בעמוד 267 בספר הנס פאלאדה כותב כך: “מעולם לא חשתי, כמו שחשתי תחת שלטונו של היטלר, שהאדם, שקיומו מאוים כל העת, זקוק למקום שאליו יוכל להימלט עם חלומותיו ועם תקוותיו. בזמנים קשים לא די בביטחון הפנימי שביום מן הימים האויב המרושע יובס במשחק, שהרי נדרש מאיתנו כוח כדי להתמודד עם ההתעללויות והעינויים הקטנים של היומיום, אנו זקוקים למשהו המעניק את הכוח הזה מדי יום ביומו”.

בשורות אלה מזקק הנס פאלאדה את המצוקה הגדולה של האנשים שחוו את זוועות המשטר הנאצי והנה הוא המספר מעניק לנו עדות מיד ראשונה על התלאות, הקשיים ושרירותיות הרוע, ובעיקר שלילת החרות מגרמנים שהנאצים ראו בהם “גרמנים לא ראויים”. במידה רבה הספר הוא עדות מופת של האדם הקטן (למרות שפאלאדה לא היה “איש קטן” אלא סופר מפורסם בגרמניה) שהיה צריך לאזור אומץ, תושייה ולעיתים עזות מצח כדי לשרוד את המשטר הנאצי בבחינת עד יעבור זעם.

המזור של פאלאדה להתמודד היה בכתיבת רשימות על הזוועות וההצקות של המשטר הנאצי לגרמנים טובים ופטריוטים, כפי שהוא מעיד על עצמו בעמוד 33 -“העדפתי להפקיד את עצמי, את אשתי ואת ילדי לכל הסכנות, על פני עזיבת המולדת משום שאני גרמני. אני אומר זאת בגאווה ובעצב – אני אוהב את גרמניה, אינני רוצה לחיות ולעבוד בשום מקום אחר בעולם, אלא רק בגרמניה..אני אוהב את העם הזה”. ואכן הגרוע מכל קרה- הנס פאלאדה נכלא ב-1944 בבית סוהר לפושעים חולי נפש, לאחר שהואשם בניסיון לרצוח את אשתו. פלאדה, שהיה נתון למצב פיזי ונפשי מעורער, הצליח לאזור אומץ וכוח והחל לכתוב באופן מוצפן ובחשאי את זיכרונותיו מתקופת השלטון הנאצי, בעיקר לפני המלחמה עם תפיסת השלטון, כאשר הוא מסכן את חייו בכל אות ואות שנכתבת ברשימות.

אם כן, “בארצי הזרה לי” הוא יומן בית כלא, אך הוא יותר מכך: זוהי עדות מצמררת הנכתבת בגוף ראשון על הרייך השלישי והאכזריות והברבריות שלו. זהו ספר שלא נכתב “על” מישהו אלא ספר שמספר “את” הזוועות בגוף ראשון, יחידני שמעניק תחושה אותנטית של עדות לפי הדרישה המוסרית לעדות אליבא דפרימו לוי. וזוהי עוצמתו של הספר שגורם לך להיטלטל רגשית ועוצמתית, נותן לך תחושה של היותך “שם” עם פלאדה ברגעים הקטנים של החיים שבהן ניכרת ההשפעה ההרסנית של הנאצים דרך האנשים הקטנים שהיו חדורי אמונה ושטופי תעלומה בדבר המשטר הנאצי ומוסריותו. זהו ספר שמספר על הזוועות הקטנות הבעייתיות של משטר דיכוי ולא על הזוועות הגדולות (כדוגמת השואה) עד אשר פאלאדה עצמו במין אירוניה עצמית חושש כי הספר ישעמם את הקורא כי הוא כותב רק על מקרים זניחים של חיי היום יום. אבל זוהי עוצמתו של הספר- להראות את הכוליות של הנאציזם החל מהפרטים הקטנים של החיים ועד הזוועות הגדולות. לא להחמיץ את הספר הזה.

“בארצי הזרה לי” מאת הנס פאלאדה. מגרמנית: יוסיפה סימון. ידיעות ספרים, 2012.

2 תגובות

  1. נראה ספר מאוד מעניין דווקא בגלל שהוא מתאר את הפרטים הזניחים בחיי היום יום שהיו, ארצה מאוד לקרוא אותו. תודה

  2. מאחר והגיע אליי הספר וקראתיו, הספר מומלץ מאוד, מתאר עדות מצמררת על אכזריותו של הרייך השלישי גם לבני העם הגרמנים ולא רק ליהודים, רק חושבני שעדיף לקרוא קודם את ספרו “לבד בברלין”.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

6 − שתיים =