שישה שירים מאת דנה מרקוביץ

שק קמח

עֲשֵׂה לִי שַׂק קֶמַח
מִכָּאן וְעַד תְּחִלַּת הַסִּפּוּר.
לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי
שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל הַקַּרְקַע
כָּךְ עָשָׂה לִי שַׁק קֶמַח
אֶהְיֶה
לֹא בַּשָּׁמַיִם
אַךְ לֹא מָטַה מֵהֵם
וְעִקְבוֹתַי אֵינָם.

היה היית ילדת פרא

הָיֹה הָיִיתְ יַלְדַּת פֶּרֶא.
תָּם הַרֶא' וְנוֹתַר הַפֶּ'-
פֶּה גָּדוֹל וְאוֹמֵר שִׁירָה.
מְטַפֶּסֶת עַל עֲצֵי נְיָר
וְזוֹרֶקֶת כַּדּוּרֵי צֶבַע
עַל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים.

מבעד לשיני המזלג

מִבַּעַד לְשִׁנֵי הַמַּזְלֵג
אֲנִי רוֹאָה עוֹלָם מְסֹרָג
וְאָכִיל לְמַרְאֶה.

מַעֲמָד לִפְתָקִים

הַמְּשׁוֹרֵר קוֹנֶה מַעֲמָד לִפְתָקִים.
מַעֲמָד מִשְׁרָדִי וְאַף יוֹתֵר, לִפְתָקִים.
וְהַקְלִיפְּסִים הַקְּטָנִּים שֶׁתּוֹפְסִים אֶת הַדַּף
נוֹתְנִים לַפְּתָקִים רֶגֶל,
שֶׁלֹּא יֵעָרְמוּ לַמִּשְׁכָּב,
שֶׁלֹּא יִתְעוֹפְפוּ עִם הָרוּחַ.
זֶהוּ מַעֲמָד בֵּינַיִם לְפִזּוּר הַנֶּפֶשׁ,
לְחֶדֶר בְּלִי חֲשֵׁכַת מְגֵרוֹת.
אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ קְלִיפְּסִים
פִּיהֶם נוֹגֵס בָּרוּחַ,
מַאֲרִיךְ אֶת הַמֶּרְחָק
מִן הַשִּׁיר לָעֲזָאזֵל.

לא כל השירים

לֹא כֹּל הַשִּׁירִים
חַיָּבִים לְדָבֵּר.
יֵשׁ גַּם כָּאֵלֶּה
בְּלִי שִׁנַּיִם וּבְלִּי לָשׁוֹן.
יֵשׁ זִמְזוּם
שְׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא.

*

זֶה מָה שֶׁקּוֹרֶה
כְּשֶׁנּוֹתְנִים לַיַּלְדָּה
לְצַיֵּר בְּדַפֵּי שׁוּרוֹת.

דנה מרקוביץ

דנה מרקוביץ היא ילידת אשקלון, 1987, וכיום מתגוררת בתל-אביב. היא בוגרת התוכנית הרב-תחומית לאמנויות באוניברסיטת ת"א ולומדת לתואר שני בתסריטאות. עוסקת בקופירייטינג ובעלת בלוג האופנה "פָּיֶט". שיריה התפרסמו במגוון כתבי עת, ביניהם "הליקון", "מעין", "כתובת" ו"כביש 40".

אודות דניאל עוז

עורך מדור השירה של יקום תרבות לשעבר. תושב תל אביב. בשנות ה-00 הוביל את הלהקה הכלית "המפתחות לצוללת". ספר שיריו "חיי החול" יצא בהוצאת "כתר", 2010. הפואמה "שיירי אהבה" יצאה בהוצאת "אבן חושן", 2013.
הפוסט הזה פורסם בתאריך שירה עם התגים . קישור קבוע.

3 תגובות על שישה שירים מאת דנה מרקוביץ

  1. מאת דוד אדלר:‏

    מתחיל מבטיח מאוד:
    עֲשֵׂה לִי שַׂק קֶמַח
    מִכָּאן וְעַד תְּחִלַּת הַסִּפּוּר.
    לִפְנֵי שֶׁהָיִיתִי אֲנִי
    שְׁתֵּי רַגְלַיִם עַל הַקַּרְקַע

    אח"כ קצת פחות לדעתי אבל בסך הכל בסדר

  2. מאת א. ב. דן:‏

    אהבתי את השיר האחרון "לא כל השירים" ואת האפילוג שבו, סגנון הכתיבה כמו השיב אותי לתמימות של שנות השמונים. שפה עשירה ורזה, נשית וציורית.

  3. מאת סימה ישראל:‏

    קראתי את השירים והרגשתי שדנה היא פשוט אומנית בחסד עליון שתיתי ואכלתי כל מילה בתאבון גדול ורציתי עוד ועוד מה זה היצירתיות הזאת? דנה גאונת אומנות עוד נישמע עליה רבות היא נולדה לגדולות.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*