשיך ולהתמיד בו ואנחנו – המשוררים – נציף אותך בשירינו, כדי שיהיה לך ממה לבחור. אך מצד שני – תניח לאירועים הפומביים האלה: ההכנות מתישות, ההצלחה תלויה בגורמים רבים לא מתואמים, ולכן התוצאות די חלשות. תודה לך על הרעיון של פניה לגורמים מסחריים לצורך קבלת תמיכה. זאת עצה טובה עבור אלה שחייבים לארגן אירועי ספרות ואתה – תמשיך לנצל את יתרונות הרשת הברוכים.
ראו עוד
יש להודות לסיינטולוגיה שתרמה את גג הבניין שלה לאירוע שירה ללא תמורה.
מצד שני זה באמת מעניין כמה אמונת הסיינטולוגיה תרמה ותורמת ליצירה הספרותית.זאת האמונה הבולטת היחידה כדאי לזכור שנוצרה בידי סופר מקצועי שכבר היה ידוע למדי לפני שיצר אותה.
אבל מאז מעניין לא הרבה סופרים היו ידועים כקשורים אליה. ורובם לא לזמן רב.אנשים כמו ויליאם בוראוז ולאונרד כהן.הורינו של סופר הקומיקס ניל גיימן הם סיינטולוגים בולטים אבל הוא עצמו כנראה הרבה פחות.
בארץ עד כמה שידוע לי אמיר אור הוא המשורר הבולט היחיד שמודה בקשרים הדוקים עימה.
אתם מופנים בעניין זה לסדרת מאמרים שכתבתי על הסיינטולוגיה בעולם ובארץ שהיא המקיפה ביותר הקיימת בעברית.
והנה החלק השלישי על הסיינטולוגיה בארץ הקודש :
http://www.no-666.com/2010/08/06/%D7%A9%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A1/
לצערי לא יכולתי להשתתף בגלל אירוע אחר לו הייתי מחויב
לפי התמונות המקום ממש מעורר חשק לעשות בו אירועים
לחגית אני אומר הביקורת שלך בונה ואני מניח שבאירוע הבא יחולו השיפורים הראויים
הרכב הקוראים מאד מרשים בעיניי
צריך שיהיה כמובן קהל רב יותר וכמובן תאורה מתאימה
ידוע שאני בעד שילוב. סיפור מוזיקה ושירה וצריך להמשיך לעשות אירועים כאלה ולפעול להביא קהל
איני מסכים עם חגית שצריך להסתפק באתר ומקווה שהערב יהפך למסורת שנתית של ראובן שבת
ובכלל הגג הזה צריך להיות שוקק בערבים מעין אלה
בפעם הבאה אהיה שם
תודה רבה לך חגית שהבאת חג שמח
וכאן כדאי להזכיר שוב ש”יקום תרבות “הוא האתר-מגזין “היחיד בתקשורת ובתרבות הישראלית שטורח לסקור ולבקר ולנתח כתבי עת אחרים.
זאת בגלל הכרתנו בכך שאנו מגזין מרכזי בתרבות הישראלית העכשווית וזה מחייב אותנו לסקר את המגזינים האחרים של תרבות זאת שהם פחות ידועים ופחות מרכזיים.
אין לנו התנגדות כמובן שאחרים יסקרו ויבקרו אותנו ,אבל מן הסתם זה לא יקרה בעתיד הקרוב ,שאר המגזינים והאתרים שקועים בעצמם ובקהל המצומצם שלהם ,בעוד שאנחנו פנינו אל המרכז אל כלל הקהילה התרבותית הישראלית -עברית בארץ ובעולם.
אלי ידידי תודה על הבמה לסקירה. אבל תיקון טעות גם בכיוון הרוח נותן במה לאירועים של כתבי עת וכותבים שלא מפרסמים או פרסמו בה. סקירות שהם אייטמים קצרים אך קולעים.
חגית, תודה על הסקירה הרחבה והחמה, אבל צחקתי בקול למקרא חלק מדברייך: א. לצערי חלק גדול מאירועי הספרות בימנו הם משממים, משעממים, אפורים, דלים, וחסרי עניין באמת לעיתים בשל מיקומם האפור, והעצוב, לעיתים המשרה לא אחת מעין מלנכוליה רעה וסתמית. האירוע שלי בכללותו נתן במה טובה לכותביו. אנשים נהנו. זה העיקר. . ב. בכוונתי אכן לקיים אירועים נוספים, שאיכותם תקבע בחלקה על ידי מוזמנים איכותיים ( כמוך למשל!) וחלקה על ידי תוכנית ומיקום אופטימי, מעניין ושופע טוב. ג. ישראל אינה גרמניה למצער. הייתי בפרנקפורט לפני מספר חודשים. יש שם מקום שנקרא בית הספרות, בניין שיש יפה, איכותי ואסטתי. הוא מארח ערבי שירה במינמום של 40 איש לערב. אנחנו לא גרמניה. תקוותי כי נתקרב לשם. במידת העשיה, הרצינות, הפרגון, והאיכות האמיתית.
זה חשוב.
על סמך נסיון מערבי שירה של אגודת הסופרים ושל מקומות אחרים כל הקונספט של ערב שירה שבו יש עשרות מקריאים נראה לי שגוי לחלוטין.
לדוגמה הייתי בערב שהיו בו כ40 מקריאים ולהערכתי הקשב של הקהל או למצער של האנשים שישבו לידי לרוב המקריאים היה אפסי לחלוטין.אני הולך לערבים כאלו בתקווה למצוא שם משורר בלתי ידוע שהוא משכמו ומעלה.אולם זה קשה מאוד לשמור על ריכוז נדרש כאשר עולה עוד ועוד משורר על הבמה לרוב בחום בלתי נסבל וכשהאנשים שלידך משועממים בעליל ונשארים רק לרגע שבו יקראו להם להעלות ולקרוא את שירתם.
קונספט רציונלי יותר הוא ערב שירה של נניח שמונה עשרה מקריאים ולא יותר מכך. שלכל אחד מהם ינתנו רבע שעה -עשרים דקות להציג את עצמם ואת שירתם.
הנה אלי הפעם אנו מסכימים
טילו היית מגיע לערב ״עמדת שיר״
היית מגלה שזה בדיוק המבנה
שמונה משוררים קוראים כל אחדשלושה שירים
בשני סבבים מנחה מצויין רן יגיל
וקטעים מוזיקליים שנשתלו בתוכנית
לשמחתי האולם היה מלא והייתה הקשבה מלאה שכן חלק גדול מהקהל היו אוהבי שירה ולא משוררים
הם באו להאזין ולא לקרוא
אני מקווה שבתוכנית הבאה תהיה נוכח ותראה איך המבנה שתיארת מתקיים
אביחי קמחי כותב לי :”קראתי את הסקירה של חגית בת אליעזר ושם מצאתי את התייחסותך לערבי שירה בבית הסופר בהם משתתפים עשרות משוררים, הצדק אתך. מזה שלושה חודשים אני משמש סגן יו”ר האגודה ובין השאר חבר בוועדת אירועים (תרבות), לא יהיו יותר אירועי רכבת משוררים. הוועדה מאשרת כל אירוע באופן נפרד מתוך כוונה לכבד את הקהל ואת המשוררים. אתה מוזמן לעקוב אחר הרוח החדשה וליזום בעצמך ערב/ ערבים בבית הסופר. לדוגמא נשמח מאד שתעשה ערב על כתב העת יקום תרבות”.
תודה למר קמחי.”יקום תרבות “שואף לעשות כעת אירוע ספרותי בעיר חיפה על העיר חיפה ומחפש כעת גורמים שיממנו אירוע כזה.