מקום שם לא דרכה רגל אישה : – מעמד האישה לאורך ארבעה עשורים של "מסע בין כוכבים"

     

סדרת "מסע בין כוכבים" לדורותיה התבלטה בניסיון להציג ולקדם ערכים חברתיים רבים כמו שלום, שוויון, שיתוף פעולה בין עמים וגזעים, סובלנות ועוד. במאמר הזה נראה כיצד טיפלה מסע בין כוכבים במעמד האישה וכיצד השתנה ייצוג הנשים בסדרה לאורך זמן.

נשים בסדרה הראשונה

סדרת מסע בין כוכבים המקורית (1966-1969) הייתה מהפכנית באספקטים רבים כמו ייצוג אפרו-אמריקאים,והקדימה את זמנה גם ביחס לנשים, אך עם זאת, עדיין היתה בבואה של תקופתה. כאשר החלו צילומי הסדרה המקורית, ליהק ג'ין רודנברי את אשתו לעתיד,  השחקנית מייג'ל בארט לתפקיד הקצינה הראשונה אך מנהלי NBC  שצפו בפיילוט פסלו את הרעיון. גם ככה הם נאלצו לבלוע את הצפרדע של דמותו של "צ'כוב" הרוסי (באמצע המלחמה הקרה) ואישה בתפקיד "קצין ראשון" היתה בשבילם פשוט צפרדע אחת יותר מדי.

בארט הועברה אם כן לתפקידי האחות "צ'אפל" במרפאה וקולו של המחשב. עדיין נשארה על גשר הפיקוד סגן אוהורה (השחקנית נישל ניקולס) שגם אם תפקידה לא היה מאוד משמעותי – קצינת תקשורת, עדיין אישה על גשר פיקוד של ספינה, היה הרבה מעבר למה שיכלה אישה לצפות בצי האמריקאי או בכל זרוע אחרת של הצבא בתקופה. ב-1963, 3 שנים לפני תחילת ההסרטה כבר שלחו הרוסים את ולנטינה טרשקובה לחלל אך נאסא לעומת זאת, היתה מועדון לגברים בלבד. וכאשר דרך ניל ארמסטרונג על הירח הוא דיבר בלשון זכר : a small step for man, giant step for man kind, משפט שכמובן מתחבר עם המוטו של סדרת מסע בין כוכבים הראשונה : "where no man has gone before". 

וכן, היתה כמובן גם הצוערת ראנד… בתפקיד "נשי" סטראוטיפי  שרוב תפקידה היה להתמוטט בבהלה לזרועותיו של קירק מדי פעם…

גם מאחורי הקלעים נשים לא תפסו את מקומן הראוי. הסופרת ועוזרת ההפקה שכתבה כמה מהפרקים הטובים ביותר בסדרה, העדיפה להתחבא מאחרי ראשי התיבות  D.C.Fontana מאשר להזדהות בשמה האמיתי Dorothy Catherine.

נשים ב"הדור הבא".  

סדרת ההמשך "הדור הבא" (1987-1994) החלה בעידן שבו שיח הזכויות והמגדר, והתקינות הפוליטית היוו גורם משמעותי בחברה האמריקאית.  בנוסף , ב 1972 החלו נשים לשרת על ספינות בצי האמריקאי וב 1983, שיגרה נאסא את האסטרונאוטית הראשונה – סאלי רייד. רבות אחרות באו בעקבותיה בשני העשורים הבאים, כולל ג'ודית רזניק וכריסטה מק'קאליף שניספו באסון המעבורת צ'אלנג'ר ב 1986.

בסרטי מדע בדיוני כמו "הנוסע השמיני" (Alien) כבר תפסו נשים תפקידי מפתח. בסרט "הנוסע השמיני" (וכל המשכיו) מופיעה דמותה של ריפלי (השחקנית סיגורני וויבר) כדמות של "גיבורה בעל כרחה". בניגוד לדמויות גיבורות-על כמו "וונדר וומן", ריפלי היא אישה "רגילה" שנקלעת לסיטואציה קשה ומפגינה תושיה, גבורה והקרבה – במילים אחרות, דמות המעצימה את מעמד האישה דווקא בגלל שגבורתה אינה נתפסת ככוח על טבעי.

את רוח התקופה ניתן היה לראות כבר במונולוג הפתיחה של "מסע בין כוכבים – הדור הבא" שהפך ניטראלי מבחינה מגדרית : where no one has gone before

.אבל השינוי לא עצר שם. במרפאה, הנשים התקדמו מאחות לרופאה בדמותה של ד"ר בוורלי קראשר (השחקנית שריל גייטס מקפאדן) ובכמה פרקים : ד"ר קתרין פולאסקי (דיאנה מאלדר). על הגשר הופיעו דמותיהן של היועצת האמפטית (טלפטית) דיאנה טרוי (השחקנית מרינה סירטיס) ושל קצינת האבטחה טאשה יאר (השחקנית דניז קרוסבי). ניתן לראות כאן התקדמות מרשימה כבר מהבחינה הכמותית: שלוש קצינות, שתים מהן על גשר הפיקוד, כולן  בתפקידים משמעותיים, ואחת מהן בתפקיד "גברי" – אבטחה, תפקיד שכרוך גם בשימוש בנשק ובהפעלת אלימות גופנית בעת הצורך. דמותה של טאשה יאר התבססה למעשה על דמותה של טוראית ווסקז בסרט הנוסע השמיני.

גם מבחינה איכותית, שודרג מעמדן של נשות האנטרפרייז. גם קראשר וגם טרוי שירתו בתפקידים משמעותיים הרבה יותר מזה של אוהורה, והחלק שלהן בעלילה היה מאוד משמעותי. בנוסף הן שימשו במספר פרקים כמפקדות זמניות של הספינה והפגינו ביטחון, תושייה, נחישות ואומץ לב במקרי חירום. בפרק "face of the enemy" ממלאת טרוי תפקיד ראשי במשימה מסוכנת מעבר לקווי האוייב, ועומדת בה בהצלחה.  בעונה השביעית בשיחה בין קראשר לטרוי, מציינת קראשר כי עברה קורס קצינים מתקדם והגיעה לדרגת "קומנדר" למרות שהדבר אינו נדרש מרופאה, במיוחד כדי שתוכל לבצע "משמרות גשר" כממלאת מקום הקפטן.

עם זאת, חשוב לשים לב לנקודות הבאות:

  • שתיים מתוך שלוש הדמויות הראשיות בצוות משרתות בתפקידים נשיים מסורתיים : רופאה ויועצת. השלישית, פרשה מהסדרה לאחר מספר פרקים ודמותה הוחלפה בזו של קצין האבטחה וורף – דמות "גבר גבר" תוקפני ו "איש כבוד". מקפאדן התייחסה לכך בראיון כשאמרה : "כשאיבדנו את דניז (קרוסבי) איבדנו (הנשים) הרבה".
  • במשך רוב הסדרה,היועצת  טרוי לבושה בסרבל צמוד מאוד המבליט את גזרתה, לעומת שאר אנשי הצוות הלבושים בחולצה ומכנסים.  במובן הזה היא מזכירה דמויות קומיקס נשיות (אשת החתול?), דבר המפחית מהעוצמה של דמותה.
  • טאשה יאר מוצגת כדמות די גברית ותוקפנית כאילו אי אפשר למלא תפקיד "גברי" ולשמור על הנשיות. הפעם היחידה שהיו לה יחסים אינטימיים עם מישהו היה במצב דומה לשכרות, תוך שהיא בוחרת ב "דאטה" האנדרואיד כבן זוג (כלומר לא מיניות רגילה)

לא נסיים את הדיון ב "הדור הבא" בלי לחזור אל מייג'ל בארט. בסדרה הזו, חוזרת בארט בדמותה של לואקסנה טרוי (אמא של דיאנה, היועצת), דמות של אישה מבוגרת, משעשעת ואמפטית (גם במובן הרגיל של הביטוי), אשר לא מתביישת להחצין את הנשיות והמיניות שלה, ומתעקשת למרוד במוסכמות החברתיות בכל הזדמנות אפשרית. ניתן לאמר שבמידה מסויימת בארט סוגרת מעגל כשהיא חוזרת לסדרה כאישה חזקה ובתפקיד נחמד שכנראה נהנתה מאוד לשחק. כפי שאמרה בארט בראיון : "אומרים לי שבתפקיד הזה עשיתי למען נשים מעל גיל 40 יותר מכל תנועה חברתית באמריקה".

נשים ב"חלל עמוק 9"

סדרת מסע בין כוכבים השלישית – "חלל עמוק 9" שודרה בשנים 1993-1999, בחפיפה חלקית עם קודמתה. בסדרה זו המתרחשת סביב תחנת חלל במקום חללית, הופיעו דמויות נשיות חזקות : ג'דזיה דאקס" כקצינת המדע (השחקנית טרי פארל) ו "קירה נאריס" (השחקנית ננה ויסיטור) כקצינת מבצעים. בניגוד לסדרת "הדור הבא", הדמויות הנשיות לוהקו לתפקידים החשובים ביותר על גשר הפיקוד (מעבר לקפטן עצמו). שתי הדמויות מוצגות כדמויות חזקות, בעלות ביטחון עצמי, מודעות עצמית, ונחישות, ועם זאת, אינן מוותרות על שום חלק בנשיות שלהן כדי למלא את התפקיד. גם חיי האהבה שלהן אינם לוקים בחסר, וג'דזיה היא זו היוזמת את הקשר בינה לבין וורף ומובילה אותו דרך כל הקשיים עד לנישואין. עדיין יש אישה בתפקיד היועצת "אזרי דאקס" (השחקנית ניקול דה בור) אך ליהוק זה דווקא מחזק את המסר : יש מקום לאישה בתפקידים "נשיים" כמו גם בתפקידים "גבריים" והיא זו שתבחר את תפקידה ומקומה בארגון  או בחברה.

לעיתים מעבירה "חלל עמוק 9"  את המסר הפמיניסטי בצורה מפורשת מאוד. למשל, בפרק "Far beyond the stars" הופכים כל כוכבי הסדרה לסופרי מדע בדיוני במגזין בשנות ה-40. הפרק מותח ביקורת על אפלית נשים בכך שהוא מציג את קירה נאריס בדמות סופרת המוחה על העובדה שעליה להסתתר מאחורי ראשי התיבות : K.C.Hunter כדי שאיש מהקוראים לא ידע שהיא אישה – בדיוק כמו D.C.Fontana…

ראוי לציין גם את הסדרה בבילון 5 שהוקרנה באותה תקופה ואף בה הוצגו דמויות נשיות חזקות ומשמעותיות כמו "איבנובה" ו "דלן".

נשים ב"ווייג'ר "

עדיין נשארנו עם גבר בתפקיד הקפטן, ואת זה באה לשנות הסדרה הבאה : "וויאג'ר". (1995-2001). לראשונה – סדרת מסע בין כוכבים המתרחשת על חללית ששמה איננו אנטרפרייז. הסדרה מתארת את קורותיה של החללית וויאג'ר, שאבדה בקצה הרחוק של הגלקסיה ומנסה למצוא את הדרך לחזור הביתה, בפיקודה של הקפטן קתרין ג'יינווי (השחקנית קייט מלגרו). ג'יינווי היא קברניטה נחושה, עקשנית, לעיתים תקיפה ומישהי שיודעת לחתוך החלטות במצבים קשים הכרוכים בסיכון חיי אדם. עם זאת ניכר בדמותה גם מימד נשי בולט. היחס שלה לצוות הוא די אימהי והיא מרגישה אחריות כבדה מאוד לגורלם כמו אם לילדיה. אכן, בשעת הצורך היא לא תהסס לסכן את חייה כדי להציל את אנשי צוותה. במקביל, ב 1999, הפכה האסטרונאוטית איילין קולינס לאישה הראשונה שפיקדה על מעבורת חלל, תפקיד שמילאה שוב ב 2005.

אבל את הניצחון הנשי האולטימטיבי, קטפה בסדרה המכונאית הראשית בלאנה טורס (השחקנית רוקסן דאוסון). אחרי דורות של מכונאים גברים (ממוצא אירי או סקוטי), כבשו סוף סוף הנשים גם את התפקיד הגברי ביותר על הספינה. (כמו גם בחללית "סרניטי" בסדרה "פיירפליי" , 2002)

נשים ב"אנטרפרייז"

אבל מה קרה בסדרה שלאחריה ? הסדרה "מסע בין כוכבים – אנטרפרייז" (2001-2005) היתה סדרת "רטרו"  בכל מובן שהוא, במסורת ה "פריקוולים" שהחלה עם "מלחמת הכוכבים – אימת הפאנטום" (1999). הסדרה מדברת על החללית "אנטרפרייז" הראשונה (לפני הסדרה המקורית), וכסדרת רטרו היא מפנימה גם קצת מרוח התקופה של הפקת הסדרה המקורית. הקפטן הוא שוב גבר, ושתי הנשים בספינה הן קצינת המדע הוולקנית "ט'פאל" (השחקנית ג'ולין בליילוק) והמתורגמנית הושי סאטו (השחקנית לינדה פארק). עם קצינה הקשורה לתקשורת מצד אחד (כמו אוהורה) אך עם קצינת מדע מצד שני, "מסע בין כוכבים – אנטרפרייז"  עומדת עם רגל אחת בסדרה המקורית, ורגל שניה ברוח המאה ה-21. ככלל, כסדרת רטרו, היא מהווה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל – שיפור מתמיד בייצוג האישה בסדרה לאורך השנים.

מעטים זוכרים היום את שמה של איילין קולינס, עוד פחות – את האישה השניה שפיקדה על מעבורת. ומי היתה האישה העשירית שביצעה הליכת חלל? זה כבר לא מעניין,  כי שילובן של נשים בחלל ובתפקידי מפתח הפך להיות דבר שגרתי – החזון של מסע בין כוכבים הפך למציאות.

נשים של "מסע בין כוכבים "ו

ראו גם

מסע בין כוכבים הסדרה ששינתה את פני העולם
מוסר של ישויות עליונות במסע בין כוכבים

מציאות וירטואלית ב"מסע בין כוכבים "

מהארון ואל החלל החיצון

מסע בין כוכבים ואני

אודות צביקה ברקוביץ'

צביקה ברקוביץ' הוא מהנדס תוכנה, חובב מד"ב, וסטודנט להיסטוריה באוניברסיטה הפתוחה
הפוסט הזה פורסם בתאריך טלוויזיה, מדע בדיוני עם התגים , . קישור קבוע.

3 תגובות על מקום שם לא דרכה רגל אישה : – מעמד האישה לאורך ארבעה עשורים של "מסע בין כוכבים"

  1. מאת פזית:‏

    a small step for man, giant step for man kind
    man – הוא הרי דרך על הירח והיה גבר.
    man kind = אנושות. לאו דוקא גבר.

    • אין ספק שאת צודקת. אין לי שום טענות לעובדה שניל ארמסטרונג התייחס לעצמו במין זכר. וכמובן הביטוי man kind משמעותו : "כל האנושות" עם זאת, הוא עדיין ביטוי בעל אוריינטציה גברית. ניתן היה אולי להשתמש בביטוי אחר אבל בתקופה הזאת לא נראה שמישהו הקדיש לכך תשומת לב. השוביניזם היה פשוט דבר מובן מאליו.
      לדעתי גם במסע בין כוכבים הביטוי where no man has gone before לא חובר במיוחד כדי להדיר נשים אלא פשוט שיקף את רוח התקופה בנידון. אני עד היום זוכר את הפרסומות למחשבים בשנות השמונים בסגנון : "אתה תוכל להשתמש במחשב לעבודה ולניהול התקציב המשפחתי ואת תוכלי לנהל את המתכונים שלך ואת המעקב אחרי הדיאטה"… :-)

      היה חשוב לי להראות את הדמיון בין המשפט של ארמסטרונג למשפט הפתיחה של מסע בין כוכבים כדי להציע שהמינוח הגברי בשניהם נובע מהעובדה שחוברו באותה תקופה

  2. פינגבאק: הקרנה נוספת לקרוסאובר, נשים, רנגיידז, ברטון ואחרים, אנדוור | סטארבייס972 | The Last Outpost

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*