הספר ים לא מוכר של יעל טומשוב

מאת אלי אשד

ים לא מוכר” מאת יעל טומשוב ,הוצאת קשב לשירה ,47 עמודים  2011

בעיתונות מדווחים על נצחונם המלא של המפלגות האיסלאמית במצרים. ובראש עולה האימרה הנצחית של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר “הערבים הם אותם ערבים והים הוא אותו הים” .ככל הנראה האימרה הזכורה והמצוטטת ביותר שהוא השמיע אי פעם.

המסר של שמיר באותו משפט קלאסי היה “אנחנו מכירים אותם, אנחנו יודעים מיהם ומהם ומה הם מתכננים ומה הם רוצים לעשות ,והם אינם מסוגלים להפתיע אותנו בדבר שכן הם צפויים לחלוטין”.

ביד יש את ספרה החדש של המשוררת יעל טומשוב “ים לא מוכר” שאירוע ההשקה שלו התקיים בשבוע שעבר. לכאורה אין קשר בין האופי הא פוליטי,תרבותי  במוצהר ובין האימרה הפוליטית של שמיר. במבט שני מעמיק יותר   שירי הספר שעוסקים במפגש ( הגורלי לעיתים )  עם הבלתי מוכר וההיקסמות ממנו  נראים  כאנטיתזה לאימרתו של שמיר.

 לכאורה – השירים השונים הספר מתארים ( כפי שהצהירו שוב ושוב ושוב מרבית  הדוברים בערב ההשקה של הספר ומרבית המבקרים שלו )   את חווית הגלות והניתוק מביתה המקורי באוקראינה. .

 משל   חוויה זאת מסכמת  את כל הגישה המורכבת מאוד שלו כלפי חוויותיה של היוצרת. לאמיתו של דבר יש כאן לדעתי ( כמו באימרה שהובאה למעלה של יצחק שמיר ) משום פשטנות  והפשטה בלתי נסלחת  של עמדתה המורכבת של היוצרת.

 לי נראה שהשירים המקסימים שבספר עוסקים  לא כל כך בסוגיית הגלות חוויה שאותה חוו רבים וטובים ( ובהם כמעט כל משוררינו העברים  הגדולים מביאליק  טשרניחובסקי ולנתן זך וכלה ביעל טומשוב שעלתה בגיל 10 מאוקראינה)   אלא  בנושא עמוק  לא פחות ( ואולי אפילו יותר ?).

 נושא היכולת של היוצר להתחבר עם תרבות חדשה ומוזרה לכאורה ולהיהפך לחלק ממנה ולהפוך אותה לחלק ממנו.

 נראה לי שאין זה מקרי כלל שהיוצרת היא מעריצה הן של   יוסף ברודסקי משורר יהודי  ש”גלה” מרוסיה אך במהלך חייו גילה עניין עמוק בתרבויות אחרות שונות  כמו התרבות הביזנטית הקדומה וגילה בהן עניין עמוק וברוני סומק מאידך משורר שנולד בבגדד ועלה בקטנותו לישראל והוא כיום אחד המשוררים הישראליים ביותר שיש. שני המשוררים האלו מעולם לא שכחו את צור מחצבתם אך לא נתנו להם להשתלט על חייהם והקפידו לתת ליצירתם להיות מושפעת  ומעוצבת ( ובסופו של דבר גם משפיעה ומעצבת על ) בידי כוחות תרבותיים אחרים ולא רק בידי התרבות שבה במקרה נולדו.

.  אמנם נכון אחד השירים החביבים עלי בספר  “תל אביב בחרוזים” מתאר לכאורה  את ההתנגשות התרבותית הסטריאוטיפית  בין רוסיה משכילה  ותרבותית ונהג מונית תל אביבי במונית התל אביבי הפרימיטיבי  ( ישראלסקי פרימיטיבסקי כפי שתיארו זאת במערכון של הגשש החיוור )  זהו אחד השירים המצחיקים ביותר שאני מכיר בשירה שאינה משופעת בשירים הומוריסטיים כבר מאז ימי דוד אבידן.דווקא ההתנגשות הסטריאוטיפית הזאת נראית כקריצת עיין לקורא שאין לקחת את המשוררת יותר מידי ברצינות.

 “הים בהחלט אינו אותו הים והאנשים בתרבויות השונות אינם אותם אנשים ” אומרת לנו יעל טומשוב ומשום כך הם מרתקים ומשום כך היא נפתחת.אליהם .

וכפי שהיא כותבת על החדירה של התרבות החדשה לליבה

צי מפרשיות קרֵב

אל חוף רגליי

פלישה גדולה ללבי

“פלישה” (עמ’ 42).

חווית ההקסמות עד השקיעה בתרבויות אחרות רחוקות לכאורה מהמחברת נמצאת למשל בשיר המקסים הזה

סן פרנסיסקו

“גם אני התגוררתי פעם בעיר…”

יוסיף ברודסקי

גַּם אֲנִי בִּקָּרְתִּי בְּעִיר שֶׁפִּסְגוֹתֶיהָ טָבְעוּ בָּעֲרָפֶל.

בְּעִיר שֶׁבָּהּ הָעֲלִיּוֹת וְהַמּוֹרָדוֹת

סֻמְּנוּ בַּהֲרָמוֹת וְהַשְׁפָּלוֹת פְּרוֹזוֹדְיּוֹת.

בְּעִיר שֶׁבָּהּ הַגָּבוֹהַּ בַּמְּקוֹמוֹת הוּא

כִּסֵּא הָעֵץ בְּקוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁל חֲנוּת הַסְּפָרִים

בִּשְׂדֵרַת קוֹלוֹמְבּוּס; בֶּחָצֵר הָאֲחוֹרִית שֶׁל מְשׁוֹרְרֵי הַבִּיט

הַמִּלִּים בְּסִפְרֵי הַשִּׁירָה הַקְּטַנִּים נֶהֱפָכוֹת לִזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת

 

עַל הַמַּפָּה שֶׁל מַדְרִיךְ הַתַּיָּרִים –

צַ’יְינָה טָאוּן, נוֹרְת’ בִּיץ’, רָאשֶׁן הִיל, רְצִיף הַדַּיָּגִים…

וּכְשֶׁעוֹמְדִים עַל יַד הַקָּרוּסֶלָה הַמִּסְתּוֹבֶבֶת

בְּאֶמְצַע מֵזַח שְׁלוֹשִׁים וָתֵשַׁע – הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא

חֲנוּת מַמְתַּקִּים שֶׁמִּתִּקְרָתָהּ מִשְׁתַּלְשְׁלִים אַלְבַּטְרוֹסִים

עֲשׂוּיִים מַרְצִיפָּן.

וּכְשֶׁצּוֹלֶלֶת הַקְּרוֹנִית מִמְּרוֹם רִכְסֵי הָעִיר,

עַל פְּנֵי הַהוֹמְלֶס שֶׁמַּקְפִּיץ מַטְבֵּעַ בְּמַחֲבַת הַנְּדָבוֹת,

הַשִּׂמְחָה וְהָעֶצֶב נִתְלִים מִשְּׁנֵי צִדֶּיהָ, שׁוֹמְרִים

עַל אֵקְוִילִיבְּרִיּוּם עָדִין.

גַּם אֲנִי בִּקָּרְתִּי פַּעַם בְּעִיר שֶׁאָצְרָה

אוֹקְיָנוֹס שָׁלֵם בִּקְצֵה הָעַיִן.

גַּם אֲנִי חָבַשְׁתִּי פַּעַם כּוֹבַע חֹרֶף מֵעַל נֵזֶר הַפְּרָחִים.

  חווית השירה  יעל טומשוב אינה כל כך על חווית “הגלות” ההינתקות  מהמוכר והידוע  אם כי כמובן גם זה נימצא ביצירתה,חווית השירה המרכזית שלה   היא  חווית ההתחברות וההיקסמות ללא מוכר .ובכך אני חושב צפונים הקסם והמיוחדות  של ספרה.

גילוי נאות :יעל טומשוב היא עורכת השירה באתר “יקום תרבות

ראו גם

שירים מאת יעל טומשוב

תל אביב בחרוזים

 סאן פרנציסקו

על רגל אחת ו”בגאז’  שני שירים מאת  יעל טומשוב

 :צידם הדפוק ” שיר מאת יעל טומשוב ב”עמוד האחורי .

המבקרים והמשוררים על יעל טומשוב

רוני סומק חג לשירה העברית

מתחת לפנס ספסל :אבי אליאס על “ים לא מוכר” ( אבי אליאס ז”ל נפטר לפני כמה ימים וזוהי רשימתו האחרונה . )

יומן נעורים :ארז שווייצר על “ים לא מוכר

מאוקראינה לאהבה :יובל גלעד על שירתה של יעל טומשוב

חרוזים מצטלבים :דינה מרקון על יעל טומשוב

2 תגובות

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 3 =