לרגל יום ירושלים ,שיר
על ירושלים של עבר והווה
אישי וכללי.
ירושלים שלי
מאת נועם שדות
עִיר אֲבוּדָה.
מִשְׁכָּן לְרוּחוּת רְפָאִים.
בָּתֵּי אֶבֶן מֵכִילִים
הִיסְטוֹרְיָה עַתִּיקָה שֶׁל סֵבֶל.
שָׁם הִסְתּוֹבַבְתִּי אַרְבַּע שָׁנִים.
שָׁם בָּנִיתִי חַיֵּי עֶבֶד.
עִיר זָרָה.
אֵלֶיהָּ אָבוֹא רַק לְטִיּוּלִים.
שָׁם נִמְצָא מֶרְכַּז הַסֵּבֶל.
פְּתוֹתֵי שֶׁלֶג נוֹצְצִים
בּוֹנִים בַּחֹרֶף מְעִילֵי כְּאֵב
בֵּין קִיּוֹסְק הָאוֹר לְקִיּוֹסְק הַכֶּבֶל.
עִיר אִשְׁפּוּז.
עִיר שֶׁבָּהּ חָוִיתִי אֶת כְּאֵב הָרֹעַ.
מָצָאתִי שָׁם מִשְׁכָּן לְטִבְעוֹ שֶׁל
הָאָדָם, בֵּין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶּׁחָרַב
לְבֵין רְחוֹב חֶבְרוֹן בְּתַלְפִּיּוֹת הַעַתִּיקָה.
יְרוּשָׁלַיִּם שֶׁל עָבָר וְשֶׁל תֹּפֶת.
עִיר פִּגּוּעַ.
מְאַבְטְחֵי תַּחְבּוּרָה צִבּוּרִית
מְשׁוֹטְטִים בְּתַחֲנוֹת הָאוֹטוֹבּוּסִים
וּבוֹדְקִים אֶת תִּיק הַסְּטוּדֶנְט
מֵהָאוּנִיבֶרְסִיטָה הַעִבְרִית
אִם מְחַבֵּל אֲנִי אוֹ לֹא.
עִיר עָבָר.
אֶת עֲבָרִי שֶׁלִּי אַסְתִּיר שָׁם
לְמִשְׁמֶרֶת בֵּין הָאֲבָנִים.
שָׁם נִמְצָאִים חֲבֵרַי מִשֶּׁכְּבָר הַיָמִים.
שָׁם אַדֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ מִסְתּוֹבֶבֶת
לְזִכְרוֹנוֹת מְתוֹקִים.
עִיר בִּקּוּר.
שָׁם אָבוֹא כָּל שָׁנָה
לְבַקֵּר אֶת הַדּוֹדִים הַנִּכְבָּדִים
כִּי אֵין מָנוֹס מִלָּשִׁיר
יְרוּשָׁלַיִּם שֶׁל זָהָב
וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר.
עִיר הַקֹּדֶשׁ.
אֵלֶיהָּ אָבִיתִי בְּיַלְדוּתִי.
אוֹתָהּ לֹא אֶרְצֶה
לִזְכֹּר