ביקורת על הספר "ההצגה הגדולה בתבל:הראיות בזכות האבולוציה" מאת ריצ'רד דוקינס ( תרגום עמנואל לוטם, הוצאת דביר 2010).
מאת גילה גת -טילמן
הספר נועד להוכיח שהאבולוציה קיימת, ושהמינים הקיימים התפתחו דרכה. הוא נועד לאותו חלק באוכלוסיה שלא למד מימיו ביולוגיה, ואינם יודעים אפילו דברים יסודיים, כמו מהו גן ומה זה חלבון. דוקינס כותב שאישה אחת אמרה לו שזה לא ייתכן שמתא אחד יתפתח יצור שלם – דבר שהוא היום ברור ומוכח. הרי הביצית, ממנה מתפתח עובר, היא תא אחד. בכל מעבדה, גם מעבדת תלמידים הפשוטה ביותר, רואים במיקרוסקופ איך הביצית היא תא אחד, ואיך מספר התאים מתרבה, עקב חלוקת תאים, עד שנוצר הייצור השלם.
הספר טוען ש-44% מהאמריקאים אינם מאמינים באבולוציה, ומתנגדים לטענה שהאדם התפתח מבעלי חיים אחרים. יש ביניהם כמרים החושבים שהייתה אבולוציה, אך אלוהים כוון את התהליך ע"י ניסוח חוקים קבועים מראש.
הספר נועד להתווכח ולשכנע את אלה החושבים שאין אבולוציה. אלא שהשם יצר את כל המינים, ויש רק כאלה שנכחדו בלא שנוספו מינים. זו הדעה השלטת גם בקרב החרדים בארץ היום.
מכיוון שהספר נועד לאנשים שהם בורים לגמרי בביולוגיה, הוא מפורט ביותר. הוא מסביר באריכות ובאופן פשטני מושגים יסודיים בביולוגיה כגון אנזים, חלבון, תורשה, חלוקת תאים, חוקי מנדל וכו', מעמוד 34 עד עמוד 350. דברים הנלמדים בארץ כבר בכיתות תיכון הנמוכות. הוא מביא הרבה מאד עובדות על מאובנים ועוברים, דברים הידועים לכל סטודנט ביולוגיה, גיאולוגיה וגם לחלק מהסטודנטים לגיאוגרפיה.
אני בוגרת תואר בביולוגיה, ולכן הדברים ידועים לי. לכן קריאת הספר נראתה לי משעממת, אבל יכול מאד להיות שלאדם שאין לו השכלה ביולוגית, הספר נראה מעניין מאד.
נראה לי שהספר יכול לשכנע שאכן הייתה אבולוציה את אלה המפקפקים בכך ואם כך הרי שיש לו ערך גדול.
לי אישית ברור שהייתה אבולוציה, ועם זאת יש כמה נקודות שדוקינס מתעלם או טועה בהם בקשר לאבולוציה. למשל, הוא כותב כאילו הפרטים שטורפים אחרים בתוך אוכלוסיה הם שנותרים בחיים, כלומר אלו שדואגים רק לעצמם. הוא כותב: "הברירה הטבעית אינה רוצה שפרטים יקריבו עצמם למען המולדת, או למען אידאולוגיה, או מפלגה, או קבוצה או מין" (עמ' 377). גם אותי למדו כך בצעירותי, אבל, עד כמה שידוע לי, בשנים האחרונות חושבים אחרת. ההצלחה היא של המין יותר משל הפרט הבודד, וכך מסבירים את העזרה ההדדית בין פרטים. אצל בני אדם, ההקרבה וההתחשבות ההדדית היא תנאי להצלחת החברה, שבה תלוי גם הסיכוי לאושר הפרט. הרי לפעמים כאשר החברה עשירה במשאבים ומצליחה, אזי גם לפרטים בה יותר טוב. גם במינים אחרים ידוע כיום שלפרטים שונים תפקידים שונים בחברה. יש חברות, כגון של זאבים, שיש בהן גם פרטים שאינם מתרבים, על מנת שיוכלו למלא תפקידים שההתרבות הייתה מפריעה להם. אני יכולה להאריך יותר בנושא זה, אבל זו אינה מטרת המאמר.
נקודה שנייה חשובה היא שהוא מנסה להוכיח שהייתה אבולוציה, אבל לא מתמודד עם השאלה אם האלוהים כיוון אותה. גם אלה שטוענים שהאלוהים כיוון לא מסבירים איך כיוון.
תורת האבולוציה כיום טוענת שלא הייתה התערבות אלוהים. היא טוענת שהאבולוציה נעשתה ע"י ברירה טבעית של מוטציות המתאימות לחיים. כלומר: החומר האחראי לתורשה הוא הד.נ.א הנמצא בגנים שבבעל החיים. בזמן חלוקת התאים, כלומר בזמן התרבותם, חלים שינויים ב-ד.נ.א. הקרויים מוטציות. תכונות המוטציות הן מקריות, ואלה מתוכן שמביאות לכך שבעל החיים יתאים ביותר לסביבתו, גורמות לכך שזה בעל החיים שישרוד, ותכונותיו, עם המוטציות המסוימות הללו, יעברו לדורות הבאים. עם הזמן והתרבות השינויים ייווצר מין חדש. טענה זו על המקריות מוצגת כמדע, כחלק מתורת האבולוציה.
אני חושבת, וזה רעיון מקורי, שלא שמעתי אותו בשום מקום, שהמדע לא הוכיח שמוטציות הן מקריות. ושלא האל כיוון אותם. אולי הן כן מקריות, אבל המדע לא הוכיח את זה, בעוד שכן הוכיח שהייתה אבולוציה, כלומר התפתחות מין אחד ממין אחר. כתבתי על כך בספרי "מבט נרחב על המדע וערכים מוסריים". במאמר "מבט כולל על המדע" (עמ' 20) אני כותבת:
"יש וחלק של תיאוריה המבוסס באופן ישיר על ממצאים הוא נכון, אבל חלקיה המשלימים אינם בדוקים מספיק. כך היא, למשל, תורת האבולוציה: מצאו ובדקו די מאובנים ושלדים של יצורים שאינם חיים היום, על מנת להניח בוודאות שהמינים של ימינו התפתחו ממינים קדומים, והגיוני להניח שכך קרה תוך כדי תהליך של התאמת עצמם לסביבה. התבוננות בעוברים של מינים בני ימינו מאשרת זאת. ידוע שבזמן יצירת תאי הזרע והביציות נוצרות מוטציות בחומר הגנטי, שגורמות לכך שהפרטים הנולדים שונים קצת מהוריהם. אלה מביניהם שנותרו בחיים והעמידו צאצאים הם אלה שמתאימים לתנאי סביבתם. כלומר חלה עליהם ברירה טבעית. יש ממצאים שעל פיהם הגיוני להניח, שההתפתחות המינים הייתה בדרך זו של ברירה טבעית של פרטים שהיו להם מוטציות מועילות. תורת דרווין מניחה שהמוטציות נוצרות במקרה. אבל לא הוכח שזה כך. לא הוכח שאין האל מכוון את היווצרותן. כלומר, לא הוכח, שאופי המוטציות הוא מקרי, ולא שיש סיבה נעלמה להיווצרות דווקא מוטציה זו ולא אחרת, למשל, האל מכוון את היווצרותן."
הערת העורך :
גת-טילמן מציגה טענה בדבר אקראיות המוטציות. השאלה היא הכיצד ניתן לבדוק את הטענה, ובאופן ספציפי כיצד ניתן לבדוק אם אלוהים גורם או לא גורם למוטציות? לדעתי זו טענה שהיא לא מדעית אלא פילוסופית, משום שאינה ניתנת כלל להוכחה או להפרכה. האם ניתן להציג ניסוי, ואפילו ניסוי מחשבתי שכיום בלתי ניתן טכנית לעשותו אבל שבעקרון אפשר לדמיינו, שיוכל להוכיח כי המוטציות הן תוצאה של התערבות כוח עליון?
עם זאת, מענין לציין כי הביולוגיה המודרנית אכן שונה מאוד מהתורה הפשוטה המקורית של דרווין. למשל יש היום ענף חדש בתורשה הנקרא אפיגנטיקה, שהוא מעין הכנסה של הלמרקיזם (Lamarck) חזרה לביולוגיה. הטענה היא שהסביבה משפיעה ישירות על ביטוי הגנים, גם אצל הפרט, ומה שיותר מענין, גם אצל צאצאיו של הפרט, ואף לדורות שלישי ורביעי. כלומר, לא מוטציות במובן שינויים בגנים, אלא השפעה של הסביבה על התבטאות הגנים. משום כך, הטענה שכל שינוי שאנו רואים בבעל חיים (פנוטיפ)
הוא אקראי לחלוטין ולא תלוי בסביבה, לא של בעל החיים ולא של הוריו, אכן התערערה, אם כי לא מהכיוון של התערבות חיצונית של ישות עליונה כפי שגת רומזת.
בתור סטודנט לדוקטורט לביולוגיה וחובב נלהב של תורת האבולוציה עלי לחלוק עם הביקורות שלעיל. תורת האבולוציה אין לה דבר וחצי דבר עם בריאה. היא לא סותרת ולא מחזקת. האבולוציה עוסקת בהתפתחות הדרגתית של מינים ממינים אחרים. גב' גת מעלה השערה כי ישנה הכוונה למוטציות. כאילו ישנו מתכנן תבוני שיושב ועורך מוטציות שישפרו תכונות אלו ואחרות. אם כך הדבר למה לטרוח וליצור כל כך הרבה מוטציות "מזיקות", שקטות או סתם חסרות ערך ביולוגי? לעניות דעתי אם אדם רוצה להאמין בבריאה אין הדבר צריך להחליש את תורת האבולוציה. לפי מיטב ידיעתי (ושעמיתי המלומדים באתר יתקנו אותי אם אני טועה) חז"ל פסקו כי לא כל יום בריאה שווה ליום כפי שאנו מכירים, וכי ניתן להשוות יום אחד ל-50,000 שנה. אני אומר למה לעצור שם? אפשר להתאים את סקלות הזמן של הבריאה לסקלות גיאולוגיות וקוסמיות ולפתור את עניין הזמנים. ניתן להגיד שאולי ישנו מתכנן תבוני שהניח את היסודות חוקי הפיסיקה ונתן לעניינים להתגלגל בעצמם (לתכנן מערכת חוקים כזו זה גאוני בהרבה מלתכנן כל יצור חי בפני עצמו). לאלו שעדיין מתעקשים על בריאה של יצורים חיים (בין אם יצירת התא הראשון או יצירת יצורים שלמים) אין פירוש הדבר כי האבולוציה לא מתרחשת. יכול לבוא אדם ולהגיד שאותו מתכנן תבוני הכניס ראיות כאילו היו מינים קדמונים, וכאילו האדמה עתיקה בהרבה וכו', אך זה כבר לא דיון מדעי ובנקודה זו המדען השפוי ימשוך את ידיו מהדיון. המדע לא עוסק בהוקוס פוקוס. אם ישנו מתכנן תבוני, הרי שמהרגע בו החלו חיים יש אבולוציה ולהתכחש לה זה כמו להתכחש לכח המשיכה.
שלום ארז,
לדאבוני, ראיתי את תגובתך רק עכשיו. אני לא טוענת שלא הייתה אבולוציה. ודאי שהייתה. אך אין אין שום הוכחות שהאבולוציה היא לגמרי מקרית , שהמוטציות כולן מקריות, ושלא הייתה התערבות האל בהכוונתה, לפחות מידי פעם,
יכול להיות שהאל נוהג את העולם כדרך שנהג נוהג במכונית. כלומר יכול להיות ש"היה מתכנן תבוני שבנה את חוקי הפיזיקה ובנה את מנגנון יצירת המוטציות", כפי שאתה טוען, כמו שהיה מתכנן תבוני שבנה את המכונית. אך אין זאת אומרת שאין האל מכוון אותה לגמרי. כלומר ישנה האפשרות שהאל מתערב מידי פעם, ומכוון את יצירת המוטציות ואת האבולוציה לכיוון שהוא רוצה. אין הוכחות שכל המוטציות הן מקריות.
כלומר, אני מסכימה שהייתה אבולוציה, כפי שאומרת תיאורית דרווין, אך הטענה שהכול מיקרי, אינה מוכחת, ולכן אינה מדעית . אפשר גם שהאל יוצר מוטציות שליליות לשם עונש. אין היום נתונים שיאפשרו לדעת בוודאות.