ירון אביטוב  המומחה שלנו לאמריקה הלטינית  שדן באתר זה בעבר באקוודור מתחיל בפרוייקט מאמרים מיוחד באתר שדן בתרבות של ארץ אחרת בדרום אמריקה ,הגדולה והחשובה בכולן -ברזיל ובספרותה  .

 כאן הוא  מספר על שלושה ירידי ספרות בברזיל: סאו פאולו, פורטו דה גאלינס ופורטו אלגרה.

ירון אביטוב הוא סופר ועורך ספרים, מבקר ספרות, תסריטאי ובמאי של סרטים דוקומנטאריים שחי כיום בדרום אמריקה, ביקר לא פעם בברזיל ואף הירבה לכתוב עליה. בשפה הספרדית פרסם עד כה חמישה ספרים, שלושה מתוכם הם אנתולוגיות של ספרות עברית. פרסם עד כה יותר מעשרים מאמרים בכל תקשורת רבים בארץ (גלובס, מעריב, ידיעות אחרונות, רשת שוקן, זמן מעריב, מסע אחר ומסע עולמי ואחרים) על ברזיל בכל תחומי החיים, מהפוליטיקה, הספרות, הספורט, התרבות והקרנבל, האמונות העממיות והתיירות. מפרסם מאמרים על ברזיל כבר משנת 1989. כמו כן פרסם סיפורים שמושפעים מהאווירה הברזילאית. שני סרטיו הדוקומנטאריים, “השבט האבוד של לוחה” ו”נפש עברי”[ על תופעת האנוסים בדרום אמריקה מתייחסים גם לברזיל. שמות הסרטים בשפה הספרדית:

La Tribu Perdida de Loja, Director – Yaron Avitov

Alma Hebrea, Director – Yaron Avitov

כמו כן משמש כמדריך של מטיילי איכות במספר ארצות בדרום אמריקה, ובעיקר באקוודור ובפנמה.

בעברית פרסם 12 ספרים, ביניהם אחדים על דרום אמריקה. בין ספריו: הסתכלות, אדון הסליחות, פתק מאמא, הומלס, הלילה של סנטיאגו והאורות של מיאמי. כמו כן ערך יחד עם רני יגיל שש אנתולוגיות של ספרות עברית.

כנספח מצורף לרשימה זאת הרשימה  המלאה הראשונה אי פעם במקום כל שהוא של כלל הספרות העברית שתורגמה לפורטוגזית הברזיליאנית.

וגם  רשימת הספרות העברית על ברזיל והמתורגמת מהפורטוגזית הברזיליאנית.  

קרנבלי הספרות של ברזיל

מאת

ירון אביטוב

בכל פעם שאני פוגש את חיים הרומני, הוא לא מחמיץ אף הזדמנות להשמיץ באוזניי את ברזיל, את הנשיא הפורש שלה לולה שהתקרב יתר על המידה לאיראן, ואת הברזילאים שלא מספיק אוהבים, לטעמו, את היהודים ואת ישראל. אבל במיוחד הוא אוהב להשמיץ את נבחרת ברזיל בכדורגל, שכבר מאכזבת זה המונדיאל השני ברציפות. כל ההשמצות הללו לא מונעות, כמובן, מחיים הרומני להעביר חלק מהשנה בחופי קופקאפאנה העליזים של ריו דה ז’נירו ולשזוף את העיניים בחתיכות עם הביקיני הכי מינימלי בעולם ועם האהבה הכי מקסימלית בעולם. הרומני מוסיף לספר לי, ובאותה נשימה, שאם הדבר היה תלוי רק בו, וברזיל לא היתה מדינה יקרה כל כך בימינו, הוא היה בוחר שלא להוציא את האף מריו דה ז’נירו ומעביר שם בנחת את המאה עשרים שנה שעוד נשארו לו לחיות.

לפני 20 שנה גם אני חלמתי לחיות בברזיל, אבל החלום הזה לא התגשם.

חלומי לבקר בברזיל נולד מתערובת של כדורגל, סמבה וגם הרבה ספרות. האהבה לברזיל מתחילה בשנת 1970, כשצפיתי כילד בנבחרת הכדורגל המלהיבה ביותר בהיסטוריה, נבחרת ברזיל, זוכה בגביע העולם בסגנון שהלוואי והיה חוזר על עצמו גם בכדורגל המודרני של ימינו. החלום התעצם בהמשך בעזרת קריאת הרומנים הבלתי נשכחים של ז’ורז’ה אמאדו, שהם שילוב של סמבה וספרות, ונמשך באמצעות שיחות בלתי נגמרות עם חברי הוותיק, יזהר באר, ברזילוג בנשמה, ששכנע אותי שהגיע הזמן להפוך את החלום למציאות. לבסוף, נחתנו שם שנינו – הוא לביקור שני ואני לביקור ראשון – ימים אחדים לפני הקרנבל של 1989. באותו ביקור חרשתי את ברזיל לאורכה ולרוחבה, השתתפתי בשני קרנבלים, אחד רשמי והשני יזום, וזכיתי לחוויה של פעם בחיים.

מרגע ששבתי ארצה, כל מעייניי היו נתונים רק לדבר אחד – החזרה לברזיל. אלא שסדרה של אירועים מצערים הרחיקו אותי מהחלום. פעם אחר פעם נאלצתי לבטל את נסיעותיי לברזיל, אחרי שכבר הזמנתי כרטיס טיסה, והתחלתי כבר להאמין בתעתועי הגורל. אולי כוהנות הקנדומבלה, ששיתפו אותי בטקס הימאנז’ה שלהן בסלבדור באהיה, הטילו בי כישוף. חשבתי לעצמי שז’ורז’ה אמאדו, הסופר הברזילאי הכי אהוב עלי, יכול היה לרקוח עלילה מאגית המורכבת מלחשים והשבעות, כדי להסביר מדוע התעכבתי שנים רבות כל-כך להגשים את חלום השיבה שלי לברזיל.

קרנבל בברזיל

כדי להתחמק מהכישוף, בחרתי לנסוע לארצות אקזוטיות אחרות, ומכיוון שמצאתי שם את עצמי, החלטתי להישאר. ברזיל הלכה והתרחקה, הלכה והתייקרה, ואני כבר האמנתי לתומי שלעולם לא אשוב למדינה הכי מלהיבה והכי מאגית שבה ביקרתי מעודי. המשכתי לחלום על ברזיל כמו גיבור ספרו של יצחק בן נר, “ארץ רחוקה”. אולם בעוד שנהג המונית של בן נר חלם על ניו-זילנד, אני חלמתי על ברזיל, ארץ רחוקה לא פחות, שהלכה והתרחקה ממני.

2008. 19 שנה חלפו מאז ביקורי האחרון בברזיל, והנה אני שוב מתייצב בתור של ביקורת הדרכונים בשערי הכניסה לברזיל, השער לעולם חלומותיי האמיתי. השער הזה נפתח בפניי מחדש בזכות הזמנה מפתיעה שקיבלתי באמצעות שגרירות ישראל בברזיל להשתתף בבינאלה של סאו פאולו, 2008.

בימים אלה, כשברזיל מסיימת לחגוג את הקרנבל השנתי שלה, שהעניק השראה רבה לסופרים ומשוררים ויתר יוצרים ואמנים, כדאי להיזכר שחוגגים שם פעמים אחדות בשנה גם “קרנבלים” ספרותיים, המתקיימים במועדים שונים בכמה ערים מרכזיות במדינה.

בסאן  פאולו: לא מכירים אף אחד חוץ מעמוס עוז

ברזיל נמנית כיום עם עשר הכלכלות החזקות בעולם. אחרי שנים רבות של כלכלה מדשדשת הצליח הפועל לשעבר שהפך לנשיא, לולה איגנאסיו דה סילבה, להגשים את הפוטנציאל הגלום בעם הברזילאי. עם הסמבה והכדורגל, שסמלו המסחרי  הוא בליין כמו רונלדיניו, הפך פתאום גם לעם יצרני. אבל מאז ומתמיד חיו בברזיל מולטי מיליונרים, רק שהם עבדו לעצמם ולא לטובת המדינה.

כנראה שיחלפו עוד שנים רבות נוספות עד שברזיל תהפוך לאחת מעשר המעצמות המובילות בעולם גם בתחום הספרות. בתחום הזה, למרות שפע הסופרים, היא עדיין מפגרת מאחור. היא מפגרת מאחור, כי הברזילאים ממעטים מאוד לקרוא, ורק בתחום ספרותי אחד הם משתווים למעשה לצמרת העולמית – מחירי הספרים המאוד גבוהים (עלות ספר בברזיל נעה בין 30 ל65 ריאל, דהיינו בין 20 ל40- דולר).

פאולו קואלו

אבל יש ברזילאי אחד שבכל זאת נכנס לרשימת עשרת הסופרים הכי נמכרים בעולם – פאולו קאולו, סופר שהיגר מארצו וחי כיום באירופה. קואלו הוא הסופר הברזילאי הכי ידוע והכי נמכר בעולם. ב-2008 הוא חגג את מכירת העותק המאה מליון של ספריו. אבל הצלחתו הכבירה מטריפה לסופרים הברזילאים את המוח ומעוררת כמובן את מיצי הקנאה שלהם. הביקור בביאנלה של סאו פאולו לימד אותי שקאולו הוא שם כמעט מוקצה עבור הסופרים הברזילאים. הסיבות לכך מגוונות: מקנאת סופרים (הגם שמדובר במדינת ענק בת 180 מיליון תושבים, סופרים רבים מוכרים לא יותר ממאות עותקים, ואילו הוא מוכר מאות מיליונים), פטריוטיזם (“הוא בוגד וחי בפריז”, אמר לי מישהו) ועד סיבות ספרותיות טהורות. ספריו הקליטים של קאולו לא עומדים, כמובן, ברמה של ספרי ז’ורז’ה אמאדו, שעבור הברזילאים נשאר סמל גם לאחר מותו.

 

הצלחתו העצומה של קאולו רק ממחישה את מצבם העגום של סופרים ברזילאים אחרים. לקולונל של גרסיה מארקס אין מי שיכתוב אליו, אבל ללא מעט סופרים ברזילאים טובים אין כנראה כמעט מי שיקרא אותם. נשיא אגודת הסופרים של ברזיל, גואניר אוליביירה, סיפר לי, שכאשר במחסניו של המו”ל נשארת כמות נכבדה של עותקים – המדינה דואגת לרכוש אותם, וכך נגאלים מאבק השיכחה ספרים רבים. הלוואי עלינו.

בברזיל לא רוצים לדעת שום דבר על קאולו, אבל יודעים, כמובן, עוד פחות על הספרות הישראלית, המהווה נעלם אחד גדול עבור הקורא הברזילאי הממוצע. במהלך שיטוט בביאנלה של סאו פאולו, מהגדולות בעולם, מצאתי רק הוצאות מעטות שתרגמו ספרות עברית לפורטוגזית. אולם למעט העובדה המצערת הזו, סאו פאולו, כרך מודרני ענק, שבו חיים 20 מליון תושבים, ובו נוסעות שש מליון מכוניות, העמיד אירוע מפואר, שבו השתתפו 900 מו”לים ובו ביקרו קרוב למיליון איש. זו הסיבה שסופרים מכל רחבי ברזיל, וגם מו”לים וסופרים מרחבי העולם, נוהרים לכאן. כולם, חוץ מקאולו, שאיש כמדומה בסאו פאולו לא יסלח לו על היעדרו.

המו”לים היחידים בברזיל שמתרגמים ספרות עברית הם, במקרה או שלא במקרה, יהודים. ארבעה מו”לים יהודים כאלה פועלים בברזיל, אחד מהם הוא לואיס שוורץ, הבעלים של “קומפנייה דה לטרס”, שרכשה את הזכויות של כל ספריו של עמוס עוז ופרסמה לא מעט מהם, ובהמשך גם את הזכויות של ספרי יהושע. מו”ל יהודי אחד, ז’אירו פרידלין, הבעלים של הוצאת “ספר”, קיבל אותי ואת רפי זינגר, ששימש אז בתפקיד מספר 2 בשגרירות, במאור פנים בחנות הספרים שלו, שבה אפשר להאזין לנעימות שיזכירו לישראלי דווקא את יום הזיכרון, אך מושכות מאוד, כך מתברר, קהל אוונגליסטי הלהוט לקנות מזכרות מישראל, בעיקר צה”ליות. ספרות ישראלית פחות מעניינת אותם. הספרים הבולטים כאן הם דווקא ספרי היסטוריה וספרים על פוליטיקאים (למשל “המרד” של מנחם בגין).

פרידלין ייצג בעבר את שגרירות ישראל בביינאלה בסאו פאולו, והוא זה שהקים עבורה את הדוכן. אבל בשל ההתייקרות שלא תאמנה בברזיל והעלויות הגבוהות במיוחד – ב-2008 לא הוקם דוכן, ורק ספרים ישראלים מעטים הוצגו וגם הם בתפזורת, בין המו”לים השונים.

40 רומנים עבריים תורגמו בברזיל לפורטוגזית בשישים השנה האחרונות, כמעט מחציתם תורגמו על ידי ננסי רוזנשן.

( רשימה מלאה של כלל הספרות העברית שתורגמה והופיעה בברזיל נמצאת כנספח בסוף מאמר זה .אלי אשד)

 ננסי רוזנשן היא פנסיונרית יהודיה חביבה, שבמשך שנים רבות עמדה בראש הקתדרה לעברית באוניברסיטה יו.אס.פי, המוסד האקדמי הכי חשוב בסאו פאולו. בתרגום ספרות עברית היא רואה משימת חיים. כשאני שואל אותה כמה ריאלים (המטבע הברזילאי) היא יכולה להשתכר מזה, רוזנשן מביטה בי בחיוך עגום, שמסביר לי שאולי מוטב שאוותר על השאלה. הספר האחרון שתרגמה הוא “שליחותו של הממונה על משאבי אנוש” של א.ב. יהושע, שאותו הצליחה לתרגם בתוך חודשיים. אבל, כמדומה, שמחצית מהזמן הקדישה לפיצוח בעיה תרגומית בוערת. נחש בעברית זה זכר, אבל בפורטוגזית קוברה זו נקבה, אז מה עושים? עשרות דיונים עם המו”ל, עד שהוחלט להחליף את מינה של החיה בזוחל אחר. סממית או משהו בדומה.

על מפעל חיים שכזה ראויה אולי רוזנשן לפרס, אבל בישראל איש כמעט לא שמע עליה. רוזנשן מתרגמת רק כשמו”ל מבקש זאת ממנה, אבל גם כשהמו”ל מבקש לא תמיד כתב היד מתפרסם. למשל, את אחד הרומנים של עגנון, שננסי לא ממהרת להסגיר את שמו, היא תרגמה לפני 20 שנה(!) אבל הספר טרם ראה אור.

“סיפור על אהבה וחושך” מאת עמוט עוז במהדורה ברזיליאנית. עמוס עוז הוא הסופר הישראלי המוכר ביותר בבראזיל.

ואם ספרו של עגנון, חתן פרס נובל, לא רואה אור, זה אולי יכול להסביר את העובדה מדוע בברזיל כמעט ולא שמעו על הספרות העברית מחוץ לשערי הקהילה היהודית. במקרה הטוב, מכירים שם את עמוס עוז ועוד שניים (א.ב. יהושע ודויד גרוסמן). אפילו על יוצרים בעלי שם רב באירופה ובארה”ב כמו א.ב. יהושע, דויד גרוסמן ואהרון אפלפלד, שמעו רק מעטים בברזיל. גם על סופרים ידועים כמו אהרון מגד, יצחק אורפז, יורם קניוק, פנחס שדה, יעקב שבתאי, עמליה כהנא-כרמון, יהודית הנדל, או משוררים כמו יהודה עמיחי, דוד אבידן או נתן זך, שרובם זכו בפרס ישראל, ואחרים כמו מאיר שלו, אלי עמיר, רוני סומק, סמי מיכאל, חיים באר, יהושע בר יוסף, צרויה שלו, לאה איני, יהודית קציר, אתגר קרת, אורלי קסטל בלום, יוסי אבני-לוי, ציפי שחרור, אשכול נבו, אמיר גוטפרוינד, מירה מגן, שפרה הורן, רות אלמוג, ורבים אחרים שזכויותיהם רבות וטובות, הקורא הברזילאי כלל לא שמע, למעט אולי קומץ יודעי ספר מהקהילה היהודית בסאו פאולו, כמו מואסיר אמאנסיו הקורא עברית במקור וממילא מעדיף לקרוא דווקא את י”ח ברנר ובני דורו.

אבל פה ושם היו לי בברזיל בכל זאת הפתעות נעימות: גיטה גינצבורג, מנהלת בית-הספר היהודי “פרץ” בסאו פאולו, שם הרציתי על האנתולוגיה של ספרות עברית שערכתי, “אל פואבלו דל ליברו”, סיפרה לי שהיא מכירה את כתיבתה של שולמית גלבוע, אחת המשתתפות בספר (בנוסף לגלבוע, משתתפים בספר גם: אהרון מגד, יחזקאל רחמים, יונתן פיין, יצחק אורפז, אור גראור, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, אלי עמיר, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יוסל בירשטיין, יעל ישראל ואנוכי). קלריסה פדר, סטודנטית במחלקה לעברית באוניברסיטת סאו פאולו, יוצרת ועיתונאית בכתב העת היהודי, “טריבונה חודאיקה”, סיפרה לי, שהיא כותבת תזה על “חלקיקים אנושיים” של אורלי קסטל-בלום. סטודנטית אחרת באוניברסיטת ברזיליה, סיפרה שהיא מעריצה את שיריו של מואיז בן הראש.

כשהתחוור לי שסופרים ישראלים רבים כך-כך הם בבחינת נעלם כמעט גמור, הפכתי נחוש יותר להכליל ולאגד אותם בשלוש האנתולוגיות של ספרות עברית שערכתי עד כה בשפה הספרדית, וכך להעניק הזדמנות לקורא הדרום אמריקני והלטיני להכיר פרצופים חדשים. הגיע הזמן.

רסיפה: הפסטיבל ה”יהודי”

פורטו דה גאלינאס

שנה לאחר מכן, 2009, השתתפתי בפסטיבל הסופרים של פרנמבוקו, המכונה “פליפורטו”. פסטיבל זה מתקיים בעיירת החוף הפצפונת פורטו דה גאלינס, מרחק פחות מחצי שעה נסיעה מרסיפה, בירת מחוז פרנמבוקו השוכנת בצפון ברזיל. הפעם הגעתי מצויד כבר בשתי אנתולוגיות של ספרות עברית בעריכתי, “אל פואבלו דל ליברו” ו”און סולו דיוס”, שזכה להתעניינות רבה אף יותר מקודמו (להלן רשימת המשתתפים: אסתי ג. חיים, אילן שיינפלד, שפרה הורן, יצחק אורפז, מירה מגן, יצחק גורן, נאווה סמל, יהושע בר יוסף, יצחק בר יוסף, אהרון מגד, שהרה בלאו, אורציון ישי, עליזה הרט, רן יגיל, ניצה סלונים, יוסי וקסמן, יעל ישראל, אבשלום קווה, חנה טואג, מואיז בן הראש, לבנה מושון, יחזקאל רחמים, תנחום אבגר, ירון אביטוב וחנה בת שחר). את “ספר השלום”, אנתולוגיה של ספרות ישראלית העוסקת ביחסי יהודים ערבים, שראתה אור בעריכתי רק לפני כחודשיים, לא היה אז סיפק בידי להציג בברזיל (באנתולוגיה זו משתתפים: סמי מיכאל, סמיח אל קאסם, אילת שמיר, אלמוג בהר, אלי עמיר, מוחמד עלי טאהא, יוסי אבני-לוי, יוסי גרנובסקי, סלמן מצאלחה, רבקה קרן, יצחק אורפז, מירה מגן, איימן סיקסק, שפרה הורן, אהרון מגד, נעים עריידי, ראובן מירן, מואיז בן הראש, איימן אגברייה, לבנה מושון, מוחמד אגואני, בועז יזרעאלי, אבנר שץ, ציפי שחרור, איאת אבו שמיס, אסמה ג’וף, יוסי וקסמן, יעל ישראל, קייס נאשף, יצחק גורן, יחזקאל רחמים, אושרת קוטלר, זהייה קונדוס, אהוד עין-גיל, דאה הדר, פואז מהנא חוסיין, ברוך שמעוני, נגה טרבס, מוחמד ג’באלי ואנוכי).

אורח הכבוד של ערב הפתיחה של פסטיבל הסופרים החמישי של פורטו דה גאלינס, שהתקיים בהשתתפות עשרות יוצרים, היה הסופר מאורגוואי, אדוארדו גלאנו, שהאנציקלופדיה של דרום אמריקה שכתב הפכה אותו באותה עת לאחד הסופרים המבוקשים באזור. כל זאת, בזכות נשיא ונצואלה, הוגו צ’אבס, שהעניק עותק מהספר במתנה לנשיא ארה”ב, ברק אובמה. מאז גלאנו כנראה חב חוב של כבוד לרודן צ’אבס, שהוא המנהיג האולי יחיד בעולם שסינגר על נשיא לוב, מועמר קדאפי ורצח העם שהוא מבצע בארצו. גלאנו הירבה להזכיר את צ’אבס בנאום הפתיחה המאוד לא מרשים שלו לפסטיבל – נאום שהעלה יותר שאלות מאשר תשובות. בברזיל לא מעריצים במיוחד את צ’אבס, וגלאנו איבד נקודות אצל הקהל, וגם אצלי. כמו תמיד, שאלתי את עצמי מדוע לא מעט סופרים דרום אמריקנים נוהגים בעיוורון מטופש שכזה ומסנגרים על רודנים מסוגם של פידל קסטרו וצ’אבס. התשובות לשאלה הזו הן רבות ומעידות בעיקר על כשל חיסוני אינטלקטואלי, הגורם להם, בשל עוינותם לארה”ב, לאהוד את כל מי שמעז לצאת נגדה.

עד לאותו נאום חיוור שהשמיע גלאנו בפתיחת הפסטיבל הכרתי אותו יותר דווקא בזכות כתיבתו על כדורגל: ספר מבריק שלו על כדורגל שתורגם לעברית בהוצאת “גלורי”, הוא תערובת של שנינות סוציולוגית וספורטיבית. כל עוד גלאנו מדבר על כדורגל יש לו משהו חשוב לומר, אבל הוא הרבה פחות מעניין כשהוא מדבר על צ’אבס.

דוגמא לקלישות הרעיונית של גלאנו בנושאים שבמחלקות היה אזכור חומת ברלין. באותה עת חגגו בעולם עשרים שנה לקריסת חומת ברלין. גלאנו הזכיר באותה נשימה את החומה שבונה ארצות-הברית בגבול מקסיקו ואת החומה שבנתה ישראל בשטחים. ציפיתי לפאנץ’-ליין בנוסח ספר הכדורגל של גלאנו, או לפחות בנוסח הפאנץ’-ליין של יורם ארבל וה”ככה לא בונים חומה שלו”, אבל כל מה שגלאנו הצליח להפיק היתה שאלה הלגמרי מימית: “פורקה סרה?” – שאלה שהיתה זוכה בעגת הכדורגל שלנו לכינוי “בעיטת דרדל’ה”.

כשהנאום המייגע של גלאנו הסתיים סוף-סוף, מחיאות הכפיים היו קלושות מהצפוי. כמה יוצרים ברזילאים שפגשתי לאחר מכן לא התפעלו במיוחד מנאום הליקוק הזה לצ’אבס. במיוחד לא אהבה אותו הסופרת והמשוררת הברזילאית וילמאסי ויאנה, ששאלה אותי האם כסופר ישראלי נפגעתי מכך שהוא הזכיר שלא לצורך את ישראל. דיברנו על מעמד הסופר בישראל ועל מעמדו בברזיל, שבה התקציב לספרות הוא אפסי.

פרופסור ז’קס אלברטו ריבמבוים

גלאנו אולי לא בעד ישראל, או לפחות לא בעד החומה שהיא בנתה, אבל ברסיפה, בירת מחוז פרנמבוקו, העיר שבה גדל נשיא ברזיל לשעבר לולה, פגשתי לא מעט סופרים וסופרות ומארגנים שהם דווקא כן. כמעט כל משתתף ברזילאי שם טרח להתהדר באוזניי, שכמה מחבריו הטובים ביותר הם יהודים, ושבית הכנסת הראשון באמריקה הלטינית נבנה בעיר רסיפה (לאחר מכן, ויחד עם נציג הקהילה היהודית בעיר, פרופ’ ז’קס אלברטו ריבמבוים, ערכתי סיור בבית הכנסת המקומי, אבל זה שנבנה במאה ה-19 ולא בית הכנסת העתיק שכבר אינו קיים יותר). היהודים הגיעו לרסיפה תחת השלטון ההולנדי, אולם משהולנדים ניגפו בפני הברזילאים, היהודים נדדו משם ויחד עם ההולנדים נמנו עם מקימיה של ניו-אמסטרדם, הלא היא ניו-יורק, שהפכה בהמשך לחלומם של מהגרים יהודים וישראלים רבים, בעוד שרסיפה קצת נשכחה מאחור.

ורוניקה זידוביץ’ עם אנטוניו  קמפוס .צילם ירון אביטוב

ראשונה שהתוודתה באוזניי על אהדתה ליהדות היתה ורוניקה, המארגנת של הפסטיבל, שבכל משך השיחה איתי נאבקה עם צרצוריו המעצבנים של מכשיר הסלולר שלה שלא נדם לרגע. התמזל מזלו של ש”י עגנון, חתן פרס נובל, חשבתי לעצמי, שבימיו עדיין לא היה מכשיר סלולר, כיוון שאילו היה כזה הוא היה נאלץ להשיב לכל מברכיו, במקום לכתוב.

הסלולר הותיר לי רק מעט מאוד זמן נטו לשוחח עם ורוניקה ז’ידוביץ, אבל היא התעקשה שלא אלך, כיוון שהיה לה סוד קטן לגולל באוזניי – סוד ששמרו מפניה הוריה, ובעיקר אמה, עד כמעט ליום מותם. רק כשמלאו לוורוניקה 50 גילתה לה אמה שהיא בעצם יהודייה, שהסכינה לקבל את התנאי של בעלה – לגדל את הילדים כקתולים. האם המתינה למות האב כדי לספר על כך לוורוניקה. זו מיהרה להיפגש עם רב הקהילה היהודית של רסיפה, וזה שאל אותה לשם משפחתה.

“ז’ידוביץ,” אמרה ורוניקה, “ואבא שלי הגיע מפולין”.

את יודעת מה פירוש השם?” שאל הרב.

לא, מאיפה לי לדעת“, השיבה ורוניקה במבוכה.

“ז’ידוביץ זה בן של יהודי. ז’יד היה כינוי הגנאי של היהודים בפולין“, הסביר הרב.

“אבל אבא שלי טען תמיד שהוא קתולי“, אמרה ורוניקה.

“אז טען”, השיב הרב. “למעשה את יהודייה משני הצדדים“.

עתה, בגיל חמישים פלוס ורוניקה ז’ידוביץ מנסה לארגן מחדש את פאזל הזהות שלה.

אחרי טיסה מפוצלת, שכללה שלוש טיסות משנה שארכו 24 שעות, עם לא מעט המראות ונחיתות, גם אני הייתי צריך לארגן מחדש את פאזל הזהות שלי בהגיעי לפרנמבוקו. אבל סיפורה של ורוניקה לכד כל-כך את תשומת לבי, שאמרתי לה: “ורוניקה, נדמה לי שאת היית צריכה להיות סופרת בעצמך ולא רק מארגנת של פסטיבל סופרים”. ורוניקה צחקה ורצתה להשיב לי משהו, אבל הסלולר שוב צלצל, השיחה התארכה ואני כבר פניתי לדרכי.

Mario Helio Gomez

מריו הליו גומז .צילם אביטוב.

למחרת בצהריים שוחחתי עם נשיא הפסטיבל, אנטוניו קמפוס, ומנהל הפסטיבל, מריו הליו גומז, שהיו גאים מאוד שניהם בהתמצאותם בהיסטוריה היהודית של פרנמבוקו. הליו גומז העניק לי כישראלי יחס מיוחד ודיבר על חיבתו לישראל ולספרות הישראלית שהספיק לקרוא (עוז כבר אמרנו) וניהל איתי שיחות ארוכות על תולדות האנוסים בדרום אמריקה, שסיקרנו אותו מאוד.

קמפוס, שביקר כבר בישראל, סיפר שהמשורר הברזילאי הראשון בהיסטוריה וזה שכתב את הפואמה הברזילאית הראשונה הוא בנטו טשיירה, בן למשפחת אנוסים ממוצא יהודי. טשיירה התגורר במאה ה-17 באולינדה, עיירה שהפכה לימים לאחד ממוקדי הקרנבל הסוערים בברזיל. קאמפוס הבהיר ש”הפרק היהודי של רסיפה הוא לא אפיזודה, אלא חלק חשוב בהיסטוריה של פרנמבוקו וברזיל”.

קמפוס גם סיפר לי ששלושה מבין 40 חברי האקדמיה הספרותית של ברזיל, אקדמיה ברזילרה דה לטראס, הם יהודים: אנאודו ניסקייר, ז’וזה מדלין ומואסיר סקליר.


טטיאנה שלו-לוי

סופרים יהודים הם לא רק חברי האקדמיה הברזילאית, אלא גם הפגינו השתתפות ערה בפסטיבל הסופרים של פרנמבוקו. פגשתי שם בין השאר  את טטיאנה שלם-לוי, שרומן הביכורים שלה “המפתח של איזמיר” תורגם כבר לשפה הספרדית אך טרם תורגם לעברית. זוהי סאגה על יהודים שגורשו מפורטוגל במאה ה-15 , נדדו לאיזמיר, שבה המשיכו לדבר ספניולית, ומשם, בשנות ה-20 של המאה הקודמת היגרו לברזיל. סאגת ההגירה של המשפחה לא הסתיימה בכך. בשנת 1976, גיבור הרומן שהוא קומוניסט גורש לפורטוגל, וכך המעגל נסגר.

הרומן מבוסס על הסיפור המשפחתי של טטיאנה שלם-לוי, והוא זכה בפרס ספר הביכורים של ברזיל, פרס סאו פאולו לספרות שנת 2008. מאז מסמנים את שלם-לוי כדבר הבא בספרות היהודית בברזיל, אולי כקלריסה ליספקטור החדשה.

טטיאנה שלם-לוי מזכירה מעט בחיצוניותה של דורית רביניאן. היא נמוכת קומה, פניה נאות, נראית צעירה מגילה, 30. היא מייחלת כמובן שהספר יתורגם ביום מן הימים גם לעברית. “ביקרתי בישראל ב-2008 ונהניתי מהביקור”, סיפרה. “אשמח מאוד אם יפרסמו את הספר שלי גם בעברית. זוהי היסטוריה של הגירה, של גירוש וזוהי חלק מההיסטוריה של העם היהודי.

-האם קראת יצירות של סופרים ישראלים?

“כן, את עמוס עוז, יהושע וגרוסמן. אהבתי מאוד את מה שקראתי. את עמוס עוז יותר מכולם, אבל אולי משום שיש יותר ספרים שלו בפורטוגזית“.

פרננדו דוידוביץ

בפסטיבל השתתף יוצר יהודי צעיר נוסף, פרננדו דוידוביץ’, 27, שזכה במקום השלישי בתחרות הווידיאו שירה של הפסטיבל. “יש לי גם שם בעברית,” מעדכן דוידוביץ’, “ישראל בן אהרון דויד”. שיר-הווידיאו שלו נראה משופע במידת-מה מוודי אלן, אבל דוידוביץ לא מתיימר להיות וודי אלן הברזילאי. הוא דווקא רקדן וכוריאוגרף, ובמשך חצי שנה חי בישראל וגר בנהריה. “אני רוצה להיות עולה חדש”, הוא אומר לי בעברית.

-וגם להיות משורר ישראלי?

“אני לא חושב שיש לי מספיק עברית בשביל להיות ישראלי פואט”.

ביריד פגשתי משוררת חצי יהודייה נוספת, אבל כשניסיתי לשוחח איתה על הצד היהודי שלה בעלה הברזילאי-נוצרי הדף אותי בנימוס תקיף, כשהגדיר את שאלותיי אליה בנושא כ”חסרות נימוס”. הסברתי לו שאשתו היא זו שסיפרה לי מיוזמתה על מוצאה היהודי, אבל זה לא שינה כמלוא הנימה את תקיפותו. התקרית הזו הסבירה לי שאולי מראית העין של האהדה ליהדות היא מטעה ומדובר עדיין בנושא טעון מאוד.

הוויכוח לא הפריע אגב לברזילאי דנן למהר ולרכוש בחנות הספרים של הפסטיבל את “און סולו דיוס”, אנתולוגיה של ספרות עברית בנושא האמונה היהודית בעריכתי שנמכרה שם.

התשובה לסארמאגו

 

גונסאלו טווארש

בפסטיבל “פליפורטו” פגשתי לא רק סופרים וסופרות יהודים אלא, כמובן, גם סופרים זרים. לא לכולם היתה ביקורת על ישראל כמו לאדוארדו גלאנו. פגשתי גם סופר פורטוגלי ידוע שדווקא אוהד את ישראל וסנגר עליה רבות.

גונסאלו טווארש הוא סופר מפורסם בארצו, פורטוגל, וגם זכה לכבוד רב של התקשורת בברזיל, שפרסמה עליו מאמרים לא מעטים במהלך ביקורו שם, אבל כל זה לא שינה כהוא זה מאורחותיו. הוא נשאר נעים הליכות ובלתי אמצעי. בגיל 39 נראה טווראש כמו בוהמיין פורטוגלי (ממושקף, זקנו פרוע משהו, לבוש בטריקו ומכנסיים קצרים) יותר מאשר כמו סופר שזכה בפרס סאראמאגו ובפרסים יוקרתיים נוספים (ביניהם פרס פורטוגל טלקום, 2007) ותורגם כבר ל-15 שפות. עולם הספרות בפורטוגל רואה בטווארש כמעין ממשיכו של ז’וז’ה סאראמאגו, חתן פרס נובל. ב-2005, בשעה שהוענק לו פרס סאראמאגו על ספרו “ירושלים”, הגדיר אותו מי שהפרס קרוי על שמו כ”סופר הפורטוגלי הטוב ביותר בבני דורו”. סאראמאגו אף הוסיף בנימה הומוריסטית, ש”אין לטווראש זכות לכתוב היטב כל כך בעודו בסך הכול בן 35. מתחשק לי להכות בו”.

 

אחרי שמכירים אישית את טווארש, הדבר האחרון שמתחשק זה להרביץ לו. מוטב דווקא להחמיא לו על כישוריו הספרותיים, שהפכו אותו לדבר הבא בספרות הפורטוגלית. טווארש, נשוי ואב לשלושה ילדים, פרסם עד כה, ובתוך שמונה שנים, לא פחות מ-23 ספרים. קצב הכתיבה שלו פורה להדהים, אבל טווראש מבהיר שהוא כתב את רובם בגילאים שבין 18 ל-30, וחלק מהספרים הם נובלות קצרצרות. שני ספריו הידועים ביותר הם “ירושלים”, שראה אור בעברית בהוצאת כנרת זמורה ביתן, ו”אפרנדר א רסאר”, ללמוד להתפלל. גם סדרת הנובלות השכונתיות שלו, “אל באריו” (השכונה), שמשווים אותה ל”ערים הסמויות מהעין” של איטאלו קלווינו ולסיפוריו של לבורחס, זכו לתהודה באירופה וספריו והם מופצים כבר בשלושים ארצות ועכשיו גם בישראל.

ירושלים

“ירושלים” מתרחש במשך לילה אחד, ליתר דיוק בין השעה שלוש לשש בבוקר, ועוסק בקבוצת אנשים בודדים, כל אחד מהם מעונה ומיוסר על פי דרכו. האחד עומד להתאבד בקפיצה, השנייה חולה במחלה סופנית והולכת לבקש את רחמי הכנסייה, והשלישי מסתובב באקדח טעון. מועדון הלבבות הבודדים האלה לא מתרחש כלל בירושלים של מטה, זו שמוכרת לנו ממטעני החבלה, אלא בירושלים של מעלה, זו שמטען החבלה היחיד שמאיים על גיבוריה הוא מטען הסבל האנושי. ואם “ירושלים” זכה לשם הקורץ מאוד הזה לקורא הישראלי, הרי זה רק בשל השימוש התדיר והמפתיע מאוד שעושה טווארש דווקא בפסוק: “אם אשכחך ירושלים, תישכח ימיני”.

-מה לסופר פורטוגלי קתולי ולפסוק מהתפילה שעזר לדורות של יהודים בגולה להתגעגע לציון?

הפסוק התנכ”י הזה מלמד על חשיבות שימור הזיכרון, והוא מהווה מעין סמל לרומן. זו לא ירושלים פיזית אלא ירושלים מטפיזית, המלמדת שיש עבר חשוב שאסור לנו לשכוח. לגיבורי הספר יש עבר אלים. הם סבלו, אושפזו יותר משנתיים בבית חולים פסיכיאטרי, וכאשר שוחררו הם נשבעו שלא ישכחו את מה שעברו“.

-כל הסמלים שאתה בוחר בהם הם סמלים יהודיים מובהקים, או כאלה שקשורים לרדיפות של הנאצים.

“יש לי קשר מאוד ישיר עם ההיסטוריה היהודית. נראה לי שההיסטוריה של המאה ה-20 מעורבת וקשורה לא מעט להיסטוריה היהודית. קראתי הרבה על השואה, והדבר השפיע עליי מאוד וגם על יצירתי. יש לי גם חיבה גלויה לעם היהודי, כיוון שהם עם שהזדהה תמיד עם ספר ולא עם טריטוריה. עוד דבר שמושך את תשומת לבי, זה המספר העצום של אנשים איכותיים בתחום המדע והספרות שיצאו מהעם היהודי”.

-האם חשבת פעם ללמוד יהדות?

קראתי לא מעט על יהדות, אבל העניין שלי בה הוא לא דתי. זה עניין אינטלקטואלי ולא דתי, מעולם לא חשבתי להתגייר”.

-בעוד אתה מצדד בעמדות ישראל, סאראמאגו, בכיר סופרי פורטוגל והאיש שהעניק לך את הפרס הקרוי על שמו, התבטא לא פעם נגד ישראל. מה דעתך על התבטאויותיו?

“אני מכבד מאוד סופרים ותיקים כמו סאראמאגו, ואני מעריך מאוד את כתיבתו. אבל אני לא מסכים עם עמדותיו בנושא ישראל. מצד שני, לעם היהודי יש מחויבות להבין גם את הסבל של האחר. כאשר עם צריך להגן על ההישרדות שלו, הוא חייב להגן עליה בכל דרך אפשרית. משום כך אני מבין היטב את כל הפעולות של ישראל להגן על עצמה. אבל להגן על ההישרדות ולא יותר מזה”.

פורטו אלגרה: יריד הספרות הגדול מכולם

 

פורטו אלגרה

מפורטו דה גאלינס בצפון ברזיל המשכתי בטיסה ארוכה לפורטו אלגרה, בדרום ברזיל, שבה התקיים זו השנה ה-55 יריד הספרות הבינלאומי, שמארגניו מגדירים אותו כ”יריד הגדול באמריקה הלטינית”. גם בסאו פאולו וגם בגוואדלחארה שבמקסיקו, שהיריד שלו הוא מהגדולים באמת בעולם, טוענים כך, אבל זה לא מפריע לבני פורטו אלגרה לטעון אף הם לכתר.

מכל מקום, לפורטו אלגרה, עיר בת שני מליון תושבים, אין במה להתבייש. פורטו אלגרה מכונה “העיר הכי לבנה בברזיל” או “אירופה של ברזיל. מזג האוויר הלוהט של פורטו דה גאלינס מפנה כאן את מקומו למזג אוויר קריר הרבה יותר, ורבים הסתובבו ברחובות עם מעילים וז’קטים. בחורף הטמפרטורה אף יורדת לאפס מעלות, מה שמסביר את אופיים האירופאי של המקומיים. אבל הקהילה היהודית במקום היתה חמה מאוד ביחסה אליי, ודאגה למחסורי מכף רגל ועד ראש, ובמיוחד מרילי ברג ואלברט, סגן נשיא הקהילה.

בניגוד לירידים אחרים בסאו פאולו ובפרנמבוקו שמתקיימים במבנים סגורים, כאן מדובר ביריד עממי, יריד של רחוב, משהו כמו שבוע הספר בכיכר רבין בימים הטובים שלו. היריד כאן משתרע על רחובות רבים במרכז העיר והשתתפו בו 300 סופרים, 120 מתוכם זרים. מתוך 120 הזרים, 50 הגיעו מצרפת.

מזג האוויר היה אולי קר, אבל היריד היה חם מאוד ומלהיב, סיבה טובה לבקר בעיר הזו ובברזיל בכלל גם בימים של קרנבלים ספרותיים ולא רק קרנבלים של סמבה.

*מאמר זה נכתב במיוחד לפי הזמנת אתר היקום. הפרק הדן בבינאלה סאו פאולו והראיון עם גונסאלו טווארש פורסמו בשעתו בזמן מעריב, אבל עברו עיבוד מיוחד לצורך מאמר זה. לברזיל הוזמנתי כסופר אורח על ידי שגרירות ישראל בברזיל, משרד החוץ וירידי הספרות. ברצוני להודות לאנשי שגרירות ישראל בברזיל על יחסם הלבבי, שלימד אותי שהם הפכו ל”ברזילאים” במובן החיובי של העניין: רפי זינגר, השגרירה לשעבר ציפורה רימון, השגריר המכהן גיורא בכר, רחל בכר, הקונסול איתן אברהם וקרולינה פטיטינגה. כמו-כן ברצוני להודות לקהילות היהודיות של סאו פאולו,, רסיפה ופורטו אלגרה

תודה מיוחדת גם לאייל סלע, שגריר ישראל באקוודור.

ספרות עברית בברזיל

המהדורה הברזיליאנית של “מלך בשר ודם” מאת משה שמיר

ולהלן באדיבות ירון אביטוב Nancy Rozenchan   המתרגמת מעברית לברזיליאנית  ומכון התרגום של ספרות עברית    רשימה מלאה ככל האפשר של כלל הספרים הישראלים שהופיעו בתרגום פורטוגזי בברזיל :נכון למארס 2011

 

  

הערות:

1. הרשימה אינה כוללת אנתולוגיות (בברזיל פורסמו כ-10 אנתולוגיות של שירה, סיפורת ומסות מן הספרות העברית)

2. הרשימה אינה כוללת ספרים של חוקרים ואנשי אקדמיה (גרשם שלום למשל).

3. הרשימה אינה כוללת ספרים המתוכננים להופיע בברזיל (זכויות תרגום שנמכרו).

4. הרשימה כוללת גם ספרים מאת סופרים ישראלים שלא תורגמו מעברית (ספריו של קישון

למשל, שתורגמו מגרמנית)

5. “אדם בן כלב” מאת יורם קניוק תורגם פעמיים:

A ressurreição de Adam Stein, Rio de Janeiro: Francisco Alves, 1981

Translation: Luiz Horácio da Matta

Adam filho de cão, São Paulo: Globo, 2003

Translation: Nancy Rozenchan

( ברשימה נוספת בפרוייקט זה על ברזיל תתפרסם הרשימה המקבילה על הספרים הישראלים על ברזיל והספרים שתורגמו מפורטוגזית ברזיליאנית לעברית )

ספרים ישראלים  מתורגמים שפורסמו בברזיל

LIVROS HEBRAICOS TRADUZIDOS PARA O PORTUGUÊS

( הרשימההיא לפי אלף בית המחברים הישראלים בעברית )  

גבריאלה אביגור-רותם – מוצרט לא היה יהודי

Mozart não era judeu, Rio de Janeiro: Imago, 1997

Translation: Nancy Rozenchan

אורי אורלב – חיית החושך

Monstro da Escuridão, O

O monstro da escuridão, São Paulo: Edições SM, 2004

Translation: Nancy Rozenchan

אהרן אפלפלד – באדנהיים 1939; צילי [באדנהיים עיר נופש; הכתונת והפסים]

Badenheim 1939; Tzili, São Paulo: Summus Editorial, 1983

Translation: Rifka Berezin; Nora Rosenfeld

חיים נחמן ביאליק – החצוצרה נתביישה [סיפורים]

 

A trombeta envergonhada, São Paulo: Globo, 2007

Translation: Eliana Langer; Nancy Rozenchan

מיכאל בר-זהר – הרשימה הסודית

A Lista Secreta de Heinrich Roehm

Rio de Janeiro: Record, 1976

מיכאל בר-זהר – אניגמה

O enigma,

Rio de Janeiro, Record, 1978

מיכאל בר-זהר – בושם מר

 

Perfume amargo: o caso da L’Oréal, dos Nazistas e do Boicote Árabe, Rio de Janeiro: Imago, 1997

Translation: Alfredo B. Pinheiro de Lemos ((התרגום נעשה מאנגלית)

דוד גרוסמן

עיין ערך אהבה

[livro.jpg]

Ver: Amor – Nancy Rozenchan – Ayen erech ahava

דו קרב

Stock Image

Duelo – George Schlesinger – Du-krav

מישהו לרוץ איתו

Alguém para correr comigo – George Schlesinger – Mishehu laruts iti

בגוף אני מבינה

Desvario – George Schlesinger – Beguf ani mevina

אישה בורחת מבשורה

 

A mulher foge – George Schlesinger – Isha borachat mibessora

סיפור שמשון

Livro - Mel de leão - O mito de Sansão

Mel de leão: o mito de Sansão – Tova Sender – Dvash araiot – Sipur Shimshon

יחיאל דינור (ק’ צטניק) – בית הבובות

A casa das bonecas, Rio de Janeiro: Livraria S. Cohen, 1962

Translation: Jacob Wolf Fuks

יחיאל דינור (ק’ צטניק) – קראו לי פיפל

Atrocidade, Rio de Janeiro: Civilização Brasileira, 1968

Translation: Eduardo de Almeida

נירה הראל – שפת הסימנים של נועה

Os sinais de Noa, São Paulo: Trianon, 1998

Translation: Rosely Mandelman

נורית זרחי – חוש העסקים שלי

Quero vender minha irmã, São Paulo: Edições SM, 2006

Translation: Nancy Rozenchan

אמיל חביבי; יורם קניוק – La terre des deux promesses [ארץ שתי ההבטחות]

A terra das duas promessas, Rio de Janeiro: Imago, 1997

Translation (Kaniuk, from the Hebrew): Nancy Rozenchan

א. ב. יהושע

המאהב

Jehoshua, Abraham B.

O amante – Rifka Berezin, Nancy Rozenchan, Nora Rosenfeld – Hameahev

מולכו

Cinco estações [traduzido do inglês] – Emanuel Brasil e Tati Moraes – Molcho

מר מאני

 

O Sr. Máni – Nancy Rozenchan – Mar Mani

השיבה מהודו

SHIVA

Shiva – George Schlesinger –Hashiva mihodu

מסע אל תום האלף

Viagem ao fim do milênio – Milton Lando –Massa el tom haelef

A noiva liberada – George Schlesinger- Hakala hameshachreret

שליחותו של הממונה על משאבי אנוש

A mulher de Jerusalém – Nancy Rozenchan – Shlichuto shel hamemune al mash’abei enosh

אש ידידותית

Fogo amigo – um dueto – Davy Bogomoletz –Esh iedidutit

מיכל סנונית – ציפור הנפש

O Pássaro da Alma, São Paulo: Trianon, 1998

Translation: Rosely Mandelman

שמואל יוסף עגנון

[חופת דודים וסיפורים אחרים]

New and more stories
translator Rachel de Queiroz

Noivado e outros contos, Rio de Janeiro, Opera Mundi, 1973

שמואל יוסף עגנון

 

Novelas de Jerusalém – Rifka Berezin e outros [coletânea]

שמואל יוסף עגנון

 

Contos de amor – Rifka Berezin e outros [coletânea]

סיפור פשוט

 

Uma história simples – Eliana Rosa Langer – Sipur pashut

עמוס עוז

מיכאל שלי  (1967)

Meu Michel – Milton Lando – Michael sheli

סומכי    (1978)

 

Sumri – Moacir Amancio – Sumhi

מנוחה נכונה (1982)

UMA CERTA PAZ

Uma certa paz – Paulo Geiger – Menucha nechona

קופסה שחורה (1987)

 
 

A caixa preta – Nancy Rozenchan –Kufsa shechora

לדעת אישה  (1989)

Conhecer uma mulher – Nancy Rozenchan – Ladaat isha

המצב השלישי    (1991)

Fima – George Schlesinger – Hamatsav hashlishi

אל תגידי לילה (1994)

NAO DIGA NOITE

Não dia noite – George Schlesinger –Al tagidi laila

פנתר במרתף   (1995)

Pantera no porão – Milton Lando – Panter bamartef

עמוס עוז – מתחילים סיפור   ( 1996)

E a história começa, Rio de Janeiro: Ediouro, 2007

Translation: Adriana Lisboa

אותו הים  (1999)

O mesmo mar – Milton Lando – Oto hayam

סיפור על אהבה וחושך  (2002)

 

De amor e trevas – Milton Lando – Sipur ahava vechoshech

עמוס עוז – פתאום בעומק היער  ( 2005)

 

De repente, nas profundezas do bosque, São Paulo: Compania das Letras, 2007

Translation: Tova Sender

חרוזי החיים והמוות   (2007)

Rimas de vida e de morte – Paulo Geiger –Charuzei hachaim vehamavet

תמונות מחיי הכפר  (2009)

 

Cenas da vida na aldeia – Paulo Geiger – Tmunot michaye hakfar

עמוס עוז – How to cure a fanatic [נגד הקנאות]

 

Contra o fanatismo, Rio de Janeiro: Ediouro, 2004

Translation: Denise Cabral de Oliveira

אפרים קישון – Seasick Whale

 

A baleia mareada, São Paulo: Perspedtiva, 1971

Translation: Amália Zeitel

אפרים קישון – Unfair to Goliath

Golias injustiçado, São Paulo, Perspectiva, 1976

Translation: Amalia Zeitel

אפרים קישון – [הרוסים באים וסאטירות אחרות]

 

Os russos vêm aí e outras sátiras, São Paulo: Editora Pedagógica e Universitária, 1984

Translation: Otto Heilig; Gerta Heilig (התרגום נעשה מגרמנית)

אפרים קישון – Ein Vater wird geboren [אב נולד וטרגדיות אחרות]

 

Como é duro ser pai e outras tragédias, Sào Paulo: Editora Pedagógica e Universitaria, 1984; Circulo do Livro, 1988

Translation: Otto Heilig; Gerta Heilig (התרגום נעשה מגרמנית)

אפרים קישון –

Como aborrecer um guarda e outras histórias, São Paulo: Editora Pedagógica e Universitária, 1984; Círculo do Livro, 1988

Translation: Otto Heilig; Gerta Heilig (התרגום נעשה מגרמנית)

יורם קניוק

A terra das duas promessas – Nancy Rozenchan

אקסודוס

Um romance biográfico – Exodus – a odisseia de um comandante – Nancy Rozenchan

אדם בן כלב תורגם פעמיים

 

A ressurreição de Adam Stein, Rio de Janeiro: Francisco Alves, 1981

Translation: Luiz Horácio da Matta

 

Adam filho de cão, São Paulo: Globo, 2003

Translation: Nancy Rozenchan

אורלי קסטל-בלום – חלקים אנושיים

Partes humanas, Rio de Janeiro: Imago, 2003

Translation: Viviane Gouveia

מאיר שלו – יונה ונער

 

Pombo e um Menino, Rio de Janeiro: Bertrand Brasil, 2010

Translation: Tova Sender

צרויה שלו – חיי אהבה

 

Vida amorosa, Rio de Janeiro:Imago, 2002

Translation: Alda Porto

משה שמיר – מלך בשר ודם

 

Rei de carne e osso, São Paulo: Editôra Perspectiva, 1971

Translation: Jacó Guinsburg; Alberto Guzik

Yaacov Shabtai

זיכרון דברים

 

Passado contínuo – Nancy Rozenchan –

Zichron dvarim

 נספח ב: ברזיל בספרות העברית  : רשימה ביבליוגרפית

מאת אלי אשד

 1. ספרי עיון  והיסטוריה על ברזיל

ג’מס, פריסטוק  אמריקה הלטינית בהווה ובעבר / ; עברית ברוך קרופניק. תל אביב – 1954- : שרברק,

   צ’רלס ווגלי    ברזיל / ; עברית צבי ישיב ; בעריכת י. פאפוריש. — תל-אביב מסביב לעולם, תשכ”ב 1962

אלכסנדר  דותן ברזיל / ירושלים : המועצה לעניני תנועות הנוער שליד משרד החנוך והתרבות, ומוסד סאלד למען הילד והנער, תשכ”ה 1965

   אליזאבת בישופ   ועורכי “לייף”   בראזיל /  ספרית העולם של לייף-ישראל  ספרית מעריב, 1970 ) 

נפתלי גל  יחסי גומלין בין הממסד לבין קואופרטיבים חקלאים בצפון מזרח ברזיל עבודת גמר לתואר “מוסמך”, אוניברסיטת תל-אביב, 1979 –

ישראל. משרד התעשיה והמסחר. המרכז לחקר שוקים ברזיל – ענק מתעורר תל אביב : [חמו”ל], 1980.

גדליה נוה  גורמים מבניים לעומת מאפייני מודרניות בתעוש : עמדת איכרות צפון-מזרח ברזיל כלפי תעסוקה תעשיתית. ירושלים : האוניברסיטה העברית. המחלקה לסוציולוגיה ואנטרופולוגיה חברתית, 1982

‬.   ס”א פיינר האיש על גב הסוס : מקומו של הצבא בפוליטיקה /; מאנגלית ברוך קורות ; עורך יואב תדמור — תל אביב : משרד הבטחון, 1982

  אדוארדו גליאנו העורקים הפתוחים של אמריקה הלאטינית /; תרגמה מספרדית – אסתר סולמי לוי.  תל אביב : ספרי מפרש, 

1990

אפרים דוןידי על הספר

  אילן  רחום    ברזיל בעבר ובהוה : האליטה והעם / תל-אביב : פפירוס, 1990.

 אילן  רחום תת-יבשת בטלטלה : אמריקה הלטינית 1900-2000 ירושלים : כרמל, תשס”ג, 2003

אולריך בק     עולם חדש יפה :   מודל של חברה אזרחית /    נוסח עברי: חנה שוורץ-אייזלר ושלומית אביאסף תל-אביב :   הקבוץ המאוחד,   2002.

ספרי עיון מברזיל

, פאולו פרירה  פדגוגיה של מדוכאים / עברית כרמית גיא חיפה : מפרש, 1981.

רשמי מסעות  בברזיל

  

 פרסי הריסון פוסאט ערוך לפי כתבי-יד, מכתבים ורשימות ע”י בראין פוסאט  מסע פוסאט / תרגום צבי גלעדי [תל-אביב] : כתבים, תשי”ד

סיפור מסע  של חבורת חוקרים בעקבות תרבות אבודה בבראזיל.

  דיויד גראן  העיר האבודה Z  בתרגום סמדר אביב ,כינרת זמורה ביתן ,351 עמודים

 סקירה על הספר “העולם שאבד בברזיל” סיפור מסעו של הקולנל פוסטא בג’ונגל הברזיליאני

בראזיל ארץ הסתירות

מרדכי נחומי    בראזיל ארץ הסתירות : רשמי מסע 1958 / מרדכי נחומי — תל-אביב  1959

 דבורה  אילון-סרני, על פני ברזיל : מסע בארץ הג’ונגל והקידמה / תל אביב  יבנה, תשכ”א 1960

מעשים נועזים בעולם

סן סרר, ז’יל “מן האורינוקו אל האמאזונה ” בתוך מעשים נועזים בעולם / עברית אריה חשביה (תל-אביב) : מ’ מזרחי, (1965).

סיפורי הארארה מז'אבאקוארה

יוחנן סימון, סיפורי הארארה מז’אבאקוארה, רשמי מסע בברזיל, תל אביב 1970 תל-אביב : תרבות וחינוך,1970

ברזיל / עורך אחראי: יהודה שיף ; נוסח עברי: עמי ואילנה שמיר ספריית “ארצות תבל ” מספר 14 [תל-אביב] : רמות-מערכות חינוך, [תשל”ח]

מיכאל ואמיר שיחור ברזיל / תל-אביב : ענבל, מהדורה א’ 1988 .מהדורה ב: 1994.

‬   

ג’יימס ליון ואנדרו דראפן      מדריך ברזיל ; עברית – עינב שרב ; מפות – דני שפיר   שטיינהרט קציר 1997

“Hebrew version of the Brazil chapter from lonely planet publications’ South America

on a shoestring, 6th edition

 אריאל  בר   יבשת בתרמיל : מסע אחר בדרום אמריקה : (אקוודור, גלפגוס, פרו בוליביה, צ’ילה, ,

ארגנטינה, אנטארקטיקה, ברזיל) / (כפר סבא) : אריה ניר : מודן, (תש”ס) 2000

‬  טראקים-מסעות בחמש יבשות / עורך ראשי: גדי בשארי ; עורך: צבי גילת פתח תקוה : גד הפקות, 2002.כולל פרק על בראזיל.

    קונר גורי וג’ון נובל    ברזיל /  ; תרגום – אסף כהן. — תל-אביב : שטיינהרט-קציר, 2003

ברזיל/ עברית – אסף כהן ; מפות דני שפירו. — נתניה : שטיינהרט-קציר, תשס”ט 2009.

ברזיל. — תל אביב : דיסקברי ישראל.   ‫ 29 ס”מ ; 98 ע’. ( טיול עולמי ; 2004

מטיילים – ריו דה ז’נרו כל השנה קרנבל / תל אביב : מסע אחר, 2003.

למטייל – עוד קצת על ריו דה ז’נרו : משהו ללכת אתו / הרצליה : החברה לחקר האדם והסובב, 2003.

ריו דה ז’נרו. /    עורכת שרון טאובה  תל-אביב : טיים אאוט מגזין, 2008.

סאו פאולו /  עורכת  יוטבת זלצמן    תל-אביב :   טיים אאוט מגזין (ישראל),   [תשע”א] 2010.  

תרבות ברזיליאנית

  

, יהודה   עצבה   ימי האמזונס /    תל-אביב :   מודן,   1990.

מעולם הדמיון והמציאות של העולם הברזילאי ערוך כסיפורי העם הברזילאים, וכמוהם שזור אמת ודמיון. פגישות עם התושבים ועם היהודים האחרונים. הסיפור ארוג באהבת המספר למריה בת האמזונס, בטכסי הפולחן והדת – הכל נמזג יחד לקוקטייל צבעים עזים ומגרים של ארץ האמזונס

 
 

קרנבלים איים בים השגרה / תל אביב : מסע אחר, 1995

מאיה טלמון-שויצר,מורכבות הקפואיירה : מפגש, התנגשות ומיזוג בין תרבויות ריו דה ז’נירו ובהיה – מאות 19-20 / דיסרטציה–אוניברסיטת חיפה[חיפה] : [חמו”ל], 2000

דורון  לוקס  קפוארה : ז’ינגה על חוד התער / תל-אביב : הקיבוץ המאוחד,[תשס”ה] 2005.

 קלוד לוי-שטראוס, ,  הנא והמבושל / עברית יותם ראובני תל-אביב : נמרוד, תשס”ד 2004.

תלות תרבותית ומחאה

צבי  טל תלות תרבותית ומחאה : הקולנוע הפוליטי בארגנטינה ובברזיל / [תל-אביב] : רמות, [תשס”ד] 2004

פרנקלין  פויר    העולם על-פי הכדורגל :   תיאוריה לא שגרתית על הגלובליזציה /   מאנגלית – אסף כהן   תל אביב :   מטר,   תשסה 2005
  כולל דיון בתרבות הכדורגל הברזיליאנית.

 

 

יורם מלצר  פלה : אל בשר ודם / ירושלים : מפה, 2005

אסטריד  רויטר,    וודו : מבוא קצר / מגרמנית נעם אורדן תל-אביב : מפה, [תשס”ז] 2007

שלי לב-קורן,  מה בין תרבות ובין יזמות? : השוואת הקשרים בין עמדות תרבותיות והתנהגות יזמית בארבע מדינות- ברזיל, יפן, קנדה וישראל / עבודת גמר (.M.Sc) – התנהגות ארגונית – אוניברסיטת תל-אביב [תל-אביב] : [חמו”ל], 2005

יהודים בברזיל

היהודים בברזיל

ארנולד   ויז’ניצר,  היהודים בברזיל : למן ראשית התיישבותם ועד לעצמאות ברזיל (1500-1882) ירושלים : הוצאת ספרים ע”ש י”ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1991

"ברזיל והשאלה היהודית: הגירה, דיפלומטיה ודעות קדומות". מאת ג'פרי לסר

, ג’פרי  לסר  ברזיל ו”השאלה היהודית” : הגירה, דיפלומטיה ודעות קדומות תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאים, תשנ”ח 1998

מדוע עוררו היהודים – חלק זעיר מנחשול המהגרים האדיר שהגיע מאירופה ומן המזרח התיכון – אימה גדולה כל כך עד כדי ניסיון למנוע את כניסתם לברזיל? ומדוע, שנה בלבד אחרי החלת האיסור, נכנסו לברזיל, באורח חוקי, יותר יהודים מאשר בזמן כלשהו בעשרים השנים הקודמות? אלה הן שתיים משאלות המפתח העומדות במרכזו של ספר זה.

בגופן ובנפשן

  ‫ איזבל וינסנט בגופן ובנפשן : סיפורן הטראגי של שלוש נשים יהודיות שנמכרו לזנות בדרום אמריקה בין 1860 -ל-1939 / ; מאנגלית: חנה עמית. — ירושלים כתר,2007. :

בן-דרור, גרסיאלה נצרות ללא חסד : הכנסיה הקתולית והיהודים בספרד, ארגנטינה , ברזיל ואורוגואי בתקופת השואה… [ישראל] : ג. בן דרור, תשס”א

טוביה‫ פלטניק  בנתיבי הנדודים : בין הדניסטר שבאוקראינה ובין הפוטז’י שבצפון ברזיל : ספר זכרונות /  — תל אביב : הוצאת  המחבר, תש”ל 1970

סרג’יו זליס  מצלם יהודים על גדות האמזונס תל-אביב : בית התפוצות ע”ש נחום גולדמן, 1987-תשמ”ח

קטלוג תערוכה בבית התפוצות.

‬  דרורית  סנדברג-מילקביץ,  המרכזיה הפדגוגית לחנוך יהודי בסאן-פאולו-בראזיל /

האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחנוך יהודי בתפוצות ע”ש י. מנדל מלטון], 1991

 אמיר פלוט  תמיד בתנועה : יומן אישי במסע ציוני / ישראל : פילודפוסיה,1998

‬מנדל, נחום משחק ילדים? : סיפור עלילותיו של חלוץ מברזיל – פרקי חיים /

גבעת חביבה : יד יערי, תשס”ג 2003.

‬נחום מנדל AUTOBIOSOPHY

צבי חזן    נתיבים וגעגועים /    מועצה אזורית שער הנגב :   המחבר,   תשס”ז 2007.
 אוטוביוגרפיה של קיבוצניק מברזיל.

ארנון  לפיד על הספר

בנימיני, חיים בן בנימין זאב ישיבה של מעלה ביערות בראזיל : סיפורה של ישיבת  מחנה ישראל בעיר פטרופוליס בברזיל.כפר חב”ד : , 2010

הספר המכיל כ-600 עמודים כולל בתוכו את ההתכתבות המלאה של ראש הישיבה ומייסדה הרב חיים בנימיני ומכתבי הרבי אליו, מחנה ישראל בפטרופוליס / .

ספרות יפה על ברזיל

ספרי הרפתקאות קלאסיים על בראזיל

איש האש אמיליו סלגרי

אמיליו סלגרי איש האש /( ( 1900) ; עברית – א. בן-לוי — תל-אביב : יזרעאל, תש”י [1950]

הרפתקה בברזיל בימי גילויה בידי הפורטוגזים.

עובד בידי עמנואל וודרניק לסיפור קומיקס שפורסם ב”הארץ שלנו” ב-1980-1981.

קיראו אותו כאן.

ביערות ברזיליה מרטין רטלר

רוברט מיכאל בלנטיין , 1825-1894. ביערות ברזיליה     _( במקור “מרטין רטלר” פורסם ב- 1858 )  ,תרגם ועיבד יעקב גולדמן תל אביב : י’ שמעוני, [תשכ”ג].

תרגום שני : רוברט מיכאל  בלנטיין קורות מלח צעיר / ( 1858) עברית יצחק לבנון תל-אביב : עפר, 1970].

‬שרשרת הרפתקאות שפוקדות את מרטין רטלר ספן שנמלט משודדי ים  ביערות ברזיל האימתניים במאה ה-19.

הרפתקה ביער המוצף

תומס מיין ריד הרפתקה ביער המוצף / ( 1868) עברית אסתר גינצבורג ירושלים : כתר, . 1981

הרפתקאות משפחה שספינתה נסחפת אל לב ג’ונגל מוצף  בנהר האמזונאס.”גפו”, יער מוצף עד לצמרות העצים במי נהרות, זוהי תופעה מוזרה הידועה רק במקומות מעטים בעולם. חבורת אנשים, וביניהם נערה צעירה, נסחפים עם ספינתם לתוך יער מוצף, בלי שידעו כלל לאן הגיעו. בתושייה ובהעזה הם מנסים לחלץ את עצמם מהרפתקה מוזרה ומפחידה זו, המאלצת אותם להתמודד עם תופעות טבע מדהימות.

‬ ז’ול ורן     ז׳נגדה”,( 1881 )

תרגום ראשון

    ז׳נגדה  תרגם אוריאל שלח [=יונתן רטוש], אמנות, תל אביב, 1956.

 תרגום שני בשני כרכים :1 „מסע במורד האמזונה”  2. „הפשע בטיז׳וקו”, תרגמה  אסתר זמירי, נ. טברסקי, תל אביב, 1965-7.

 תרגום שלישי : „מסתרי המסע באמזונס”, בינה אופק, עופרים, כפר מונש, 2001.

כפר שלם על בתיו שעל רפסודה ענקית במורד האמזונס ותושביו עוברים הרפתקה שמעורבים בה כתב סתרים ונאשם חף מפשע.

ארתור קונן דויל העולם שאבד ( 1912 /  עברית גדעון טורי  איורים אבי כץ ירושלים : בית הוצאה כתר, 1986

 גילוי ארץ עם יצורים פרהיסטוריים בלב בראזיל. ספר הרפתקאות שהוסרט כמה וכמה פעמים ואף הפך לסדרת טלוויזיה .

______________________

רומנים על ההיסטוריה של בראזיל __________________

 בראזיל א-ב

ארול לינקולן  איס ‫ בראזיל / [מאנגלית: שמשון ענבל — רמת-גן עלי דפנה , 2 כרכים (1988 :

רומן ענק על פני 1060 עמודים המתארים את ההיסטוריה של בראזיל. ארול לינקולן אייס היה עוזרו של מיצ’נר בכתיבת ספריו הידועים.

,

מריו  ורגס   יוסה מלחמת סוף העולם / מספרדית: יואב לוי ירושלים : שוקן, תשמ”ז,1987

רומן היסטורי על ברזיל בסוף המאה ה-19.סיפורה של ברזיל בשלהי המאה התשע־עשרה, זמן־מה לאחר כינון הרפובליקה, כאשר במחוזותיה הצפון־מזרחיים של המדינה “מתלקחת” תנועה אפוקליפטית בהנהגתו של נביא מסתורי. קהל חסידיו מקים מדינה אחרת: קאנודוס, שאזרחיה הם כל מקוללי הארץ – זונות, שודדים וקבצנים, הנמלטים אל הגבול הברזילאי. המדינה החדשה מבטלת את כל סדרי החברה ומוסדותיה ורואה בציוויליזציה המודרנית את התגלמות האנטי־כּריסט.

 

 אוה איבוטסון    מסע אל ים הנהר. /[תרגום: ענבל שגיב-נקדימון; עריכת טקסט: ימימה עברון; איורים: קרן תגר]. — תל-אביב : גרף, 2008.

השנה היא 1910 ומאיה היתומה מפליגה מאנגליה לברזיל, כדי להתחיל בחיים חדשים אצל קרובי משפחה שלא פגשה מעולם. על גדות נהר האמזונס, הקרוי בפי מקומיים “ים הנהר”, היא חווה הרפתקאות שעל כמותן לא חלמה: החל במפגש עם להקת שחקנים נודדת בבית האופרה שבאמצע הג’ונגל, ועד למעורבות בתעלומת היעלמותו של יורש אציל.

המתרגמת על הספר

טלי כוכבי על הספר

ענבל מלכה על הספר

 פרנסס דה פונטס  פיבלס,   התופרת / מאנגלית: עידית שורר ישראל : מטר, [תשס”ט]  2009.

 סיפור על ברזיל בהתאוותה כאומה, כמדינה, איחוד הצפון עם הדרום. על רקע תקופה זו 2 אחיות יתומות עניות הגדלות באזור ההררי של ברזיל, שתיהן לומדות את אומנות התפירה מידי דודתן סופי. הן עובדות אצל הקולונל האזורי כתופרות(מעולות). באחד מהימים פולש לכפרם הקונסגיירס(שודדים) וחוטפים את אחת האחיות/ ברגע שהם מצליחות לזהות האחת את השניה הן מתקשרות באמצעים שונים , שניהם הצליחו להיות משהו מיוחד כל אחת בדרכה שלה , לקראת הסוף אחת האחיות נאלצת לקבל החלטה אם להציל את אחותה או את הילד של אחותה.

מותחנים וספרות רומנטית על ברזיל

ג’ק היגינס הגיהנום הירוק שי 1975

הנערים מבראזיל

אירה לוין הבחורים ( על העטיפה “הנערים ” )  מבראזיל / תרגום: א. לביא תל-אביב : עידית, תשלו 1976.

 מזימה נאצית שהתחילה בתקופת המלחמה, כתוצאה מניסויים רפואיים שטניים להשבחת הגזע הגרמני ממשיכה אל תוך שנות השבעים שלאחר המלחמה ומאיימת על שלמות העולם. ‬בברזיל הרופא הנאצי מנגלה מתכנן לשבט את אדולף היטלר. ספר הרפתקאות מפורסם שהוסרט.  

‬, ויולט  וינספיר   אהבה בבראזיל / עברית – ס. ענבר [תל-אביב] : מ’ מזרחי, (1983)

 

, ג’ון    ‬ גרישם   השותף / עברית: עדי גינצבורג-הירש תל-אביב : מודן, 1997.

 הם מצאו אותו בעיירה קטנה בברזיל, ליד גבול פראגוואי. היה לו שם חדש, פניו שונו בניתוח פלסטי ומשקלו פחות 30 קילוגרם. החיפושים אחריו נמשכו ארבע שנים. הם רדפו אחריו סביב העולם, בכל פעם מחמיצים אותו בימים ספורים. זה עלה ללקוחות שלהם שלושה וחצי מיליון דולר. אבל עד עכשיו, איש מהם לא התלונן. שמו של החטוף לא היה תמיד ברזילאי. לפני כן היו לו חיים אחרים, חיים שהסתיימו בהתרסקות מכוניתו. קברו נמצא בבית – הקברות במדינת מיסיסיפי. הוא היה שותף במשרד עורכי – דין משגשג, היו לו אישה יפה, בת קטנה ועתיד מזהיר. שישה שבועות אחרי מותו, נעלמו תשעים מיליון דולר מכספי המשרד שלו. ואז ידעו שותפיו כי הוא חי, והמרדף אחריו החל.

מיכאל קריגר הימלפרב /מגרמנית: רוני לוביאניקר —    בני-ברק : ספרית פועלים, 2005

אתנולוג גרמני נודע שנטש לפני 50 שנה פליט יהודי שליווה אותו במסעותיו לחקר הגזעים הפרימיטיביים של אינדיאנים ביערות העד של ברזיל על חשבון הרייך הגרמני ופרסם את רשימותיו כאילו היו שלו, מקבל מעטפה מישראל ועל גביה כתב-היד המוכר… ‬

ספרות הרפתקאות  ישראלית על ברזיל

“יובב ” ( חיים גיבורי ?) עלילות טרזן כרך 9 .הוצאת הקרנף( דפוס מל”ן)

חוברת מספר 1.  טרזן בעקבות הנחש הלבן.

 טרזן יוצא בברזיל ללכוד נחש לבן נדיר ונתקל בדרך בשבט ננסים צאצאי תרבות קדומה.

מירון אוריאל . עלילות טרזן כרך ב’ הוצאת הפיל .1960.

 מספר 40.  טרזן ביערות בראזיל.  איש הג’ונגל טרזן יוצא לגלות מדען אבוד בדרום אמריקה.

 מספר 41  . טרזן וסוד האינקה.המשך הסיפור. טרזן והמדען מגלים  בבראזיל עיר אבודה של בני האינקה המסוגלים לעוף בעזרת כנפיים מלאכותיות. העיר מושמדת ברעידת אדמה.

פטריק קים

ברט ויטפורד ( עמוס אריכא ) . גלימת האבדון. ע. דולג. 1970. ב. 1982 סיפור בגוף ראשון . מאבק ברופא נאצי דמוי מנגלה בברזיל.

“ברט ויטפורד ” ( עמוס אריכא ). הנערה שירדה מהכוכב. 1970. ע. דולג. ב.1981. עוסק בריגול באמזונאס . צ’ה גווארה מווזכר בסיפור .

חוברת פטריק קים מאת ברט ויטפורד ( אלישע בן מרדכי ). טילי מוות בברזיל.. 1972. מספר 110 בסדרה.

איש הקראטה מסוקס האצבעות וחבורת סוכני סי אי אי מתלמדים חושפים במקרה  בעת מסע לימודים בג’ונגל הברזיליאני חבורת נאצים המתכננים להרוס את התרבות האנושית עם טילי מוות בקטריולוגיים.

 ספרות ישראלית על בראזיל  

פנחס שיש בראזיל : קולות מים רבים : שירים — (תל-אביב) : רשפים, (תשנ”א) /

   מאיר   ‬קוטשינסקי,נוסח בראזיל תל-אביב : פארלאג י. ל. פרץ, 1963

נחום מגד  כשהזמן נסדק והעצים בוכים    תל-אביב :   חרגול,   2004

סיפור מפגש בין תרבות אינדיאנית עתיקה בג’ונגלים של האמזונס שבברזיל לציויליזציה עוינת

ספרות ילדים עברית על ברזיל

תמר בורנשטיין –לזר . הרפתקאות צ’יפופו בברזיל. צייר מ.אריה 1965. .

מהדורה שנייה ושונה

תמר בורנשטיין לזר  צ’יפופו והאבנים היקרות בברזיל .  גרפאור דפטל  ,  1990. 

הקוף הבלש מגיע לעזרת ילדים בברזיל.  

 קמיורה

עודד בורלא    קמיורה /    [תל-אביב] :   הקיבוץ המאוחד,   תש”ל 1970
  הרפתקאות מפתיעות ומצמררות בג’ונגל הברזילאי ובנהר האמאזונס. סיפורו של צבר שנחת בלב הג’ונגל הברזיליאני והקנה הרגלי תרבות לשבט ילידים.

חיים  אליאב    בין קורי ה”עכביש”    ירושלים :   פשר,   [1995]

 

 ספור מתח דתי  המתרחש בין בני ברק לסאו פאולו שבברזיל

 

 שמואל ארגמן  עקבות באי /    ירושלים :   זרקור,   תשס”ה, 2005.

 רומן היסטורי לבני נוערים ( דתיים ). דון מנואל מלווה את ילדיו לספינת “חוצת הימים” שעימה יפליגו מברזיל שנשלטה ע”י האינקויזיציהלעבר ניו-אמסטרדם

 אימוץ ילדים מברזיל

אביגיל  בן ארי    החסידה מברזיל    תל-אביב :   מטר,   1987

גבי אדם     המסע השני של אור /    קרית-ביאליק :   אח,   1993

 

נורית  ישראלי    הורטנסיה /    קרית-גת :   קוראים,   [תש”ע] 2010

    כשבידיו צילום ישן של אמו, יוצא גדי לחפש את שורשיו בברזיל ומבקש רמזים לסיפור שהיה. בין סמטאות סלבדור לקרנבלים של רסיפה, בין בתי יתומים בקוריטיבה למגדלי כנסיות ומרתפי מנזרים, בין מאורות הזנות של אריאל דה אז´ודה לבית הנבחרים בעיר הבירה ברזיליה. הוא מחפש קשר לאישה הנעלמה אשר ילדה אותו וידעה כי לא תוכל לגדלו.

אל גדי מצטרפים חבריו הטובים, ובעוד עבורם זהו טיול תרמילאים שכיח, לגביו מדובר בפתרון לתעלומת חייו. זהו סיפור מסע גיאוגרפי ונפשי כאחד, המנסה להביא לקורא את נפתולי דרכו של מתבגר ישראלי מאומץ בין שביליה הנסתרים של ברזיל.

רשימת ספרות ברזיליאנית בעברית

ספרות ילדים מברזיל

 ח.מ לובטו, חבורת הקן הכחול / נכתב במקורו בפורטוגזית ב-1921 התרגום והעבוד העבריים נעשו לפי עבוד הספר ברוסית; העבוד לרוסית נעשה ע”י א. טיטיאנובה תרגום ועיבוד: יהודית גורביץ, זלי גורביץ תל-אביב : עמיחי, 1977.

הילדה השובבה אפונית וידידיה הדודון פדריניו סבתה בנטה החכמה אומנת שחורה מסורה ובובה שיודעת לדבר נפגשים עם גיבורי אגדות עם ידועות שונות החתול במגפיים, לכלוכית, שלגיה, אלדין, כיפה אדומה, פינוקיו ואחרים  כולם באים לבקר את חבורת הקן הכחול

סיפורים קצריים מברזיל בעברית

סיפורים לטינו-אמריקאים בני זמננו / [תל אביב] : עם הספר, 1964.

נוף אבוד : סיפורים ברזילאיים / ליקט והוסיף הקדמה והערות ביוגרפיות פאולו רונאי. תירגמו מפורטוגלית שרה קהנסקי ומרסלו דסקל תל-אביב : עם עובד, 1987

 ז’ואקים מאריה מאשאדו די אסיס 1839-1908 נחשב לגדול סופרי ברזיל בכל הזמנים

    זואקים מריה   משדו די-אסיס,זיכרונותיו של מת : רומאן / מפורטוגזית מרים טיבעון ירושלים : הקיבוץ המאוחד, כתר, תשמ”ז, 1987

הרומאן החמישי (מתוך תשעה) שחיבר ז`ואקים מאריה מאשאדו די אסיס, גדול סופרי ברזיל במאה ה19-. כבר בפתיחה מסביר בראז קובאס, מחברו הבדוי של ספר זה, שאין הוא “בדיוק מחבר בר מינן, אלא דווקא בר מינן מחבר“, כלומר שלא רק פרסום הספר, אלא גם מעשה כתיבתו, התרחש רק לאחר מותו. מיד אחר כך בא, כולו בגוף ראשון, תיאור אותו מוות עם ההזיות שקדמו לו. ורק לאחר מכן נפנה בראז (שם המזכיר הן את הגיבור הפיקארסקי ז`יל בלאס והן את שם ארץ מולדתו של המת הכותב) לספר על חייו – מסכת ארוכה של אפשרויות גדולות ושל החמצות גדולות לא פחות, של שאיפות ואשליות למיניהן ושל התפכחות מכל המניע את בני האדם בעולמנו זה: תאווה ואהבות, רדיפת הבצע, הכבוד והשררה.  

 

  זואקים מריה   משדו די-אסיס, רופא הנפש / עברית מרים טיבעון ירושלים : כתר, 1987

סיפורו  של באקאמרטי, רופא בעיר שדה ברזילאית נידחת אשר מקבל על עצמו לא פחות ולא יותר מאשר לפתח את המוזנח שבתחומי מדע הרפואה, זה העוסק בצפונות נפש האדם, להשתיתו באורח מוחלט ובלתי מתפשר על יסודות התבונה והשכל הישר…. ספר זה הוא משל אירוני ומודרני להפליא על הפרדוקס שבמושג הטירוף. בספר זה נכללים מספר סיפורים קצרים כמו אב נגד אם, זרועות ועוד.

 

ז’ואקים מריהמשדו די-אסיס, , 1839-1908. דון קסמורו : (אדון סר וזעף) / מפורטוגזית דלית להב תל אביב : גוונים, תשנ”ז 1997.

סיפור אהבתם של שני ילדים בברזיל של המאה ה-19 שבה טרם בוטלה העבדות והאמונה הקתולית היא הדרך בה מתנהלים החיים

דרמה ברזיליאנית

אריאנו סואסונה     צוואתו של הכלב או משחקה של הבתולה הקדושה :   קומדיה עממית מצפון ברזיל /  נוסח עברי שמואל סאנטוס    דן אלמגור  תל-אביב :   התיאטרון הלאומי הבימה 1972
 ביים יוסף מילוא . הוצג 171 פעמים ההצגה הוסרטה לטלוויזיה ..

.השועל והענבים

גילרמה פיגירדו   השועל והענבים :מחזה בשלוש מערכות /תירגם ישעיהו אברך. —    תל-אביב : עם עובד, תשמ”ב, 1982.
 . גילרמה פיגירדו נולד ב-1915 בברזיל. מן הבולטים בסופרים ובמחזאים של ברזיל ודמות סגולית בחיי התרבות והרוח שלה. כיהן במשך שנים כיושב ראש אגודת הסופרים בברזיל וכפרופסור לתולדות התיאטרון במכון הלאומי בתיאטרון ועוד.

,

כתבי ז’ורז’ה אמאדו בעברית

ז’ורז’ה אמדו   1912-2001 . המפורסם בסופרי ברזיל במאה העשרים.

 ז’ורז’ה אמדו   ים המוות .

תרגום ראשון   מנשה לוין תל אביב : ספרית פועלים, 1951

תרגום שני : מפורטוגזית- אראלה לרר. זמורה ביתן 2003

פרשת חיים מופלאה מחיי הספנים רצופה אגדות עם על רקע אהבתם, עמלם וחדלונם של בני המאנז’ה

‫  ז’ורז’  אמאדו ארץ החמס / תרגם: אהרן מגד — תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשיא

‬תרגום שני

ארץ החמס / מפורטוגלית: מרים טבעון. איורים: קלוביס גראסיאנו. — תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמ”ז, 1986

ז’ורז’ה אמאדו  לואיס קארלוס פרסאס אביר התקוה. עברית אמיר גלבוע מרחביה : ספרית פועלים, 1953

ז’ורז’ה אמדו  דרכי הרעב / צייר: קארלו סקליאר תרגמה יונת סנד ח. מ. ה. : הקיבוץ המאוחד, תשיג

‬ ז’ורז’ה  אמדו,   ארץ פירות הזהב : רומן / תרגם: מנשה לוין — תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשיט 1959.

, ז’ורז’ה  אמדו    דונה פלור ושני בעליה / תירגמה מפורטוגלית והוסיפה אחרית דבר מרים טבעון ; איורים: פלוריאנו טישירה : זמורה, ביתן, מודן תשמ”ב, 1982,

‬ ז’ורז’ה   אמדו,    גבריאלה, ציפורן וקינמון : קורותיה של עיר שדה / תירגמה מפורטוגלית והוסיפה הערות: מרים טבעון ; איורים: די קאוואלקאנטי תל אביב זמורה, ביתן, 1983

 ז’ורז’ה  אמדו,   רועי לילה איורים: אלדמיר מארטינס . ‬ תרגמה מרים טיבעון תל-אביב, זמורה ביתן, תשמ”ה 1985‬

 ז’ורז’ה  אמדו,  מותו ומותו של קינקאס-שואג-מים / איורים: פלוריאנו טישירה. עברית מרים טבעון תל-אביב : זמורה, ביתן,

תשמ”ו, 1986

, ז’ורז’ה  אמדו     תרזה באטיסטה עייפה ממלחמות / תירגמה מפורטוגלית והוסיפה הערות – מרים טבעון ; איורים – קאלאזאנס נטו

תל-אביב : זמורה, ביתן , תשמ”ו,1986.

‬ ז’ורז’ה,  אמדו, . טוקאיה גרנדי : הצד הנסתר / מפורטוגזית – רחל עוזיאל תל אביב : זמורה-ביתן, תשנ”ב 1992.

ז’ורז’ה   אמדו,    טייטה דו אגרסטה : רועת העזים, או, שובה של הבת האובדת : רומן  מלודרמטי בחמש אפיזודות סוערת עם אחרית דבר מרגשת – התרגשות ומתח! / מפורטוגזית – תמרה כץ תל-אביב : זמורה-ביתן, 1999.

גלימה, מדים וכותנת לילה

, ז’ורז’ה  אמדו גלימה, מדים וכתונת פסים. : משל שנועד לעורר תקווה / עברית יורם מלצר אור-יהודה : זמורה-ביתן, 2007

לוחמי המחתרת הקשישים, ליברלים, חברי האקדמיה הברזילאית לאמנויות יוצאים כנגד מנגנוני הדיכוי של המדינה בימי מלחמת העולם השניה ‬.

ירון אביטוב על הספר באתר “יקום תרבות “

דיקטטורה פשיסטית נוסח ברזיל

‬‬פאולו קואלו ( 1947-)

‬המצליח בכל הסופרים הברזילינים כיום.

 פאולו קואלו האלכימאי / מפורטוגלית: רינה וגדעון ברוך ואנטוניו קוסטה — ירושלים כתר, 1995 :

הספר ספק סיפור אמיתי ספק סיפור אגדי, חושף את הדרך שעשה קואלו מעולם החומר אל החוויה הרוחנית-המיסטית הצרופה

 פאולו קואלו . על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי / עברית יורם מלצר ירושלים : כתר, 1997..

 

 פאולו קואלו  יומנו של מכשף /  מפורטוגלית יורם מלצר    ירושלים : כתר, 1998.

 

פאולו, קואלו  השטן והעלמה פרים / מפורטוגזית: רינה וגדעון ברוך, אנטוניה קוסטה תל אביב : משכל, 2001.

פאולו   קואלו   קצרצרים : אוסף סיפורים ומשלים / איורים: איילת זורר ;; עיבוד לעברית ועריכה לשונית: תמר מור-סלע תל-אביב : ידיעות אחרונות, 2002

יצחק מאיר, קונפוציוס, בודהה, מורה זן, נזיר, בטהובן ומאטיס, כל אלה נפגשים בקובץ שלפניכם, פרי בחירתו של הסופר הנודע, פאולו קואלו. זהו אוסף סיפורים קצרים ומשלים, אותם קיבץ מכל קצווי תבל. כריכת הספר מופיעה בצבעים שונים.

   פאולו קואלו ;  אחת-עשרה דקות / מפורטוגלית- יורם מלצר. — תל אביב : משכל, 2003.

 פאולו קואלו . הזאהיר :מפורטוגלית – יורם מלצר. תל אביב : משכל, 2005.

סיפורו של סופר מפורסם שזכה להצלחה גדולה הודות לספריו המגישים לקורא מנות גדושות של חוכמה ורוחניות, גם אם הביקורת אינה מתלהבת מהם. כסף, נשים, קשרים, אירועים נוצצים- לגיבור הספר לא חסר דבר. הוא נשוי לאשה צעירה, מצליחה ומוכשרת, אלא שמשהו בחיי הנישואין שלהם משתבש. לא בגלל הבגידות שלו וגם לא בגלל ההצלחות שלו.אשת הסופר רוצה לא רק קריירה אלא גם לגעת באמת, להתחכך בחיים במצבים הקיצוניים ביותר. יום אחד היא נעלמת, והסופר נחשד במעורבות בכך. מכאן מתגלגלת עלילה מותחת הסוחפת את הקורא מעמוד לעמוד. מדוע נעלמה אשתו של הסופר? לאו נעלה? כיצד קשורים הדברים לפולחן נשי מסתורי המתנהל במסעדה ארמנית בפריז? כיצד מתמודד סופר כותב על רוחניות עם חיפוש רוחני אמיתי, אצלו בבית? איזה מחיר צריך לשלם כדי לגעת בחוכמה עתיקת-יומין?

פאולו  קואלו ורוניקה מחליטה למות / עברית יורם מלצר (תל-אביב) : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2005).

פאולו  קואלו המדריך ללוחם האור / מפורטוגלית: יעל הוט (תל-אביב) : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2006).

המדריך ללוחם האור

‬פאולו קואלו המכשפה מפורטובלו / עברית יורם מלצר תל-אביב : משכל, [תשס”ז] 2007.

 פאולו קואלו . ברידה / עברית ברוך גפן תל אביב : משכל, 2008.

 

ברידה אישה אירית צעירה יוצאת לחיפוש אחר הידע. במסעה היא פוגשת איש חכם שמלמד אותה לרקוד לצלילי המוזיקה הנסתרת של העולם, שניהם מזהים את הכישרון הטבעי שהתברכה בו, אבל עליהם לאפשר לה לערוך את מסע הגילוי לבדה. ‬

 פאולו,  קואלו  לבד בפסגה / מפורטוגלית – אראלה טלנברג לרר תל אביב : משכל, 2009.

‬פסטיבל הסרטים בקאן, זירת המפגש של בני ‘מעמד העל’, בני המזל שהגשימו את החלום וזכו להצלחה בעולם האופנה והקולנוע. …כעת הם חרדים לכתרם ולמעמדם.

עוד סופרים ברזיליאנים

ז’ואו אובלדו   ריבירו סמל ז’טוליו / עברית מרים טיבעון תל-אביב : זמורה, ביתן, תשמד 1984

  דרסי  ריבירו,  מאיירה / עברית מרים טבעון תל אביב : ספרית מעריב, תשמ”ט 1988.

 אנטוניו  טוריס האדמה הזאת / מפורטוגלית: מרים טבעון תל-אביב : ספרית מעריב, תשנ”ב, 1992

, קלריס   ליספקטור     קשרי משפחה : שעת כוכב / עברית מרים טבעון בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תש”ס 1999.

קלאריס ליספקטור ; אושר סמוי : / מפורטוגזית – מרים טבעון. — בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2001.

  שיקו  בוארקי, ‬‫ בודפשט : רומן / מפורטוגלית: אראלה טלנברג לרר; עריכה: שרון פטל. — תל-אביב : ידיעות אחרונות, 2005

 ליה לופט  החיים, אובדן ורווח / עברית מואיז בן הראש אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, [תשס”ז] 2006.

 הלונידה סטודארט מחברות הפרידה. / עברית מרים טבעון ירושלים : כתר, 2010

מריאנה יורשת מדודתה הרווקה שהתאבדה, מריה דס גרסס, את יומניה, שבהם צפונים סודות המשפחה.

רות אלמוג על הספר

נוריתה על הספר

תלמה אדמון על הספר

פנטזיה ברזיליאנית

מואסיר  סקליאר,    הקנטאור בגן / עברית מרים טבעון תל-אביב : ספרית מעריב, תשמ”ט, 1988

הגיבור הוא בן  למשפחת יהודים מהגרים מרוסיה  שנולד חצי אדם חצי סוס- קנטאור.

לואיס פרננדו    וריסימו, תעלומת רצח : בורחס והאורנג-אוטנגים הנצחיים / מספרדית יורם מלצר (רמת

השרון) : במבוק, (תשס”ז 2006).

סופר ברזיליאני מעורב בפרשת רצח אותה חוקר הסופר המפורסם  חורחה לואיס בורחס בכנס המוקדש ליצירתו של אדגר אלן פו.

‬ראו גם

ברזיליאנים רשימת קריאה

 על עוד ספרויות של דרום אמריקה :

אלף זה עבור אקוודור  

אקוודורי הכר  עברית !

ירון אביטוב בעוד יריד ספרים

יריד הספרים ברפובליקה הדומיניקאנית

הפוסט הקודםסיפור קצר ליום השבת / “בלונדה בלי עיניים” של איריס סמואלס
הפוסט הבאחלק ב’ של מאמרו של ד”ר דוד אדלר אודות “אל מקום שהרוח הולך” מאת חיים באר
סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ("בבל", 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ("מודן", 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
ירון אביטוב הוא סופר, מבקר ספרות, עורך אנתולוגיות, יוצר של סרטי תעודה, ומדריך טיולים. בשפה העברית פרסם 12 ספרים, בהם "פתק מאמא", "הומלס", "אדון הסליחות", "האורות של מיאמי", ו"הסתכלות". כמו כן ערך שש אנתולוגיות, רובן בצוותא עם רן יגיל. בספרדית ראו אור אחד עשר מספריו, בהם האנתולוגיות "ירושלים של מעלה, ירושלים של מטה" ו"כתוב באפר", וכן "אקיסיטו" ו"החליל של חיים מנגן בשמיים". אביטוב השתתף כסופר אורח בירידי ספרות רבים ברחבי אמריקה הלטינית, ובין השאר במשלחת הישראלית ליריד בגוודלחארה מקסיקו, שבו ישראל היתה אורחת הכבוד (2013). זכה בשבעה פרסים ספרותיים, בהם פרס ראש הממשלה לספרות (2005), פרס קרן ירושלים לספרות יפה (1993), פרס ארתור רופין למחקר במדעי החברה (1994), ופרס "שגריר הספרות העברית באמריקה הלטינית" (2012) בזכות מפעל האנתולוגיות הישראליות שלו בשפה הספרדית. אביטוב ביים גם חמישה סרטי תעודה, ובהם הסרט "אמריקה לדינה", העוסק בתולדות האנוסים במרכז ובדרום אמריקה, סרט דובר ספרדית שהוצג בפסטיבלים בינלאומיים באמריקה הלטינית, ובין השאר בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי במיאמי (2012). סרטו "הפינה האחרונה", העוסק בתולדותיהם של סופרים לטינים, הוצג אף הוא במדינות אחדות ובפסטיבלים.

2 תגובות

  1. ביקרתי בברזיל אבל לא בירידי ספרות. הכתבה הזו העשירה אותי במידע והיא כתובה מצוין. ירון אביטוב יודע לכתוב

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

חמש × 4 =