חיים מזר חוקר העב"מים החשוב ביותר של ישראל פירסם במשך שנים מאמרים בבטאון המרכז הישראלי לחקר העב"מים של אבי גרייף. בניגוד לכל שאר המאמרים והרשימות שהופיעו שם רובם ככולם תרגומים משפות זרות או דיווחים על תצפיות ותו לא,מאמריו של חיים מזר ניסו לתת ניתוח ביולוגי סוציולוגי ואף פסיכולוגי של גזעי חייזרים.
מאמריו של מזר היו ונשארו התרומה המקורית החשובה ביותר בתחום בשפה העברית ,אולם למרבית הצער הם נקראו בעת פרסומם רק בידי כמה מאות מנויים לבטאון .ומכיוון שאף לא אחד מגליונות הבטאון היגיעו לספריה כל שהיא הם בגדר בלתי אפשריים לחיפוש. מגזין "יקום תרבות"יפרסם את המאמרים הנדירים האלו ברשת וכך לראשונה יביא אותם לידיעת הקהל הרחב של המתעניינים בעב"מים ובחייזרים.
[והנה אחד מהם לפניכם.
משהו על סוציולוגיה של חייזרים
חיים מזר
נכתב בנובמבר 2002, פורסם בביטאון המרכז הישראלי לחקר עב"מים גיליון מס. 39 אפריל 2003
סוציולוגיה מטבעה ועל פי אופייה עוסקת בבני אדם ובאינטראקציה ביניהם וביניהם לבין מוסדות שונים שהוקמו על ידם. על כן יכולה להישאל השאלה מה לה ולחוצנים? עצם העלאת הרעיון בדבר סוציולוגיה של חוצנים יכולה להישמע אזוטרית. ובכל זאת יש בכך הגיון. הסיבה היא שאותם עב"מים הבאים אלינו מופעלים על ידי יצורים תבוניים שבאים מחברות כל שהן היכולות להיות מרוחקות מאיתנו שנות אור רבות. מתוך היכרותנו עם חברות שונות בעולמנו ניתן להקיש שגם בחברות אלה קיימים יחסי גומלין בין הפרטים החיים בחברה נתונה לבין החברה בכללותה וכי קיימים מוסדות וארגונים שונים הנמצאים באינטראקציה מתמדת עם פרטים שונים בחברה ועם החברה כולה.
להכיר חברה חיצונית אינו אפשרי כיום מאחר ואיננו דוברים את שפתה וכפועל יוצא גם לא את תרבותה וגם לא שהינו במחיצתה יום אחד. איך אם כן נלמד על חברה זו? האפשרות היחידה הנתונה כיום בידינו היא להשתמש בהיקשים רדוקציוניים משולבים בגישה הסטרוקטורלית.
הפריט היחידי שבו אנו נתקלים הוא העב"מ עצמו. בלי להתייחס לטכנולוגיה שעליה הוא מושתת, העב"מ במהותו הוא כלי טיס, אמצעי תעבורה, וככזה יש בו מערכות שונות כמו בכל כלי תחבורה, כדוגמת מערכת הנעה, מערכת כוח להפעלת רכיביו השונים, מערכת תקשורת ומערכת לאספקת אוויר למפעיליו. מערכות אלה דורשות ידע מקצועי רב, מה שאומר שבייצורו של העב"מ השתתפו אנשי מקצוע שונים. אבל על אנשי מקצוע אלה היה לרכוש ידע זה על מנת שיוכלו לנצלו בצורה אופטימלית..מכאן אפשר להסיק שבמקומות מהם מגיעים כלי טיס אלה, קיימים מוסדות להכשרת אנשי המקצוע. כפועל יוצא מתבקשת מסקנה נוספת והיא שקיימות גם מסגרות להכשרתם של אנשי ההוראה. אלה בתי ספר להכשרת מורים ואת בתי הספר האלה צריך לתחזק ומכאן אפשר להסיק שבמסגרתם פועלים גם אנשי אחזקה.
מי שעוסק בייצורם של כלי טיס אלה אינו מייצר אותם יש מאין. יש צורך במחקר ותכנון מוקדם, מה שאומר שמאותם מקומות באים העב"מים קיימות מסגרות ארגוניות המטפלות במחקר ובפיתוח. סביר להניח שלעב"מים שאנו רואים היו דגמים קודמים, כמו שבעולמנו לכלי תחבורה יש דגמים קודמים שההתפתחות ההדרגתית הביאה להופעתם של המוצרים הנוכחיים. מכיון שתכנונם של כלים אלה דורש שימוש במתודות כמותיות, נדרשת לכך חשיבה מתמטית. מכל אלה אפשר להסיק שבאשר לתכנונם ולפיתוחם של כלי טיס אלה נדרשת חשיבה ליניארית שהיא הבסיס לחשיבה המתמטית. מכאן אפשר להסיק שבקרבם של החוצנים קיימים מי שמקצועם הוא מתמטיקה והם שמקנים למהנדסי העב"מים את הידע המתמטי הנדרש.
במהלך תכנונם, פיתוחם וייצורם של העב"מים מצטבר ידע רב. ידע זה חייב להיות מרוכז במקום מסוים ומכאן שבידיהם גם מאגרי ידע ארגוני שונים. סביר להניח שמאגרים אלה ירוכזו במתכונות דומות לאלה שלנו, ספריות ומאגרים ממחושבים( אם כי קשה לדעת מהי הטכנולוגיה המחשבית שלהם). מכיון שאנשי מקצוע שונים עוסקים בייצור העב"מים, ברור שיש צורך בתיאום רב ביניהם. מכאן שהם חייבים לפעול במתכונת ארגונית ומתוך היכרותנו את מערך הייצור במפעלים שונים בעולמנו, ברור שגם אצלם קיימות שיטות ארגוניות שונות ולארגונים אלה תרבויות ארגוניות ייחודיות. ידע ארגוני זה יש צורך לאגור וחייבים להיות מי שמקצועם הוא ייצור וניהול, מה שמחייב קיומם של מוסדות הכשרה מתאימים.
לייצורם של העב"מים דרושים חומרי גלם כמו מתכות שאותם יש לכרות מהאדמה או חומרים סינטטיים המיוצרים בתנאי מעבדה, מה שמחייב הערכות לוגיסטית הכוללת עובדי שטח, אלה כלל העובדים הדרושים לכרייתם של חומרי הגלם, הובלתם למפעלי הייצור ועיבודם במקום לאותם רכיבים שמהם בנויים העב"מים ולמערך לוגיסטי זה דרושים בעלי מקצועות שונים. במקרה שמדובר בחומרי גלם סינטטיים יש צורך במעבדות ייצור מתאימות. המקצועות החיוניים הם כימאים ומטלורגים. באותם חומרי גלם משתמשים לייצור חלפים המשמשים את מי שמטפלים באחזקה השוטפת של העב"מים למקצועותיהם השונים.
במקרים רבים, אלה שחוו מפגשים מהסוג השני או מהסוג השלישי דיווחו על כך כי נחטפו ועשו בהם בדיקות רפואיות. דיווחים מסוג אחר הם נתיחות של בעלי חיים ואיסוף צמחיה. כאן מדובר במקצוענים מסוג אחר, רופאים וביולוגים למקצועותיהם ושוב אנו חוזרים לכך שמדובר בחוצנים שקיבלו הכשרה מקצועית מתאימה ובמאגרי ידע לשמירתו של ידע זה.
אחת משיטות המיון של העב"מים הוא סיווגם על פי גודלם. יש ביניהם כאלה שקוטרם מטרים ספורים וכאלה שקוטרם עשרות ומאות מטרים. חלק מהצופים דיווחו כי מהעב"מים הגדולים יצאו עב"מים קטנים שלאחר מכן חזרו לתוכם. בעב"מים הבינוניים והגדולים יכולים להיות עשרות חוצנים, מה שמחייב הגדרת תפקידים ותחומי אחריות ומעל לכולם עומד מפקד העב"מ. קיימת היררכיה ארגונית, כנראה בדומה למה שקיים בספינות ובצוללות.
טכניקת ההיקשים הרדוקציוניים שנעשה בה כאן שימוש מאפשרת מבט ראשוני על החברות שמהם באים החוצנים. מסקנה ראשונה שאליה ניתן להגיעה היא שמדובר בחברות עתירות ידע (ובל נשכח שמדובר בידע החורג במספר סדרי גודל מהידע המצוי כיום בידיה של האנושות) ובעלת דיפרנציאציה פונקציונאלית ומקצועית גבוהה המאופיינת בחשיבה רציונאלית מובהקת.
פיתוחם של המכונית והמטוס בעולמנו הביא בעקבותיו לשינויים חברתיים מרחיקי לכת בשל הגברת הניידות החברתית הגיאוגרפית. בהסתמך על ניסיון זה, סביר להניח שתהליך דומה התרחש גם בחברות חוצניות, משעה שטיסות חלל הפכו עבורן לעניין שבשגרה וחוללו בקרבן שינויים חברתיים מרחיקי לכת. קרוב לוודאי, שבכך נתנסה גם על כדור הארץ מאותו רגע שטיסות החלל תהיינה לנחלת הכלל.
לחיים צהרים מלאי אהבה,
איני חושבת שאתה מכיר אותי… אני עורכת את המדור לספרות ילדים….
הסיבה שאני כותבת לך שאני מאמינה בעב"מים…בזמנו … הכרתי את אבי גרייף ז"ל. עברתי קורס לאנרגיה אוניברסלית אצל נתן אמסטר. יש לך קלטת על עב"מים. וגם ספר. כ"רגע"…איני עוסקת בעב"מים, אשמח לחזור… באם ברצונך לראות את הקלטת אשמח להעביר אותה אליך דרך אלי אשד ואולי… שנפגש בקפה תמר. צריך לקבוע.
יום נהדר
חניתה הלוי 0524818815
במקרה או שלא נפלתי על המאמר.הרשו לי להוסיף שכל מה שנכתב נכתב מזוית הבנה של בני אדם ואי אפשר לגזור מכך כלל על הנעשה בממדים אחרים הייתי אומר שזה כמו לבקש מדג לתאר הליקופטר.