שפה שמשתמשים בה לאורך שנים מטבעה שהיא עוברת שינויים. נכנסות מילים חדשות, נוצרים ביטויים חדשים. האפיונים של המישלב הנמוך והמישלב הגבוה משתנים גם הם. נוצרים דימויים ומטאפורות חדשים ולא פעם ישנה אינטראקציה בין המישלבים. ככל שתוחלת החיים של השפה ארוכה יותר כך גדל אוצר המילים שלה וכך גם עושר הביטויים שלה. אם נשווה את העברית המקראית לעברית של היום נבחין בהבדלים. כך גם בשפה האנגלית כאשר משווים את האנגלית של ימי הביניים לאנגלית של תקופתנו. קיימת גם חדירה של מילים משפה אחת לרעותה. הצורך הוא שיוצר מילים חדשות בין שהן מקוריות ובין שהן מיובאות משפות אחרות. בעברית המקראית אין בנמצא מילים כמו מסוק, רמזור, תשואה, חירגון(טרנס). האנשה(פרסוניפיקציה). תזכורת וכו'. גם בעתיד תיווצרנה מילים חדשות וכך גם יגדל הנפח המילונאי של השפה. במאמר זה נתייחס לצורות שונות של שינויים שחלו בעברית בעשרות השנים האחרונות.
נציג מספר מלים המתארות מצב תהליכי שמקורן בשפה האנגלית.
1. אקדמיזציה- מילה המתארת עלייה ברמה של בתי ספר תיכוניים למשל או בבתי ספר על תיכוניים לרמה אוניברסיטאית. המילה במקור היא academisation. נלקחה המילה כולה והתאימו את הפונטיקה שלה לשפה העברית והיא השתרשה בצורה מוצלחת בשפה.
2. משפטיזציה- מילה העשויה משני חלקים. המילה משפט וחלק שני סיומת מהשפה האנגלית sation . צירוף. זה בא לתאר מצב בו התיידונויות פוליטיות מועברות לבתי המשפט כדי שזה יאמר את דברו. השילוב בין העברית והאנגלית הוא מוזר ולא מוצלח. הכיוון שיש ללכת אליו הוא המצאת מילה חדשה הנגזרת מהמילה העברית משפט. מילה שראוי שתיכנס לשפה העברית והמתארת מצב זה היא משפוט על משקל תפעול, מלכוד, מרכוז וכו '.
3. אורבניזציה- מילה המתארת מצב בו ישוב המקבל אפיונים של עיר. המילה האנגלית היא urbanization. מבחינה העברית קיימות שתי אפשרויות. אחת בה מועברת המילה האנגלית במלואה תוך התאמת הפונטיקה שלה לשפה העברית. האפשרות שניה היא יצירת מילה חדשה והיא עיור הנגזרת מהמילה עיר.
צורה אחרת של יצירת מילים חדשות היא גזירת שורש משמות עצם כדוגמת הפעלים הבאים:
1. איגום- נגזרת מהמילה אגם והכוונה היא לאגירת מים בשטחים מתוחמים לצרכים עתידיים כמו חקלאות, תעשייה ומגורים. הכוונה היא ליצור אגם מלאכותי לצרכים שהזכרנו. השורש הוא משולש א.ג.מ בבנין פיעל.
2. העצמה- בא מהמילה עוצמה במשמעות של לחזק. לתת למישהו או למישהי חוזק נפשי כולל חיזוק הביטחון העצמי. השורש הוא משולש ע.צ.מ בבנין הפעיל
3. למלצר- לעבוד כמלצר. הפועל נגזר מהמילה מלצר. השורש הוא מרובע מ.ל.צ.ר. הבניין שנעשה בו שימוש הוא פיעל.
4. לדרבק- לתופף על דרבוקה. נגזר מהמילה דרבוקה. השורש הוא מרובע ד.ר.ב.ק. הבניין שנעשה בו שימוש הוא בנין פיעל.
5. לניילן- לעטוף חפצים שונים בניילונים. נגזר מהמילה ניילון. מילה שאיננה עברית אך קיבלה התאמה פונטית לשפה העברית. השורש הוא מרובע נ.י.ל.נ ויכול לשמש בבניינים פיעל ופועל.
6. לקטרג- להיות התובע בבית המשפט. המילה קטגור איננה במקורה בעברית והותאמה פונטית לשפה העברית ונגזר ממנה הפועל לקטרג. השורש הוא מרובע ק.ט.ר.ג . נעשה שימוש בבנין פיעל.
7. לסנגר- להיות הסנגור בבית המשפט. המילה סנגור איננה במקורה בעברית והותאמה פונטית לשפה העברית ונגזר ממנה הפועל לסנגר. השורש הוא מרובע ס.נ.ג.ר. נעשה שימוש בבניין פיעל.
8. לפרגן- מילה שבאה מיידיש. המשמעות היא לשמוח בשמחתו של השני. לתת לו את מלוא ההערכה על הצלחתו ולא להיות צר עין. הגזירה היא מהמילה פרגון. השורש הוא מרובע פ.ר.ג.נ ונעשה שימוש בבנין פיעל.
9. לקטב- אור מקוטב. שימושי בפיזיקה המקור הוא באנגלית polarization . נגזר משם העצם קוטב. השורש הוא משולש ק.ט.ב . הבניינים שנעשה בהם שימוש פיעל ופועל.
דוגמאות אלה מעוררות את השאלה באם הבניינים בהם גזירת פעלים משמות עצם יכולה להתקיים בדרך כלל בבניינים פיעל ופועל?
ישנם מספר פעלים שהם למעשה העברה פונטית חלקית לעברית ואשר שגורים בשפה היומיומית בעקבות התפתחויות טכנולוגיות והם:
1. לטקבק- פועל הבא מצירוף המילים באנגלית back talk . לתת תגובות באינטרנט למאמרים שונים. הפכו את צירוף המילים האלה לשורש מרובע ט.ק.ב.ק בבנין פיעל. שימוש בפועל זה רווח ביום יום בגלל שיש צורך בפועל, אולם מקרה זה איננו מוצלח. השילוב של העברית והאנגלית באותה מילה מין הדין שימצא לו תחליף ראוי. תרגום שעל פניו נראה כאפשרי הוא תגובון. והפועל שאפשר לגזור ממנו הוא לתגבת. שורש מרובע ת.ג.ב.ת. בנין אפשרי הוא פיעל – תגבתתי על משקל תגברתי, תפקדתי וכו'.
2. לסמס-פועל שהוא ראשי התיבות של הביטוי האנגלי Service Short Message-להתקשר עם אנשים שונים דרך הטלפון הנייד. האותיות הראשונות של מילים אלה הפכו לפועל בעל שורש משולש-ס.מ.ס. השימוש הבלבדי הסביר הוא בבנין פיעל. השימוש בפועל זה הוא אמנם נפוץ אך בעייתי מאוד מכיון שנעשתה העברה פונטית של ראשי התיבות לעברית. למה לא להישאר עם הפועל המקובל מזה שנים לטלפן? הרי הפונקציה של הטלפון הקבוע והטלפון הנייד היא אותה.
קיימות מילים נוספות בשפה היומיומית שניתן לבדוק את השורשים שלהם ואת הבניינים בהם נעשה שימוש . מילים אלה הם אמנם במישלב הנמוך, אך אין שום סיבה שלא לבדוק ההיגיון הבלשני שבהן. והנה מספר דוגמאות:
1. הפועל לבאס בא מהשורש המשולש ב.א.ס ויכול לבוא בבניין התפעל-התבאסתי על משקל התפקדתי.
2. הפועל לתחמן בא מהשורש המרובע .ת.ח.מ.נ ויכול להופיע בבניין פיעל-תחמנתי על משקל תמרנתי.
3. פועל יוצא דופן מבחינת השורש שלו להסתלבט הוא ס.ת.ל.ב.ט מכיון שהוא מחומש ויכול להופיע בניין התפעל- הסתלבטתי.
הוצגו במאמר מספר דוגמאות וקיימות מילים רבות לאין ספור שאפשר למוצאן במילון הסלנג של רוביק רוזנטל ובמילון הסלנג של דן בן-אמוץ ונתיבה בן יהודה. ניתוחם של מילים ושל הפעלים הנגזרים מהם יכול לשפוך אור על הדינמיקה של השפה העברית. אפשר לראות שהשפה היא שפה חיה נושמת ובועטת. אפשר גם לבחון שינויים אלה גם ביחידות זמן נתונות למשל אילו שמות עצם נכנסו לשפה ועד כמה נגזרו מהם פעלים בעשור מסוים, אילו מילים פופולריות ואילו לא, מה זלג לתוך המישלב הגבוה ומה זלג למישלב הנמוך? מבחינת השפה יש מקום לשני המישלבים. כל אחד מהם משמש לצרכים אחרים.
