דרכה של סין אל הירח

בשנת 2000 החלו מדענים סיניים בדיונים ראשוניים לקראת שיגור חלליות לירח. אלה היו דיונים תיאורטיים ללא שום מימון שנועדו להציב מטרות ארוכות טווח, ואשר יעדן הסופי היה הקמת בסיס מאויש על הירח. במסגרת דיונים אלה הוצג גם לוח זמנים ועל פיו בשנת 2005 אסטרונאוטים סיניים יתחילו לנחות על הירח, ויוקם בסיס ראשוני שיבנה על בסיס תפישה מודולרית אשר יכלול גם רכבי שטח. בשנת 2010 תושלם הקמתו של הבסיס והוא יאפשר שהייה של מספר שבועות במקום. בשנת 2015 יוחל בהקמת בסיס קטן לפעילות קבע, ובשנת 2020 תושלם הקמת הבסיס. אחת המטרות השאפתניות של הסינים היתה שבסיס זה ישמש ראש גשר להקמת תחנת כוח לייצור חשמל על בסיס סולרי וכי אנרגיה זו תשוגר לכדור הארץ באמצעות גלי מיקרו. בבסיס זה יעבדו את קרקע הירח לייצור מתכות לצריכה מקומית על הירח (1).

במבט לאחור תוכנית כזו נראית יומרנית מאוד, מכיון שלא היו עדיין ברשותם רכבי שיגור חזקים המאפשרים שיגור מטענים במשקל עשרות טונות לחלל, טרם נעשה שיגור מאויש, ולא שוגר שום רכב לא מאויש לירח. נראה שתוכנית זו היתה ביסודה הצהרת כוונות שבאה להראות להיכן חותרת מדיניות החלל הסינית. ואמנם בכתב עת סיני לנושאי תעופה וחלל ב-2001 הוצגה תוכנית צנועה יותר ועם זאת ברת ביצוע בטווח השנים הקרוב. תוכנית זו בנויה על 4 שלבים. על פי תוכנית זו, עד 2005 תשוגרנה חלליות שתחלופנה ליד הירח או שתיכנסנה למסלול סביבו. בשלב השני עד 2010 תבוצענה נחיתות לא מאוישות על קרקע הירח. בשלב השלישי עד 2020 יונחתו על קרקע הירח רכבי שטח לא מאוישים. בשלב הרביעי עד 2030 יובאו ארצה מדגמי קרקע באמצעות חלליות לא מאוישות ורק לאחר 2030 יתחילו בטיסות מאוישות והקמת בסיס על פניו (1).

מאחר שהסינים נכנסו לתוכנית חלל ירחית עשרות שנים לאחר פעילויות נמרצות של האמריקאים והרוסים בתחום זה, הם נזקקו לשיתוף פעולה עם הרוסים, שהיה בעיקרו במסגרת מה שאפשר לכנות כעזרה וייעוץ לאור ניסיונם הרב של הרוסים. עם זאת היו גם דיונים לגבי שיתוף פעולה מהותי יותר כדוגמת השיגור שנעשה בשבועות האחרונים (נובמבר 2011), שנכשל, למאדים, אשר כלל חללית סינית שאמורה היתה להיכנס למסלול סביב כוכב הלכת (2,3).

אותה תוכנית צנועה עברה לא מעט שינויים, כנראה בהתחשב בייעוץ הרוסי שקיבלו ובהתקדמות המהירה בתוכנית העבודה שלהם. כיום התכנון הוא שעד 2017 יפעלו בסביבת הירח ועל פניו 5 חלליות. חלליות אלה קיבלו את השם צ'אנג Chang'e על שמה של נסיכה מיתולוגית שטסה לירח. עד היום שוגרו שתי חלליות ושתיהן הוכנסו למסלול סביב הירח והן צ'אנג 1 וצ'אנג 2.

צ'אנג 1

צ'אנג 1 היא החללית הראשונה שהסינים שיגרו לירח. הסינים לא פיתחו קונצפט חדש השונה מלוויינים ששיגרו עד כה לפעילות בסביבת כדור הארץ. חללית הירח מבוססת על לווין התקשורת שלהם דונגפנגהונג 3 שהותאם למשימה הירחית. משקלה 2350 ק"ג ומשקל הציוד המדעי 130 ק"ג אשר כולל מצלמת טלוויזיה, גלאי חלקיקים עתירי אנרגיה, מד גובה מבוסס לייזר וגלאי גלי מיקרו (4). החללית שוגרה ב-24.10.2007 ונכנסה למסלול ירחי ב-5.11 . לשם השוואה חלליות רוסיות ואמריקאיות הגיעו לירח תוך יומיים וחצי. פער זה נובע מכך שלסינים אין עדיין רכבי שיגור רבי עוצמה המאפשרים שיגור ישיר לעבר הירח. מה שהסינים עשו הוא הכנסת החללית למסלול סביב כדור הארץ והגבהת האפיגאה של מסלול הטיסה בצורה הדרגתית, כך שבנקודת האפיגיאה המקסימלית היא נכנסת למסלול סביב הירח. זה מסביר את משקלה הגדול של החללית. לחללית היתה דרושה כמות גדולה של דלק לביצוע תיקוני המסלול הרבים בדרכה לירח. החללית סיימה את משימתה ב-1.3.2008 עם ריסוקה על קרקע הירח. גם כאן במהלך טיסתה סביב הירח בוצעו תמרונים שונים שהביאו אותה עד למרחק של 100 ק"מ מהקרקע.

מטרות הטיסה כללו מיפוי מלא ותלת מימדי של הירח ברזולוציה של 3 קילומטר לפיקסל. מיפוי זה ישמש לנחיתות עתידיות, על פיו יבחרו אתרי נחיתה (5). בנוסף לכך החללית בדקה שכיחות של יסודות שיכול להיות להם שימוש עתידי, והכוונה לכריית מחצבים חיוניים להקמת בסיס ירחי. וכמו כן בדיקת גלי מיקרו של הירח, הערכת עובי הקרקע, וניטור הסביבה שבין הירח לכדור הארץ (6). תוכנית העבודה היתה שנה אחת. מכיון שהשיגור היה מוצלח, נחסך דלק רב ואפשר היה להאריך את משך הפעולה ב-4 חודשים נוספים.

צ'אנג 2

צ'אנג 2 היתה במקורה חללית גיבוי לצ'אנג 1. לאור הצלחתה של צ'אנג 1 היא עברה שדרוג לקראת שיגורה. כך למשל המצלמה המוצבת בה היא בעלת רזולוציה גדולה יותר מזו של קודמתה. החללית שוגרה ב-1.10.2010 והגיעה לירח ב-5.10, מה שאומר שהיא ביצעה פחות תמרוני מסלול מאשר צ'אנג 1. לחללית תוכננו ניסויים החיוניים לנחיתה עתידית על הירח. החללית הוכנסה למסלול ירחי שמרחקו מהקרקע 100 ק"מ ולאחר מכן המסלול הוקטן עד למרחק של 15 ק"מ מהקרקע (7). לשם השוואה החללית אפולו 10 שהיתה השלב האחרון לפני נחיתת אפולו 11 על הירח, במהלך פעילותה הירחית נעה כל הזמן סביבו, כאשר באחד השלבים הנחתת ניתקה עצמה מהחללית, ירדה עד לגובה של 15 ק"מ מהקרקע ושבה לחללית האם.

הרזולוציה של המצלמה של צ'אנג 2 היא 7 מטר לפיקסל ובמרחק המינימלי מהקרקע הרזולוציה גדולה יותר, 1 מטר לפיקסל. צילומים ברזולוציות כה גדולות חיוניים לבחירת אתר נחיתה מתאים. חיוני שהקרקע תהיה מישורית או כמעט מישורית. מטרה חשובה נוספת היא מיפוי הליום 3 בקרקע הירח. איזוטופ זה חיוני מאוד כמקור אנרגיה והרושם המתקבל הוא שהסינים מתכוננים בטווח הארוך לכרות אותו מהקרקע, לאחסנו, להביאו לכדור הארץ ולהשתמש בו. סביר על כן להניח שהכוונה היא להשתמש בו גם בבסים מאויש שיוקם על הירח (8).

תוכנית העבודה של החללית היתה לחצי שנה. מכיון שנשאר במיכליה מספיק דלק הוטלו עליה משימות נוספות, שתיים מהן קשורות לירח. משימה אחת היתה צילום הקטבים של הירח והשניה ירידה נוספת למרחק של 15 ק"מ מהקרקע כדי לבצע סדרת צילומים נוספת ברזולוציה גדולה של סינוס אירידום, מקום המיועד לנחיתות עתידיות. המשימה השלישית היא יעד חדש לחלוטין. החללית הוצאה ממסלולה הירחי והוכנסה למסלול סביב כדור הארץ במרחק 1.5 מיליון ק"מ. אתגר לא קטן שמחייב מבחן בקרת ומדידת מסלול, טלקומוניקציה והעברת מידע (9).

צ'אנג 3

חללית שמיועדת לנחות על הירח ב-2013 וכוללת גם רכב שטח. מקום הנחיתה הוא סינוס אירידום. הכוונה היא לחקור את הגיאולוגיה של הירח ובדיקת הרכב הקרקע כדי למצוא מחצבים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש (10,11), מה שאומר שהרכב יהיה מצויד בזרוע עם מחפר שתאסוף דוגמאות ותכניס אותם לבדיקה בתוך מעבדה ברכב עצמו. רכיבים דומים היו בנחתות האמריקאיות וויקינג 1, וויקינג 2 והפניקס שפעלו על המאדים. כן מצויד הרכב במה שהסינים מגדירים כ"רדאר לחקר הירח" המסוגל לחדור לתוך הקרקע ולקבל מידע ביחס לצפיפות הרגוליט (12).

צ'אנג 4, צ'אנג 5

צ'אנג 4 מיועדת גם היא לנחיתה ומצוידת גם כן ברכב שטח. תאריך שיגורה לא לפני 2014. צ'אנג 5 מיועדת להחזיר ארצה מדגמי קרקע ומועד השיגור 2017 (12).

לשם השוואה בשנות ה-60 של המאה ה-20 בזמן המירוץ לירח בין ארה"ב וברה"מ, השיגורים לירח היו צפופים מאוד, מספר שיגורים בשנה. הסינים עובדים בקצב איטי יותר. שיגור אחד, אחת למספר שנים. אין גם לשכוח שהסינים אינם נמצאים בתחרות עם מדינות אחרות, מי תהיה ראשונה על הירח. הם יכולים על כן לעבוד בלי לחץ של זמן ולהגיע בצורה אופטימלית למטרות אליהן הם חותרים. נחיתה מאוישת על הירח לא נראית באופק והסינים אומרים זאת בצורה מפורשת.

מקורות

1. Wade M. – “Chinese Lunar bases”

http://www.astronautix.com/craft/chirebase.htm

2. “Russia to assist China’s Lunar research program” 9.11.2005

http://www.spacedaily.com/news/lunar-05zzq.html

3. Kislyakov A. – “China eyes the Moon” 29.10.2007

http://www.moondaily.com/reports/ China_ Eyes_ The_ Moon_999.html

4. “Thirty songs to be broadcast from Lunar probing satellite” 9.10.2006

http://www.spacedaily.com/ reports/ Thirty_ Songs _To _Be_ Broadcast_ From_ Lunar_ Probing_ Satellite_999.html

5. “Topographic Lunar map by September” 10.8.2009

http://www.moondaily.com/ reports/ Topographic_ Lunar_ Map_ By_September _999.html

6. “Boker’s Dozin via for Chinese Lunar rover design” 6.2.2007

http://www.spacedaily.com/ reports/ Boker’s_ Dozin_ Via_ For_ Chinese_ Lunar_ Rover_ Design_999.html

7.“ China launches second Lunar Probe” 1.10.2010

http://www.spacedaily.com/ reports/ China_ Launches_ Second _Lunar _Probe

_999.html

8. “Change 2 satellite’s camera resolution reaches one meter” 14.1.2010

http://www.spacedaily.com/ reports/ Change_ 2_ Satellite’s_ Camera_ Resolution_ Reaches _One- Meter_999.html

9. “China’s second moon orbiter Chang’e 2 goes to outer space” 10.6. 2011

http://www.spacedaily.com/ reports/ China’s_ Second_ Moon _Orbiter_ Chang’e _ 2_ Goes_ To_ Outer_ Space_999.html

10. “China to launch second Lunar Probe in 2010” 30.11. 2009

http://www.spacedaily.com/ reports/ China_ To_ Launch _Second_ Lunar _Probe_ In_ 2012_999.html

11. “China expects to launch fifth Lunar probe Change 5 in 2017” 3.3. 2011

http://www.space-travel.com/reports/ China_ Expects_ To_ Launch_ Fifth_ Lunar_ Probe_ Change _5_ In _2017_999.html

12. Jone’s M.- “China’s ‘Fantastic Four’ moon plan” 3.3.2011

http://www.spacedaily.com/ reports/ China’s _Fantastic_ Four_ Moon_ Plan_999.html