“הָאַבְּסוּרְד פּוֹחֵת”

גַּם לוּ רָאשֵׁינוּ מִתְלַקְּחִים בְּכוֹכָבִים וְאֶת הָרַגְלַיִם מְדַגְדְּגוֹת

מִפְלָצוֹת בְּקַרְקַע יָם לֹא הָיָה הָאַבְּסוּרְד פּוֹחֵת גַּם לוּ

חָיִינוּ אֶת הַהִיסְטוֹרְיָה לֹא הָיָה הָאַבְּסוּרְד פּוֹחֵת בַּפְּלָנֶטַרְיוּם

עַל כִּסֵּא מִסְתּוֹבֵב מְעַיֶּנֶת בְּקוֹנְסְטֶלַצְיוֹת מִתְעַנְיֶנֶת מַה הַשָּׁעָה.

אוֹתָהּ אֲדָמָה

הַזַּחַל מְקַבֵּל הִזְדַּמְּנוּת שְׁנִיָּה הוּא נִדְחַס וְנִמְתַּח

הוּא נִשְׂרַךְ הוּא נִדְרַךְ הוּא נִכְרַךְ בְּפּוֹרְגַטוֹרִיוֹ פְּרָטִי

הוּא פִּירָמִידָה וּמוּמְיָה וְעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהַעֲרִיךְ

אֶת הַכְּנָפַיִם. כְּמָה עָלַי שֶׁלֹּא מַמְתִּין לִי נֵס שֶׁל יֹפִי

וַאֲצִילוּת לִזְחֹל אֶת אוֹתָהּ אֲדָמָה.

מיכל זכריה, ילידת 1987. סטודנטית למשפטים ולספרות אנגלית.